... ימי הבריאה - יום 7 - חלק 7 וזאת לאמר, התהוות מעמד הצופה של האדם על כל הבונוסים שהזדנבו בעקבותיו - התאפשרו בשל תכונת האין - סופיות של
היקום - לא בשל מימדיו האדירים. תכונת האין סוף היא זו שמזינה את ההבזק שבמסגרתו פועלת מצבת כוחות
היקום - להמשיך ולהתקיים בעיני הצופה. זוהי בעינה הדינמיקה שבמסגרתה פועלים כל הכוחות, על כל
היקום, בשביב אחד: הבזק אחד שמתקיים ללא הפסק. הווה שמתקיים ללא הפסק. הווה שאינו נגזר מהזמן ושמתקיים ללא הפסק. וזהו השם שנתן מחבר התורה לדינמיקה של הכוחות הפועלים
ביקום: יהוה. י - הוה, יהא ההווה. יהא ההווה ויתקיים ללא הפסק. האות י מקדמת כל פועל שעתיד להתקיים: ירצה, יפקוד, ישמור, ינשום... במקרה הזה ... התורה עם ההווה (יהוה) בשביל להצביע על ההווה שאינו נגזר מהזמן ונמשך כהוא זה לעד, הוא ההבזק שבמסגרתו פועלים כל כוחות הטבע על כל עצמי
היקום, בשביב אחד שלא מפסיק להתהוות בעיני הצופה בגלל תכונת האין סוף של
היקום . מי שרוצה להכיר את המציאות שיואיל להתבונן בדינמיקה שלה: יהוה. זו הדינמיקה היחידה בטבע שעוסקת בכוחות הטבע הכפופים לכוח האדם, בעוד כל ... בפועל השרוע על פני כל המרחב. לכן כאשר אני עושה דבר, אני יכול להשקיף מתוך הדינמיקה הזו על המסלול המדויק של המעשה שלי לאורך כל
היקום. לפיכך וכאשר אני עושה דבר במודע - שמודע למסלולו המדויק על פני
היקום - אפשר להגיד שהדבר הנעשה על ידי שיקף אימרה ברורה מתוך הדינמיקה אותה שמעתי באופן צלול... זו הרמה הספרותית ששימשה את מחבר התורה לתאר ... עצמו ולדון ברעיונות שיבקש לבחון את מסלולם על מפת הדינמיקה, או אז ניתן לפגוש את המונח יהוה בגרסאות אחרות במשפט. אם כן כל הדינמיקה של
היקום, על עצמיו כוחותיו וחוקיו מתגלמים במילה אחת והיא יהוה. מי שמכיר את המילה הזאת לעומק יש לו הכרה, או יותר נכון תודעה, כי הוא מודע למסלול המדויק של מהותו ושל מעשיו על פני
היקום. יש כאלה שקוראים למודעות הזו נשמה או נפש או החלק הרוחני של האדם... בכל אופן, אין חולק על זה שהמודעות או הנשמה או ההכרה מגלמים את ... אם כן נחזור לתכונת הצריכה שפרחה באדם כאשר זיהה את הפוטנציה שבו ויצא עימה לצרוך את העולם, לזהותו, לצפות בו - כי הרי הוא הגורם היחיד
ביקום שיכול לצפות במרחב כי יכול להבחין במימד המרחק, וזו הפוטנציה שזיהה בעצמו וביקש לנצלה עד תום ולצאת בחברתה לשופינג עם כרטיס אשראי ... מרכיביה, בעברית יפה אפשר להגיד - לעשות לתכונה הזו ניתוח אנטומי... וכאמור, הניתוח האנטומי הזה התאפשר הודות לתמונה הנייחת שצילמה מתוך
היקום הדינמי, שנעצר לרגע בהוראת הצלם לכבוד הצילום... התרגיל המחשבתי הזה, אגב, שימש את מחבר התורה לאורכה ולרוחבה. ולמען הסרת צילם של ספקות ... מתהווים. אם יורשה לי לדייק, המונח סדר יכול להשתבץ במציאות רק אם המציאות הדינמית הזו תעצור לרגע, כלומר רק אם אדמיין לעצמי וכאילו
ליקום סוף או אז גם התחלה תהיה לו ובשטח שנוצר אוכל להשליט סדר, וזהו בעיניו התרגיל המחשבתי של מחבר התורה, באופן הזה הוא הציג לי את אברהם ואת ... הפועלת במרחב וצליליה נשמעים באופן צלול באוזני האדם. אם כן האימרה הזו שתישמע להלן, תשמש לאדם כמדריך וכמכוון שינחו את צעדיו על פני
היקום. זו משמעות המונח יהוה אלהים. לא - טוב היות האדם לבדו... עמדתי ארוכות על הניתוח האנטומי המרתק הזה בחלק הראשון של שבעת ימי הבריאה - 7, ... בשביל לא להתפרס על פני שטחים אדירים ולאבד קשר עין עם הנושא העיקרי שלנו... אני רוצה לחזור במהירות האפשרית אל הגוף האנושי הפרוש על פני
היקום במלואו וצופה בו במרחק של מליארדי השנים אחורה וקדימה... אומנם כאן בנקודה הזו גיליתי את מהות הגוף הזה אך תחושת ניכור לבשה אותי: מי ... הזו התחילו לבצבץ מתוך ראייתו המרחבית ולכוחות הפועלים במרחב. האדם הרים את עיניו לשמים והיה לו קל להגיד במלוא הפשטות: לשמים אין גבול.
ליקום אין סוף. זו מסקנה טמועה באדם אך הוא החליט להתגרות בה במודע ובכל זמן ומצב. כל הזמן התגרה בה וגם כאשר לא היה בידו שום אמצעי טכנולוגי - הוא הכתיר את כדור הארץ כמרכז
היקום, הגם ועצם ההכתרה סותר בגסות את המופשטת הטמועה בליבו: לשמים אין גבול, הכיצד נציב בהם מרכז? וכאשר חסך כסף וקנה בו משקפת משוכללת - הוא ... למספר את הרקיעים שלו אם אין למרחבו היכר? וככל והמחשבה שלו מתחדדת, סף ההתגרות עולה ומרקיע שחקים... עד שהגיע עם טלסקופ האבל לצייר את
היקום, להגדיר את גדליו, את אורכו את רוחבו וגם את גילו המדויק, באיזו שנה נולד ובאיזה בית חולים, כן אני מדייק, האדם בעידן החדש הצביע בעזרת הכלים הטכנולוגיים שבידו על הנקודה המרחבית המדויקת שהמיילדת עמדה בה לקבל את התינוק הרך. בעידן הטכנולוגי האדם צייר את מפת
היקום, וזה הישג ראוי לשמו אילו רק עמד לאחר מכן מול השמים ולחש: אין גבול לשמים. את ההבחנה הזו יכל לראות בבירור בעיניו, אבל הוא התמכר להאבל ... אבל לי אין ספק שאינטלקטואל כופר שחס על כבודו - יעדיף את הצליבה על הנידוי הציני שהחברה תגזור עליו. הווה אומר שהאדם לא זיהה את
היקום כמרחב צר אלא כמרחב כביר ועצום שרק אדם עם עיניים חדות יכול להעריך את מימדיו. משמעות הדברים שהאדם בכל עידן ועידן זיהה את
היקום כמרחב מוגבל אך אדיר מימדים, ופשוט עמד חסר אונים מול המימדים האלה, חש קטן ומאויים, ומעל לכל חש דוחק מול המימדים האלה: איך אספיק לצרוך ... הצריכה הטמועה בו... כל אלו ועוד - עולים בהרבה על יכולתו להוציא אותם מהכוח אל הפועל. הוא עמד כציפור מול אוקיאנוס וביקש לגמוע אותו.
היקום שהצליח להעריך את מימדיו הדמיוניים - גדול עליו... מאידך הדחף שבו אדיר, איך יספיק, מה יספיק. זהו מקור תחושת הדחק שהשתלטה עליו והטרידה ... הטמועים בו כגוף פיזיקלי וכאדם: תכונת הנייחות. אסביר את עצמי. ואד יעלה מן - הארץ, והשקה את כל פני האדמה. זה הביטוי שיפרוס לעינינו את
היקום. תכונת הנייחות הנצפית באדם נגזרת מהביטוי הזה. ישנם בטבע שלושה גורמים, שניים מוחשיים ושלישי נסתר: השניים הראשונים הם העצמים, וכוחות ...