... ימי הבריאה - יום 7 - חלק 5 אם כן אני האדם מבחין באופן מובהק וחד משמעי בגושים מלוכדים, כל הסביבה שלי וכל
היקום מסודרים בסדרה זו או אחרת של ... מן - הארץ, והשקה את כל פני האדמה. (בראשית ב, ו) סדר הדברים הזה שתחב מחבר התורה לידי הוא אב טיפוס של היערכות כל חוקי הטבע על צבאותיהם
ביקום. צבאות הוא מונח שהטמיע מחבר התורה ... היא ביטוי שכתובתו היא האדם שקלט את הביטוי, קולט אותו או יקלוט אותו, אין רובד רביעי בו נקלט הביטוי של ההבחנה. מחבר התורה התבונן איפוא
ביקום - כמו שאנחנו מתבוננים בו, התבונן ... את הבחנתו זו: ואד יעלה מן - הארץ, והשקה את כל פני האדמה. ההבחנה הראשונה שלו תואמת להפליא להבחנה שלנו. שתי נטיות עיקריות ישנן בחומר של
היקום: הנטיה הראשונה היא להתפזר ... אבל רשמיו כאן אינם מתייחסים לתכונות החומר ונטיותיו אלא לכוחות הפועלים עליו. למעשה הוא הבחין באב - טיפוס הנגזר מהתנהלות כל כוחות הטבע
ביקום ורשם כאן את נוסח האב - טיפוס זה, ... צייר כאן תרשים מדויק של אב - טיפוס ובדפוס מילולי באופן שיישמר עבורינו לעד. אם כן הבה נשנס את מותנינו ונקדם את הביטוי שיפרוס לעינינו את
היקום. נתחיל באות ו שמקדם את הביטוי, ... אותם מאמצע ספר עבה... ואכן מחבר התורה מתחיל את הביטוי בהתחלת פרק ב של בראשית, ומצייר את התודעה האנושית והמקורית של האדם כאשר הבחינה
ביקום ובכוחות הפועלים עליו. ויכלו השמים ... להתהוות השמים והארץ... דהיינו, אומנם הבחנת האדם בשמים ובארץ מתגלמת בשביב של רגע אחד שגם אנחנו חיים אותו, ולשביב שכזה אין התחלה וסוף כי
ליקום אין סוף, אולם מחבר התורה ובאופן יצירתי אם נכון הביטוי - וכאילו עצר לרגע את הבזק השביב הזה בשביל לקחת תמונה
ליקום, לנתח אותה ולהראות לנו את הרקע ... השביעי, דרכם הציג מחבר התורה את מה שקדם לכאורה לתמונה שבידינו, ואף דאג להזכיר לנו שהמדובר בניתוח היפותטי, לא מעשי, כי לא ניתן לעצור את
היקום ולהציץ במה שהיה לפניו... והינה ... יעלה מן הארץ... והביטוי המופיע בפסוק שלנו הינו בעצם המשך לתמונה היפותטית אותה ניתח לפני כן: הינה סיימנו להציג את הרקע עליו עמדה תמונת
היקום, ועכשיו לביטוי המציאותי של
היקום והכוחות הפועלים עליו. אישית אני ... עומקו להלן - כבר הוצג בשלמותו לפני כן על פני עמודים שלמים. אני מדבר על שביב אחד או הבזק הרף אחד שכוחות הטבע פועלים במסגרתו באחת על כל
היקום, וזו המציאות שבמסגרתה מתקיימים ... באותה נקודה ובוחנים את אותו העצם, בפועל גם אנחנו וגם העצמים שלידינו פועלים עלינו כוחות הטבע - ואנו נעים, עוברים מרחקים... ואילו כל
היקום היה נע בכיוון אחד ובמהירות אחת - לא היינו מבחינים בשום מרחק
ביקום דהיינו לא היינו חשים את
היקום - לא היינו חיים אותו, לא היינו מגלים אותו, כי היינו נמצאים בעצם רק בנקודה אחת שנעה עם כל עצמי
היקום באותה מהירות ובאותו הכיוון והיינו ... ותו לא. הכוונה במונח ותו לא היא שהתנאי למימוש ההבחנה לא היה מתקיים, פשוט לא היה לנו קיום במרחב כי לא היה שום יצור שיבחין ולו חלקית
ביקום, לא היה פוטנציאל לחיים כי ההבחנה חייבת להיות ייחסית - אחרת אין במה להבחין. ואכן הבחנתינו במימד המרחק בפועל נבעה מהכיוונים ומהמהירויות השונות של העצמים
ביקום כולל העצם שלנו - היינו הגוף שלנו, ... התנאי למימוש ההבחנה לא היה מתקיים. המופשטת הזו נראית על פניה מוזרה, אבל קל מאוד לאפס את הערכים ולהבחין בה, כי אין שום הבדל בין העצמים
ביקום לבין העצמים של הסביבה, התנאי ... כי למעשה הכוחות הפועלים על המסה שלו אינם זהים לכוחות הפועלים על יתר העצמים במרחב. ולמעשה אותם הכוחות הפועלים על האדם משנים ללא הרף את
המיקום שלו ביחס ליתר העצמים
שביקום - בכללם העצמים שבסביבתו, והוא ... האנושית בקיום מימד הזמן, כי האדם מבחין מולו למעשה בתמונה אחת שכוחות הטבע פועלים על כל חלקיה בהבזק אחד, ולמעשה הכוחות הפועלים על תמונת
היקום לפני רגע הם אותם הכוחות הפועלים על
היקום ברגע זה וגם ברגע שאחריו. במילים אחרות, מה שקרה בתמונת
היקום לפני מליארד שנה הוא מה שקורה ברגע זה
ביקום ומה שיקרה בעוד מליארד שנה, הכוחות של
היקום פועלים על כל
היקום בהבזק בן שביב אחד, אולם היות
והיקום הוא אין סופי
והמיקום שלנו בתוכו משתנה ללא הרף לפי ...