... השפעתו עלולה לגרום למצבים נפשיים בלתי הפיכים, הכוללים מצבים פסיכוטים. סימנים חיצוניים - התנהגות לא מותאמת ותזזיתית, חוסר תיאבון, חוסר אוריינטציה, בלבול, חרדה. חגיגת סם ממריץ המורכב מריכוז של חומרים כימים פעילים. משווק כאבקה לבנה בקפסולה לבנה ו או כחולה. נפוץ במכירה ... הכדורים או בריסוק ושאיפה (מגביר את ההשפעה). נפוץ בשימוש כתוספת לסמים אחרים. השפעה - השפעה מדכאת על המערכות הגופניות, התרופות נותנות תחושת רוגע, ומפיגות חרדה . נזקים וסימנים חיצוניים - מדכאות את מרכזי החיים, לכן שימוש בכמויות גדולות עלול לגרום למוות. דיבור מבולבל ולא ברור, ... במצב הרוח. נזקים - גורם לכיווץ העורקים וללחץ דם מוגבר ומאיץ את הנשימה. קיים סיכון לשבץ מוחי ולהתקף לב. מבחינה נפשית: לאחר שפגה השפעת הסם מופיעים דיכאון, חרדה ועייפות. עלול לגרום להתפרצות פסיכוזה. במצב של הרעלה נפוצות הזיות על חיות קטנות שזוחלות על ומתחת לעור. סימנים חיצוניים ...

... אפיזודות דיכאוניות או חרדתיות, כמו ביטויים סומטים (גופניים) שונים: עייפות, חוסר אנרגיה ושינויים בהרגלי שינה ואכילה ולאו דווקא מצב רוח דיכאוני. באופן עקרוני, ניתן ... כהתפרצות של דיכאון או חרדה. לכן, יש חשיבות רבה לביצוע אבחונים רפואיים כמו מבחן EPDS לזיהוי דיכאון בשלבים שונים לאורך ההריון, כאשר מבחן זה לא מתייחס להיבטים ... של מחלות נפש, בדגש על חרדה ודיכאון, וטיפול פסיכיאטרי קודם במהלך הריון קודם או בכל שלב אחר בחיים. גם להיסטוריה של מחלות נפש בתוך המשפחה השפעות רבות, אם כי יותר קשה ... תחת השפעות של דיכאון או חרדה, מה שמעלה את רמות הקורטיזול אצל האם וגורם לירידה משמעותית בהתפתחות הפיזית והמוחית של העובר וכן לעלייה בסיכון ללידה מוקדמת. השפעות אלה ... בעיות שינה, כמו גם בכי וחרדה מוגברים. ניתן גם לכלול השפעות פיזיולוגיות אשר באות לידי ביטוי בין היתר בהאצה משמעותית בדופק הלב של העובר, מצב שעלול להימשך גם בעתיד. ...

... מתח וחרדה - סיבה נפוצה לעצבות היא לאו דווקא הסיטואציה אלא המחשבות שלך על כך. הפוסט הבא יעסוק במהותן של אותן תחושות ... יותר נכון בזמני מתח, להישאר מודעים, ולאט לאט ללמוד כיצד להתמיר את המתח להפוגה על ידי הכלתו המלאה ושחרורו. ראשית אתחיל בלנסות להסביר כיצד מנקודת מבטי תחושת החרדה איננה מלבד הפחד להרגיש רע. תחושת הרע אצל האדם לובשת המון מסיכות ורבת פנים היא, אך בשורשה התחושה היא אחת. והחדרה שהאדם מרגיש, בין אם היא חרדה חברתית, שמתבטאת בחוסר היכולת להגיב ולתקשר במצבי לחץ חברתיים, (שנובעת אגב ממודעות יתר של האדם לעצמו), ובין אם מדובר בחרדת נטישה, שנובעת לעתים ממקרים מוקדמים בילדותנו שבהם חווינו נטישה. רבות נאמר לנו לאורך חיינו שהזמן מרפא את הכל, ... הוא אמר, ובכוונו היה להצביע על העובדה שהקשבה לעצמנו, והיכולת להביט על עצמנו מבחוץ בעזרת המודעות שלנו, היא לעתים יכולת קריטית כשזה נוגע לטיפול ושחרור של מתחים וחרדות. כפי שכבר ביארתי, החרדות נובעות מהפחד של האדם להרגיש רע. כאילו שתחושת החוסר איננה מספיקה, תתלווה אליה גם תחושת הפחד העצומה שלעתים משתקת את הגוף, הדיבור וגורמת לנו ממש להינעל בתוך עצמנו. השלב הראשון בדרך להיפטרות מחרדות היא שינוי מערך האמונות של האדם כלפי עצמו. כוונתי בזאת היא לומר שכאשר האדם שמח, הוא הרי חושב שרצונו התמלא, וכאשר הוא עצוב - הרי שהמציאות פועלת נגד רצונו. והאמת היא שכאשר אדם רוצה להיפטר מהחרדות, הוא צריך למעשה לנסות להיפטר באופן כללי מהפחד, כי אדם שסובל מחרדות, סביר להניח שסובל גם מפחד רב - תחומי בחיים. והדרך להיפטרות מהפחד היא הבנה שהכל בר חלוף. וכשאני אומר הבנה ... אך טרם הבחינה תודעתם הערה בדבר, ולכן עדיין תחושתם הכללית היא חוסר תכלית. הדבר דומה לאדם שמאוד לא מרוצה מהשגרה שלו, שנראה שחוזרת על עצמה ללא קץ, והוא מדוכא, מלא בחרדות ואיננו מוצא סיבה להמשיך. ואותו אדם עובר תאונה ונאמר לו שנשאר לו שבוע לחיות, ובמצב הזה הוא פתאום לומד להעריך ... משמעות ורצון לחיות רק ביחס לפחד מהמוות. וכך נאמר - שככל שהאדם יותר מודע לכך שהכל בר חלוף, הוא יותר ירגיש תחושה של תכלית ומשמעות בחייו. וכאשר האדם נמצא במצב של חרדה ודיכאון, ואיננו מוצא משמעות בחייו, זאת מכיוון שהוא איננו מוצא תכלית ברגילות של החיים. בגלל שהוא לוקח כמובן מאליו את הרגע הזה, ונמצא בחוסר מודעות לגוף, והמודעות שלו מפוזרת בין אספקטים שונים בתודעה. אם אתם מרגישים תחושה לא נעימה של מתח או חרדה בגוף ממש עכשיו, נסו ראשית לא לתת לה יותר חמצן. דמיינו את המוח שלכם כבמה עם דמויות, כאשר אור הזרקורים הוא ... מודעים לעצמנו, ולדרך שבה אנו חווים את עצמנו מבחוץ וננתק את המודעות הערה שלנו מהמודעות הקוסמית שבגוף, אנו יותר ננסה להבין מדוע אנו לא מאושרים, ויותר ננטה להיכנס לחרדות ולמתח. לעתים כאשר אתם מתמודדים עם מתח, אל תנסו לפתור אותו. למעשה כל נסיון לפתור אותו הננו לא אחר מאשר ההכוונה של אור הזרקורים אל השחקן שמשחק אותו. בדומה לפחדים - גם החרדות שלנו ניזונות מקשב. כאשר אתם חרדים, עליכם לנסות לשחרר את הפחד להרגיש רע, על ידי זה שלא תרצו להרגיש בהכרח טוב. על הזיכרון התאי שבגוף והקשר שלו לחרדות ומתחים: ציינתי במאמר זה כבר את העובדה שהזמן למעשה איננו בהכרח מרפא את הלחצים והדיכאונות שמצבטברים בגוף ...

... מולאו כמו שצריך? האם קיבלנו מענה בזמן לרגשות שלנו? האם קיבלנו יותר מידי מענה - (לדוגמה אימא שחרדה שהתינוק מפסיק לנשום וכל רגע מעירה אותו לראות ... אך כשהיא חוזרת הוא ממשיך לבכות ולא חוזר לשחק - עדיין אינו מרגיש תחושת ביטחון. 3- היקשרות חרדה אמביוולנטית כשהאימא יוצאת, התינוק אדיש, לא מגיב ... וישפיעו על הויסות הרגשי של האדם הבוגר כך לדוגמה, אדם בוגר שחווה בילדות דפוס היקשרות נמנעת חרדה, לפעמים לא יצליח לסמוך על אחרים, ימנע ממערכות ... לראות שבדרך כלל מי שחווה דפוס היקשרות בטוחה ימשך לכמותו, ואילו מי שנמנה עם דפוס היקשרות חרדה או נמעת, ידרוש את התיקון, ולרוב יבקש לעבור דרך ...

... רגשות שליליים, כמו: כעס, עצב, קנאה, תסכול, פחד, חרדה וכו. והאדם אומר לעצמו, אם אני עני, חולה ומרגיש עצב, פחד וכעס אז אני מצוי בחושך והאדם רוצה לצאת ... מקשרים תחושות שליליות לחושך (עצב, כעס, קנאה, חרדה וכד) ותחושות חיוביות לאור (שמחה, חמלה, שלווה וכו). ורוב בני האדם מחשיבים את האור לטוב ואת ... של האדם, אז הוא מרגיש את הרגשות הרעים: פחד, כעס, חרדה, עצב וכו). ובעצם מה שגורם לאדם להרגיש טוב או רע, זוהי התממשות המציאות בהתאם לרצונו או בניגוד ...

... ללמידה ההתנהגותית. הגישה הקוגניטיבית (הכרנית) מבוססת על ההנחה שכל אחד מגיב אחרת כלפי המציאות בהתאם לפירוש שהוא נותן לה. הטיפול המשולב הוכח כיעיל בטיפול בהפרעות חרדה שונות, בדיכאון ובהפרעות אכילה. תוכן עניינים: 1 טיפול התנהגותי וטיפול קוגניטיבי 1.1 טיפול התנהגותי 1.2 טיפול קוגניטיבי 1.3 עקרונות משותפים לשתי השיטות 2 ... במודלים של למידה בקרב בעלי חיים ובהשלכותיהם על הפסיכופתולוגיה. הביהייביוריזם כשיטת טיפול החל ב - 1924 עם העבודה של מרי קובר גונס (Mary Cover Jones) על הכחדה של חרדות אצל ילדים. אולם ההתפתחות המשמעותית של התחום החלה רק בשנות ה - 50 ושנות ה - 60 של המאה ה - 20, כאשר חוקרים מארצות הברית, בריטניה וקנדה החלו לפתח שיטות ... ניתן לבצע שילוב בין השיטות. דוגמה לכך היא הקהיה שיטתית משולבת בהרפיה על ידי היפנוזה וחשיפה הדרגתית לגורם המאיים (השיטה פותחה על ידי גוזף וולף בעיקר עבור בעיות חרדה). הקהיה שיטתית: הקהיה שיטתית (נקראת גם הפחתה שיטתית של רגישות) היא שיטה לטיפול בפוביות, המשלבת את עקרונות ההתניה הקלאסית עם חוקים קוגניטיביים. לפי הגישה הביהייביוריסטית, חרדה נוצרת בתהליך התניה, שבו מקושרת תגובת הפחד עם הגירוי. הטיפול מכוון להחליף את הפחד בתגובה מותנית חדשה, הפוכה, כלומר בתחושת רגיעה מול הגירוי. תהליך זה נקרא ...

... עניין, איבוד שמחה והנאה, שנאה וביקורת עצמית, תחושת אפסות וכישלון, הערכה עצמית נמוכה, חוסר אמונה ביכולת אישית, הלקאה עצמית, רגשות אשם, חרדה, סף תסכול נמוך, שיעמום, הסתגרות, תחושת בדידות, חוסר רצון להיות בחברה. 2. קוגניטיבית - קושי להקשיב, להתרכז, לעבד אינפורמציה, חשיבה איטית וקושי לקבל החלטות. 3. ... לתינוקות של נרקומניות. המקרים הקשים היו אי שקט קיצוני, הקאות, רעד ופרכוסים. חודשי ההריון הראשונים עשויים להיות מלווים בהחרפה של החרדות, לכן, אשה שלוקחת תרופות נוגדות דיכאון ומחליטה להפסיק את השימוש עם הכניסה להריון, צריכה לשקול היטב האם התקפות חרדה ודיכאון אינטנסיבים לעתים קרובות לא מסכנת אותה ואת תינוקה יותר. מתי כדאי להתחיל התערבות תרופתית? ובכן, לשאלה זו רק האדם עצמו יכול לענות ואין תשובה חד משמעית. רמת ... ביותר, לא צריך בשבילה מרשם רופא והיא זמינה לרוב בני האדם. מחקרים מצאו שהשתתפות מוגברת בפעילות גופנית קשורה לירידה בסימפטומים של דיכאון, חרדה, חוסר מנוחה, תשישות ונדודי שינה. דיכאון - מחלת הדיכאון - חלק 2. ...

... של ביטול עצמי, לא ממש הייתי מחוברת לרצונות שלי. לא ידעתי מה אני רוצה, ואיך להשיג את הרצונות שלי. בנוסף, קצת לפני שהתחתנתי, התחלתי לחוות התקפי חרדה . זה היה ממש נורא, אבל בדיעבד זה הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים. הבנתי שמשהו בחיים שלי לא עובד נכון, ... הגעתי לעולם הטיפול, ולעולם הרוח. רציתי לקבל כלי, לקבל הדרכה איך לשלוט בגוף שלי, איך לרפא את העצמי. רציתי להבין את המקור של החוסר איזון. ההתקפי חרדה הובילו לשינוי משמעותי בחיים שלי, עליו אני מודה עד היום. אחרי שהצלחתי לטפל בעצמי, להחזיר את ... ריפוי מחשבה, וריפוי דפוסי התנהגות - כל זה כדי ליצור את המציאות הרצויה לי. למדתי ליצור מציאות והחלטתי שאחרי שטיפלתי בעצמי והצלחתי להתגבר על התקפי חרדה אוכל לטפל גם באחרים. על הזוגיות הישנה: בעבר הלא רחוק, עד 2012 ועדיין הרבה מתחברים ממקום של ...

... בדפוסי התנהגות, או הרגלים, לא יעילים אשר נלמדו במהלך החיים. למעשה, באמצעות שינויי ההתנהגות הלא מותאמת של המטופל, נביא להקלה משמעותית במצבו. למשל, אישה אשר חרדה לצאת החוצה אחהצ, עת עברה אונס בשעות אחהצ. שינוי ההתנהגות - קרי, למידה דרך חשיפה, כי אין סכנה כיום ביציאה החוצה אחהצ, יוביל ... יש לציין כי על פי הגישה ההתנהגותית, המטפל, אף יערוך עם המטופל משחקי תפקידים רבים של ראיון על מנת ליצור התרגלות. בטיפול הדינאמי, ינסו להבין את המקור לגבי החרדה מראיון, בעברו של המטופל, ויבחנו את היחסים עם ההורים אשר, על פי הגישה הדינאמית השפיעו על דימויו העצמי וחרדותיו, כיום. תהליך זה של התבוננות דורש זמן רב, ואינו מבטיח שיפור בחרדות המטופל. יש לציין כי ממחקרים רבים, נמצא כי הטיפול היעיל ביותר במצבי חרדה, דיכאון, טראומה, הפרעות קשב והתנהגות, אבל, וכפייתיות (O. C. D), הנו הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי. חלק מטיפולים אלו מבוצעים ... ממוקדים, בעזרתם הם מסייעים לילדיהם בבית, וכן הם נמצאים יחד אתם בחדר הטיפולים ומשתתפים באופן פעיל בטיפול. יש לציין כי גם מיקרים מורכבים של בעיות התנהגות קשות, חרדה, הימנעות, טראומות (תאונות דרכים, התערבויות רפואיות, פגיעה מינית וכדו), הנם פתירים תוך זמן יחסית קצר. פרוטוקול רחב יותר על ... של ילדים, לחץ כאן. למאמר בנושא לחץ ושחיקה בעבודה ובחיי היומיום לחץ כאן. P. E, E. M. D. R -P. E הנה שיטה אשר פותחה על ידי פרופסור עדנה פואה ומתאימה לטיפול בחרדות, טראומה וכפייתיות (O. C. D). השיטה מתמקדת בחשיפה במציאות ובדמיון, בהתאם לסיטואציות מהן המטופל נמנע מהם. פרוטוקול הטיפול ... נחשב ליעיל, בעיקר כי הגרייה בין 2 אזורי המוח, עוזרת לעיבוד החוויה הטראומטית. חשיפה - הנה שיטה טיפולית בעבודה הקוגניטיבית התנהגותית, בעיקר עם אנשים אשר סובלים מחרדה, טראומה וכפייתיות (OCD). התרגלות - מונח מתחום ה C. B. T -מאחר ומחשבות שליליות על פי המודל, מביאות להימנעות. התנסות בסיטואציה מרתיעה באופן הדרגתי, תביא להתרגלות והפחתת הלחץ, אשר תוביל להתנסות חיובית ולהפחתה בחרדה דיכאון טראומה כפייתיות. ...

... או הפרעת נתק מהעצמי (באנגלית: Depersonalization Disorder או ברת DPD) היא הפרעה דיסוציאטיבית (ב - ICD-10 מסווגת כהפרעת חרדה) שבה הסובל חש רגשות מתמשכים או חוזרים של דה - פרסונליזציה ו או דה - ריאליזציה. הקריטריון לאיבחון על פי ה - DSM הוא שהנבדק חש תחושה מתמשכת או חוזרת של נתק וניכור ... לעצמם בגלל תחושת הניתוק מהסביבה ומתחושת העצמי. הפרעת דה - פרסונליזציה לרוב משויכת לתחלואה נלווית להפרעות נפשיות כגון הפרעות חרדה, הפרעות פאניקה, דיכאון קליני והפרעה דו - קוטבית. חרדה יכולה להחמיר את הסימפטומים של ההפרעה. בנוסף, הפרעת דה - פרסונליזציה יכולה לגרום לחרדה משום שהאדם הסובל מרגיש חריג וחש לא בנוח בשל איבוד תחושת העצמי. אדם הסובל מהפרעה זו נמצא בקשר תקין עם המציאות, כלומר הוא יוכל להגיב לשאלות ולתקשר בצורה נורמלית עם ... מהרגשות ומהמחשבות, תחושת איבוד העצמי ושהאדם וכל הסובבים אותו מוזרים ולא מציאותיים. רגעים קצרים של דה - פרסונליזציה לרוב נגרמים מחרדה קשה, דחק, חוסר בשינה או שילוב של הדברים. הגורמים להחמרת סימפטום הניתוק הם לרוב התמודדויות קשות, לחץ, אינטראקציה חברתית מאיימת וסביבה לא מוכרת. ישנם דיווחים שאורות ... הטיפול הפסיכיאטרי היעיל ביותר לפתרון הבעיה. עם זאת, ניתן להביא לשיפור במצב על ידי טיפול פסיכולוגי שיביא לידי הפחתת הדיכאון והחרדה שמהווים חלק משמעותי בהפרעה ועל ידי טיפול פסיכיאטרי ממושך. מחקרים קליניים ממשיכים לבדוק השפעתם של תרופות כמו SSRI, תרופות אנטי - אפילפטיות וחוסמים אופיואידים. במחקר ...