דיכאון - תופעת הדיכאון... אחראי על עצמו ועל חייו. כעת נתפנה להבין יותר לעומק כיצד מתבצע דיכוי זה. הכל מתחיל ברעיון רעיל ביותר לקיום, שיש לו גרורות בצבעים וגוונים שונים: הרעיון לפיו אדם מרגיש / מאמין שהוא חסר ערך, לא משמעותי, לא ראוי ... שם. המרכיב הקוגניטיבי רעיון ההענשה העצמית, הביטול העצמי, לא תמיד קיים באופן מודע. התחושה המודעת הנובעת ממנו, היא התחושה שהקיום אינו ממשי מספיק, אינו חי מספיק. במקרים מסוימים הפרט יחוש כי אינו מעוניין להמשיך ולשאת קיום זה היות וכל מה שהקיום מעניק לו הן תחושות קשות ביותר של חוסר ערך וחוסר משמעות. זו בגדול תמצית המרכיב הקוגניטיבי / ההכרתי המעורב ... מצד אחרים, מהמערכת, מהממונים, מהמשפחה. רעיון זה רעיל ביותר, בכל מינון, אך מינון גבוה שלו במחשבה, יביא לכך שתחושת הקיום אט אט תעלם מהאדם עצמו. הרעיון, מייצר שלל התנהגויות ובחירות שתומכות בו ומאפשרות אותו. וכך, כמו באנורקסיה, בה שכנוע פנימי שלא קשור למציאות משתלט על התודעה וגורם לנזק ממשי ומסוכן לגוף, לקיום, כך בדיכאון. הכמיהה לסיום החיים האקט של להעלם באופן חד וטוטאלי, הממומש בהתאבדות, עוזר לאדם שחש דיכאון עמוק, להרפות ... השאר מוכיח לו שאכן מה שהוא חושב, קיים במציאות, והוא רואה עצמו כפונקציה לא ממשית, לא חשובה, לא הכרחית בקיום. בדיכאון מעורבת הכחשה. כדי שאדם יחווה דיכאון ויביע שאיפה לוותר על החיים, עליו להעלים מעיני עצמו את כל יתרונותיו, ...