... התנהגותי עם אנשים אחרים, לאיכות התקשורת שלי, לסדרי העדיפות בחלוקת הזמן שלי, לאושרי האישי. אני אחראי לקבלת (או בחירת) הערכים על פיהם אני חי. לחלק מהאנשים רעיון זה עשוי להשמע מובן מאליו. ככל שתמשיכו לקרוא ותהגו בנטיה להתלונן (גם ... ואני צריך עזרה ולבטא זאת ולפעולבהתאם. אני אחראי לבחירותיי ולפעולותיי - בהקשר כאן אין הכוונה לקבל על עצמך אחריות מוסרית או אשמה, אלא להכיר באחריותך כגורם המרכזי בחייך. אם בחירותי והתנהגותי הם שלי, אז אני מקורם. עלי להפנים עובדה ... רק היא הייתה... אני אחראי לסדר העדיפויות שלי בחלוקת הזמן שלי - המידה שיש התאמה או חוסר התאמה בין הערכים המוצהרים שלי לחלוקת הזמן שלי, הינה באחריותי. אם אני טוען שהמטרה החשובה ביותר בעבודתי היא למצוא קליינטים חדשים אך 90% מזמני מתבזבזים בטריויה משרדית שגורמת לתפוקה נמוכה, עלי לבחון מחדש כיצד אני מחלק את זמני. אחריות קשורה מאוד לערכים שלי והיא ביטוי להם. אני אחראי לדברים המשמעותיים ובעלי הערך בחיי, הערכים בהם אני מאמין ואשר חשובים בעיני. ומתוך הכרה ומודעות בכך אני פועל. האחריות תכוון אותי לפעול ולהתנהג בהתאם. ולכן, ... אתה מנהל אנשים, הסיכוי שתשיג מעובדיך ביצועים טובים יותר הוא אם תקשיב ותאפשר לעובד לבטא את ערכיו ויכולותיו. זיהוי הערכים, יבהיר את האחריות שיש לעובד, ואת המטרות הנובעות מאחריות זו. כאשר לאחר מכן צריך לבנות תהליכים שישיגו את התוצאות ...

... שמשמעותה לא או אל, ומתאוס - אל) הייתה חסר - אל. בתחילה שימש התואר ככינוי גנאי המתאר אדם לא מוסרי וחסר כבוד לאלים. במאה ה - 5 לפנהס החלה המילה לציין כפירה יותר מכוונת, במשמעות של ניתוק היחסים עם ... איזושהי צורה של נפש, אל או כוח - חיים (2005). - אתאיזם אומדן של שיעור האתאיסטים והאגנוסטים בעולם. אל הערכים של סין, קובה וצפון קוריאה יש להתייחס בסקפטיות בשל מיעוט יחסי של נתונים במדינות אלה. - אתאיזם קיים קושי ... מבלי לפנות לרוחני או למיסטי. קריטיאס ראה את הדת כפיתוח אנושי לחלוטין שמטרתו להפחיד את העם לכדי מילוי קודים מוסריים. נראה שפרודיקוס (ידיד פרוטגורס) הצהיר, לא אחת, הצהרות אתאיסטיות בעבודתו הפילוסופית, כך דיווח פילודמוס. פרוטגורס נחשב לעתים לאתיאיסט אך ... מטרת אפיקורוס הייתה להביא אנשים לשלווה נפשית (אטרקסיה) כביכול על ידי חשיפת העיקרון לפיו אלים מפקחים על בני האדם מוסרית ככוזב, והוא התכחש גם לטענות שנפוצו גם אז ביוון העתיקה לגבי חיים שלאחר המוות ועונש על מעשים לא מוסריים בעולם זה. הפילוסוף רומאי סקסטוס אמפיריקוס האמין שעל האדם להימנע מביקורת על כל סוגי האמונות הדתיות (לפחות אלו שנפוצו ... הפכה היא לנרדפת. ימי הביניים המוקדמים עד הרנסאנס הצידוד בהשקפה אתאיסטית היה נדיר באירופה במהלך ימי הביניים בכלל (ראו הערכים אינקוויזיציה והאינקוויזיציה הספרדית) עיסוק בעל אופי נוצרי בדת, מטאפיזיקה, ותאולוגיה היה בראש מעיני הפילוסופים ובכלל. היו אמנם קבוצות שקידמו ...

... ועוד שאלות, והסקת מסקנות מתבקשות מדבריו של בן השיח. שיטה זו, המכונה השיטה הסוקרטית, הפכה לאבן פינה בפילוסופיה של המוסר, אך השפעתה על הפילוסופיה של החינוך מועטה. בניגוד לפילוסופים רבים אחריו, סוקרטס לא הציג משנה חינוכית סדורה ומגובשת. אפלטון: ... במושגים מעורפלים, שהגדרתם אינה ברורה. לוק לא הציג תוכנית לימודים סדורה באף אחד מכתביו, אלא שם דגש על פיתוח ערכים ומנהגים חיוניים. עם זאת, ניתן למצוא רמזים בכתביו לתמיכתו בלימוד מדע (לוק היה תומך נלהב של המהפכה המדעית) ואומנות. ... את החשיבה ולטפחה על - מנת לחברת בעזרתה את החניך לחברת בני האדם. רוסו היה מהפילוסופים הראשונים שעסקו בשאלות מוסריות הקשורות לחינוך ולסמכות של המחנך. הוא טען שהמורה חייב תמיד לומר לתלמיד אך ורק את האמת, ולהבהיר לו שסמכותו ... לאושר, מכיוון שעל פי האקזיסטנציאליסטים לא יכול להיות אושר ללא סבל. דגש נוסף בחינוך האקזיסטנצאליסטי הוא עידוד הילדים לפתח סולם ערכים קבוע ועקבי, ולהיות נאמנים אליו באופן מוחלט. האקזיסטנציאליזם לא תמך בתוכנית לימודים קבועה, אלא בתוכנית ילדים מותאמת לכל ילד. ... 20, איתגרה את הפילוסופים העוסקים בחינוך, והביאה אותם לשאול שאלות רבות על מהות החינוך בעולם ללא אמת מוחלטת או ערכים. הפילוסוף הצרפתי זאן פרנסואה ליוטר טען שהידע האנושי בנוי מנרטיבים אנושיים רבים, ולא מעובדות אבסלוטיות. על פיו, במאה העשרים קרס ... פיטרס עסק רבות בקשר בין פילוסופיה לפסיכולוגיה ופסיכולוגיה חינוכית. בנוסף, פרסם פיטרס ספר חשוב בשם אתיקה וחינוך, שדן בשאלות מוסריות הקשורות לחינוך. פאולו פריירה: המחנך הברזילאי פאולו פריירה לא היה פילוסוף במובן המקובל של המילה, אולם להגותו החינוכית הייתה ... במוסדות הקיבוץ הארצי השומר הצעיר. המשותף להצעותיהם הייתה תשומת הלב לעצמיות המולדת של החניכים והעמדת אפשרויות מלאות להגשמתה, והקניית ערכי המוסר והערכים הנשגבים מתוך הגיונם הפנימי של מושגי היופי, האמת והצדק, אשר יוקנו לחניכים בהדרגה ובשיטתיות. זרמים ואסכולות חינוכיות: חינוך מהותני ופרניאליזם: ... בסיס רחב משותף לכל החברה, שיכלול את הנושאים המהותיים ביותר. מטרת החינוך על פי המהותנים, היא להקנות ידע הכרחי וערכים בסיסיים משותפים. במובנים רבים, החינוך המהותני דומה מאוד לחינוך המקובל במאה ה - 19 ובמידה רבה גם בעידן המודרני. במרבית בתי הספר בעולם המערבי אכן שמים דגש על הקניית בסיס ידע רחב וערכים משותפים לתלמידים. למורה תפקיד חשוב מאוד בחינוך המהותני, והוא מהווה דמות סמכותית ומרכזית בסביבה החינוכית. תפקידו להעביר ידע, ולהשליט ... שם דגש על פיתוח כישורים חברתיים, למידה עצמאית, פתרון בעיות, ושיתוף פעולה. בנוסף, שם החינוך הפרוגרסיבי דגש על חינוך לערכים כמו דמוקרטיה ושוויון. לזרם החינוך הפרוגרסיבי השפעה רבה על החינוך כיום. בין השאר, הוא הוביל לגיבוש דרכי לימוד נוספות ... החינוך הביקורתי שם דגש על קשר תרבותי ורעיוני בין המעמד השולט לבין מעצבי המדיניות החינוכית, המוביל להנצחה של תרבות וערכים של המעמד השולט. בנוסף, על פי תומכי החינוך הביקורתי, החינוך המסורתי אינו מעודד חשיבה ביקורתית, אלא מעודד צייתנות והתאמה ...

... מהשפעתו הממשית וההתמקדות בעבר, מזניחה את המתרחש בהווה באמת, מונעת קשב אמיתי וממעיטה בערכה של הסיטואציה, או שמלבד לכך שהערכים המוסברים מסתירים את הדבר שמתרחש באותו הרגע כשלעצמו ואת קישרו האפשרי להשקפת עולמו של הקליינט, אלא שגם שהכפייה שבהגדרות תהליכי ...

לדבר בשפת הערכים הלקוח במרכז זו לא רק סיסמה. על העסק להיכנס לנעלים של הלקוח. להבין מה הוא באמת צריך. להיות ער לצרכים האמיתיים שלו. ולענות עליהם. בשורה התחתונה זה אומר לארוז את הערכים של העסק, יחד עם צרכי הלקוח, לשלב הכל בחבילה אחת ולהגיש אותה על מגש של זהב. מה אתה (לא) ... עצום ושפע המוצרים מגבירים את התחרות לאין שיעור. כדי להחזיק מעמד בשוק, על העסק ללמוד את עצמו. ללמוד מהם הערכים שהוא מוכר. על איזה צרכים הוא עונה. איזה רווח או תועלת הלקוח רוכש ממנו. ולמה הוא רוכש אותם דווקא ...

... השייכות לסביבה בה אנו נמצאים. אנשים יכולים להיות מאד קרובים אליי פיזית, אך אם ארגיש שאיננו קרובים בתפיסת עולמנו, בערכים, במטרות ובהרגשה שלנו, אם ארגיש שהם אינם עוזרים או תומכים בי ועם מה שאני מתמודד עכשיו, ארגיש תחושת ניכור, ... רחוק פיזית מהאנשים שאני אוהב ומעריך, אך בחוויה הפנימית ובהרגשה מאד קרוב וביחד כי הם קרובים אליי בתפיסת העולם, בערכים וברצונות הפנימיים. באופן פרדוקסאלי הלבד והבידוד שנכפה עלינו בעקבות הקורונה והריחוק החברתי, יכול דווקא להעצים ולהעמיק את תחושת חברויות ...

... בכך דבר טוב יותר מאשר אילולא היה קיים מצד תכונותיו. במלים פשוטות, הקיום הוא תכונה שלא ניתן לקשר אליה ערכיות כלשהי, ומכאן שהטיעון האונטולוגי של אנסלם נופל. ביקורות נוספות עפי חלק מהמבקרים של הטיעון האונטולוגי יש בו בעיה עקרונית ...

... האמירות אל כל עדת ישראל. ה מעביר למשה ולאהרון, מספר מסרים: המועד, הלכות קרבן הפסח עם הנחיות חברתיות - ערכיות כולל גם הכוונה לסמן את מזוזות הבית והמשקוף בדם, וצו לאכילת מצות ומרורים. דבר ה נחתם בתיאור נרחב של ... שנתגלה בין דברי אלוהים למסר שהעביר משה. משה פונה רק אל זקני העם, אינו מזכיר את המצות ואת ההיבטים הערכיים. האם מתואר כאן מנהיג ששגה? נשאל אחרת, האם לבני ישראל היה מושג לפני ההתארגנות המהירה ליציאה מה הן מצות? ...

שאלות ודילמות מוסריות בעקבות משפט דמיאניוק המחודש הבוקר התבשרנו כולנו כי נפתח משפט דמיאניוק: ניצול - שרק מילא פקודות כמעט 16 שנה ... אם החוק העכשוי ישתנה בעוד 50 שנה, האם יוכלו לשפוט את השוםטים ששפטו את דמיאניוק? אם כן מה היא מוסריות בכלל? מי קובע נורמות מוסריות? האם התפיסה המוסרית יכולה להתבסס על משחקי רוב ומיעוט? האם מושגי הטוב והרע נקבעים בבחירות דמוקרטיות? הלוא כשם שהיחיד עלול להשחית את דרכו, גם הרוב עלול להידרדר להתנהגות בלתי - מוסרית. אשמח לשמוע את חוות דעתכם. אני בטוח כי נגיע ביחד לתובנות חדשות ומדהימות! החברה האנושית נוהגת לגנות התנהגות בלתי - מוסרית, ואף להעניש את מי שמפרים את ערכי המוסר. כלל זה נכון כל עוד החריגה מהנורמות המוסריות היא נחלתו של היחיד. ברגע שהחריגה נעשית על - ידי ציבור גדול ועל - אחת - כמה - וכמה על - ידי הרוב, לא זו בלבד שאין היא זוכה לגינוי, אלא החריגה עצמה נהפכת לנורמה המוסרית הנכונה, כביכול. בפרשת המבול (פרשת נח בספר בראשית) מסופר על האנושות שידרדרה לשפל מוסרי שלא היה כמותו - ותימלא הארץ חמס... כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ. ההשחתה הייתה חמורה כל - כך, עד שלקבה לא נותרה כביכול ברירה אלא לכלות את כל העולם ולהצמיח מנח אנושות חדשה, מוסרית יותר. אבל סביר להניח שהחברה האנושית של דור המבול לא ראתה את עצמה בלתי - מוסרית. להפך, השחיתות נתפסה התנהגות מוסרית נכונה, ואילו העזרה לחלשים נחשבה חריגה מערכי המוסר. כך עלולה חברה אנושית שלמה להידרדר לשפל מוסרי איום, עד כדי היפוך גמור של מושגי הטוב והרע. מקור יציב אחד - זו השאלה האמיתית העומדת לפנינו בבואנו לדון על ערכי המוסר - מי קובע אותם? האם התפיסה המוסרית יכולה להתבסס על משחקי רוב ומיעוט? האם מושגי הטוב והרע נקבעים בבחירות דמוקרטיות? הלוא כשם שהיחיד עלול להשחית את דרכו, גם הרוב עלול להידרדר להתנהגות בלתי - מוסרית, וכדי להצדיק את התנהגותו יהפוך את החושך לאור ואת ההידרדרות לנאורות. האמת היא, שהאדם אינו יכול לשמש מקור לערכי מוסר אמיתיים. אם הנורמות המוסריות נתונות בידי האדם, קיימת תמיד הסכנה שהן יתעוותו וישתנו על - פי הצרכים והאופנות המתחלפות. יש בסיס איתן אחד ויחיד לתפיסה מוסרית מוצקה - האמונה כי בורא העולם הוא שקבע את ערכי המוסר והגדיר את מושגי הטוב והרע. כאשר יהודים שבים לארץ - ישראל, אין להם שום בעיה מוסרית מן העובדה שערבים חיו כאן בעבר. אין צורך בכל הדיונים בשאלה, כמה זמן באמת יושבים כאן אותם ערבים. גם לו ישבו כאן באמת אלפיים שנה, לא הייתה לנו בעיה מוסרית בעובדה שאנחנו יושבים בבתיהם. משום שעל - פי ערכי המוסר האמיתיים, שנקבעו על - ידי הקבה בתורתו, ארץ - ישראל שייכת לעם - ישראל, וכל רגע שעם זר יושב בה, זה עוול מוסרי כלפי העם היהודי וכלפי הקבה. של מי החיים - מכאן נגזרות גם ההתייחסויות לשאלות ערכיות אחרות. על - פי המוסר האנושי המקובל בימינו, אין לחברה רשות להרוג רוצח, ועם זה אין פסול בהמתת חסד או בהתאבדות. ואילו על - פי המוסר האמיתי, שנקבע על - ידי הקבה בתורתו, המתת רוצח (על - ידי הסנהדרין, לאחר כל הנהלים הקבועים בהלכה) היא ... אדם גוסס היא פשע מדרגה ראשונה - רצח. כך גם התאבדות נחשבת אחד הפשעים החמורים ביותר. על - פי המוסר של ימינו, זכותה של אשה על גופה גוברת על זכותו של העובר לחיים. לכן, כאשר האם אינה רוצה בעוברה, היא רשאית להפילו. ואילו על - פי המוסר האלוקי, אכן, זכות נפלאה היא שניתנה לאישה, ליצור בתוכה חיים חדשים, אך בשום אופן אין זו זכות במובן של ... כפיו של הקבה? ואם אכן קדושת החיים נובעת מעובדת בריאתנו בצלם אלוקים, הרי האלוקים הוא גם הקובע את כללי המוסר ואת גבולותיהם. זה המוסר האמיתי, ובזה מותר האדם מן הבהמה.

... יצור נעשה מודע לאפשרות של אי - הקיום שלו. הוא מנה שלוש קטגוריות של חרדה קיומית: חרדת מוות, חרדה מוסרית (שכוללת רגש אשמה), וחרדה רוחנית (שכוללת תחושת ריקנות וחוסר משמעות). לטענתו, חרדה רוחנית היא נפוצה יחסית בתקופה המודרנית, בעוד חרדת מוות וחרדה מוסרית היו נפוצות יותר בעבר. עוד טען טיליך כי יש לקבל את החרדה הקיומית כחלק טבעי במצבו של האדם, וכי ... בין הדחפים והיצרים של הסתמי לבין דרישות המציאות, יאבד שליטה על הסתמי, וכך עלול האדם להיענש על מעשיו. חרדה מוסרית - שמתבטאת ברגשות אשמה שנועדו להזהיר את האדם מפני עונשים חמורים ביותר שצפויים לו אם יבצע מעשה לא מוסרי, ומקורם באני עליון (סופר אגו), מבנה אישיות נוקשה שאחראי על ערכיות ומצפון האדם. לעומת זאת, לפי הגישה הביהביוריסטית, חרדה לא מתרחשת בתהליכים פנימיים מסוג זה, אלא נוצרת בתהליך של התניה ...