... ובפסיכואנליזה, עקרון המציאות הוא היכולת של הנפש להעריך את מציאות העולם החיצוני, ולפעול לפיה בהתאם, וזאת בניגוד לפעולתה לפי עקרון העונג. תוך שהוא מאפשר לפרט לדחות
סיפוקים, עקרון המציאות הוא העיקרון השולט על כל הפעולות שקורות באגו, אחרי ההתפתחות האיטית שלו מ עונג - אגו ... התפתחות עיקרון המציאות: בינקות ובילדות המוקדמת, האיד שולט על ההתנהגות בעיקר על ידי ציות לעקרון העונג. הבגרות היא התהליך האיטי שבו אנו לומדים לסבול כאב הכרוך בדחיית
סיפוקים, כפי שהמציאות דורשת זאת, ובזמן שהמציאות דורשת זאת - תהליך שלעידודו אחראיים החינוך והמחנכים, כך טען פרויד. תוצאתו של תהליך זה הוא היכולת של הנפש הבוגרת להימנע
מסיפוקים מיידיים, לטובת שביעות רצון בטווח הארוך. כדי לעשות זאת, עקרון המציאות אינו מתעלם מהאיד, אך במקום זאת הוא שואף למלא את תשוקותיו בדרכים מאוזנות וראויות חברתית, תוך מודעות אליו והתאמתו לדרישות הסביבה. הדרך שבה הוא ממתן את עקרון העונג ומבטיח
סיפוק של צרכים אינסטינקטיביים נעשית לפי שיקולי עלות מול תועלת של פעולה, לפני החלטה האם לפעול על - פי הדחף ... ההכרחי הזה של ההשהיה, מושג על ידי מה שנקרא תהליך משני. דוגמה לעקרון המציאות בפעולה ניתן לראות באדם השרוי בדיאטת הרזייה, אך בוחר שלא להיכנע לתשוקת הרעב. הוא יודע
שסיפוק התשוקה הבלתי - בריאה, ואגב כך
סיפוק עקרון העונג, יגרום למילויו של צורך ריק בטווח הקצר בלבד, דבר שיסכל את מטרת הדיאטה שהוא עושה. בשעה ... תוך שהוא מרחיב את גבולות ובגרות הבחירות שהפרט לוקח על עצמו. מתבגרים אינם עוד ילדים שחייבים להיכנע לכל צורך, אלא הם בוגרים - צעירים פוטנציאליים שביכולתם לדחות
סיפוקים לטובת נסיבות מתאימות יותר. מה שדומיננטי כעת בנפשם הוא אינו כבר רק מה שמענג, אלא גם ובעיקר מה ... והן עקרון העונג הינם רודפי הנאות, אך ההבדל המהותי ביניהם מתבטא בכך שעקרון המציאות מרוכז יותר בטווח הארוך והוא יותר מונחה - מטרה, ואילו עקרון העונג מתעלם מהכל מלבד
הסיפוק המיידי של תשוקותיו. הדבר בא לידי ביטוי בכמה אספקטים כלהלן: עקרון העונג: עקרון המציאות ועקרון העונג ... החיפוש אחר שביעות הרצון אינו עולה על הדרכים הישירות ביותר, אך במקום זאת דוחה את ההגשמה של מטרתו בתיאום עם התנאים שנכפים על ידי העולם שבחוץ, או במילים אחרות, דוחה
סיפוקים. שני הקונספטים האלו יכולים להשתקף במושגים או בתהליכים פסיכולוגיים. שליטה בדחפים: פרויד הגדיר ... מענגות צפויות מראש. פרויד הדגיש את חשיבותה של התפתחות השליטה בדחפים כי היא הכרחית חברתית, והציוויליזציה האנושית תכשל בלעדיה. אם פרט הינו חסר שליטה בדחפיו במידה
מספקת, הוא מייצג פגם של הדחקה, שעלול להוביל לבעיות נפשיות - חברתיות חמורות. התפתחותו של עקרון המציאות: היכולת לשלוט בדחפים ולדחות
סיפוקים היא אחת מהאינדיקאטורים של האישיות הבוגרת, והתוצר של עקרון מציאות משגשג. בכל הילדות, ילדים לומדים כיצד לשלוט ביצריהם, וכיצד להתנהג בדרכים שהן מתאימות חברתית. חוקרים מצאו כי ילדים שיכולת דחיית
הסיפוקים שלהם היא טובה יותר, עשויים להיות בעלי אגו מוגדר בצורה טובה יותר, כיוון שהם נוטים להיות יותר מעוניינים בדברים כגון שייכות חברתית ואחראיות. רוב הבוגרים השתיתו את הקיבולת לעקרון המציאות באגו שלהם. הם למדו לבטל את הדרישה המיידית והקבועה
לסיפוקים עבור האיד. בהתפתחות האנושית, השינוי בדומיננטיות מעקרון העונג לעקרון המציאות הוא אחד מההתקדמויות ... לדחות עונג על ידי קבלת החלטות יותר רציונלית ומבוקרת. במודל הפסיכואנליטי המסורתי, הדבר יכול לקחת שנים אחדות של ריסון, ואפילו אז, אנשים רבים יעשו את בחירותיהם להשגת
סיפוקים מיידיים על - פני דחיית
סיפוקים. על - מנת להחדיר בהדרגה לקחים של בגרות ושליטה עצמית בזמנים מוקדמים, חשוב וקריטי ללמד ילדים כיצד ...