... בונים מגדל לשמיים, כדי להשאיר אחרינו מצבה, מונומנט, לעולמי עד, שתנציח את פועלנו ותרומתנו לעולם. המחשבה על כך שולחת את ההכרה שלנו
לעתיד, ומאבדת את ההווה, את מה שקורה עכשיו. האדם עשוי לדרוס, להרוס, להרוג לפעול בצורה לא רציונלית, למען
עתיד בלתי ידוע, שהוא לא יהיה נוכח בו. סוג של רדיפה אחר כבוד שממעוף הציפור נראה חסר היגיון. גם ההרים הגדולים ביותר נעלמים. הזמן מכלה הכל, והתמקדות
בעתיד היא חסרת סיכוי. לכן, חזור להווה, לפנים המיוחדות שלך. אין עוד אחד שיש לו פנים כמו שלך.. לא תצליח לרתום אף אחד להיות כמוך. אין שפה אחת, ואין דברים אחדים. יש אין סוף ... הטובים נגמרים, גם הזמנים הרעים נגמרים. שתעשה מה שאתה צריך לעשות. אל תחשוב שאם תהיה רזה, או תפסיק לעשן, או תיסע למקום אחר...
העתיד שמחכה לך שם טוב יותר. הדבר היחיד שיש הוא מה שיש כאן ועכשיו. למד לאהוב את מה שיש. ולמד לשחרר את מה שצריך לשחרר כי זה המנגנון. של נעלך של - נעליך, מעל רגליך - כי המקום ... עם התודעה, נקראת לחיות כאן ועכשיו = לרקוד. גם פעולה פשוטה לכאורה שמכניסים בה מודעות, הופכת לריקוד. מודעות מוחקת את העבר ואת
העתיד (לזמן המודעות), ואז אינך עוסק בהשוואות או בשפיטה. רגעים אלה, הנם רגעים ראשוניים בהם לא ניתן להפריד בין הטוב לרע (כי אין נקודת ייחוס להשוואה). וכל מצב בחיים המודעים ... את המות. אלו הן המחשבות הבסיסיות שכל אדם מחזיק. נוסע בכל העולם מרים כל אבן, במטרה אחת - כדי למנוע את העצב העמוק של מות האני שנמצא
בעתיד טורדני, ושאינו מרפה. לא משנה מה השגת בחייך. הוא שוב יצוף. מקורו באגו שדואג להסתיר את הרגע. סופך קרב... ההפחדה הזו היא ההגנה של האגו מפני השמדה.. אז הנח לעצמך לא לדעת. ...