... נחשב זה כמופת וכסימן בענינו. מופת וסימן זה בהינתן בידי האדם יש בכוחו לקרב ויש בכוחו חו לרחק, לרחק האדם מעל אלוקיו. מצווה התורה, כי יקום בקרבך נביא או חולם חלום ונתן אליך אות או מופת ובא האות והמופת, היינו הדבר שאמר הנביא, התקיים ואו לך נביא זה נלכה ונעבדה אלהים אחרים... לא תשמע ...

... (mahkappa): עידן גדול. תקופה של היווצרות והיכחדות היקום. מנומיא (manomay): עשויים תודעה. מארה (mra): ... קפה (kappa): עידן. תקופת קיום של התפרשות והתכוווצות היקום. קאמלוקה (kmaloka): עולם - החושים. רישי (rishi): ...

... כל היצורים החיים. על פי מסורת התהרוואדה שני סוגים אלו של בודהות נדירים במערכת הקיום - יתכן קיום של מספר בודהות עצמאים במקביל אך יכול להיות רק בודהה מושלם אחד ביקום בזמן מסויים, הוא נדיר יותר ותרומתו לעולם גדולה לאין שעור. בודהיסטה (bodhisattaסנסקריט: בודהיסטווה) הוא ... הוא היה מוכן להיוולד את לידתו האחרונה ולהשיג את ההארה השלמה. הבודהה סיפר על הזמן בו הוא היה פרוש בשם סומדהה שנפגש עם בודהה דיפנקרה, בודהה שהיה קיים לפני מחזורי יקום רבים, אשר חזה לראשונה בוודאות את לידתו של סידהרתא והפיכתו לבודהה. בודהה דיפנקרה ניבא את עתידו של הפרוש ...

... מצפון, תחושת בטן ועוד. האינטואיציה שלנו היא סוג של תקשורת שיש לנו עם הנשמה שלנו או עם היקום . לפי תפיסתי, עוד לפני שנולדנו, הנשמה שלנו יצרה לעצמה מסלול חיים מגודר ושיעורים מסוימים לחוות בחיים ...

... גם המסקנה הבאה ברורה: מסקנה 2: כל אינטראקציה יסודית היא אסימטרית בזמן בלי קשר לתנאי ההתחלה שלה. הנה עוד דרך בה ניתן לדחוק את הפיזיקה לפינה בעניין זה: ביקום שלנו שולטות כמה אסימטריות מרחביות מטרידות: אסימטריית הכוח החלש, וכן העובדה שהחומר ביקום אינו מפוזר באופן שווה. אומרים אנשים: בתחילת היקום היו תנודות מיקרוסקופיות אקראיות, והתפשטות היקום הגדילה אותן לממדים מאקרוסקופיים. ... הפיסיקאים מעדיפים להאמין באקראיות מדומה בלבד. ברמה עמוקה יותר, הם אומרים, זה סיבתי לגמרי. אבל אז, אם האסימטריה הופיעה מסיבה כלשהי, פירוש הטענה הוא שהיקום היה אסימטרי מלכתחילה! גו רוזן פרסם ... אלא גם בכך ש (סליחה על הדימוי הילדותי) יותר ויותר עתיד מתווסף לזמן. בהשערה הזאת חבויה תכנית מחקר פשוטה: בדוק מה אומרים הקוסמולוגים על רגע היווצרות היקום, יש מאין, ונסה להחיל אותו על ... שאפילו כאן יש רמז: פונקציית הגל יוצרת לא רק את החלקיק במקום שבו הוא מתגלה אלא גם את כל המקומות בהם הוא היה יכול להיות. אז התמונה המתקבלת היא משהו כזה: היקום הוא מרחב - זמן ארבע - ממדי ובו אירועים וקווי - עולם, כמו שאומרת היחסות, רק שהיקום הזה מתפשט - לא רק בממדיו המרחביים ... שאת עוד בסביבה. כל זה היה ההקדמה למבוא של הפתיחה. כמו שאתה מבין אני עדיין עובד על זה. יש ימים שנדמה לי שאו - טו - טו אני מצליח להציג תיאוריה שלמה וכל היקום יוצא במחול, אפלטון באתונה מקפץ כתיש ...

... אל שולי הדלי בשל כוח כבידה המושך אותם? מה מקור כוח זה? מאך, הארכי - נבל הקנטיאני בדואליזם של בכלר, סבר שזהו כוח משיכה הבא מאינספור הכוכבים שביקום. איינשטיין, בכמה הסתייגויות, קיבל השערה זו - סיבה נוספת לבכלר להגלותו אל מחנה האקטואליסטים. אבל בואו נלך לרגע בעקבות איינשטיין ונסכים לראות בכל תאוצה ביטוי של כבידה ... כי קרן אור תתעקם גם בהשפעת הכבידה, ושוב הטבע ציית, ושוב, לא נשלה את עצמנו שבכלר יתרשם מתוצאה מופלאה זו. מכאן המשיך איינשטיין והגדיר את הכבידה כעיקום המרחב - זמן עצמו. במילים אחרות, המרחב הארבע - ממדי של מינקובסקי מתעקל בסביבת גוף בעל מאסה. ולכן כל ההתעקמות של מסלולי הגופים סביב המאסה - מהפרבולה שמשרטט קליע במעופו ... יוכלו להיגזר ממנה. אם ינסה אדם, למשל, לדחוף סלע כבד בחלל, והסלע יתנגד לשינוי כפי שדורש ממנו החוק השני של ניוטון, אות הוא כי מכלול כוחות הכבידה ביקום הם המרתקים סלע זה למקומו. האינרציה הופכת כאן לתולדה פשוטה של הכבידה. אבל איך יכולים הכוכבים הרחוקים, כפי שסבור מאך וכפי שאיינשטיין מקבל, למשוך את המים שבדלי רק בשל סיבובם המדומה סביב הדלי? איינשטיין גזר מטענה זו ניבוי מפליא, הוא האפקט הגרוויטו - מגנטי: אם ניתן לראות בסיבובו המדומה של היקום סביב הדלי גורם למשיכת המים שבדלי כלפי חוץ, משתמע מכך שאם יושם מעט חומר בתוך טבעת ענקית בעלת מאסה עצומה, וטבעת זו תסתובב במהירות, יופעל כוח משיכה מיוחד על החומר שבמרכז, ... בעל מאסה גדולה (קו - עולם א), גוף קטן יותר הנופל נפילה חופשית לעברו (קו - עולם ב) וגוף קטן אחר הרחק ממנו שאינו מושפע מכבידתו (קו - עולם ג). עיקום המרחב - זמן סביב גוף א מתואר עי קואורדינטות המרחב והזמן, שאינן רק נעשות מוטות כמו שעשינו בדיונינו הקודמים ביחסות הפרטית, אלא מתעקמות ממש סביב קו - העולם א. גם קו - העולם של ב אינו עוד רק קו ישר זקוף או אלכסוני אלא עקום. הכלל הוא זה: אם עיקום קו - העולם של הגוף הוא כעיקום קואורדינטות המרחב - זמן שסביבו, כמוהו כגוף באינרציה. הדבר חל באותה מידה על גוף ג, שעיקומו הוא כעיקום המרחב - זמן סביבו, שבמקרה זה הוא עיקום אפס. ההבדל בין עיקומי קו - העולם והמרחב - זמן שסביבו הוא - הוא התאוצה. נחשוב עתה על שני מצבים: גוף הנמצא במנוחה בשדה כבידה, כלומר מתנגד לכבידה, וגוף הנע בתאוצה מחוץ להשפעת הכבידה. כאן אנו ... הפיזיקה אינם מבדילים בין גוף בעל קו - עולם ישר העובר בתוך מרחב - זמן זמן עקום, לבין גוף בעל קו - עולם עקום העובר בתוך מרחב - זמן ישר, אם מידת העיקום היחסי שווה. במילים אחרות: ביחסות הפרטית התנועה היא יחסית בין המאסות ואילו התאוצה היא מוחלטת, אבל ביחסות הכללית, שבה גם המרחב - זמן הוא יישות פיסיקלית, גם התאוצה היא יחסית בין המאסה לבין המרחב - זמן. דיאגרמות - מינקובסקי המתארות עיקומים כאלה יכולות לסייע לנו בגישה בה נקטנו לעיל, דהיינו, תיאור המתרחש מנקודת - ראותו של צופה שמערכת - הייחוס שלו אינה קבועה אלא משתנה עם הזמן: כשם שביחסות הפרטית ניתן לנרמל ... - הערך בין כבידה לתאוצה. זו השערה שאם תתגלה כעקבית תוכל לסייע בהבנת טבע המרחב - זמן. נשוב אל הצופה מפרק י, שעבר פתאום ממצב מנוחה ביחס לשאר היקום למצב תנועה, ושעקב שינוי זה ראה את כל העצמים סביבו מתקצרים בכיוון תנועתם היחסית. טיפלנו בצופה זה עי תיאור שתי מערכות - ייחוס בהן הוא נמצא בזו אחר זו, כשהאחרונה מתקנת את ... יאמר כך: הצופה נשאר במקומו כל העת, אבל בשלב מסוים פגע בו גל כבידה שגרם לו לזעזוע דמוי - תאוצה. גל זה נגרם כתוצאה מתזוזתם הפתאומית של כל העצמים ביקום, שעד אותו רגע היו במצב מנוחה כמו הצופה שלנו ופתאום החליטו ללא סיבה לעבור למצב תנועה והשאירו את הצופה לבדו עומד ביקום כולו. עד כאן הלכנו בנאמנות בעקבות מאך, כפי שעשה איינשטיין. אבל הנה מתבלט בתיאור שלנו יסוד מעניין: אם, בעקבות איינשטיין, נסרב לקבל את קיומה של השפעה מיידית, נצטרך להניח שכל העצמים ביקום לא החלו לנוע באותו רגע אלא על - פי סידור מיוחד ומדויק מאוד: תחילה החלו לנוע העצמים הרחוקים ביותר מהצופה שלנו, אחריהם העצמים הקרובים מעט יותר, וכך הלאה עד שהעצמים בקרבת הצופה נעו אחרונים. האפקט הכבידתי שפעל על הצופה הוא אם כן האפקט המצטבר של כל התנועות האלה ביקום. במילים אחרות, כשצופה זה מסתכל סביבו על היקום, הוא רואה את כל העצמים ביקום כאילו החלו לנוע באותו רגע בו חווה תאוצה, אבל כמו במקרה של היחסות הפרטית, עליו להסיק מכך כי עצמים אלה החלו לנוע בעבר, ובזמנים שונים על פי מרחקם ממנו, כך שכל השפעותיהם התכנסו עליו באותו רגע בדיוק. התוצאה המתקבלת היא מעין גל כדורי מתכנס, שראשיתו בכל קצווי היקום בעבר הרחוק וסופו בצופה שלנו. במילים אחרות, לפנינו גל כבידה הפוך בזמן. תרחיש זה אינו יכול שלא להישמע מוכר לכל העוסק באלקטרומגנטיות. השאלה מדוע קיימים רק גלים ...

... מאלוהים הישן! אף אחד לא ייתן לך את מה שאינך נותן לעצמך! אנשים רבים בתוכנו חיים בתחושה שהיקום נגדנו, שאלוהים אורב לנו כמו שוטר של משטרת ... ואתה אימצת כאמת. ואתה יכול גם שלא להאמין בשום אלוהים כלל. גם זו היא זכותך הטבעית. גם בבחירה זו אלוהים ממשיך לאהוב אותך. רק זכור, טענות לבוס בעבודה, טענות לאלוהים, טענות ליקום הם טענות אליך עצמך. אלו הם טענות כלפי הבריאה ... אותו, ספרו לו כמה הוא מוגן, חכם ונהדר, איך הוא לומד ומתפתח. אלו שנחושים לאהוב את עצמם הם אלו, שפוגשים בסופו של דבר את אלוהים הטוב, האוהב, את הבריאה האינסופית החומלת, את היקום. לחיות כך, משמעותו לחיות חיים של עונג ושמחה. ...

... וברייקי היא מופיעה ב קי. אי אפשר למשש אותה או לראות אותה היא פשוט קיימת ביקום וההילר בהתכווננות שלו משמש כצינור ... שאנו יודעים פחות, כך הריפוי מתרחש בצורה טובה יותר, כי אנו לא מנסים לכוון אותו, היקום בעצם מזהה את הצרכים של המטופל ומספק ...

... 618 נכון, זה יהיה מיודענו פי. המשותף לכל המשחקים האלה הוא ש - א) ביסודם עומד כלל יחיד ופשוט, ובכל זאת ב) נובעות מהן עוד ועוד תכונות מפתיעות, ו - ג) מתברר שהם מתארים תופעות רבות הקיימות במציאות! נראה שהיקום עצמו נברא בצורה דומה לשעשועים של פיבונצי ופסקל: חוקים ...

... - מדיטצית קרקוע ואיזון דמיינו קרן אור המגיעה מהיקום נכנסת דרך הראש עם הנשימה עוברת ... כמו כן בכל נשיפה הרגישו חזק יותר את החיבור של כפות הרגליים עם האדמה. הרגישו איך האור הזה שבא מהיקום ועובר דרך מקלעת השמש מקרקע ...