... את הערך הבא בתור... זהו מקור דחיית המוח לכל דבר שאינו בר מדידה ובראש הדברים שאינם בר מדידה עומד היקום. הוא חיפש הגדרה עבור היקום וחיפש אותה ללא ליאות, בכל הדורות והזמנים, ובכל אמצעי שעמד לרשותו. כן העמיד לרשותו את בורא היקום, ומאוחר יותר יעמיד לרשותו גם את הטכנולוגיה של העידן החדש, אחד בשביל כולם וכולם בשביל אחד: להשיג הגדרה ליקום. ובעצם, להשיג את כלי המדידה... את המטר, את הליטר, את הזמן, את אלוהים, את הביג באנג... נוצר הרושם מתיאור ... המידות והגדלים והשתעבד להם, ובאופן הזה הדף כל מה שאינו נמדד ומנע ממנו להכנס אל תחומו, עד שהגיע אל היקום הגדול והאין סופי והדף גם אותו, אולם בד בבד ביקש המוח האנושי לעשות פה מעשה ולהגדיר את היקום הנמצא בתחומו, כי הרי לא יתכן להתקיים במרחב שאינך מכיר בקיומו... וכאן בנקודה הזו התחילה הנסיגה של המוח האנושי ... מוגבלים ומאולצים... ובעצם הוא כפה על עצמו את הנתונים המגבילים האלה כי הרי הוא זה שקידם את פרויקט הגדרת היקום ועמל עליו בכל הזמנים והדורות ובכל האמצעים שעמדו לרשותו... או אז תחושת מועקה אמיתית וכנה לבשה אותה, כי הוא עמד לראשונה מול מימדים אדירים אך מוגדרים - דבר שדרש ממנו להתמודד עימם: איזה ערך יש לצפייה שלי ביקום הנורא הזה? ובעצם איזה ערך יש לקיום שלי, להשפעה שלי... כאן התפתחה תורת ההישרדות שמקדשת כל אמצעי עבור המטרה הנעלה: לשרוד בכל מחיר ביקום הגדול הנורא והבלתי צפוי זה. גודל היקום יצר בזנבו את מושג הבלתי צפוי, והבלתי צפוי זוהה ובצדק כמרחב מאיים ומכאן הדרך היתה קצרה לאחד מעמודי התווך ... בעית ההספק אלא בעצם בשביל לענות על בעית הדוחק שלנו, הרגשנו דחוקים בזמן הקצר העומד לרשותינו בשביל לצרוך את היקום, ולכן שום כלי עזר ולמעשה לא יענה על הזמן שעומד לרשותינו ביחס למימדי היקום. שום כלי לא יספק את הפוטנציה האצורה בתוכינו ומבקשת לפרוץ ולצרוך את המרחב, שום מהירות, שום מנוע... למסקנה המדויקת ... לעיל חמישה כלים. ולאדם לא מצא עזר כנגדו - וכאמור האדם לא מצא תשובה לבעית ההספק שהתעוררה עם הגדרת היקום על ידו, שום כלי עזר לא סיפק אותו. זהו המכשול הראשון שעמד כמתרס בפני הפוטנציה הנצורה באדם. המכשול השני ... בבד ממשיך במאמר ועומד על המכשול השני וממנו אגש ישירות אל שאלת המפתח של הגוף האנושי העומד לאורך כל היקום וצופה בו בהבזק אחד. שבעה מליארד בני אדם צופים כיום ביקום ומהווים המשך לשרשרת האנושית שצופה גם ברגע זה ביקום המשתרע על מליארדי השנים אחורה ועוד אין סוף השנים קדימה... גוף זה צופה ביקום, הוא לא צפה בו גם לא יצפה בו. והשאלה הנשאלת, היכן אני נמצא בגוף הזה? היכן האינדיבידואליות שלי? היכן ... מהו גורלי כאדם בעל אופי ומהות וערכים אישיים... והרי המהות שלי בטלה בשישים בגוף הגדול המשתרע על פני כל היקום ואני האינדיבידואל נטמע בתוכו. השאלה שלי בעצם, ומה עם התודעה שלי? מה עם נשמתי - מה קורה איתה, וגם ... גופינו ונשמתינו. יש מסלול מדויק ומדוקדק ולא - לא בעולם הבא, אין מונח כזה בתורה ולא במציאות, יש רק יקום אחד ואנחנו קיימים בו. להשתמע.

... עצמי, הגעתי למסקנה שאין לי מה להפסיד. אם לפני שנה רציתי ולא יצא ועכשיו שוב יש את ההזדמנות אזי היקום מסמן לי משהו שאסור לי להתעלם ממנו. וכך, נרשמתי למחזור פברואר 2009. כאמור, אני רק באמצע הדרך, אבל התהליכים ...

... מתאמץ יותר עד שאבין. הגוף צריך אוכל, אז הגוף הלך לאכול. למשל שב ותחליט אני לא אוכל, תראה שהגוף יקום וילך לאכול. הכוונה היא שאפילו שאתה אוכל, אל תהיה שם, אל תהיה נעול, תירגע. צריך שתהיה נפרדות, וצריך שתהיה ...

... שהוא הממד שיוצר הרמוניה בכל המציאות זהו הממד הראשון שנוצר לאחר שבירת הייחודיות זהו הממד שהוא מרכז של כל היקום שלנו וזה הממד שאפשר לייצר אנרגיה מהריק הקוונטי. הרבה שואלים עצמם מאיפה נוצרה כל האנרגיה במפץ הגדול למעשה התשובה ... האפס והנה סוד שלא מדברים עליו הרבה לכל ממד יש תדר עצמי ממד האפס הוא התדר העצמי של כל היקום המשמעות היא למעשה פשוטה אבל גם מפחידה כאחת יש כזה דבר בתאוריה מכונה שיכולה לגרום למפץ הגדול כאן בתוך היקום הקיים זה נשמע דמיוני לחלוטין אבל אם אני יספר לכם שהמכונה הזאת נמצאת בתוך התודעה שלכם זה עוד יותר ... אחרי המפץ הגדול באופן שמצד אחד ממשיך לחדש את המציאות כל רגע מחדש בלי שנוכל לגרום למפץ גדול כלומר היקום פועל כמו תגובה שרשרת מבוקרת ומונע מעצמו להתפוצץ מחדש למרות שאותו הכוח עצמו שייצר אותו מחדש אותו כל רגע ... הרמונית שבמילים פשוטות מה שזה למעשה אומר שכל המציאות היא למעשה פונקציית גל אחת פשוטה שדבר שקורא בשתי קצוות היקום גורם להם לקרוא באותו רגע ממש ללא תלות במרחק כי כל המושג מרחק לא שייך כאן כי מדובר בממדים שמקפלים את כל היקום אל תוך נקודה זעירה ביותר כמו במחשבה במוח שלנו שהוא מצייר את תמונת העולם בתוך מקום מצומצם באופן הולוגרמי ככה בממד האפס כל היקום מצויר בממד זעיר באופן מדויק ומקביל לממדים המרחביים הדבר שצרך להבין הוא שדרך אותם ממדים זעירים אפשר לעבור את ... ולקפוץ מנקודה אחת לשנייה בחלל במהירות שהיא עולה על מהירות האור הרבה פעמים. נקודת האפס היא הדבר הכי אנרגטי ביקום שלנו והוא מונע מרוב האנשים להבין איך אפשר להיות כזה דבר מספר שלם שקטן משתיים וגדול מאחד ולמעשה יוצא ... היום הוא נוצר בנקודת האפס של המפץ הגדול שבמילים פשוטות זה אומר ממד זעיר ביותר שמקפל בתוכו את כל היקום אם כל האפשרויות שלו כלומר אם ריבוי היסטוריות שלו. כאשר אנו חוקרים ממדים זעירים אנו צריכים להבין שאותו ממד זעיר הוא כל המציאות כולה והוא מקפל בתוכו את כל היקום הממד הזעיר הזה הוא חסר גודל ממשי והוא יכול להיות בכל נקודה ביקום בו זמנית ככה שהוא למעשה השדה הקוונטי שהיקום שלנו מרחף בתוכו. לא מדובר רק באנרגיה גבוהה מה שרבים חושבים שאפשר לעשות במאיץ חלקיקים מדובר בדבר עוד יותר קדום מדובר בעצם התודעה שיצרה את המפץ הגדול. כלומר מה שאנו רואים היום ביקום זה רק את הצד הגלוי אבל מה שבאמת מעניין הוא מה יש בצד הנסתר שדרכו אפשר לייצר אנרגיה מהריק הקדמון ולייצר חלליות שיוכלו להגיע לנקודות ביקום כיד הדמיון ואני עוד לא מדבר על שכל אחד יוכל למעשה לברוא לעצמו את העול מחדש והיקום הזה יהיה לנו רק נקודת המוצא לעוד אין סוף יקומים מקבילים בעתיד. אני חושב שהמפתח לעתיד האנושות הוא התודעה ומי ששולט בתודעה שולט בהכל לכן אני רואה חשיבות עליונה ... לגלות את התודעה שהיא אותה נקודה שמאחדת את המציאות כלל מציאות אחת באותו ממד זעיר שהוא הכוח לכל המציאות ביקום.

... אנשים שהאמינו בקיום המספר אפס? מה הקבלה עשתה עם כל המידע הזה והאם למספרים יש משמעות נוספת מעבר למניה ומיקום סידורי? כל זאת במאמר הסוקר את האפס מנקודת מבט של הקדמונים ועד (כמעט) היום. מאמר זה נותן פרספקטיבה לרעיון ... ללוח חמר. כל קבוצת סימנים ביטאה מספר מסוים של אבנים שהוזזו על החשבונייה ולכל קבוצה היה ערך שונה התלוי במיקומה. מבחינה זו השיטה הבבלית דמתה לשיטה של היום משום שהספרה 4 יכולה להיות 4 אך במיקום אחר גם 40 או 400 וכו. לכן יתד אחת מבטאת את הספרה 1 אם היא ראשונה או 60 אם ... לבטא מקום ריק, מה שמקביל לטור ריק בחשבונייה. הסימן הזה היה בבחינת תופס מקום והוא הקל על האבחנה לגבי המיקום של היתד. זוהי שיטת הערך לפי המיקום. שיטה זו עדיין מלווה אותנו בחלוקת השעות והזוויות, אך בשל נוחות הספירה עם אצבעות ידינו, תפסה את מקומה השיטה העשרונית. בשלב זה לאפס הייתה תועלת רק של תופס מקום. הוא ייצג מיקום בחשבונייה, טור שבו כל האבנים נמצאו בשורה התחתונה. לא היה לו ערך מספרים משל עצמו ומשמעותו הייתה לא כלום. ... למשל בחוגת הטלפונים האפס מופיע אחרי הספרה 9 ולא לפני הספרה 1, שם מקומו. אבל היום מבינים שלאפס יש מיקום שהוא בדיוק בין שורת המספרים החיוביים למספרים השליליים. למרות זאת אנו מתחילים תמיד לספור מ 1. דווקא לבני המאיה ... לספור מאחד נראה לא כל כך הגיוני. למעשה הייתה להם שיטה עם היגיון מעניין. הייתה להם שיטה המבוססת על מיקום וספרות. אלא שהם בססו את המספרים שלהם על בסיס 20 ולא על בסיס 60. 20 היא שטיה המבוססת על ... לחלק לעצמו לא נותן לנו את התוצאה המצופה: אחד. הבעיה היא שהאפס התנגש בעיקרי האמונה של הפילוסופיה המערבית הפיתגוראית. היקום היווני שעוצב על ידי פיתגורס, אריסטו ותלמי שרד זמן רב לאחר התמוטטות הציביליזציה היוונית. היעדרו של האפס עקבה את ... כולו בנוי ממספרים. הוא הקים כת לפיה כל העולם בנוי מיחסים של מספרים שלמים וטבעיים. הוא מצא שכל דבר ביקום: מוזיקה, יופי, אדריכלות, טבע והיקום עצמו, קשורים זה בזה ביחסים מתמטיים הרמוניים, כמו למשל חיתוך הזהב [היחס בין החלק הקצר לארוך בקו מסוים = ... של הטבע כמו בחילזון ים, אננס וכמובן יצירות אמנות מפורסמות לאין סוף. על פי תפיסתו, כדור הארץ היה במרכז היקום וסביבו נעו השמש, הירח, כוכבי הלכת ושאר הכוכבים. בתנועתם הם השמיעו מוזיקה קוסמית (צדק ושבתאי נעו מהר ולכן השמיעו ... ולכן צריך לאכול מזון נע ולהימנע מללבוש צמר. אחת הנקודות המעניינות בפילוסופיה שלהם הייתה שלמספרים עצמם יש משמעות מעבר למיקום ולכמות שהם מייצגים. כל מספר ייצג תו, צורה גיאומטרית ומשמעות פילוסופית משלה. תפיסה זו הייתה קיימת בתרבויות שונות, מהתרבות ... - חיצוני, יין - יאנג. וכן הלאה... לאפס לא היה מקום בתוך התפיסה הפיתגוראית. האפס לא יצג לגביהם כלום ביקום ולכן מנע מהם להתייחס אליו כאל מספר. האפס לא קיים יחסים נורמאליים עם שום מספר אחר קיים. יתרה מכך, ... שיניע אותם וזהו האלוהים]. עם זאת, כדי ליישר קו עם התפיסה היהודית של בריאת העולם, הרמבם טען שאריסטו טעה שהיקום היה מאז ומעולם. לטענתו, היקום נוצר מהלא כלום אבל מרגע שנוצר הלא כלום נעלם. המוסלמים אמצו את הרעיון האטומיסטי וקבלו את הריק כרעיון מכובד. ...

... אפשרתי לעצמי להסיר את כל הפחדים שלי ולאפשר לאור למלא את תפקידו לחבר אותנו אל המקור האנרגיה הגבוהה ביותר ביקום, מהות הלב, משם מוזנת הנשמה. האור בא לתת לנו כלים, אותם כלים שטמונים בכל אחד ואחד מאיתנו, אותם כלים ... האור מחיל אנרגיה, חיים חדשים, זה המקום הכי עמוק של התודעה שלנו, זה החיבור עם האלוהי, עם הבריאה ועם היקום. אלו הם חוקי היקום. ברגע שנאפשר לנו להיפתח, נעשה מאין ריסט לנשמה, לגוף ולמוח. נשיל מעצמנו את כל הדברים שלא משרתים אותנו יותר ...

... אני שווה. אני אוהבת אותו ואעשה את המקסימום להחזיר את האהבה בינינו. כל מה שיקרה - מתאים לי. אבקש מהיקום שייתן לי כוח לעשות למען עצמי ולטובתי הנכונה והגבוהה ביותר. תודה רבה לך. אני מתרגשת ומחבקת אותך. אמשיך לפנק ...

... הוירטואלית שנוצרה בעת לידת הגלגל וכנגזרת טבעית ממנו. אם כן, ועם החופן של הגלגל, חילקתי את כל המידע של היקום לשני חלקים ובאופן הזה הצלחתי למקם את עצמי על שרשרת המידע השלמה ואף לשלוט בה, כי הרי הגדרתי אותה ... שלה, מה לפסיכולוגיה ומכניקה? איך ניתן לראות את הרצף של הכימיה עם מדעי החברה? מה לגלגל המכני וליתר המידע שביקום? איך אני שולט בכל שרשרת המידע דרך הגלגל הקטן שקטפתי ממנה, או דרך המסגרת (הרקיע) שבו ברגע הקטיפה נוצרה ... אותה כמקשה אחת. המציאות, איפוא, מעידה על רצף שרשראות המידע שבנו אותה ואלה שיצטרפו אליה בעתיד. מכאן כל המידע שביקום קיים בשרשרת אחת רצופה ואין סופית, המציאות המזוהה שלנו על כל מרכיביה מייצגת את הנתח הראשון בשרשרת הזו (זהו ... המידע שעוד לא זיהינו את הרצף שלהן והממתינות לנו ברקיע העליון). זוהי המשמעות המורחבת למונח המקראי אחד: כל המידע שביקום מחובר בשרשרת מידע אחת אין - סופית בעלת חוליות רצופות. באופן הזה הסיר המחבר מדרכי את נקודת התורפה הראשונה ... המידע, העליון והתחתון. יורשה לי להכנס לעובי המונח זיקה למידע. עמדנו לעיל על המונח המקראי המורחב אחד: כל המידע שביקום מחובר בשרשרת מידע אחת אין - סופית בעלת חוליות רצופות. שרשרת המידע הארוכה זו כוללת את המידע שכבר זוהה ... כי אין לה סוף אך כן את חלקה, ולמעשה כל הסובב אותי הוא חלק מהשרשרת הזו, כל החומר, כל היקום, כל היש. ומפעם לפעם עיני נופלות על קטע מסויים מהשרשרת, פשוט אני מבחין מתוכה בחוליות רצופות והופ יש זיהוי! ... אזי הרעיון הזה יתגלגל באופן טבעי אל המנוע והמטוס והמכונה... זאת כי ברעיון הזה יצרתי זיקה לכל משפחת המידע שביקום, ומטבע הדברים - חוליות המידע הקרובות אל הרעיון יתגלגלו עימו ראשונה... ואם ביקשתי לקטוף דשא - היינו אם זיהיתי את הדשא, אזי בעקבות הדשא יתייצבו לפני כל משפחת העשבים ביקום - הדגנים והקטניות והירקות ועשבי התיבול והדשאים... כי בעצם הרעיון שלי המקורי יצרתי זיקה ליתר חוליות המידע - גם ... ושנים. אנחנו דנים בתמונה שנגלתה לעיני התודעה האנושית כאשר נפגשה לראשונה עם המידע, היינו עם המידע המוקרן מהחומר, מהארץ, מהיקום... הנגזרת הטבעית של פגישה זו היתה: יהי אור. זו האימרה שביטאה את חוויית התודעה המיידית כאשר נפגשה עם המידע, ... את האור, וברבים: מאורות. במילים מעודכנות, התודעה האנושית וברגע פגישתה עם המידע ביקשה והלכה למעשה להציב אלומת אור בתוך היקום, מעין זרקור בשמים - גוף מפיץ אור בתוך ערימת המידע, ומטרת הגוף הזה היא להאיר לי את השדה, או ... נפגשה לראשונה עם המידע, היינו עם המידע המוקרן מהארץ, מהחומר... חזון התודעה האנושית היה לשלוט במלוא סל המידע הנמצא ביקום, החל מהמידע ההתחלתי המוקרן מהארץ שזה עתה פגשה בו ועד בכלל. אולם ובשביל לשלוט בסל המידע יש להתמקם ראשונה ... הפועל. לתודעה איפוא תוכנית של ממש להוצאת חזונה אל הפועל, ולתוכנית זו שלושה שלבים: 1.שירטוט נוסח החזון. 2.קביעת נקודת מיקום בתוך סל המידע. 3.ההכנה המעשית להוצאת החזון אל הפועל. ובכן, באופן הזה ראתה התודעה את הארץ כאשר נפגשה לראשונה ... אלהים: להלן אמירת התודעה האנושית המעודכנת ביותר ברגע פגישתה עם המידע: 1.נוסח החזון: יהי מארת ברקיע השמים 2.קביעת נקודת מיקום: להבדיל בין היום ובין הלילה 3.ההכנה המעשית: והיו לאתת ולמועדים ולימים ושנים. יהי מארת ברקיע השמים, להבדיל בין היום ... יהא למאור, היינו למקור האור עבור מלוא המידע שנותר בסל. זאת כי רצוני להגיע ולשלוט במלוא סל המידע של היקום ומלואו, ואת הרצון הזה יאיר הזרקור הזה שבידי - היינו המידע המוגדר שלעת עתה שמתי עליו את היד, ויפיץ ...

... אחרת שהיא תהווה את תמצית המסר שיועבר אל התבונה האינסופית לצורך תרגום פיזי. בקצרה, מה שיקרה זה שאנחנו נקבל מהיקום את המשלוח הלא נכון במקרה הטוב, ובמקרה הרע נקבל בדיוק את מה שאנחנו לא רוצים. לאחר שהבנו את משמעותו ...

... הוא האחראי למינון כוחותיו. התודעה היא מפעל ליצור חוקים שלא ניתן להתכחש לנוכחותה. למעשה אין סוף של חוקים קיימים ביקום, ומספרם עולה על מספר העצמים השרועים בו, כי כל עצם התהוותה על פי חוק שנרקח על פיו מינון הכוחות להתהוותה בצורתה הנוכחית. אולם על העצם הזאת פועלים כוחות ללא הרף ומשנים גם את צורתה וגם את מיקומה במרחב, ולכל שינוי של צורה ומיקום - את מינון הכוחות שלו, היינו את החוק האינדיבידואלי שלו... ושוב אני חייב להדגיש את זאת... אילו היקום היה סופי בעל מימדים מוגדרים, או אז החוקים שבו היו מעטים וממש ספורים - אולי קצת יותר ממספר הכוחות ... ממקומם, ולכן חוק אחד יכל להיות ייחסי ויכניס תחת כנפיו אין סוף של עצמים וכוחות בשלל גדלים ומינונים. אולם היקום הדינמי שלנו הוא אין סופי - דבר ששולל מהצופה לבחון את העצמים באופן ייחסי, כי מיקום הבוחן בעצמו ומהותו ביחס לעצמים משתנה ללא הרף, וגם מיקום העצמים ומהותם משתנים ללא הרף - ובעצם מתחלפים ללא הרף, מומרים בצורות ומיקומים אחרים. את סיבוב ההגדרות הזה עשיתי בשביל להגדיר את תכונת הנייחות שעמדה כמכשול בפני האדם - בעודו מבקש להוציא את הפוטנציה שבו לפועל ולפרוץ אל העולם... ובכן, על תכונת הנייחות למדתי מתוך הביטוי שפרש לעינינו את היקום כמחברת פתוחה... ואד יעלה מן - הארץ, והשקה את כל פני האדמה. מחבר התורה צפה בשלושת גורמי היקום: בעצמים, בכוחות הפועלים עליהם, ובחוקים שהכוחות נרקחים לפיהם. הוא צפה בעיקר בחוקים אשר מתחלפים ללא הרף, והבחין בעקומה שמשרטטת את התהוות החוקים ביקום. במילים אחרות אומנם לא ניתן לבחון את אופי החוקים כי הם משתנים לעינינו ללא הרף ואין חוק הדומה לרעיהו, ... בסביבה שלנו: מחזוריות אין סוף של התאיידות וטל וגשם וצמחיה ותפוזים וקמח... בעוד מחבר התורה מבחין במחזוריות הזו בכל היקום, כי בכל היקום יש גושים שמתלכדים כל הזמן, ולמעשה, אני הבוחן מזהה ביקום רק גושים, כוכבים, כוכבי לכת, ירחים שמשות גלקסיות, ציברי גלקסיות ערפיליות... ואפילו אבן קטנה שאני מגלגל ברגל היא גוש ... אכן זה הביטוי של מחזוריות החיים על פני כדור הארץ, אולם איך ניתן להחיל את הביטוי הזה על כל היקום? ובכן מחבר התורה התייחס באותו הביטוי לתהייה הזו, ושלח לי רמז עבה שעם ההבחנה בו אעבור עם הביטוי ממעגל כדור הארץ אל מעגל היקום במלואו. ואד יעלה מן - הארץ, והשקה את כל פני האדמה. אם לשבץ את המונחים במקומם, ואם האד העולה ... המידע שאספתי על כדור הארץ מצטרף למידע של הירח והארץ שלי גודלת, מעגל ההבחנות שלי גודל. מבחינתי, המידע של היקום מתחלק לשניים: הארץ והשמים, כאשר השמים מסמלים עבורי את כל המידע שעוד לא זוהה על ידי, בעוד הארץ מסמלת ... במלוא שיעור ממד המרחק במרחב - לא רק בחלקו, ואם כן סל הפוטנציה שלו מכיל את כל החומר של היקום, פשוטו כמשמעו. ואד יעלה מן - הארץ, והשקה את כל פני האדמה. האד איפוא, הנטיה הזו להשתחרר מהגוש על מנת לבנות את הגוש - פועלת בכל מרחב היקום ובזכותה הגושים מתהווים. אולם כאן עולה תהייה אחרת דווקא מהכיוון של היקום. את המונח השקיה אפשר לשבץ על פני האדמה כי אכן יש להשקות את האדמה בשביל להפרותה, אולם מה להשקיה ולהתהוות נפטון ומאדים? ואם והביטוי מתייחס לכל הגושים בכל היקום, נכון יותר להשתמש בפועל הנגדי של יעלה ובאופן הזה: ואד יעלה מן - הארץ ויורד על כל פני האדמה. ... ועד לגוף האדם המתוחכם ביותר. ואד יעלה מן - הארץ, והשקה את כל פני האדמה. אם כן כל הגושים ביקום מופרים על מנת שהפרייתם תניב גושים מתוחכמים כבני האדמה המורכבים יותר והמורכבים פחות. כלומר הנטיה של חוקי היקום היא להניב גושים מלוכדים ברמת מורכבות שהכיוון שלה הולך ועולה עד שמגיע לאחרון הגושים המורכבים על כדור הארץ וכוונתי לגוף האדם. מחבר התורה משרטט מעגל המשתרע על פני כל היקום ונסגר עם הגעתו לגוף האנושי שלא במקרה הוא הגורם בעל הפוטנציה היחידה בטבע שיכול להבחין בקיום המעגל הזה. לא ... הטמון בין השורות, הוא בעטו לא יכתים. ואד יעלה מן - הארץ... ואם ניצפת בגרף המשרטט את כל החוקים ביקום נטייה של עליה על מנת להשקות... ואם כן קיימת גם נטייה של ירידה - אחרת לא היתה ניכרת תכונת ... מופרית. וכשאני מדבר על גוף האדם אני מצביע על הגוף של משפחת האדם, הוא הגוף המשתרע על פני כל היקום וצופה בו בהבזק של רגע... כולנו יודעים שרק חלק מזערי ביותר של משפחת האדם משתתף בפועל בצפיה ביקום, הוא מזהה ובוחן ומאבחן וחוקר... בעוד מסת הגוף העיקרית הפרוסה על פני היקום נמצאת בפועל במצב של עצלות החומר, החלק הזה לא הפרה שום דבר וגם לא ניתן להפרותו ולחדור לראשו הבלתי ...