הפרעות חרדה - מבוא הפרעות חרדה הוא שם כולל לקבוצה של הפרעות נפשיות, אשר הסובלים מהן חווים תחושות עזות של חרדה המופיעות בעיתוי בלתי הולם, לא חולפות תוך זמן קצר ומפריעות לניהול חיים תקינים. ניתן לסווג הפרעות חרדה לחרדות כלליות, שאינן תלויות בגירוי ספציפי, או בגירוי שלא יגרום לחרדות אצל רוב בני האדם, ולחרדות מצביות הנובעות ממצב שנראה לרוב בני האדם מאיים, אם כי לא כולם חשים חרדה כתוצאה ממצבים אלו. דוגמה לחרדה מצבית היא חרדת בחינות המופיעה בעוצמות שונות אצל אנשים שונים. מושגים יסודיים הפרעות חרדה מורכבות מחרדה קבועה ומהתקף חרדה. החרדה הקבועה נמצאת כל הזמן ברקע, ולרוב גורמת לסובלים מחרדות מצביות להימנע מן הגירוי הגורם להתקף, לדוגמה אדם הסובל מבעת - סגור (קלאוסטרופוביה) יימנע מלהשתמש במעליות. התקפי חרדה - מכונים גם התקפי פניקה, מאופיינים בהופעה פתאומית ועוצמתית של פחד או אימה, לרוב כתוצאה מחשיפה לגורם הגירוי. החשיפה יכולה להיות ישירה או עקיפה, לדוגמה אדם הסובל מחרדה מחרקים עשוי לחוות התקף גם מצפיה בחרק בטלוויזיה. להתקף חרדה ישנם מרכיבים רגשיים (תחושת אימה, בהלה, חשש), קוגניטיביים (חשש מפני סכנה מאיימת, חיצונית או פנימית), פיזיולוגיים (בין השאר - ... אותו סבורים לעתים קרובות שהוא נגרם בעטיה של מחלה פיזית קשה, לרוב חשש מהתקף לב. פעמים רבות המצוקה הנפשית מהתקפי חרדה נובעת מהחשש מההתקף הצפוי הבא, ולא רק מההתקפים עצמם. לפיכך חלק משמעותי בטיפול בהתקפי חרדה היא קבלה עצמית והבנה שהתקף החרדה אינו מנבא סכנה אמיתית. כאשר החשש מפני התקפי חרדה פוחת, פוחתת באופן משמעותי המצוקה ובסופו של דבר גם תדירות ההתקפים. סוגים שכיחים של הפרעות חרדה חרדה חברתית - המאפיין את החרדה החברתית הוא הופעתם של סימפטומי חרדה, עד התקף חרדה מלא, בשל עשיית פעולה בעלת אופי חברתי כלשהו. דיבור לפני קהל, למשל, עלול ליצור חשש גם אצל אדם שאינו חרד חברתית, אך אצל הלוקה בחרדה חברתית, החשש יהיה גדול בהרבה ויקשה על חייו באופן ממשי. גם פעילויות שאינן גורמות לאדם נורמלי כל חרדה, כמו כתיבה בציבור או אכילה בפומבי ואפילו הצבעה בבחירות, יכולות להיראות כה מפחידות לחרד חברתית, עד שהכורח להימנע מהן יכתיב את מסלול חייו. סימפטומי החרדה הפוקדים את האדם יוצרים מעגל קסמים, שכן לחרדתו הראשונית נוספת חרדה נוספת, עזה לא פחות, שמא אחרים ישימו לב למצוקתו. מעריכים ש - 1 מכל 13 אנשים בעולם סובל מבעיה נפשית זו. הפרעת חרדה מוכללת - חרדה שאינה אפיזודית, אלא מתמשכת. הסובלים ממנה מתמודדים עם תסמינים פסיכולוגים וגופניים כאחד הכוללים לדוגמה, הפרעות שינה, קצב לב מהיר, כאבי ראש, קוצר נשימה ועוד. במישור הרגשי והקוגניטיבי היא גורמת לדאגה וחרדה בלתי פוסקות לגבי מספר תחומי חיים מרכזיים, וכן קשיי ריכוז. שכיח מאוד שהפרעה זו נלוות להפרעות פסיכיאטריות נוספות. פוביות - בנוסף לפוביות הקשורות להפרעות החרדה שלעיל, ישנן פוביות הקרויות פשוטות וממוקדות בחשש עז מפני מצב מסוים או אובייקט מסוים. נחשים, מקומות סגורים, גבהים - ... עד עתה למעלה מ - 250 פוביות. כמו בחרדות שנמנו קודם, גם כאן הופך הצורך להימנע מפגישה עם מושא החרדה למרכזי בחייהם של בעלי הפוביה. ידוע על לוקים בפחד מזריקות שנמנעים כליל מטיפול רפואי, ועל כאלו שמפחדים מרופאי שיניים ... לעקור שן כואבת בצבת. תגובה קיצונית לפוביה עלולה להיות עילפון. הפרעת פאניקה - הפרעה המתפתחת אצל חלק מהאנשים שעברו התקף חרדה. הפרעה זו מאופיינת בפחד מתמשך מהתקף חרדה נוסף או השלכותיו. כתוצאה מפחד זה האדם מאמץ התנהגויות והימנעויות שלדעתו מגינות עליו מפני התקף נוסף או מונעות השלכות ... - פחד מיציאה מחוץ לבית, פחד ממרחבים גדולים ופתוחים כגון: כבישים, רחבות וכו. לעתים קרובות מתפתח כתוצאה משורה של התקפי חרדה, ומהחשש שהם יפקדו את האדם כשהוא מצוי בציבור. הביטויים לכך יכולים להיות על ידי כך שהאדם מקבל שיתוק בעת ... יכולה לשבש כליל חיים תקינים, שכן האנשים שחווים אותה נמנעים כמה שיותר לצאת מהבית על מנת לא לגרום להחרפת החרדה. אלו שלא חוו אותה מתקשים להבין את עוצמת הקושי שלפניו עומד האגרופוב בשעה שהוא מנסה לגבור על חרדתו. גורמים אחרים היוצרים פוביות פשוטות: מקומות סגורים (קלסטרופוביה), מקומות גבוהים (אקרופוביה), חתולים (פלינופוביה), עכבישים (ארכנופוביה). גורמים למערכת הגופנית מפיקת החרדה יש ערך אבולוציוני ברור. סיכוייו של אורגניזם להותיר ולדות גדל, אם קיים בו מנגנון המונע לקיחת סיכונים מופרזים. את הפרעות החרדה יש לראות כהתפרעות של המנגנונים האלו המנוהלים בידי מערכת העצבים הסימפטטית. מחקרים הראו כי הפרעות חרדה הן בחלקן נלמדות ובחלקן מולדות. לדוגמה, כאשר חשפו גורי קופים לצילום וידאו של נחשים לראשונה הם לא פחדו מהם, אולם ... לעומת זאת אי אפשר ליצור אצל קופים תגובת פוביה לפרחים. מחקרי תאומים ותורשה מראים שיש מרכיבים גנטיים לנטייה להפרעות חרדה. מניחים שכמו בליקויי נפש אחרים גם כאן מחסור במוליך העצבי סרוטונין מהווה גורם. גם לפוביות תורמת הגנטיקה, אך נראה ... ידוע שאנשים שעברו חוויה מאוד בלתי נעימה מפתחים חשש מהנסיבות שליוו את אותה חוויה ומהמקום שבו היא התרחשה. לגבי חרדה חברתית, התברר שאפשר לאבחן אותה כבר מגיל מאוד צעיר, והחרדים חברתית מאופיינים כבר מינקות בקצב פעימות לב גבוה יותר. ... - SSRI) מקובל כיום לטיפול בהפרעות חרדה שונות אף שבמקרים רבים תרופות אלה אינן יעילות. גם בנזודיאזפינים נלקחים כטיפול לחרדה. השפעתם קצרת טווח והם נחשבים ליעילים אבל בשימוש ממושך השפעתם נחלשת והם עלולים לגרום להתמכרות. בעבר נלקחו גם תרופות מסוג ...

... לפעמים גם בהשפעה על התפיסה השמיעתית, חוש המגע ודימוי הגוף. הסינדרום מתרחש גם כאשר העיניים סגורות. הסימפטומים הפראפרילים כוללים חרדה, אפראקסיה ואגנוזיה.

... עצמו. הייתה זו תקופה אינטנסיבית של ריפוי מול אמי, שייצגה עבורי את כל הדברים שלא אהבתי בעצמי. חוסר אמונה, חרדה, כעס וחוסר אונים. נוכחותה לימדה אותי לראות את הדברים הללו בעצמי ולעבוד. עבודה מייסרת ומטהרת. ובכך לשחרר את שתינו ...

... את אירוע הנשיכה). הסכנה אמנם אינה ממשית, אולם עצם האמונה שמשהו רע יקרה יוצרת אצלה תגובות גופניות אופייניות ללחץ וחרדה, שמוציאות אותה מאיזון אנרגטי, רגשי והורמונאלי. הסיפור שהתחיל מנשיכה של כלב גדול שחור יכול להתרחב לחיים מלאי חרדות ופוביות שונות. במקרה זה, לפי הגישה המקובלת, הזיכרון של הנשיכה הוא הגורם הישיר לרגשות החרדה בכלל ולפחד של הילדה מכלבים בפרט ולכן הטיפול יתמקד בזיכרון, בתחושות וברגשות (תחושות ורגשות הם אנרגיה כימית). הגישה הזו ... את הקצר ולאפשר זרימה חשמלית חלקה ובריאה. במקרה של הילדה שננשכה עי הכלב הגדול והשחור, הטיפול הפסיכואנרגטי יתמקד בשחרור החרדה באופן הבא: איזכור קצר של אירוע הנשיכה ותוך כדי טיפול ישיר במערכת האנרגטית החסומה. ברגע שחסימה משתחררת, משתחרר באופן ... והטראומה בפרטי פרטים. הכותבת: איריס קעטבי נחמני - מטפלת פסיכו אנרגטית, מטפלת ומנחת סדנאות EFT עם התמחות במצבי פחד חרדה וטראומות www.newac.co.il/articles/292-רגשות-שליליים-מאמר-איריס-קעטבי-נחמני

... פורצי דרך, אופטימיזם. ככל שהתיקייה של העתיד גדולה יותר, האדםנמצא במרוץ, יש פספוס הזדמוניות בדרך, קושי בעיבוד תהליכים, לחץ, חרדה, קביעת מטרות רחוקות והתרוקנות המשאבים, התמקדות במוצרים / שירותים לטווח ארוך, אי יצירת רווחים בטווח הקצר בגלל חוסר זיהוי ...

הפרעת חרדה - מבוא הפרעות חרדה הן קבוצה של הפרעות נפשיות, אשר הסובלים מהן חווים תחושות עזות של חרדה המופיעות בעיתוי בלתי הולם, לא חולפות תוך זמן קצר ומפריעות לניהול חיים תקינים. ניתן לסווג הפרעות חרדה לחרדות כלליות, שאינן תלויות בגירוי ספציפי, או בגירוי שלא יגרום לחרדות אצל רוב בני האדם, ולחרדות מצביות הנובעות ממצב שנראה לרוב בני האדם מאיים, אם כי לא כולם חשים חרדה כתוצאה ממצבים אלו. דוגמה לחרדה מצבית היא חרדת בחינות המופיעה בעוצמות שונות אצל אנשים שונים. תוכן עניינים: 1 מושגים יסודיים 2 סוגים שכיחים של הפרעות חרדה 3 גורמים 4 דרכי טיפול מושגים יסודיים: הפרעות חרדה מורכבות מחרדה קבועה ומהתקף חרדה. החרדה הקבועה נמצאת כל הזמן ברקע, ולרוב גורמת לסובלים מחרדות מצביות להימנע מן הגירוי הגורם להתקף, לדוגמה אדם הסובל מבעת - סגור (קלאוסטרופוביה) יימנע מלהשתמש במעליות. התקפי חרדה - מכונים גם התקפי בהלה, מאופיינים בהופעה פתאומית ועוצמתית של פחד או אימה, לרוב כתוצאה מחשיפה לגורם הגירוי. החשיפה יכולה להיות ישירה או עקיפה, לדוגמה אדם הסובל מחרדה מחרקים עשוי לחוות התקף גם מצפייה בחרק בטלוויזיה. להתקף חרדה ישנם מרכיבים רגשיים (תחושת אימה, בהלה, חשש), קוגניטיביים (חשש מפני סכנה מאיימת, חיצונית או פנימית), פיזיולוגיים (בין השאר - ... אותו סבורים לעתים קרובות שהוא נגרם בעטיה של מחלה פיזית קשה, לרוב חשש מהתקף לב. פעמים רבות המצוקה הנפשית מהתקפי חרדה נובעת מהחשש מההתקף הצפוי הבא, ולא רק מההתקפים עצמם. לפיכך חלק משמעותי בטיפול בהתקפי חרדה היא קבלה עצמית והבנה שהתקף החרדה אינו מנבא סכנה אמיתית. כאשר החשש מפני התקפי חרדה פוחת, פוחתת באופן משמעותי המצוקה ובסופו של דבר גם תדירות ההתקפים. סוגים שכיחים של הפרעות חרדה: חרדה חברתית - המאפיין את החרדה החברתית הוא הופעתם של סימפטומי חרדה, עד התקף חרדה מלא, בשל עשיית פעולה בעלת אופי חברתי כלשהו. דיבור לפני קהל, למשל, עלול ליצור חשש גם אצל אדם שאינו חרד חברתית, אך אצל הלוקה בחרדה חברתית, החשש יהיה גדול בהרבה ויקשה על חייו באופן ממשי. גם פעילויות שאינן גורמות לאדם נורמלי כל חרדה, כמו כתיבה בציבור או אכילה בפומבי ואפילו הצבעה בבחירות, יכולות להיראות כה מפחידות לחרד חברתית, עד שהכורח להימנע מהן יכתיב את מסלול חייו. סימפטומי החרדה הפוקדים את האדם יוצרים מעגל קסמים, שכן לחרדתו הראשונית נוספת חרדה נוספת, עזה לא פחות, שמא אחרים ישימו לב למצוקתו. מעריכים ש - 1 מכל 13 אנשים בעולם סובל מבעיה נפשית זו. הפרעת חרדה מוכללת - חרדה שאינה אפיזודית, אלא מתמשכת. הסובלים ממנה מתמודדים עם תסמינים פסיכולוגים וגופניים כאחד הכוללים לדוגמה, הפרעות שינה, קצב לב מהיר, כאבי ראש, קוצר נשימה ועוד. במישור הרגשי והקוגניטיבי היא גורמת לדאגה וחרדה בלתי פוסקות לגבי מספר תחומי חיים מרכזיים, וכן קשיי ריכוז. שכיח מאוד שהפרעה זו נלוות להפרעות פסיכיאטריות נוספות. פוביות - בנוסף לפוביות הקשורות להפרעות החרדה שלעיל, ישנן פוביות הקרויות פשוטות וממוקדות בחשש עז מפני מצב מסוים או אובייקט מסוים. מושאים אופיינים לפוביות הם נחשים, ... עד עתה למעלה מ - 250 פוביות. כמו בחרדות שנמנו קודם, גם כאן הופך הצורך להימנע מפגישה עם מושא החרדה למרכזי בחייהם של בעלי הפוביה. ידוע על לוקים בפחד מזריקות שנמנעים כליל מטיפול רפואי, ועל כאלו שמפחדים מרופאי שיניים ... לעקור שן כואבת בצבת. תגובה קיצונית לפוביה עלולה להיות עילפון. הפרעת פאניקה - הפרעה המתפתחת אצל חלק מהאנשים שעברו התקף חרדה. הפרעה זו מאופיינת בפחד מתמשך מהתקף חרדה נוסף או השלכותיו. כתוצאה מפחד זה האדם מאמץ התנהגויות והימנעויות שלדעתו מגינות עליו מפני התקף נוסף או מונעות השלכות ... - פחד מיציאה מחוץ לבית, פחד ממרחבים גדולים ופתוחים כגון: כבישים, רחבות וכו. לעתים קרובות מתפתח כתוצאה משורה של התקפי חרדה, ומהחשש שהם יפקדו את האדם כשהוא מצוי בציבור. הביטויים לכך יכולים להיות על ידי כך שהאדם מקבל שיתוק בעת ... יכולה לשבש כליל חיים תקינים, שכן האנשים שחווים אותה נמנעים כמה שיותר לצאת מהבית על מנת לא לגרום להחרפת החרדה. אלו שלא חוו אותה מתקשים להבין את עוצמת הקושי שלפניו עומד האגורפוב בשעה שהוא מנסה לגבור על חרדתו. גורמים אחרים היוצרים פוביות פשוטות: מקומות סגורים (קלסטרופוביה), מקומות גבוהים (אקרופוביה), חתולים (פלינופוביה), עכבישים (ארכנופוביה). גורמים: למערכת הגופנית מפיקת החרדה יש ערך אבולוציוני ברור. סיכוייו של אורגניזם להותיר ולדות גדל, אם קיים בו מנגנון המונע לקיחת סיכונים מופרזים. את הפרעות החרדה יש לראות כהתפרעות של המנגנונים האלו המנוהלים בידי מערכת העצבים הסימפטטית. מחקרים הראו כי הפרעות חרדה הן בחלקן נלמדות ובחלקן מולדות. לדוגמה, כאשר חשפו גורי קופים לצילום וידאו של נחשים לראשונה הם לא פחדו מהם, אולם ... לעומת זאת אי אפשר ליצור אצל קופים תגובת פוביה לפרחים. מחקרי תאומים ותורשה מראים שיש מרכיבים גנטיים לנטייה להפרעות חרדה. מניחים שכמו בליקויי נפש אחרים גם כאן מחסור במוליך העצבי סרוטונין מהווה גורם. גם לפוביות תורמת הגנטיקה, אך נראה ... - SSRI) מקובל כיום לטיפול בהפרעות חרדה שונות אף שבמקרים רבים תרופות אלה אינן יעילות. גם בנזודיאזפינים נלקחים כטיפול לחרדה. השפעתם קצרת טווח והם נחשבים ליעילים אבל בשימוש ממושך השפעתם נחלשת והם עלולים לגרום להתמכרות. בעבר נלקחו גם תרופות מסוג ...

חרדה - מבוא חרדה היא מצב פסיכולוגי או פיזיולוגי בו האדם חש אי שקט, בשל מתח ודאגה רבה מפני איום וסכנה ממשיים או דמיוניים, מודעיים או בלתי מודעים, שהוא חש חסר אונים מולם. לתחושות חרדה ופחד קיימים תסמינים גופניים דומים, ההבדל ביניהם הוא בגירוי היוצר אותם - תחושת פחד עולה מול גירוי ספציפי שנתפס כמאיים, בעוד חרדה היא רגש שלילי מעורפל שלא נראה קשור לגירוי חיצוני מסוים. הבדל נוסף הוא בעיתוי הגירוי ברצף הזמן - פחד עולה לרוב מול גירוי שנתפס מאיים מיידית, בעוד חרדה עולה מול גירוי פנימי או חיצוני שלעתים קרובות נתפס כמהווה סכנה עתידית הצפויה להתרחש. בנוסף, הפחד מקושר יותר להתנהגויות אקטיביות ספציפיות של תגובת הילחם או ברח, בעוד חרדה היא תוצאה של סכנה שנתפסת כבלתי ניתנת לשליטה או שלא ניתן להימנע ממנה. תחושת חרדה במידה מסוימת, היא תגובה נורמאלית למצב של לחץ, ולמעשה היא הכרחית להישרדות (פרויד כינה אותה בשל כך בשם חרדת סיגנל, כלומר חרדה המהווה אזעקה ומאפשרת להגיב במהירות לאיום ממשי וכך לשרוד). אך ברמות גבוהות שלה, היא עלולה להתפתח לכדי הפרעת חרדה. תסמינים חרדה עשויה להיות מלווה בתסמינים וסימנים מסוגים שונים: תסמינים פיזיולוגיים - כגון דפיקות לב חזקות ומהירות, בחילה, כאבים בחזה, קוצר ... הדם לקבוצות שרירים חשובות להתמודדות זו, ולעומתם מופחתת למשל פעילותם של מערכת החיסון ותהליכי העיכול. סימנים חיצוניים נוספים של חרדה עשויים להיות עור חיוור, הזעה, רעידות, והרחבת אישונים. תסמינים פסיכולוגיים - כגון אי שקט, מתח, פחד מפני העתיד, חוסר ... מחשבות של פחד ודאגה חוזרות ונשנות, חוסר ביטחון, צורך להיתלות באחרים או באמצעי ביטחון כלשהם, ועוד. מיעוט מהאנשים שחווים חרדה עשויים גם לחוות תחושת אימה או פאניקה. התקף פאניקה בדרך כלל מגיע באופן פתאומי, ונוצרת תפיסת סכנה אמיתית, למרות ... לבין התקף לב, אסטמה ועוד. הפאניקה דומה בביטוי ובמנגנון שלה לפחד, אבל נעדרת בדרך כלל אובייקט ממשי. אבחון של חרדה במטרה לברר האם היא חמורה עד כדי הפרעת חרדה, נעשה על ידי פסיכיאטר. הפסיכיאטר עורך אנמנזה ושואל את הנבדק שאלות לגבי ההיסטוריה הרפואית והנפשית שלו, מברר את שכיחות התסמינים, עוצמתם ומשך הזמן שלהם, ובעיות בתפקוד הנגרמות מהופעת תסמינים אלו. לעתים הנבדק ממלא שאלון שנועד לברר את מאפייני החרדה, כגון השאלונים של בק (Beck Anxiety Inventory), צונג (Zung Self-Rating Anxiety Scale והמילטון (HAM-A - Hamilton Anxiety Scale). הבסיס הביולוגי מעגלים עצביים בהם מעורבים אזורי מוח כמו האמיגדלה וההיפוקמפוס, הם אלו שנחשבים כבסיס הביולוגי של החרדה. בניסויי סריקות PET נמצא כי בעת הצגת ריח או טעם דוחים או מאיימים, מוגברת זרימת הדם לאמיגדלה, והנבדקים דיווחו על תחושת חרדה מתונה. הממצאים עשויים להעיד על כך שתחושת חרדה היא מנגנון שבמקורו מגן על האדם ונועד למנוע ממנו להיות מעורב בהתנהגויות שעלולות להיות מזיקות. לנטייה להפרעות חרדה ולחלק מהתסמינים הגופניים הנלווים אליהן, כמו נטייה לסחרחורות או למעי רגיז, נמצא גם בסיס גנטי. סוגי חרדה קיימים סוגים שונים וסיווגים שונים של חרדה. להלן כמה מהם: חרדה קיומית התאולוג פאול טיליך איפיין בתחילת המאה ה - 20 את החרדה הקיומית כמצב שבו יצור נעשה מודע לאפשרות של אי - הקיום שלו. הוא מנה שלוש קטגוריות של חרדה קיומית: חרדת מוות, חרדה מוסרית (שכוללת רגש אשמה), וחרדה רוחנית (שכוללת תחושת ריקנות וחוסר משמעות). לטענתו, חרדה רוחנית היא נפוצה יחסית בתקופה המודרנית, בעוד חרדת מוות וחרדה מוסרית היו נפוצות יותר בעבר. עוד טען טיליך כי יש לקבל את החרדה הקיומית כחלק טבעי במצבו של האדם, וכי התנגדות לה עלולה להביא להשלכות שליליות. ויקטור פרנקל, בספרו האדם מחפש משמעות, טוען ... כלל בני האדם, בשל העצמי המזויף שלהם, שהוא בר תמותה, וטוען כי העצמי האמיתי הוא יחסי האדם עם אלוהים. חרדה חברתית וחרדת זרים בקרב פעוטות וילדים נפוצה תחושת חרדה כאשר הם פוגשים אדם זר, כחלק מהתפתחותם. הפעוט עשוי לפרוץ בבכי למראה פרצוף זר, מתוך חוסר ביטחון טבעי שהוא ... זאת, עבור חלק מהאנשים, נמשכת (או מתחילה מחדש) חרדת זרים זו גם בהמשך ההתפתחות ואף בבגרות, ומקבלת צורה של חרדה חברתית. חרדה זו מתבטאת בתחושת חרדה במצבים חברתיים שונים ומביצוע פעולות בפומבי, מתוך חשש שהאדם יתנהג באופן לא מותאם וכך יושפל או יושם ללעג על ידי אחרים. במצבים קיצוניים עשוי אדם החש חרדה חברתית להימנע כליל ממפגשים חברתיים מאיימים עבורו. חרדת בחינות תחושת חרדה נוצרת לעתים אצל תלמידים, סטודנטים, או עובדים, במצבים של מבחן או הערכת ביצועים מסוגים שונים. האדם עשוי לחוש אי נוחות, עצבנות ותחושות פיזיולוגיות של חרדה (הזעה, סחרחורת, הגברת קצב לב ועוד), מתוך חשש מכישלון במבחן. חשש זה עשוי לנבוע ממקורות שונים, כגון קישור הציון במבחן ... מידה מסוימת של עוררות אופטימלית במצב דחק זה, היא דווקא נחוצה לביצוע מוצלח של המשימה, אך ברמות גבוהות נוצרת חרדה שעשויה לפגום בביצוע. חרדה מצבית ותכונת חרדה חרדה עשויה להיות מצבית, כלומר מופיעה לזמן קצר בעת תחושת סכנה, או תכונתית, כלומר קיימת אצל האדם לטווח ארוך. תכונת ...

חרדה - סוגי חרדה / תרופות מפחיתות חרדה / טיפול בחרדה / הבנת החרדה לעומק בדף זה נציע הסבר שיעזור להבין חרדה באשר היא, לעומק (בין אם מדובר בחרדה כללית, כתחושה המלווה את האדם רוב הזמן, ובין אם חרדה תלויית הקשר, למשל חרדה בשעת נהיגה ברכב או מול קהל). נזכיר מספר גישות פסיכולוגיות המסבירות את התופעה, נבחן את סוגי החרדה השונים לפי אותו רעיון מרכזי שיובא בהמשך, ונסיים בהתייחסות לנטילת תרופות מפחיתות חרדה. סוגי חרדה בדף זה אטען, כי קיים מכנה משותף לכל סוגי החרדה, אך תחילה סקירה קצרה: בעולם ההגדרות הפסיכולוגי, מאובחנים סוגי חרדה שונים. חרדה חברתית, חרדה ממקומות פתוחים (אגורופוביה) התקפי חרדה (פאניקה), חרדה ספציפית, כגון: חרדה מחשיפה לאנשים, (פחד קהל), חרדה מחרקים, חרדה מגובה (פחד גבהים). אם אדם נחשף למצב שהיתה בו תחושת סכנת חיים, כמו למשל במקרה של תאונת דרכים, יתכן שיפתח חרדה הקשורה למצב שעורר את תחושת הסכנה, למשל חרדה שתורגש תוך כדי נהיגה, חרדה שתציף בכל עמידה ברמזור אדום אם התאונה קרתה בצומת וכד. כשאדם מרגיש חרדה מעבר לרמה מסוימת, מדובר בירידה משמעותית בתחושת המסוגלות, היכולת, התפקוד, ומתחילה להיווצר הימנעות מלהגיע למצבים שמזכירים מקומות או מצבים בהם התרחש בעבר התקף החרדה. התקף חרדה נחווה כסכנת חיים, כיוון שהוא כולל תחושת קיצוניות של אובדן שליטה בגוף, דרך סימפטומים של קוצר נשימה, דופק מהיר, ... כל אחד בעוצמה שונה ולמשך זמן שבין 2-3 דקות ועד 15 דק. החשש מפני עילפון או מוות מעלה את החרדה לשיא. ושיא זה, בלתי נסבל עד כדי כך שתהייה מוכנות לנסות כל תרופה ובלבד שהסיוט לא יחזור. חרדה פוגעת באיכות החיים בחרדה כדאי מאוד לטפל. איכות חייו של אדם שדואג יתר על המידה, נפגעת. כשאדם עם הפרעת חרדה מדמיין את העתיד, הוא מרגיש כי הגרוע ביותר עלול לקרות. הוא עשוי לבלות שעות רבות ואף ימים, בפחד מפני ... סובביו, על היקרים לו, בדרישות שונות (תתקשר לומר לי שאתה בסדר, תענה כל פעם שאני מתקשר/ת וכד). אדם הסובל מחרדה נמצא רוב הזמן במתח, או מתח שמא יחווה התקף (אם כבר חווה התקף חרדה בעבר), או מתח כללי שמאפיין את חייו. אדם חרד נמנע מגישה למקומות או מצבים המעוררים בו חרדה (נמנע מלנהוג, מלצאת בשעות חשכה, מלפנות לזרים ברחוב, מללכת לבד ברחוב, מלהצביע בשיעור, מלדבר בפני קהל וכד) או נמנע ממצבים שעוררו התקפי חרדה בעבר. המנעות זו מצרה את דרגות החופש שלו. במקרים קיצוניים ההימנעות תשאיר אדם עם חרדה בבית, והוא יחווה ניתוק הולך ומתרחב מאורח חיים תקין. טיפול בחרדה הגישה האקזיסטנציאליסטית רואה בחרדה (בפחדים) את מקור כל מחלות הנפש ומציעה כי ככל שהאדם ילמד להכיר את עצמו ולסמוך על עצמו כך יחווה ... עצמי. הגישה הקוגניטיבית מציעה לשנות את תבניות המחשבה, רעיונות ומחשבות שליליות המעוררות פחד / ספק / ביקורת, כדרך להפחית חרדה. הגישה הדינאמית תנסה לאתר אמונות הוריות, איסורים, המביאים לעצירת - הסתרת ביטוי חופשי של רצונות ומשאלות. הבנת החרדה לעומק במצב ... את האסור למותר ואף לכדאי. למשתלם. לכן, כל שיטה טיפולית בדרכה נותנת מענה לחרדה ושיפור משמעותי יושג ברוב המקרים. חרדה היא אמונה בחוסר יכולת? נבחן כיצד טענה זו מתיישבת עם סוגי החרדה השונים שהוזכרו לעיל: אגורופוביה (חרדה ממקומות פתוחים), חרדה כללית - כל חרדה מפני סכנה אפשרית מהעולם שבחוץ, הינה למעשה אמונה ...

היפוכונדריה - חרדת בריאות - מבוא היפוכונדריה או חרדת בריאות היא חשש מופרז ממחלות ועיסוק כפייתי בנושא הבריאות. היפוכונדריה מאופיינת בבחינה עצמית מתמדת של הגוף, חשש עז מכל ... מסוים, הם חוששים ממגוון מחלות ושמים לב לכל תסמין גופני שיכול להעיד לדעתם על בעיה רפואית. חלק מהאנשים עם חרדת בריאות מבקרים בתדירות גבוהה אצל רופאים כדי לקבל אישור לכך שבריאותם תקינה. אולם לעתים הם אינם מאמינים לדברי הרופאים ... מהרופא מרגיע אותם, הרגיעה היא קצרת טווח, והדאגות באותו נושא או באחר חוזרות במהרה. כמו כן, היפוכונדרים רבים חווים חרדה בעת בדיקה רפואית, כך שלחץ הדם שלהם עולה, מצב הנקרא תסמונת החלוק הלבן, כך שתוצאות בדיקות לחץ דם יכולות ... העושים כמיטב יכולתם להימנע מאזכורים של מחלות, נמנעים לגמרי מביקור אצל רופאים ועריכת בדיקות חיוניות ומדיבור על הנושא, מחשש שהחרדה תתגבר או שאנשים לא יקחו אותם ברצינות. שני קצוות אלו עלולים להוביל לפגיעה בבריאות: ביקורים תכופים אצל רופאים עלולים ... רעשים בזמן עיכול). ככל הנראה יש השפעה למסרים בנוגע לבריאות שהאדם ספג מסביבתו, ולמחלות ומקרי מוות במשפחה, על התפתחות חרדת בריאות. אנשים רבים עם חרדת בריאות גדלו בבית בו הייתה התמקדות מופרזת על תסמינים פיזיים ודאגה מהם, או נחשפו למחלות או מוות של אנשים קרובים. ישנם אנשים שחרדת הבריאות מתפרצת אצלם כשהם מתקרבים לגיל בו אדם קרוב נפטר ממחלה, כשהם חוששים שהם יחלו באותה מחלה. ייתכן וקיים מרכיב גנטי בחרדת בריאות. לא נמצאה שכיחות גבוהה במיוחד של היפוכונדריה אצל קרובי משפחה של היפוכונדרים, אך השכיחות של הפרעת חרדה מוכללת והפרעות סומטופורמיות אחרות גבוהה מהממוצע. לעומת זאת, נמצאה שכיחות גבוהה של חרדת בריאות והפרעות סומטופורמיות אחרות אצל קרובי משפחה מדרגה ראשונה של אנשים עם הפרעה טורדנית כפייתית. אמצעי התקשורת עשויים להגביר את עוצמת חרדת הבריאות. התקשורת מבליטה סיפורים טראגיים ודרמטיים, ובכתבות ופורומים העוסקים בנושא בריאות יש נטייה לזהירות יתר והצעה ללכת לבדיקות בעקבות הופעת תסמינים פיזיים שיכולים להעיד גם על מצבים לא מסוכנים. אצל אנשים עם נטייה לחרדת בריאות, הטיות אלו יוצרות תחושה שמחלות חמורות הן יותר נפוצות מהשכיחות האמיתית שלהן, כי הן שרירותיות ובלתי נמנעות, ומעלה את החרדה שנוצרה עקב תסמינים פיזיים שוליים. סיקור מופרז של התפרצות של מחלה כלשהי, למשל שפעת החזירים או שפעת העופות, יוצרת ... תעסוקתי או תחומי חיים אחרים. 5.ההפרעה נמשכת שישה חודשים לפחות. 6.הדאגה אינה מוסברת בצורה טובה יותר על ידי: הפרעת חרדה מוכללת, OCD, התקפי חרדה, דיכאון, חרדת פרידה או הפרעה סומטופורמית אחרת. יש המוסיפים התייחסות לרמת התובנה ומציינים מצבים של תובנה נמוכה, בהם האדם אינו מודע ... שטרדותיו הן מופרזות או לא הגיוניות. תחלואה כפולה היפוכונדריה מלווה פעמים רבות בהפרעות פסיכיאטריות אחרות. דיכאון, OCD, פוביות, הפרעת חרדה מוכללת והפרעות סומטופורמיות הן ההפרעות הנלוות הנפוצות ביותר. רבים מהסובלים מחרדת בריאות חווים מעגל של מחשבות טורדניות ובעקבותיהן בדיקות כפייתיות, התנהלות זהה להתנהלות ב - OCD, אולם תוכן המחשבות שונה ולכן מדובר בשתי הפרעות נפרדות. חרדות ודיכאון יכולים להוביל לתסמינים פיזים שונים כגון עייפות, שינוי במשקל, קצב לב מואץ ועוד. אנשים עם חרדת בריאות אינם מודעים לכך ומפרשים תסמינים אלו כביטוי של מחלה פיזית, דבר שמגביר את העיסוק והחשש שלהם ממחלה. טיפול טיפול קוגניטיבי התנהגותי ותרופות נוגדות דיכאון ממשפחת SSRI נמצאו כטיפולים המועילים ביותר לחרדת בריאות. טיפול קוגניטיבי התנהגותי מתמקד בשינוי דפוסי חשיבה והתנהגות המובילים לחרדה בריאות ומתחזקים אותה. בחלק הקוגניטיבי של הטיפול, עוסקים באיתור אמונות ופרשנויות שגויות של אנשים עם חרדת בריאות, תיקון טעויות חשיבה ומתן מידע מדויק לגבי טיב ההפרעה ולגבי נושאים רפואיים שונים. החלק ההתנהגותי של הטיפול מתבסס על חשיפה ומניעת תגובה. חשיפה היא טכניקה בה האדם לומד להיחשף למחשבות וטריגרים חיצוניים המעוררים אצלו חרדות בנוגע לבריאות לאורך זמן מבלי לבצע פעולה כפייתית, על מנת לאפשר לחרדה לשכוך באופן טבעי. במניעת תגובה ממופות פעולות כפייתיות של האדם (למשל חיפוש אישורים, ביקורים תכופים אצל רופאים, בחינה עצמית ...

... חלילה. אלא משום שהם מרגישים בכל רמח אבריהם שבלעדיו או בלעדיה אין להם חיים. במילים אחרות הם פועלים מתוך חרדה קיומית ואינם פנויים באמת ליצירת קשר בין שניים שונים ונפרדים. לא יכולתי שלא לחבר בין התמכרותו של דודו לימי ...