פילוסופיה - מטא אתיקה - מבואפילוסופיה - מטא אתיקה - מבוא בפילוסופיה, מטא - אתיקה היא אחד משלושת הענפים של הפילוסופיה של המוסר - זה החותר להבין את טבעם של תכונות, אמירות, השקפות ושיפוטים מוסריים. משמעות השם היא מעבר לאתיקה ביוונית. המטא - אתיקה קיבלה תשומת - לב נכבדה מהפילוסופים האקדמיים בעשורים האחרונים. מקובל באקדמיה לחלק את הפילוסופיה של המוסר לשלושה ענפים כאשר השניים האחרים הם: אתיקה תיאורית, או השוואתית, הבוחנת פסיכולוגית, סוציולוגית ואנתרופולוגית את ההשקפות המוסריות בחברות שונות, באזורים שונים ולאורך ההיסטוריה. זאת, מבלי להתחייב להשקפה זו או אחרת, בדומה למטא - אתיקה. אתיקה פרסקריפטיבית, או נורמטיבית, המתחלקת לשני תת - תחומים: האתיקה היישומית, העוסקת בשיפוטים מוסריים של השכל הישר (שיפוטים מוסריים מסדר ראשון), התאוריות המוסריות, העוסקות בשיפוטים מוסריים מסדר שני, דהיינו, הצדקות וכללים לשיפוטים מוסריים מסדר ראשון. בעוד האתיקה הפרסקריפטיבית מתייחסת לשאלות אילו דברים הם טובים ואילו הם רעים, מוסרית? ומה עלי לעשות?, ובכך מאמצת שיפוטים מוסריים אחדים ודוחה אחרים, המטא - אתיקה נסובה סביב השאלה מהו הטוב המוסרי?, בחותרה להבין את טבעם של שיפוטים מוסריים ותכונות מוסריות. שאלות מטא - אתיות להלן מספר דוגמאות לשאלות מטא - אתיות: מה משמעות האמירה שמשהו טוב? כיצד, אם בכלל, אנו יודעים מה נאה ומה מגונה? כיצד השקפות מוסריות מניעות אותנו לפעולה? האם ישנם ערכים מוחלטים או אובייקטיביים? מנין נובעים ערכינו? תאוריות מטא - אתיות תאוריה מטא - אתית, בניגוד לתאוריות מוסריות פרסקריפטיביות, איננה כוללת שיפוטים מוסריים כלשהם. תשובה לאחת מחמש השאלות דלעיל לא תהווה כשלעצמה טענה מוסרית. התאוריות המטא - אתיות העיקריות נחלקות בדרך - כלל לתאוריות ריאליסטיות ואנטי - ריאליסטיות, על אף העובדה שתאוריות מסוימות, דוגמת הקוגניטיביזם, לא משתלבות בחלוקה זו כלל: ריאליזם מוסרי ריאליזם מוסרי משמעו שישנם ערכים אובייקטיביים. ריאליסטים מאמינים שטענות מוסריות כמוהן כטענות עובדתיות - הן או נכונות או שגויות, אמיתותן או שקריותן אינן תלויות באמונותינו, ברגשותינו או בהשקפותינו האחרות על מושאי השיפוט המוסרי. גישה זו משלבת קוגניטיביזם ביחס לשיפוטים מוסריים (קרי, שהם מצבים - שכליים של אמונה, המתארים את המציאות), עמדה בשאלת קיום עובדות מוסריות (והיא שהן אכן קיימות) והשקפה ביחס לטבען של עובדות מוסריות (והיא שהן אובייקטיביות ובלתי - תלויות בידיעתנו אותן). ריאליזם מוסרי מופיע בשתי גרסאות: אינטואיציוניזם מוסרי ונון - נטורליזם מוסרי, משמעם שישנן תכונות מוסריות אובייקטיביות שאין לצמצמן (דוגמת תכונת הטוב), ושיש לנו לפעמים מודעות אינטואיטיבית לתכונות מוסריות או לאמיתות מוסריות. נטורליזם מוסרי, משמעו שישנן תכונות מוסריות אובייקטיביות, אבל תכונות אלה ניתנות לצמצום לתכונות א - מוסריות ... מוסרי יכול להירכש באותם האופנים בהם נרכש ידע מדעי. אנטי - ריאליזם מוסרי אנטי - ריאליזם מוסרי אומר שאין ערכים אובייקטיביים. השקפה זו מופיעה בשלוש גרסאות: סובייקטיביזם מוסרי, האומר שטענות מוסריות נעשות נכונות או שגויות בהתאם לגישות ו/או האמונות ... עובדות מוסריות שהן יכולות להתייחס אליהן. תאוריית השגיאה, האומרת שמשפטים מוסריים שגויים בדרך - כלל. תאורטיקני שגיאה מאמינים שאין ערכים אובייקטיביים, אבל שהטענה שישנם ערכים אובייקטיביים היא חלק מהמשמעות של משפטים מוסריים רגילים, אי לכך, בעיניהם, משפטים מוסריים הם שגויים. ג. ל. מקי הוא ... סקפטיציזם מוסרי או ניהיליזם. סובייקטיביזם, נון - קוגניטיביזם ותאוריית השגיאה הם הצורות היחידות של אנטי - ריאליזם: אם אין ערכים אובייקטיביים, זה חייב להיות או משום שמשפטים מוסריים הם טענות סובייקטיביות (לשיטת הסובייקטיביסטים), או מפני שהם אינם מהווים טענות ... היא ההבחנה בין תאוריות מוניסטיות (שבהן יש אמת אחת, או למצער, טוב עליון אחד) לבין תאוריות פלורליסטיות. לפי הפלורליזם הערכי ישנם לפחות שני ערכים אמיתיים, הידועים ככאלה, שלא ניתנים להשוואה, כך שכל תיעדוף של ערכים אלה יהא או נון - קוגניטיבי או סובייקטיבי. פלורליסט ערכי יטען, למשל, שגם החיים של נזירה וגם החיים של אם מגשימים ערכים אמיתיים (במובן האובייקטיבי והקוגניטיביסטי), אולם אין בנמצא אף אמת - מידה רציונלית לחלוטין שלפיה האחד נעלה על השני. (ראו ... את האתיקה הפרסקרפטיבית כעיסוק השכיח יותר בקרב הפילוסופים האקדמיים. זה קרה לכאורה בו - זמנית עם ירידה כללית באמונה בערכים מוחלטים במרבית התרבויות הפופולריות כמו גם העניין הגובר בתהליכים וסיווגים בניגוד לזיהוי ויישום של נורמות, הן באקדמיה והן בקרב ...