מרכז ביקום שבין שמיים וארץ... במשמעות שאין האחד מתקיים אלא בזכותם של האחרים, איתם יחד. תחושת המצב המרוחק, הנידח, העזוב והנדחק אינן אלא הנפש והגוף שאינם מתאחדים זה עם זה לכדי ישות אחת בבית הגוף, משמע, תהליך השלמה לשם שלמותו כגוף - נפש. בראשית נפגש הזרע עם הביצית, כאן ניטע הצופן הגנטי. השלבים של חלוקת המפגש הראשוני, חלוקת התאים שבהמשך והתהוות האיברים, מגלמים בחובם את הצופן הגנטי הראשוני המקשר בין כל חלקי הגוף. מתהליך התפתחות זה נוצרים קשרים והקשרים בין האיברים בהיבטים רבים, וככל שנתעמק יותר ויותר, נחשוף, נגלה ונמצא קשרים רבים שיסבירו שוב ושוב את מהות האדם אשר כל איבר שבו הוא מרכז הגוף והאדם כמכלול הוא מרכז ביקום. תהליך הזדקפות האדם על שתי כפות רגליו מביא אותו למצב ניצב כשהוא נתון בין שמיים וארץ. מימד השמיים נתפס וחודר פנימה אל ישות האדם דרך העיניים, האזניים, האף, הפה והרצפטורים שבמעטפת הגוף. ודרכם הוא מתקשר אל סביבתו הקרובה והרחוקה. מימד הארץ הוא הקשר לכח המשיכה של כדור הארץ ולחיבור האדם אל ... היתר, מותר האדם מהבהמה הוא היותו ניצב על שתי כפות רגליו ומתפקידם להעבירו ממקום למקום על פני הכדור. איברי הגוף כמרכזים מתחברים לשני הקטבים, אל הקורטקס שבמוח - מימד השמיים ואל הקורטקס של כפות הרגליים - מימד הארץ. שלמותו ... על הקשרים הבין גופניים הרבים שבו והיותו נתון בין שמיים וארץ, תתכן ותקדם הבנה לאימרות הנפוצות - חוסר איזון הגוף, תהליך איזון מחדש, הולכה אנרגטית, או קצר אנרגטי. בין מה למה? באיזה מקום בגוף? באיזה רובד ובאיזה הקשר? ומכאן ...