שאלת הקשר גוף - נפש... כבר בעת היוונית העתיקה, השאלות מהו אדם ומה גורם לאדם להתנהג, כפי שהוא מתנהג? - היו תמיד קשורות לשאלת הגוף - נפש. המשורר והסופר היווני הומרוס (900 ~ לפנהס) התייחס לנפש כאל ישות אוטונומית, הגוף היא הצורה בה הנפש מתקיימת. עם מות הגוף נוטשת אותו הנפש. יש לציין כי בתקופה זו לא נעשה ניסיון להסביר, כיצד תפקודו המנטלי של האדם קשור לתפקודו ... האדם היו מושפעות עי האלים. הפילוסוף היווני אפלטון (427 - 347 לפנהס) הציג גישה מהפכנית בתפיסתו את הקשר בין הגוף לנפש. אפלטון תיאר דיכוטומיה בין הנפש הטובה לגוף המרושע, כל עוד האדם חי הנפש מתאכסנת בו, עם מות הגוף, הנפש ממשיכה להתקיים באופן מושלם. בתיאורו הדגיש כי בנפש שוכנים התפקודים הראציונליים, הרוחניים והתשוקתיים, שהם נפרדים מהגוף. עפ הפילוסוף היווני אריסטו (384 - 322 לפנהס) אדם מורכב מחומר (גוף) ומצורה (נפש), לגוף אין זכות קיום ללא הנפש ולהיפך. אריסטו התיחס לנפש כאל צורת ההתגלמות של הגוף אשר שולטת על חיות, פעילות וחשיבת הגוף. אריסטו ואפלטון התייחסו אל הנפש בקונספט כללי ולא שיערו כי הנפש יכולה להשתנות בין פרט לפרט, שינוי מהפכני בתפיסת ... רבות לאחר מכן בתקופת הרנסאנס הפילוסוף, המדען והמתמטיקאי רנה דקרט (1596 - 1650 לספירה) מציע פיתרון לדואליות הקשר שבין הגוף לנפש. דקרט מטביע את המשפט: אני חושב משמע אני קיים , תוך כדי תיאור של בלוטה מוחית בה הנפש שוכנת אשר נמצאת באינטראקציה תמידית עם הגוף. דקרט טוען כי כאשר אנו חווים כאב, לא לאיזור הנזק כואב, כי אם לנפש הנמצאת בבלוטה המוחית. במשך כ - 200 שנה, נשארה התייחסותו של דקרט לבעיית הגוף - נפש כפילוסופית גרידא, רק לאחר הגילויים אודות מערכת העצבים, מקבלת ההתייחסות הדואליסטית לגוף - נפש משנה תוקף. בעיית הגוף נפש סבוכה עד היום ולו מהרמה ההגדרתית ועד לרמה החקירתית. הגישה המודרנית לבעיה היא שהגוף והנפש מאוחדים באופן בלתי ניתן לחלוקה, אך עם יחסי גומלין ביניהם. עיון בחלקים גדולים של הרפואה הנחשבת לרפואה משלימה ... כמערכת שלמה, הוליסטית המגיבה לעיתים בעוצמה רבה להפרעה (חסר, עודף) בשוומ של כוחות הפועלים באורח הרמוני לשמירת תקינותו של הגוף. אכן הרפואה המשלימה שואפת לשפר את המערכת החיסונית כפועל יוצא של יחסי הגומלין בין גוף לנפש. בעוד שהגישה המערבית ... באיבר מסויים, או במערכת פיזיולוגית כלשהיא, לפיכך הטיפול מכוון לאיבר או למערכת הספציפית. ברפואה המשלימה המחלה נתפסת כפגיעה בהרמונית הגוף - נפש, כך שגורם חיצוני, אם הצליח לגרום למחלה, הרי שעשה זאת על רקע פגיעה קודמת. כך שבמקרים רבים ... כלל ועיקר. ואכן תחום זה הידוע בשם פסיכונוירואימונולוגיה (הבנת הקשר של גוף נפש והשפעתו על מערכות החיסון וההורמונליות של הגוף) חושף ביתר שאת ובאופן מדעי, כיצד המצב הנפשי של האדם משפיע על בריאותו הכללית של הפרט, דרך תיווכן של ... התפרצות רבה של מחלות הן פועל יוצא של הקשר גוף נפש בין אם מחלות אוטואימוניות (בהן המערכת החיסונית של הגוף תוקפת את מרכיבי הגוף עצמו) כגון: זאבת אדמנתית (פגיעה כלייתית בעיקר), סכרת נעורים (פגיעה בלבלב), מחלת גרבס (פגיעה בבלוטת התריס), מיאסטניה גרביס (פגיעה ...