... מרגישים עדיין באותו מקום. אז אנחנו לא חיים בדיוק כמו שרצינו לחיות, אבל זה בסדר, כי היה יכול להיות יותר רגוע - כך מיד אנחנו מרגיעים את עצמנו. אנחנו מסתכלים על הילדים
ומקנאים בהם, הם לא עושים חשבון, לא אכפת להם איך הם נראים. כשהם שמחים הם מחייכים, כשהם עצובים הם לא מתביישים לבכות, כל ... הם מרשים לעצמם? שאלות שמבזיקות במוחנו מדי פעם. ומה איתנו? אנחנו שכחנו איך זה להיות ילד, חופשי, חי, דינאמי, שאפתן, שובב. אנחנו חנינו לתקופה ארוכה בחניון של החיים. אנחנו
מקנאים בחופש שלהם, אילו רק יכולנו להיות שוב ילדים... עד שמגיע היום שבו נמאס לנו, היום שבו משהו רע יכול לקרות או ...