... הגוף לעבור עם המוח? מהו המרחק שהגוף יכול להיות במסגרתו ישות בעל תודעה? כמובן המרחק הוא אין סופי כי הגוף נמצא
ביקום ופועלים עליו בהבזק אחד כוחות הטבע - לכן לא ניתן לחלק את ההבזק הזה לחלקים, והנגזרת מזאת שלא ניתן להפסיק את הימצאות הגוף כהוא זה
ביקום, הגוף נמצא לכל אורך
היקום, בליווי התודעה שלו או בלעדיה, וזו מסקנה מרחיקת לכת שנעמוד עליה בהמשך ... על ידינו ונתן ביטוי לפוטנציה שבתוכינו. ואם לא די בזאת, אנו עושים שימוש נרחב באחד העקרונות המרכזיים של כוחות
היקום, ומכופפים את הטבע לגחמותינו ולחוקים שלנו... העקרון המרכזי אומר, שכל ... בעיה אחרת. הגוף האנושי הוא הגוש היחיד בעולם שמודע לקיומו במרחב כי הוא בעל תודעה, כלומר הוא בעל היכולת לעקוב אחר
מיקומו המשתנה בקביעות במרחב, ולכן הוא יכול לזהות את עצמו למרות השינוי שחל בו ממקום למקום. וכידוע היכולת הזאת לא הסתכמה בזיהוי עצמו
ומיקומו אלא בעוד אין סוף של יכולות שמנוי הוא עליהם, כמו לזהות בנוסף לעצמו ... המוח האנושי לא יכל לקלוט דבר שאין לו הגדרה. הוא סירב בתוקף לקלוט למתחמו דבר שמידותיו אינם ברורות ובכלל זה
היקום, הוא לא יכל לקלוט את תכונת האין סוף של
היקום. הוא לא יכל להוציא מפיו את מחרוזת המילים: לשמים אין גבול, הוא היה חייב להגדיר את
היקום בכל עידן ועידן, ובכללם העידן הנוכחי בעל האמצעים הטכנולוגיים שרואים למרחק. האדם הטכנולוגי עמד על זה שהאמצעים הטכנולוגים מגדירים עבורו את מימדי
היקום אדיר המימדים, ואף כאשר תיבל את ממצאיו במונח
היקום הנצפה, תיבול זה לא היה יותר ממס שפתיים כי בעצם הוא התכוון
ליקום האדיר והמוגדר, והראיה על זאת היא נקודת התחלת
היקום שהצביע עליה. המוח האנושי קלט רק את הדברים המוגדרים והנמדדים, זהו ... המרחבית של האדם, מדור לדור ועד עצם היום הזה. הוא הרים את עיניו לשמים ולא יכל להגיד במלוא הפשטות: לשמים אין גבול.
ליקום אין סוף, הגם והמסקנה הזו טמועה באדם, ובעצם הוא לא החליט להתגרות בה ... בשלום עם עצמו ולא להתגרות במוחו, ולדעתי הוא עשה את טעות חייו בתרתי משמע וירה לעצמו ברגל, כי תכונת האין סוף של
היקום הינה הגדרה בפני עצמה, ומההגדרה הזו נגזר קיומו, ישותו, חייו, מציאותו. אילו
ליקום היו גדרות לא היתה לאדם ישות ולא חיים ולא מציאות. זו המסקנה שפסח עליה ... שמקורם רובם ככולם בראיה מרחבית לקויה. אילו רק היה מי שיתקן לו את הראיה הזו ויאמר לו במלוא הפשטות: לשמים אין סוף,
ליקום הדינמי שלנו אין סוף. מכאן היתה הדרך קצרה להגיע אל הדינמיקה הפועלת במרחב ולעמוד על העקרון שלה הנגזר גם הוא מהאין סוף:
היקום הדינמי יכול לפעול רק בשביב אחד, אין דרך אחרת להבין את פעולתו. אני ... להם סוף? כך יהיה זרעך, כך יהיו פירותיך ואותם תקטוף בעת שתבחר... יש הרבה פירות על מה הדחק? מה בוער לך? אתה חלק
מהיקום הדינמי הזה ובעצם אתה אחד מגושיו, ואילולא
היקום הדינמי גושך לא היה מתקיים במתכונתו הנוכחית... וגם מכאן הדרך היתה ... ודם וקשה לי להשתחרר מכבלי הזמן... אשר על כן ולמען הדיוק הספרותי יש לאמר שקיים מי שמחבק את האדם על פני כל המפה של
היקום, לאורכה ולרחבה ובכל פינותיה, ואני מדבר על הספר בו אני קורא ברגע זה ... ספר התורה מונח כהוא זה על השולחן האנושי בכל מקום ופינה הוא לא סר ממנו לרגע, אך במקום לקרוא אותו הגדרנו בו שוב את
היקום והצבענו דרכו על מי שברא את
היקום -
היקום המוגדר ואדיר המימדים שרק אלוה יכול לברוא... ואני רואה שוב את מס השפתיים שקנינו בו בפרוטות את בורא
היקום, וכוונתנו היא הגדרת
היקום עי מי שברא אותו. מחבר התורה לא דן בסיפרו בבריאת
היקום, כי בשביל לעסוק בנושא הבריאה חייבים להשתמש באחד הפועלים של העבר, ברא עשה הרכיב... אבל אין
ביקום את כלי הזמן, אין בהשגתינו מונח כזה. מאידך הבריאה היחידה המוכרת לנו ... שאני כותב ישירות מהתורה, אבל לא בהכרח אני חייב להשתמש בתורה בשביל להגיע לתבונות האלו, כי אני יכול פשוט להתבונן
ביקום שלי ולהבין את המציאות, ולמעשה אני אמור לעשות זאת בפועל - אין דבר ... הזו טמועה בי כאדם ואינה נשוא לוויכוח. אם כן הבה נניח שאני אלברט שבות יושב היום, יום שלישי 24 לינואר 2012 מתבונן
ביקום - במציאות שלי וכותב את רישומי. ובעצם מתעוררים בי ספקות סבירות אם ...