... לחלוטין מהדמיונות שיש לו לגבי הבנק, אדם כזה דבר ראשון צריך לעבור שינוי תודעתי! בלי שינוי תודעתי מבפנים, האדם רודף אחרי הזנב של עצמו. לא משנה מה יהיה לאדם, תמיד יהיה
חסר לו לפחות פי 2 ממה שיש לו. כמו כלב שנובח הב הב, כך האדם כל הזמן רוצה עוד ועוד (הב לי בשפה הארמית פירושו תביא לי). מי שלא ישנה או ירצה לשנות או יבין שהוא צריך לשנות את צורת החשיבה שלו, אדם כזה לעולם יהיה שקוע בחובות. כי
חוסר ישוב הדעת מוביל לחובות כנל. וברמה המעשית לשאלה ספציפית על ההלוואות כדי לכסות חובות אחרים. הנושא הוא מאוד פשוט. צריך להתייחס לעניין הזה ... מתים בעלי חובות, ואם אינם מתים בעלי חובות, הם בחייהם בעלי חובות, ומטריחים את עצמם בטרחות גדולות, ומסכנים את עצמם בסכנת דרכים, בשביל שכר מעט... מחין דקטנות (מוח קטן
וחוסר ישוב הדעת) הוא בחינת בעל חוב. לענין הנהגת הבית בפרנסה ומלבושים ושאר צרכי הבית, שעל פי רב
חסר לאדם הרבה כגון, לזה
חסר מלבוש פשוט, ויש
שחסר להם מלבושים חשובים או דירה וכו שצריכין להמתין... ולבלי לדחק את השעה למלאות
החיסרון תכף ומיד, רק צריכין להמתין... ואמר על עצמו ענין הנל שאם לא היה ממתין, כגון כשהיה
חסר לו איזה דבר, אם היה דוחק את השעה שיהיה דוקא תכף, היה צריך ללוות לעצמו ולהיות בעל חוב, עד שהיה מכרח להיות נוסע ומטלטל כמו שאנו יודעים ענין הנוסעים שהם מכרחים תמיד לסע על המדינה מחמת שהם תמיד בעלי חובות וענין זה צריכים לידע מאד וצריכין ללמד עצמו להרגיל את עצמו בזה מאד, כי לכל אדם
חסר הרבה אפלו בעלי בתים ועשירים גדולים, מכל שכן מקבלים (אנשים שכירים) אפלו החשובים והגדולים. וצריך לזה להסתפק במעוט ולהנהיג ביתו כפי השעה ...