... עם המוח? מהו המרחק שהגוף יכול להיות במסגרתו ישות בעל תודעה? כמובן המרחק הוא אין סופי כי הגוף נמצא ביקום ופועלים עליו בהבזק אחד כוחות הטבע - לכן לא ניתן לחלק את ההבזק הזה לחלקים, והנגזרת מזאת שלא ניתן להפסיק את הימצאות הגוף כהוא זה ביקום, הגוף נמצא לכל אורך היקום, בליווי התודעה שלו או בלעדיה, וזו מסקנה מרחיקת לכת שנעמוד עליה בהמשך בליווי ששת הפסוקים הפותחים את פרק כא ... על ידינו ונתן ביטוי לפוטנציה שבתוכינו. ואם לא די בזאת, אנו עושים שימוש נרחב באחד העקרונות המרכזיים של כוחות היקום, ומכופפים את הטבע לגחמותינו ולחוקים שלנו... העקרון המרכזי אומר, שכל חוק אנושי ברור ועקבי, ברמה האינדיבידואלית או הקיבוצית - ... האנושי לא יכל לקלוט דבר שאין לו הגדרה. הוא סירב בתוקף לקלוט למתחמו דבר שמידותיו אינם ברורות ובכלל זה היקום, הוא לא יכל לקלוט את תכונת האין סוף של היקום. הוא לא יכל להוציא מפיו את מחרוזת המילים: לשמים אין גבול, הוא היה חייב להגדיר את היקום בכל עידן ועידן, ובכללם העידן הנוכחי בעל האמצעים הטכנולוגיים שרואים למרחק. האדם הטכנולוגי עמד על זה שהאמצעים הטכנולוגים מגדירים עבורו את מימדי היקום אדיר המימדים, ואף כאשר תיבל את ממצאיו במונח היקום הנצפה, תיבול זה לא היה יותר ממס שפתיים כי בעצם הוא התכוון ליקום האדיר והמוגדר, והראיה על זאת היא נקודת התחלת היקום שהצביע עליה. המוח האנושי קלט רק את הדברים המוגדרים והנמדדים, זהו מקור הליקוי בראייה המרחבית של האדם, מדור לדור ועד עצם היום הזה. הוא הרים את עיניו לשמים ולא יכל להגיד במלוא הפשטות: לשמים אין גבול. ליקום אין סוף, הגם והמסקנה הזו טמועה באדם, ובעצם הוא לא החליט להתגרות בה במודע אלא החליט לחיות בשלום עם ... ולא להתגרות במוחו, ולדעתי הוא עשה את טעות חייו בתרתי משמע וירה לעצמו ברגל, כי תכונת האין סוף של היקום הינה הגדרה בפני עצמה, ומההגדרה הזו נגזר קיומו, ישותו, חייו, מציאותו. אילו ליקום היו גדרות לא היתה לאדם ישות ולא חיים ולא מציאות. זו המסקנה שפסח עליה האדם כאשר החליט ללכת על ... בראיה מרחבית לקויה. אילו רק היה מי שיתקן לו את הראיה הזו ויאמר לו במלוא הפשטות: לשמים אין סוף, ליקום הדינמי שלנו אין סוף. מכאן היתה הדרך קצרה להגיע אל הדינמיקה הפועלת במרחב ולעמוד על העקרון שלה הנגזר גם הוא מהאין סוף: היקום הדינמי יכול לפעול רק בשביב אחד, אין דרך אחרת להבין את פעולתו. אני חושב שהאינטלקט האנושי יכל להגיע בקלות למסקנה ... זרעך, כך יהיו פירותיך ואותם תקטוף בעת שתבחר... יש הרבה פירות על מה הדחק? מה בוער לך? אתה חלק מהיקום הדינמי הזה ובעצם אתה אחד מגושיו, ואילולא היקום הדינמי גושך לא היה מתקיים במתכונתו הנוכחית... וגם מכאן הדרך היתה קצרה בשביל להבין כי העולם הוא איתו ולא נגדו, ... הזמן... אשר על כן ולמען הדיוק הספרותי יש לאמר שקיים מי שמחבק את האדם על פני כל המפה של היקום, לאורכה ולרחבה ובכל פינותיה, ואני מדבר על הספר בו אני קורא ברגע זה ומוציא ממנו את התבונות... ספר התורה ... על השולחן האנושי בכל מקום ופינה הוא לא סר ממנו לרגע, אך במקום לקרוא אותו הגדרנו בו שוב את היקום והצבענו דרכו על מי שברא את היקום - היקום המוגדר ואדיר המימדים שרק אלוה יכול לברוא... ואני רואה שוב את מס השפתיים שקנינו בו בפרוטות את בורא היקום, וכוונתנו היא הגדרת היקום עי מי שברא אותו. מחבר התורה לא דן בסיפרו בבריאת היקום, כי בשביל לעסוק בנושא הבריאה חייבים להשתמש באחד הפועלים של העבר, ברא / עשה / הרכיב... אבל אין ביקום את כלי הזמן, אין בהשגתינו מונח כזה. מאידך הבריאה היחידה המוכרת לנו היא בריאת העולם עי תודעתנו המתוודעת אליו ... כותב ישירות מהתורה, אבל לא בהכרח אני חייב להשתמש בתורה בשביל להגיע לתבונות האלו, כי אני יכול פשוט להתבונן ביקום שלי ולהבין את המציאות, ולמעשה אני אמור לעשות זאת בפועל - אין דבר ברור מזה, התורה היא אמצעי עזר ... כאדם ואינה נשוא לוויכוח. אם כן הבה נניח שאני אלברט שבות יושב היום, יום שלישי 24 לינואר 2012 מתבונן ביקום - במציאות שלי וכותב את רישומי. ובעצם מתעוררים בי ספקות סבירות אם יימצא מי שיקרא את הספר הזה בדור ... להעירה מתרדמתה... אם כן לא נותר לי אלא לייעד את הספר הזה לדור אחר הנמצא בנקודה אחרת על פני היקום והרחוקה ממני כמה אלפי שנים.

... אמורה לרדת בהתאם עד להגיע אל הליבה הקרה שאין לה שום עניין בהתאיידות... כך אמורים להיות בנויים כל הגופים ביקום, כך אמור להיות בנוי הגוף האנושי וגם הביטוי שפרש לעינינו את היקום אמור לשקף את זאת. בפועל מפת הטבע מסמנת תופעה הפוכה: רמת החום על פני הגוש המלוכד היא הנמוכה ביותר ... של תהייה יש לה אישוש בטבע. הבה נצפה בתופעה אחת המוכרת לנו מקרוב בכדור הארץ ואף ניצפת בכל הכוכבים ביקום, ואני מדבר על הרי הגעש שלמעשה הם ביטוי לחום העצום האצור במעמקי הכוכבים או במעמקי כדור הארץ, חום שיש ... מנת להבין את השאלה לאשורה אציג להלן את הנוסח המסכם שלי לתרשים שמתאר את נטיית חוקי הטבע: כל הגושים ביקום מופרים על מנת שהפרייתם תניב גושים מתוחכמים, כבני האדמה המורכבים יותר והמורכבים פחות. כלומר הנטיה של חוקי היקום היא להניב גושים מלוכדים ברמת מורכבות שהכיוון שלה הולך ועולה עד שמגיע לאחרון הגושים המורכבים על כדור הארץ וכוונתי לגוף ... הגוש המורכב ביותר. הגוש המלוכד והמורכב ביותר הוא שיוביל אותנו הפעם אל מחוז חפצינו בתרשים, אל מקור החום הנצור ביקום. אנחנו ניגשים איפוא לבחון את גוש האדם ולגוש המלוכד הזה יש פוטנציה. האדם הוא הגורם בעל הפוטנציה היחידה בטבע שיכול להבחין במלוא מימד המרחק ביקום, הוא המימד היחיד הנמצא ביקום, אפילו גובה ורוחב נמנים בעצם על מימד המרחק. הפוטנציה הזו בוערת בו, ואינני מדבר עדיין על החום אני מנסה ... מימדי הפוטנציה הזו בואו נלך לרגע שוב לתרשים היכן מצביע מחבר התורה בעטו החד על מעגל שנתחם בתוכו כל היקום האין סופי על כל גרמיו ועצמיו וכוחותיו, מעגל שאין לבנייתו נקודת התחלה כי ליקום אין סוף אבל כן יש למעגל הזה נקודת סוף, המעגל נסגר כאשר מגיע אל גוש האדם, והאדם הוא היחיד ... סדר הכוחות האלה. הבניינים שאנו בונים הם התערבות ברוטלית בסדרי כוחות הטבע וניצבים במקומם כהתרסה מכוונת נגד הכוחות המקוריים שביקום והחוקים המסדירים אותם. ולא רק בניינים, גם כיסא שנגר בונה נוגד במהותו את חוקי הטבע כי הכיסא לא היה ... מעבירים את זמנינו על כדור הארץ. ואולם הדוגמה הנהירה ביותר לוויסות הכוחות עי האדם, היא השימוש שעושה בדינמיקה של היקום. אנחנו יודעים היום ועקב קריאת המאמר הזה כי אין זמן במרחב, אין קיום למימד הזמן ביקום הזה שאנו חלק ממנו, זאת כי כל הכוחות מתרחשים ביקום בהבזק אחד, ממש עכשיו, כולל ההתרחשויות שנוכל לזהותם בעוד מליארד שנה וכולל מה שזיהינו לכאורה מלפני מליארד שנה. אני אומר לכאורה כי אין תקופה של מליארד שנה קדימה או מליארד אחורה, יש על מפת היקום רק ימינה ושמאלה - תלוי איפוא מפנה את הראש שלך, יש רק מרחקים וכיוונים. יש יקום דומיננטי אין סופי שלא מפסיק להיפתח לנגד עינינו כחוברת עבה שאין לדפיה סוף. זו המציאות של כל היקום ובמציאות הזו האדם מופלה לטובה מכל יתר העצמים המצויים ביקום, זאת כי הוא הגוש היחיד שיכול לנצל את המציאות הזו ולנסחה כרצונו - אם תרצה לשכתבה מחדש. על פניו, היקום נראה כמגרש משעמם בו מתרחשת סצינה אין סופית וכתובה מראש, והינה לפתע צץ עצם אחד מעצמות היקום ומתחיל לשנות את הסצינה האין סופית זו. אם לדייק, המדובר באדם שיכול להשתמש במתווה היקום ולשנות, מכל נקודת ציון עליה עומד, את פני כל היקום באופן המדויק הזה: החוק שמתווה אותו האדם מהמשבצת עליה עומד, מתקיים כהילכתו החל מהמשבת עליה עומד ועד בכלל... אם ... שתרצה ולעקוב אחר החוק שהתווית זה עתה מהמשבצת שעמדת עליה. אין זה מתווה מטאפורי, אני מתאר מתווה פיזיקלי שכל היקום עומד עליו, וזו הפעם הראשונה מלפני אלפי השנים, שמישהו מתאר את המתווה הזה כהילכתו בטבע. אנחנו רגילים לתמונה הטבעית ... סוף נעמוד בהמשך. במילים פשוטות, כל הדרוש מהאדם הוא העקביות בדבריו, כי כאשר מרים את ידו - כל המשבצות ביקום האין סופי מתיישרות עם הרמת היד הזו וזאת מסיבה פיסיקלית פשוטה - כי הכל מתרחש בהבזק אחד כולל הפעולה של הרמת היד, אולם ובגלל שהיקום הזה הוא אין סופי וגם דינמי, הרי מקומי האישי במרחב משתנה בו בזמן ללא הרף, ולמעשה הגוף שלי מתחלף במרחב ... במקום בליון משבצות שעומדים עליהן בליון גופות שונות, הבה נביא מכונה שתייצר לנו כל הזמן משבצות, וזו למעשה מכונת היקום: הדינמיקה הבלתי פוסקת של היקום ותכונת האין סוף שלו מייצרים בעיני הבוחן את אפקט המכונה שפועלת ומייצרת משבצות אנושיות ללא הפסק, אבל בפועל ניצבים ... להדגיש שלוש נקודות: אחת: מי שמעניק לבוחן את היכולת לבחון / לראות / לבדוק... הוא תכונת האין סוף של היקום הדינמי שעליו מצטופפות משבצותיו. כי אילו היקום הזה היה מוגדר - אזי הכוחות הפועלים עליו בהבזק היו מסתיימים עוד באותו הבזק ולא היה במרחב קיום לבוחן, כי לא היה לו במה להבחין. אולם תכונת האין סופיות של היקום היא זו שיצרה את מקום הבוחן במרחב, כי לעולם לא מסתיימת בחינתו של הבוחן הזה - תמיד נותר לו מה ... בנוסף היא גם אותה היכולת להרים יד, להורידה, להניף עפעף, לבנות בניין, להרוס אותו... ושוב אני חייב להדגיש, אילו היקום היה מוגדר - לא היה מקום לשום פעולה אנושית בו, כי הכל היה מתחיל ומסתיים באותו שביב של רגע - בהבזק אחד, אולם עצם האין סופיות של היקום, היא זו שנותנת את היכולת להשחיל את הפעולות האנושיות בתוך ההבזק הזה. שלוש: מעמד הבוחן נגזר מהיכולת להבחין, כלומר מהיכולת ... האב - טיפוס של עצמו ולזהות את מסלולו רק בזכות המחשב הנייד שמלווה אותו לכל משבצת וצורב עבורו את המיקום שלו במשבצת שחלפה, ואת מינון הכוחות עליו פעל באותה המשבצת. באופן הזה הגוף האנושי יודע לזהות את עצמו ואת ... אולם המידע שהוא נושא אינו משתנה כי מידע כהוא זה לא משתנה. ברם עיבוד המידע יכול להשתנות - תלוי במיקום האדם ובכוחות הפועלים עליו באותו המקום, ואכן אנו מעבדים באופן שונה את הזיכרונות הקרובים והרחוקים - תלוי במיקומנו במרחב, ...

... בנוכחות הקבוצה שיד האדם בחשה בה. כן היא קטנה אבל בולטת - דווקא על רקע התעצמות התמונה הטבעית של היקום שיד אדם לא בחשה בה ולא עיצבה אותה ולא השפיעה עליה. על רקע התמונה הטבעית של היקום שהולך וגודל בעיני הבוחן, הקבוצה הראשונה של סביבת האדם תופיע כנקודה זוהרת ויוצאת דופן על הבמה, וככל והבמה גודלת ... היוצאת דופן מכל רכיבי הבמה תלך ותבלוט. יד האדם שבחשה בסביבה ושינתה אותה - יד זו יוצאת דופן במרחב היקום. היא בולטת וזוהרת, ומעל לכל היא קיימת, ניתן לחוש בנוכחותה היוצאת דופן בטבע ללא קשר למימדי הטבע, ואולי דווקא בגלל ... הפועלים בין הגלקסיות ומחברים ביניהם או מרחיקים אותם כמו החומר האפל שמחבר בין הגלקסיות והאנרגיה האפלה שמשפיעה על התפשטות היקום... כוחות אלו נקראים אפלים כי לא זוהו באופן ישיר. מכאן הייתי רוצה לתת קפיצה קוונטית אל אחת המופשטות המפורסמות ... להגיד שאם אשיג את ההשקעה הנכונה והצוות המתאים, אני יכול מחר לשים את אבן הפינה ובניין בן חמישים קומות יקום בשנת 2017. כל התיכנונים והחישובים האלה נכונים הם כאמור במרחב שלי, מול הבית שלי, בעיר, על כדור הארץ. ואפילו ... גם לנאסא. אולם רגע לאחר ניסוח ההודעה, אני נזכר במאמר שקראתי לא מזמן על קרינת האור שמזהים דרכה את מיקום הכוכבים, ולמעשה אותה הקרינה לוקח לה מליוני השנים עד שמגיעה אל כדור הארץ... ואם כן ההתפוצצות שראיתי בשעה אחת ... עונה לעצמי באותו המטבע ומגייס את מיטב הדמיון שלי: אפשר בעצם לעשות מין משטח גדול, לפרוס עליו את כל היקום והכוכבים, להשקיף על המשטח מלמעלה ולראות את כל היקום והכוכבים בו ברגע ובתוכם גם הכוכב שלי. באותה ההזדמנות אוכל לראות גם כמה מליוני שנים קדימה עפ טבלת הזמן שלנו - תלוי בגודל החלק שחתכתי מהיקום ופרסתי על המשטח, וככל שהחלק החתוך גדול יותר - כך יתווספו לתמונה מליוני השנים... אני לא עוצר באדום... ממשיך ... ושואל: ומה אם לא אסתפק בתמונה החלקית שראיתי וארצה לראות את כל השנים קדימה במלואן. השאלה כמובן היפותטית כי היקום הוא אין סופי וכמוהו גם השנים... אולם ובעולם הדמיון שנכנסתי אליו גם לשאלה היפותטית מקום ואני עונה עליה במדויק: יש לפרוס איפוא על המשטח את כל היקום ולהשקיף עליו מלמעלה. אבל גם לחוצפה יש גבול ואני חושב ומתריס בעצמי שוב: אבל אין משטח שיכיל את כל היקום, אין חיה כזאת אפילו בעולם הדמיון כי זו כבר בעיה לוגית לא דמיונית. גודל המשטח וככל שיהיה - לא יכול לענות על גודל היקום האין סופי. בנקודה זו אני מהנהן לעצמי ומסכם: אם כן הבעיה שלי להבנת היקום היא בעיה של גדלים, של מימדים, של מרחק... היא לא בעיה של זמן ואפילו לא של מהירות. אני צריך להשיג ... להגיע למידע הזה. בואו נקרא לכוכב הזה אלכס והינה הפיתרון שהיצעתי: הבה נשיג משטח גדול, נפרוס עליו חלק גדול מהיקום והכוכבים ונשקיף על המשטח הזה מלמעלה, או אז נראה בו ברגע מה קורה בחלק ניכר מהיקום והכוכבים שבתוכם גם אלכס שלי. עד כאן אין שום טעות אופטית - יש רק דמיון הוגן. באותה ההזדמנות, ציינתי בהמשך, אוכל לראות גם כמה מליוני שנים קדימה עפ טבלת הזמן שלנו - תלוי בגודל החלק שחתכתי מהיקום ושנפרס על המשטח, וככל שהחלק החתוך גדול יותר - כך יתווספו לתמונה מליוני השנים... כל מילה לכאורה בסלע... אומנם ... על המשטח... ואומנם, אוכל לראות בנוסף לזאת עוד מספר מליוני שנים קדימה מעבר ל - 3,167,540 שנה אם אחתוך מהיקום שטח יותר גדול ואפרוס אותו על המשטח, היינו אם ארחיב את שולי המשטח באופן שייתווספו בתוכו עוד מספר כוכבים ... את המדומה. עלי לחזור אל פרק המקורות שעמלתי עליו בפרוטרוט לעיל. במקורות שלנו ישנן שתי הקבוצות שמחלקות את כל היקום לשתיים: קבוצה ראשונה שיד אדם בחשה בה - היא סביבת האדם הטבעית, וקבוצה שניה שיד אדם לא בחשה בה ומהווה בעצם את יתר היקום. הקבוצה הראשונה ומטבע הדברים היא מבחינת ראש של סיכה ביקום, אך ראש הסיכה הזאת זוהר הוא ונראה בבירור ביקום ובכוחו אף לחלק את היקום לשתי קבוצות ניכרות / מובהקות. במקורות מצאנו גם את המימדים ושלושה הם: מרחק, מהירות, זמן. השניים הראשונים שותפים לשתי ... יתפרקו לכל עבר, ובנוסף זוהתה - אם כי לא באופן ישיר גם האנרגיה האפלה שמשפיעה על תופעת התפשטות הגלקסיות ביקום, וכן היא מזכירה את הכוח הגרעני החלש האחראי על תופעת התפרקות הגרעין באטום ופליטת האלקטרונים החגים סביבו. אם כן ועל רקע הסקירה החפוזה הזאת, אני רואה מולי יקום דומיננטי שהכוחות פועלים בו ללא הרף וללא קשר להבחנתי כאדם בכוחות האלה, כלומר ללא קשר למימד הזמן - הוא כלי המדידה שהבאתי איתי בשביל למדוד את הכוחות האלה שהבחנתי בקיומם. ואם אעצום את העיניים ואנסה לדמיין את היקום במקור ואת הכוחות הפועלים בו בלעדי - דהיינו ללא מימד הזמן, אזי אראה מולי יקום דומיננטי שכוחותיו פועלים ללא שום יחידת זמן. פרוש הדבר שכל היקום העצום האין סופי פועל בד בבד ברגע אחד, ולמעשה כל המאורעות המתרחשים על פני מפת היקום כתוצאה מהכוחות הפועלים בו - פועלים בעצם ברגע אחד, אבל בגלל המרחקים האדירים המצויים ביקום בגין האין סופיות שלו, אני האדם לא יכול להקיף את מלוא הרגע הזה על פני המרחקים האדירים, ואין לי ... ליחידות זמן כמו יום ושנה וכול... יחידות הזמן מבטאים איפוא את חוסר היכולת האנושית להבחין בנעשה בכל נקודה ונקודה ביקום. לוקח לי 3 מליון שנה עד שאבחין בנעשה בנקודה איקס, ולוקח לי 6 מליוני שנה עד שאגיע לנקודה שניה ואבחין במה שנעשה בה באותו רגע בעצם. סדר ההתרחשויות בכל היקום ובכל נקודה שבו מתחוללים בעצם ברגע אחד, אין רגע אחר.

... הוא האחראי למינון כוחותיו. התודעה היא מפעל ליצור חוקים שלא ניתן להתכחש לנוכחותה. למעשה אין סוף של חוקים קיימים ביקום, ומספרם עולה על מספר העצמים השרועים בו, כי כל עצם התהוותה על פי חוק שנרקח על פיו מינון הכוחות ... על העצם הזאת פועלים כוחות ללא הרף ומשנים גם את צורתה וגם את מיקומה במרחב, ולכל שינוי של צורה ומיקום - את מינון הכוחות שלו, היינו את החוק האינדיבידואלי שלו... ושוב אני חייב להדגיש את זאת... אילו היקום היה סופי בעל מימדים מוגדרים, או אז החוקים שבו היו מעטים וממש ספורים - אולי קצת יותר ממספר הכוחות הנמנים ... ממקומם, ולכן חוק אחד יכל להיות ייחסי ויכניס תחת כנפיו אין סוף של עצמים וכוחות בשלל גדלים ומינונים. אולם היקום הדינמי שלנו הוא אין סופי - דבר ששולל מהצופה לבחון את העצמים באופן ייחסי, כי מיקום הבוחן בעצמו ומהותו ביחס לעצמים משתנה ללא הרף, וגם מיקום העצמים ומהותם משתנים ללא הרף - ובעצם מתחלפים ללא הרף, מומרים בצורות ומיקומים אחרים. את סיבוב ההגדרות הזה עשיתי בשביל להגדיר את תכונת הנייחות שעמדה כמכשול בפני האדם - בעודו מבקש להוציא את הפוטנציה שבו לפועל ולפרוץ אל העולם... ובכן, על תכונת הנייחות למדתי מתוך הביטוי שפרש לעינינו את היקום כמחברת פתוחה... ואד יעלה מן - הארץ, והשקה את כל פני האדמה. מחבר התורה צפה בשלושת גורמי היקום: בעצמים, בכוחות הפועלים עליהם, ובחוקים שהכוחות נרקחים לפיהם. הוא צפה בעיקר בחוקים אשר מתחלפים ללא הרף, והבחין בעקומה שמשרטטת את התהוות החוקים ביקום. במילים אחרות אומנם לא ניתן לבחון את אופי החוקים כי הם משתנים לעינינו ללא הרף ואין חוק הדומה לרעיהו, ... בסביבה שלנו: מחזוריות אין סוף של התאיידות וטל וגשם וצמחיה ותפוזים וקמח... בעוד מחבר התורה מבחין במחזוריות הזו בכל היקום, כי בכל היקום יש גושים שמתלכדים כל הזמן, ולמעשה, אני הבוחן מזהה ביקום רק גושים, כוכבים, כוכבי לכת, ירחים שמשות גלקסיות, ציברי גלקסיות ערפיליות... ואפילו אבן קטנה שאני מגלגל ברגל היא גוש ... אכן זה הביטוי של מחזוריות החיים על פני כדור הארץ, אולם איך ניתן להחיל את הביטוי הזה על כל היקום? ובכן מחבר התורה התייחס באותו הביטוי לתהייה הזו, ושלח לי רמז עבה שעם ההבחנה בו אעבור עם הביטוי ממעגל כדור הארץ אל מעגל היקום במלואו. ואד יעלה מן - הארץ, והשקה את כל פני האדמה. אם לשבץ את המונחים במקומם, ואם האד העולה ... המידע שאספתי על כדור הארץ מצטרף למידע של הירח והארץ שלי גודלת, מעגל ההבחנות שלי גודל. מבחינתי, המידע של היקום מתחלק לשניים: הארץ והשמים, כאשר השמים מסמלים עבורי את כל המידע שעוד לא זוהה על ידי, בעוד הארץ מסמלת ... במלוא שיעור ממד המרחק במרחב - לא רק בחלקו, ואם כן סל הפוטנציה שלו מכיל את כל החומר של היקום, פשוטו כמשמעו. ואד יעלה מן - הארץ, והשקה את כל פני האדמה. האד איפוא, הנטיה הזו להשתחרר מהגוש על מנת לבנות את הגוש - פועלת בכל מרחב היקום ובזכותה הגושים מתהווים. אולם כאן עולה תהייה אחרת דווקא מהכיוון של היקום. את המונח השקיה אפשר לשבץ על פני האדמה כי אכן יש להשקות את האדמה בשביל להפרותה, אולם מה להשקיה ולהתהוות נפטון ומאדים? ואם והביטוי מתייחס לכל הגושים בכל היקום, נכון יותר להשתמש בפועל הנגדי של יעלה ובאופן הזה: ואד יעלה מן - הארץ ויורד על כל פני האדמה. ... ועד לגוף האדם המתוחכם ביותר. ואד יעלה מן - הארץ, והשקה את כל פני האדמה. אם כן כל הגושים ביקום מופרים על מנת שהפרייתם תניב גושים מתוחכמים כבני האדמה המורכבים יותר והמורכבים פחות. כלומר הנטיה של חוקי היקום היא להניב גושים מלוכדים ברמת מורכבות שהכיוון שלה הולך ועולה עד שמגיע לאחרון הגושים המורכבים על כדור הארץ וכוונתי לגוף האדם. מחבר התורה משרטט מעגל המשתרע על פני כל היקום ונסגר עם הגעתו לגוף האנושי שלא במקרה הוא הגורם בעל הפוטנציה היחידה בטבע שיכול להבחין בקיום המעגל הזה. לא ... הטמון בין השורות, הוא בעטו לא יכתים. ואד יעלה מן - הארץ... ואם ניצפת בגרף המשרטט את כל החוקים ביקום נטייה של עליה על מנת להשקות... ואם כן קיימת גם נטייה של ירידה - אחרת לא היתה ניכרת תכונת ... מופרית. וכשאני מדבר על גוף האדם אני מצביע על הגוף של משפחת האדם, הוא הגוף המשתרע על פני כל היקום וצופה בו בהבזק של רגע... כולנו יודעים שרק חלק מזערי ביותר של משפחת האדם משתתף בפועל בצפיה ביקום, הוא מזהה ובוחן ומאבחן וחוקר... בעוד מסת הגוף העיקרית הפרוסה על פני היקום נמצאת בפועל במצב של עצלות החומר, החלק הזה לא הפרה שום דבר וגם לא ניתן להפרותו ולחדור לראשו הבלתי ...

... המונח בקירבנו: נובוריש שצועק את גדולתו ומעמדו: אני אני בראתי את השמים ואת הארץ ואת כל העולם. אני שולט ביקום ועושה בו כאוות נפשי ואוכיח לכם את זאת בנסים ונפלאות... עיין ערך עשר המכות במצרים. במשקפת הזו ראינו את ... האנושית ונתחיל איתה מנקודת האפס, אזי וברגע קיומה קלטה תודעה זו שני גורמים: הארץ וכל הסובב לה - השמים, היקום. לכן השתמש המחבר בפועל ברא שמשמעותו נהיה יש מאין, כלום היה בתודעה וברגע אחד נהיה, נברא. התודעה ולמעשה אינה ... הפוך - לא על פי סדר הופעתם בתמונה הקודמת... מתחיל דווקא במעמד הארץ, לאחר מכאן מתאר את מעמד השמים (היקום), ולבסוף מתאר את מעמד התודעה האנושית, היינו מה היה מעמד התודעה בפני עצמה כאשר עמדה ברגע המתואר מול הראי ... בחלק הראשון של הפסוק - בשלב של הצגת הנושא, מופיעה הארץ לאחר השמים וכיאה לה... כדור הארץ הוא חלק מהיקום ולכן מופיע בעקבות השמים במשבצת השניה. אולם בחלק השני המעשי של הפסוק ובניגוד לסדר המקובל מופיעה הארץ לפני השמים, ... פגשה בהם התודעה? מה היא ראתה מולה? פגשנו לעיל את מעמד הארץ, ועכשיו הגיע תור מעמד הגורם השני, השמים, היקום. מה היה מעמד היקום ברגע בריאתו בתודעה? מה פגשה מולה התודעה? וחשך על - פני תהום: היקום עשוי ממסה, מחומר... מימן, חלקיק, אטום, אלקטרון, נייטרון... זה החומר היסודי של היקום. אולם מבחינת האדם, החומר היסודי של היקום הוא המידע. האדם קולט בחושיו את היקום כמידע, ואת המידע הזה מעבד וקורא לו בשמות: מימן, חלקיק, אטום, כיסא, שולחן... האדם ממיין את המידע שקולט באמצעות השמות האלה - במטרה לעשות בו שימוש להנאתו. התודעה האנושית קלטה את היקום גם כמידע, מידע שאין לו סוף... היא עמדה פעורת פה מול המידע האין סופי זה ואף חששה ממנו, זו ... הארץ או מחוצה לה, כולל הכוכב הרחוק שנות אור מאיתנו. אם כן אני יכול לדמיין את הארץ ואת כל היקום כערימה של מידע אין סופי מונחת לפני, ואני הולך ובוחש בערימה הזאת ומוציא ממנה מידי פעם חופן קטן, בוחן ... מועקה, היא לא ידעה מה יש בפנים, מה מסתתר בפנים... וחשך על - פני תהום: זה היה מעמד השמים והיקום ברגע הראשון של פגישתם עם התודעה האנושית. תודעה זו ראתה מולה ערימה גדולה של מידע ללא סוף אך אל ... ממנו, אלא כדבר הנמצא על סף הסיכון... על סף התהום הלא ידוע. וחשך על - פני תהום: זהו מעמד היקום בעיני התודעה ברגע פגישתם: חבילת מידע חשוכה וחשודה ששום דבר עוד לא נגלה מתוכה, היאה לה להימצא במעמקי התהום ... - בתקווה שהתודעה תקלוט את המסר ותשתמש בו. ראינו את התודעה ברגע פגישתה עם חבילת המידע האדירה שכוללת את היקום ואף את הארץ... התודעה הביטה במידע הזה וביקשה לאסוף אותו לחיקה אך התלבטה ארוכות... היא אף חששה מלהושיט את ... מידע ומידע זה מים. ובכן, מההיכרות שלנו המוקדמת עם התודעה כפי שעברנו לעיל על שתי פגישותיה עם המידע של היקום ושל הארץ, אנו יכולים כבר לבנות אב טיפוס לתודעה האנושית הזו, לנסיכה הגנדרנית הזו שמתלבטת אם להתקרב או לא, ... אל תודעתי המקורית. לא הצלחתי להבין איך לתת בעזרת התמונה הזו דרור לתודעתי המקורית ולחיות לעד, להתפתח, לגלוש לעד ביקום, לבחוש בערימת המידע האין סופית להנאתי... וזאת תגובת המחבר למבטי המושפל... ארחיב לך גם את התמונה השניה ואמתח אותה ... טעים, מלוח, מחר אעשה דיאטה... האמירה ובנוסף מקשרת בין הדברים שחוויית לבין המשכם הטבעי והמקובל. התודעה האנושית נפגשה עם היקום, עם המידע ועם הארץ... המשכה הטבעי של הפגישה הזאת הוא: יהי אור, זו האמירה שביטאה את חוויית התודעה ואת המשכה המקובל מבחינתה. יהי אור: מצאתי לפני את חבילת המידע האין סופי של היקום ושל הארץ, והמשך החווייה הטבעית הזאת הוא לפתוח את החבילה החשוכה שלפני ולהאיר את תכולתה, לקחת חופן, לגלות את ... הפועל הראשון המופיע בתורה - הקשור באחד מחמשת חושי האדם. התודעה האנושית פוגשת כאמור את המידע בכל פינה בארץ וביקום, כל החומר מקרין מידע, כי הרי האדם קולט את החומר באמצעות חמשת חושיו שמשמשים כבית קיבול לקליטת מידע, ואם ... יום, ולחשך קרא לילה, ויהי - ערב ויהי - בקר, יום אחד. ויקרא אלהים לאור יום: אם כל המידע שביקום יעובד ביום אחד, אזי אחד משניים: היום הזה לא קיים במציאות או המידע הזה אינו קיים, כי אין מידע ... בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ. זהו למעשה המידע הבסיסי והשלם שנקלט בתודעת האדם אודות כל החומר בכל היקום, הוא הוא המידע שעתיד להתפתח ולנבוט שורשים לכל רשת המידע שתבוא אחריו. אם כן כל המידע המעובד שנאסף בסל האנושי ... - הינו הבסיס ליתר המידע האין סופי שיבוא אחריו, ומכאן המסקנה הבאה שהמחבר חושף בפנינו בהמשך: כל המידע הנמצא ביקום הינו שרשרת אחת אין סופית בעלת חוליות מידע רצופות ומחוברות עד אין סוף... מכאן: ויקרא אלהים לאור יום: כל ... שמקדם את החלק הלילי בו נמצא המידע הרדום שעדיין לא הואר, זהו פרק הזמן שמסמן את שליטתי המוחלטת בלילה, ביקום, במידע הרדום האין סופי שעומד בכל רגע לרשותי כי הרי המידע הבסיסי כבר בכיסי. ויהי - בקר: ורק לאחר ...

... ונעמד בצד אחד. עוד הוא עומד שם שאל: אדוני, האם ניתן באמצעות נדודים להכיר, לראות או להגיע אל קץ היקום שם אתה לא נולד, מזדקן, מת, מסתלק או חוזר? ידידי, אני אומר לך שאין זה אפשרי באמצעות נדודים להכיר או לראות או להגיע אל קץ היקום שם אתה לא נולד, מזדקן, מת, מסתלק או חוזר. מדהים ונפלא אדוני כיצד היטיב לבטא זאת המבורך:, ידידי, אני אומר לך שאין זה אפשרי באמצעות נדודים להכיר או לראות או להגיע אל קץ היקום שם אתה לא נולד, מזדקן, מת, מסתלק או חוזר,. בחיים קודמים הייתי חוזה בשם רוהיטאסה, הלך - שמיים רב ... השתרעה מן הים במזרח לים במערב. כיון שכך התברכתי במהירות ובמוטת רגל עלתה בי התשוקה:, אני אצעד אל קץ היקום,. מבלי להחשיב את הזמן ששימש אותי לאכילה, שתייה, לעיסה וטעימה, השתנה וחרבון ושינה להפגת העייפות - צעדתי מאה שנים ... לבטא זאת המבורך:, ידידי, אני אומר לך שאין זה אפשרי באמצעות נדודים להכיר או לראות או להגיע אל קץ היקום שם אתה לא נולד, מזדקן, מת, מסתלק או חוזר,. [כשזה נאמר ענה המבורך: ] ידידי, אני אומר לך שאין זה אפשרי באמצעות נדודים להכיר או לראות או להגיע אל קץ היקום שם אתה לא נולד, מזדקן, מת, מסתלק או חוזר. אך באותה נשימה אני אומר לך שלא ניתן לשים קץ לסבל ולמצוקה מבלי להגיע אל קץ היקום. אין זאת אלא שבגוף הזה בלבד על חושיו, תפיסותיו ותודעתו, אני מכריז שישנו היקום, מקור היקום, קץ היקום ודרך התרגול המובילה לקץ היקום. לא ניתן להגיע עדיו בנדודים קץ היקום - כך או כך. אך מבלי להגיע עדי קץ היקום אין שחרור מסבל ומצוקה. כך, באמת ובתמים, החכם מומחה ליקום היודע את קץ היקום משהגשים את החיים הקדושים נרגע בהכירו את קץ היקום אינו משתוקק ליקום הזה או ליקום אחר. www.bendowa.net/zenblog1/מומלצים/סוטרת-רוהיטאסה/

נשימת היקום , הרוח לעוף כציפור ברוח אל הישות האוניברסלית... בכולנו קיימת הנטייה להרגיש את הנפרדות שלנו, מכאן מתפתחת האישיות האינדיבידואלית וביטוייה וזה ... כולם... אלא לפתח מודעות לזהות והייחודיות האישית, לייעוד ולהגשמה העצמית. מאידך, אם איבדנו את היכולת לחוש את הקשר שלנו ליקום, לטבע, לאנושות, אם איננו מטפחים מערכת יחסים מודעת עם היקום, ואנו בחוויית חיים של נפרדות בלבד, עשויים להשפיע עלינו תחושות בדידות חולשה, פחדים, חרדות וניתוק... בדכ אנו נוטים לחשוב ... עמיתים לעבודה, הציבור שאנו פועלים בו וכיוב... פחות נוטים לראות, לחוות ולתפוס את עצמנו באופן מודע ליחסים בנינו ובין היקום... כולנו אחד וחלק מהשלם, בכל רגע נתון כאשר אנו רואים רק חלק מהתמונה הגדולה, זאת הסיבה לכך שפעמים רבות ... עצמנו בשלמות במציאות... אנו ישויות קוסמיות הקשורות לשרשרת התפתחותית רחבה ומורכבת... היכולת לשמר את החיבור והקשר שלנו אל כוחות היקום, הטבע והאנושות חשובה ביותר לחוויית החיים במובן האוניברסלי ולפוטנציאל שלנו להעביר את מסרינו האישיים אל הכלל, להשפיע במאסה הקריטית ולפעול ... ההבדל... חשוב ביותר הסינכרון עם אישיותנו האינדיבידואלית שכן בזרימה נכונה עם הישות האינדיבידואלית האדם גם מנהל יחסים הרמוניים עם היקום שסביבו. עלינו ללמוד וליישם את העקרון של הזרימה הקוסמית, אם נזרום בהרמוניה נתעצם בכוחם של האלמנטים אוויר, מים, אש ...

המימד שלנו 4 המימדים ביקום שלנו נמצאים בסדר עולה בסולם. כל מימד מכיל את המימד הנמוך ממנו במידרג ויכול לצפות עליו מלמעלה ומבחוץ. את מימד הזמן, שהוא המימד הרביעי, נוכל להבין אם נדמה לעצמנו, לרגע, את היקום ללא הזמן. הוא היה מתקיים חלקיק שניה ונעלם. הזמן הוא זה שמאפשר ליתר 3 המימדים (המרחב) להמשיך ולהתקיים. הזמן והיקום היקום הינו, איפא, מעין מכפלה של זמן ומרחב. הן הזמן והן המרחב תלויים זה בזה עמ להתקיים. המרחב התלת מימדי ... והן ברמת גרמי השמיים הגדולים. הזמן נמדד, הן עי התנועות של הכוכבים והן עי תנועות בחלקיקים הזעירים. ללא תנועות ביקום שלנו לא היה קיים זמן, כפי שהוא מוכר לנו. הזמן ביקום שלנו החל עם המפץ הגדול בתנועה אדירה הנמשכת כל העת ו - 4 הכוחות בטבע מווסתים אותה. נהוג לומר ... על כך. ישנם מדענים הסבורים כי בתוך חור שחור נגמר המרחב - זמן שלנו ויש מעבר למימד אחר, או ליקום אחר. היקום והיקום שלנו מדענים רבים מוסיפים למילה יקום את המילה שלנו, ולא בכדי. ליקום שלנו יש גבולות התוחמים אותו מכל העברים בעוד שהיקום הוא אין סופי מבחינת זמן, מרחב ומימדים. לשם המחשה נדמה לרגע את עצמנו במרחק של מליון כפול מיליארד שנות אור מהיקום שלנו. כל המפץ הגדול ו - 13. 7 מיליארד השנים שחלפו מאז לא היו נראים לנו כלל משם, בגלל מגבלת מהירות האור, ולא היינו יודעים דבר על אותו יקום מרוחק. אך נניח שהיו לנו אמצעים לראות משם את היקום שלנו. הוא היה נראה לנו כהבזק של פיצוץ בקוטר של 13. 7 מיליארד שנות אור בלבד, שיש לו התחלה ... דבר יחסי, ומתוך נקודת מבט של מימד אחר, יתכן שכל התקופה של מאות מיליארדי השנים שמהפיצוץ ועד הדעיכה של היקום שלנו היתה נראית משם כאפיזודה קצרה ביותר. היקום שלנו הוא כל מה שאנחנו יודעים על היקום, או כל מה שאנחנו מאמינים שיודעים. בניתוח ועיבוד המידע המצטבר על היקום אנו נתקלים בסתירה שקשה לישבה. כל מידע המתוסף לנו ומאפשר לנו להיטיב ולהגדירו הופך אותו ליותר סופי. המילה הגדרה ... האין סופי היחיד שאנו מסוגלים לתפוס ולהבין הוא האפס והזמן האינסופי שאנו יכולים להבין הוא החידלון. הגבולות התוחמים את היקום שלנו היקום שלנו מתוחם, הן מבחינת משך הזמן והן מבחינת המקום שהוא תופס. מבחינה מעשית ומבחינה מדעית אין כל מניעה לקיומם של יקומים נוספים בדיוק כמו שלנו במרחקים אין סופיים ובכמות אין סופית באופן שלעולם לא יוכל להיווצר מגע או קשר בין יקום אחד למשנהו ובאופן שלעולם לא נוכל לדעת עליהם, וכל זאת רק ב - 4 המימדים המוכרים לנו. ו אולם מעבר לתוחמים (LIMITS) של זמן ומרחב, היקום שלנו מוגבל ומתוחם גם מבחינת מימדיו. אנו בחושינו המוגבלים, בצורת המחשבה שלנו ובמכשור הקיים, מתקשים מאוד לקלוט ולהבין את האפשרות שהיקום המוכר לנו הוא חלק ממערכת בעלת מימדים נוספים. מי שמדבר על מימדים נוספים, כולל המדענים המשערים קיומם של 11 מימדים בסך הכולל, מדבר על כך שיש ביקום עוד מימדים שקשה להבחין בהם. מה שנכון יותר לומר הוא שאכן יש ביקום עוד מימדים, אך הם לא חלק מהיקום שלנו, אלא היקום שלנו הוא חלק מהם. כאמור, המימדים כפי שהם מוכרים לנו, נמצאים במידרג. כל מימד מתייחס לכל המימדים שמתחתיו כאל ... אל שלושת המימדים כאל מקשה אחת. מנקודת ראות של המימד העליון יותר במידרג, שנקרא לו לשם הנוחות המימד החמישי, היקום שלנו הוא מימד אחד. עמ שיקל עלינו להביט על היקום שלנו מבחוץ ומלמעלה כאילו מתוך מימד עליון יותר, נכנה את היקום ה - 4 מימדי שלנו המימד שלנו. כדי למצוא את גבולות המימד שלנו ביחס למימד או למימדים האחרים, יש לאתר ... החומר והואיל וזמן הוא פועל יוצא של תנועה, שניהם קשורים לזמן. הגבול או התוחם (LIMIT) התחתון הוא הנקודה שבה ביקום שלנו כל תנועה אמורה להעצר. נקודה כזו נמצאת בתוך חורים שחורים או בנקודת האפס המוחלט, שאנו לא מסוגלים לחצותה. ...

... ומשנים אותו. כאן בנקודה הזאת תפסתי אותך על חם אדוני מחבר התורה, עם ראיה בלתי מבוטלת בסדר גודל של היקום במלואו. נעלמת לי אלפי השנים אבל הינה תפסתי אותך ושוב לא תחמוק ממני. רואה לנכון להוסיף כי איני מורשה להצהיר על בריאת היקום על יד יוצר המידע שהבחנתי בקיומו, כי אין בידי את כלי הזמן בשביל להצביע באמצעותו על מה שקדם לבריאה, ... העולם עי תודעתי המתוודעת אליו חדשות לבקרים יש מאין. גילוי נאות: אינני חוגג בזאת את נצחוני ויכולתי להוכחת יוצר היקום... זאת כי לא באתי לשכנע אותכם בקיום יוצר היקום וגם אינני מצפה ממכם שתשתכנעו, נהפוך, מי שיצהיר כי השתכנע מדברי, ואשתמש במילה חריפה - אבוז לו ואראה בו שוב את האיש המבקש להגדיר את היקום בכל מחיר, גם בפרוטות שיקנה בהם את בורא היקום המוגדר... ריצת האמוק אחרי היקום המוגדר היא מנת חלקו של האדם שחי במציאות מדומה וחלקית עד מאוד, עד כדי שתרדמה נפלה עליו וחיבלה ביעודו כאדם. ... מנכסיו דבר. זו הפעם השניה שאני משתמש בביטוי תרדמה ובבוא העת נחזור אליו בגדול... הטענות שדרכן היגעתי אל יוצר היקום נשענו על קיום הישות אותה זיהיתי בטקסט התורני כהוא זה - ישות שניהלה עימי יחסי גומלין תקינים. טענתי שתוכן התורה משתנה עבורי בכל נסיעה ופגישה, כי הרי אני נוסע ללא הרף במנהרת היקום ומשתנה ממקום למקום, וגם התורה נוסעת, כך טענתי, ובכל פגישה מראה לי פנים אחרות. הטקסט התורני איפוא משתנה ביחס ... הגזע הכחול, עליך לנסוע לכפר הנידח ולאתר איש מהגזע הכחול - אם בכלל קיים דבר שכזה. ביקשתי להגיד שבורא היקום אינו מונח עובר לסוחר, וגם האמונה העמוקה ביותר אינה האסמכתא לקיומו. למעשה נתקפתי בזעם של ממש כאשר נדרשתי לפסקה על מס - שפתיים ועל הפרוטות שקנה בהם האדם את בורא היקום, ובכלל כוונתו היא היתה ועודנה - לספק את צרכיו האינטימים ביותר ולהגדיר את היקום... האדם החליט לקנות לו אלוהים בכל מחיר ויהי מה. היה מי שהטעים כי זה מצרך חשוב להמשך קיום הגזע האנושי, ... כי התורה חוברה עי אדם ו/או עי מספר אנשים, וניתן עוד להאמין כי זהות המחבר תואמת לזהות מחבר תווי היקום, וכאן בנקודה הזאת ביקשתי להתערב ולהפנות את תשומת לב הקבוצה המאמינה לזאת כי אכן, תיתכן הקבלה בין יוצר היקום ליוצר התורה, ואם כן תוכן התורה הוא הדרך הטבעית בשביל להגיע להקבלה הזו, בעוד האמונה כדרך לא יאה היא ...

... ומלואו הופך לגל אחד שמתהווה בתוכו הרצון הזה. זה הטבע. משמעות הדברים המוזרים היא שאפקט הפרפר פועל בהכרח בכל היקום - דבר שהופך את כל היקום למקשה אחת, לגל אחד, ואת קיום הגל הזה דחה האדם מעודו ועד היום הזה, הוא לא קיבל את קיומו, ... האדם משתאה לדעת עוד, והפה פעור. האדם נולד אל תוך גל עצום בעל מעגלים אין - סופיים, אורכו כאורך היקום. למעגליו האין סופיים תכונת איזון סימטרית האחראית להתהוות כל רצון אנושי בתוכם, זהו מקור התכונה הסימטרית של הגל. זהו ... מזה אלפי השנים, הפסקנו כבר לספור ממתי קראו בה בפעם האחרונה. בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ - יקום אין - סופי ולצידו הארץ, שניהם גם אחד נבראו והתגבשו בתודעה האנושית. פרוש מתומצת אך מעמיק: האדם כפי שהזכרתי לעיל, נולד אל תוך יקום אין - סופי מנוכר שמכיל אין - סוף מידע, אוקיאנוס אין - סופי של מידע, אבל מה אני האדם ... הזיקה האנושית שלי, זאת כי אינני יכול לעשות במידע הזה שימוש אנושי. אין מסגרת חשיבה שתוכל לקשר אותי עם היקום, לא הצלחתי לבנות את המסגרת הזאת, לא מצאתי שום סדר שבאמצעותו אוכל לבנות את המסגרת שלי. וכשאני מתלונן על העדרות הסדר - אין הכוונה לסדר הקיים ביקום... כי הרי אין ספק שישנו סדר בכל פינה יקומית, אילולא הסדר שכונן בירח, הוא לא היה נמצא באופנו ובמהותו ... לא השני... ושוב, כמעט לפתע, הבחין האדם בכדור הארץ שהוא עצמו נמצא עליו! זהו כדור אחד מיני רבים ועצומים ביקום הגדול והנורא שלפניו. הוא הבחין במפתיע באבחנה נקודתית: הכדור הזה מרכז בתוכו את כל התכונות של מסגרות החשיבה באופן ברור ומסודר. ניתן להגיד שהכדור הזה מייצג בעצמו מסגרת חשיבה. זהו זה איפוא מפתח היקום! זהו מסגרת החשיבה שלו. מכאן מהכדור הזה אני מזנק אל היקום ויש לי כבר מסגרת חשיבה מוכנה מזומנת למשימה הזאת - משימה אין סופית אך עם נקודת התחלה ברורה ומסומנת. ואם ישכיל האדם להבין את מסגרת החשיבה המופתית שזומנה לידו ולהוציאה מהכוח אל הפועל, הרי זיקתו ליקום אינה זרה עוד... הוא לא יטען עוד כי אבוד הוא במרחב האדיר האין - סופי זה... והרי המפתח בידו והיקום בידו השניה. את הנקודה הזאת ביקשה התורה להביא לידי האדם: בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ - בידך כל הכלים הנחוצים לפריצת היקום, השכל נא להשתמש בהם והינה בידך את מפתח היקום. בזאת למעשה מסתכם המסר של התורה ועל כן ניתן היה במסר הזה לחתום אותה, תורה בת משפט תמציתי אחד. ... פני המים בשנית: והארץ היתה... שלושה גורמים הרכיבו את המסר של התורה באופנו הראשון, ואלו הם: 1. השמים, הוא היקום האין סופי שהאדם עמד מולו אובד עצות... 2. הארץ, הכדור הכחול הזה שסימן עבור האדם את מסגרת החשיבה בהתגלמותה. 3. ... תהיו, תתהוו בתוך המסגרת שלי ועפ הקוד שלה. וחשך על - פני תהום - החושך יאפיין את השמים, את היקום, את המידע אודות היקום. ובכל הנוגע לאדם - היקום הוא המידע החשוך התהומי שהאדם עוד יגיע להאיר אותו, זהו מעמד היקום לגבי תודעת האדם. ורוח אלהים מרחפת על - פני המים - אדם קולט מידע ומתוך המידע בונה את מסגרת ...