... רעיונות מכשילים שביודעין או שלא ביודעין והדבר הזה הכשיל אותו והוא נכשל מהם בגלל הנאיביות שלו. מאז, אותו האדם מחפש שאנשים יעשו בשבילו כי הוא לא סומך על עצמו שיעמוד
ביעדים. ואפשר לתאר סיטואציה זו כסיטואציה שהוא נעמד בין 3 דעות שונות. פעם ... גם בדברים החיצוניים הוא מצליח הכי טוב שהוא יכול. ואז יש כאן את הדעה שאומרת שהאדם לא מסוגל לעשות משהו, אבל אפשר לשים אותה בפרופורציה נכונה למציאות, כלומר בשביל לקיים
מטרה מסויימת אפשר להתפשר על הרצון להיות מסוגל למשהו חיצוני מנוגד
למטרה שעלול להכשיל אותה. ואז הדעה הזו לא מסוגל הגיע לעמדת הפרופורציה שלה. כלומר, האדם מתפשר בדברים חיצוניים שישרתו
מטרה חיצונית שלו כי הוא אוהב ללמוד ולעבוד בתחומים מסויימים ובכך הוא ... ומקבל את המציאות ללא תנאים. למה זה פועל? היות והאדם פועל על הדבר הכי חשוב כל שאר הדברים תלויים באושר של האדם, ולכן, כאשר האדם לא ייתפשר להשיג את הדבר האמיתי גם
המטרות שיקבע לעצמו יהיו ברורות יותר, כי הדבר ימקד אותו איך לנהוג לפי האילוצים הקיימים להשיג את
המטרות הללו ללא שום בעיות. והוא יכול לראות שלמרות האילוצים הוא משיג את
המטרה. ומדוע זה כך ולא אחרת? כי כאשר האדם לא מתפשר על הרצון הפנימי שלו אז ממילא הוא ממוקד ברצון הפנימי ולא עושה עניין מדברים חיצוניים הוא הולך ישר ולעניין לאיזו
מטרה מסויימת ומבחינתו לא איכפת לו להתפשר על
המטרה הזו. לעומת זאת, אדם שמתביית על
מטרות מסויימות אבל הוא תלוי בחיצוניות של הדברים
המטרה שלו נודדת כי בין ברגע הוא יכול לרצות אחרת ואצלו אין פשרות על שום דבר חיצוני ולכן, הוא גם לא מנסה שום דבר עד הסוף, כי הוא מפחד שהוא יפספס את הדבר ההפוך. ולכן, הוא נודד
ממטרה למטרה ולא משיג דברים משמעותיים. וגם אם השיג
מטרה, הוא לא מרגיש שהיא הושגה כראוי כלומר, הוא לא מרגיש שהוא נתן את הכי טוב שלו בעניין. ואין מה לתמוה על כך, כי האדם נדד
ממטרה למטרה. ואדם כזה, נתלה בדברים חיצוניים ושום דבר לא יספק אותו. ולכן, כאשר האדם הולך בדרך שונה ממה שהוא הכיר עד כה, וקודם כל הולך ללא פשרות על האושר הפנימי שלו, ואז מוותר על האילוצים האחרים תמורת
מטרות חיצוניות ויודע מה הוא רוצה ישר ולעניין והולך עם זה עד הסוף. אז יש דברים בדרך שהוא גם מוותר עליהם שהם סתם מאריכים לו את הדרך
למטרה הזו. וכך הרצונות משיגים כל אחד את סיפוקו. וכאשר האדם חי חיים ...