תסמונת הניכור ההורי - מבואתסמונת הניכור ההורי - מבוא תסמונת הניכור ההורי (באנגלית: Parental Alienation Syndrome) היא תופעה בה ילד מתנכר לאחד מהוריו, כאשר אין צידוק לכך, ועל רקע של גירושים בין בני זוג. המונח נטבע ב - 1985 על ידי פרופ ריצרד גארדנר מארצות הברית, ומגדיר תסמונת של ילדים אשר חוו הסתה כנגד הורה מנוכר. קיומה של התסמונת עדיין שנוי במחלוקת בקרב אנשי מקצוע בתחומי הפסיכולוגיה והמשפט, אך משנות ה - 90 היא ... תוכן עניינים: 1 רקע: הגירושין, המשמורת והילדים 2 מאפייני התופעה 2.1 האם המנכרת 3 צעדי מניעה וטיפול 4 ניכור הורי שלא באשמת ההורה המשמורן 5 הניכור ההורי בהליכים משפטיים 6 ביקורת רקע: הגירושין, המשמורת והילדים: מאבקי גירושים כוללים בדרך כלל מטענים רגשיים עזים, הגורמים לעתים לכך ... ישרת את מטרתם. אחד מנושאי המאבק הוא שאלת משמורת הילדים (אצל מי יגדל הילד), המהווה נושא טעון בו אחד ההורים צובר כעסים כלפי השני, ומתקשה להפריד בין כעסים אלו לבין טובתו של הילד בשמירה על קשר עם ההורה השני. כעסים אלה באים לידי ביטוי בהאשמות הדדיות על פגיעה בילד ובטענות על חוסר מסוגלות להיות הורה טוב. אצל ילד החווה מאבקי גירושים במשפחתו, מתפתח קונפליקט נאמנויות, בו עליו לבחור בין אחד משני הוריו, והבחירה תהיה מושפעת, בין היתר, בתלות שלו בהורה השוהה במחיצתו זמן רב יותר. מאחר שיחסים עם הורים הם בעלי חשיבות מרובה להתפתחות אישית וקוגניטיבית - ילד העומד במרכזו של סכסוך כזה עלול להימצא בסיכון פסיכולוגי. בתי ... ואלו חותרים לזהות מצוקות רגשיות אצל הילדים, אם הן קיימות. מסקנותיהם משמשות כלי חשוב בהחלטות שופט, הנדרש להכריע למי מההורים תינתן המשמורת. ריבוי מקרי גירושים, המחלוקות הרבות סביב נושא המשמורת, והמודעות הגוברת של אבות לחשיבות של חלקם בגידול ילדיהם - חשפה את התופעה של ניכור הורי. מאפייני התופעה: ב - 1985 טבע פרופ ריצרד אלן גארדנר את המונח תסמונת הניכור ההורי. הוא היה הראשון שהתייחס בצורה שיטתית לתופעות שונות שהתגלו אצל ילדים בהקשר לסכסוכים בין הורים, ובעיקר לגבי משמורת. ב - 1995 פרסמו אליעזר ויצטום וזאב ברגמן מאמר הסוקר את התסמונת, ובו הגדירו את התופעה: בתסמונת הזו הילד עסוק באופן כפייתי בגינוי ההורה השנוא והמנוכר ובהאשמות כלפיו... ניסיונות התקרבות של ההורה השנוא נתקלים בתגובות בוטות מאוד: הילד צורח, מקלל, יורק ובועט... אצל ילדים אלה קיים חיצוי (split) ברגשותיהם כלפי ההורים. אחד ההורים הוא טוב באופן מוחלט והשני הוא רע באופן מוחלט. ברגמן וויצטום מציינים כי על הילד מופעלים אמצעים פסיכולוגיים שונים ... למעין דקלום של דברי ההורה השני, או מנוגדות ליחסי ההורה והילד כפי שהתקיימו בעבר. גארדנר מדגיש כי תסמונת הניכור ההורי היא סוג של התעללות רגשית בילדים, בכך שלא רק תלונות הילד נגד ההורה השני יכולות לגרום להרחקת הורה אוהב לכל החיים, אלא שהן יכולות גם לגרום להפרעה נפשית אשר תלווה את הילד לכל ימי חייו. תסמונת הניכור ההורי מופיעה בדרגות שונות של חומרה. בדרגה הקלה יותר, הניכור מתבטא בכעסים חולפים הבאים לידי ביטוי למשל בטון הדיבור של ... נותר בזיכרון הילדים זכר (מודע) לקשר הטוב שהיה בילדות עם ההורה השנוא. גוטליב מסכם את התופעה כך: תסמונת ניכור הורי היא עיוות של מערכת יחסים נורמלית בין הורים לילדים. עוצמת הרתיעה והכעסים, וביטויי השנאה, עולים עשרות מונים על שאנו רואים במקרי התעללות פיזית ומינית. בתיקי נוער ואימוץ בהם היו פגיעות קשות וברורות בילדים, אין נתקלים באותה רמה של טינה ודחייה של ילדים את הוריהם. האם המנכרת: אף כי התסמונת שניסח גארדנר דנה בשני ההורים, יש המפנים את הטענות אל האם, כמשמשת ברוב המקרים כהורה מנכר. זאת, על רקע התפישה התרבותית הרווחת גם בבתי ... את הילד מרשותה של האם ולהעבירו אל האב, ולאחר מכן, לפי הצורך, להביא לצמצום ועד ביטול הסדרי הראייה. ניכור הורי שלא באשמת ההורה המשמורן: קיימים אנשי מקצוע הטוענים כי ניכור מצד הילד עשוי להתרחש גם ללא הכוונה מודעת מצד ... ובסרבנות אינו בהכרח מתזמר את תגובותיו בהתאמה להורה זה, אלא בעיקר כהגנה, כדי למנוע מעצמו כאב נפשי וצער. הניכור ההורי בהליכים משפטיים: חשיפת התופעה משנה באופן מהותי את התפישות המקובלות לגבי ההחלטה מי מבין ההורים יקבל את משמורת הילד, ובשנים האחרונות קיימת נטייה גוברת והולכת לבחון על פיה היבטים נוספים שלא היו מקובלים. עד ... תנאי, כמו גם סרבנות קשר שלא זכתה להתייחסות בולטת. בשנות ה - 90 גברה המודעות של אבות לקחת חלק בהורות גם לאחר הגירושים, ועל רקע הפרסום של תסמונת הניכור ההורי, החלו חוות דעת מקצועיות לבחון תלונות אלה בהסתמכם עליה. תסמונת הניכור ההורי על פי גארדנר, ומאמרם של ויצטום וברגמן, משמשים אבני יסוד בפסקי דין של בתי המשפט העוסקים בענייני משפחה בארץ. ... לתסמונת ולתקפותה. כך למשל השופטת סביונה רוטלוי: הספרות המקצועית והפסיקה שאימצה אותה, מלמדים על כך, שכאשר מדובר בתסמונת ניכור הורי מהדרגה הקיצונית, יש חשיבות ראשונה במעלה להתערבות מהירה של הרשות המטפלת כמו גם הרשות האוכפת., השופט חיים פורת: התסמונת ... לנזק בקשר ביניהם. השופט ציין כי התופעה של מניעת קשר בין הורה לילדיו, אשר כונתה לעתים בפסיקה כתופעת הניכור ההורי, היא רעה חולה שיש לעקור מן השורש. במקרה אחר נגזרו 30 ימי מאסר על אשה שנמנעה מלשתף פעולה ושיבשה את הקשר של הילד עם אביו (בית המשפט העליון שיחרר אותה כעבור 10 ימים). ביקורת: תסמונת הניכור ההורי כפי שניסח אותה גארדנר, שנויה במחלוקת ואיננה מקובלת על כל הקהילה הפסיכולוגית והמשפטית, כמו גם הדרכים שהציע לטפל בה. ... מגיעה מחלקים בממסד האקדמי ובממסד המשפטי. מכיוון שבמרבית המקרים האם היא ההורה המשמורן, מגיעה ביקורת קשה על תסמונת הניכור ההורי גם מארגונים ונשים בעלי תפישת עולם פמיניסטית. המבקרים אינם שוללים את תופעת הניכור, אלא טוענים כי יש ניכור מוצדק או ניכור סביר בהתאם לנסיבות. הביקורת מתייחסת להכללה הגורפת שמניח גארדנר לגבי הסיבות הגורמות לניכור ההורי. גארדנר, על פי המבקרים, מתעלם ממקרים בהם הניכור נובע מאירועים שיש להם השפעה שלילית על הילד מצד ההורה המנוכר, ... כלפי אמהות חסרות אמצעים אשר אינן יכולות להתגונן באמצעים משפטיים הולמים מול אבות בעלי אמצעים, אשר מעלים את הניכור ההורי כדרך קלה להשיג משמורת. הביקורת גם שוללת את השימוש הדרסטי בכפיית הקשר עם ההורה המנוכר, למשל הוצאתו ממשמורת האם. ... של בעיות בתחום בריאות הנפש, המשפיעות על מורכבות גם בחוות דעת של מומחים בתחום, מפתה הפשטנות של גישת הניכור ההורי את אלה המחפשים פתרונות פשוטים, ברורים וחד משמעיים. רבים נכשלו בכך שקיבלו את גישת הניכור ההורי מבלי שבחנו תחילה את הבסיס התאורטי, האתי והמדעי שלה, ואת מעמדה בקרב האגודות הפרופסיונליות.