... המאמץ לכוון את כל - כולנו אל עבר הבודהה. שימת לב נכונה היא שימת לב בה האני נשכח ואנחנו פותחים את עצמנו באופן מלא לכל העולם הסובב אותנו. לדוגמה אם בעת שטיפת כלים נשכח האני אז שוב אין אנו משתמשים במים וסבון לשטוף כלים אלא אנחנו הופכים לכלי בידי ... את צעדינו בזמן שאנחנו הולכים מבלי לומר אלו הם צעדי. ריכוז נכון הוא שחרור האני בשימת - לב נכונה. או אם לומר את אותם דברים בצורה אחרת: מאמץ נכון הוא ... מאמץ נכון הוא להתכוון כלפי בודהה בכל ישותנו. שימת - לב נכונה היא שכחת האני ברגע. ריכוז נכון הוא פשוט לשבת - זאזן. כעת לאחר שהבנו שבעצם הדרך הנאצלת כפולת השמונה היא שכחת האני, אני רוצה לחזור למשפט: שכחת האני היא ויתור על האגואיזם. כאשר אנחנו מוותרים על האגואיזם אנחנו מאפשרים לעצמי האמתי שלנו לפעול דרך האני. האני שלנו הוא תולדה של חיים של התניות. כאשר אנחנו מפשיטים את האני הזה מכל העדפותיו, דעותיו, רעיונותיו. אנחנו מגלים את העצמי שלנו. את ... או נפש ששוכנת מחוץ לגוף. העצמי הזה הוא פשוט אנחנו ברגע שאנחנו מוותרים על האני. העצמי הזה הוא ההתעוררות של הבודהה. הוא חי עכשיו וכשימות יעלם. הוא לא ... לחשוב שכיון שהעולם נולד ומת איתנו אין עולם אלא בנו. כאשר אנחנו שוכחים את האני העצמי חופשי לפעול והפעולה היא הפעולה של בודהה. כאשר העצמי פועל האני לא יודע על כך. כאשר העצמי לא פועל האני קוטף את פירות פעולתו. כך כיוון שהתרגול וההגשמה (של הדרך) הם אחד שאינו נפרד אם אנחנו מתרגלים מתוך שכחת האני (קרי, מבלי לצפות לתוצאה עבור האני) העצמי פועל והאני משתחרר. לאחר שקראתם ... הקל והמשמח, זהו התרגול וההגשמה של ההתעוררות כולה. שחרור המחשבות הוא שכחת האני. התנוחה חשובה כיון שהגוף והתודעה אינם נפרדים. כאשר התנוחה מאוזנת, הגוף ...

... חופשית מלאה שלך, למה? כי אתה רוצה לסבול, חד וחלק. כי מצד האמת יש רק אפשרות אחת, ותחושת האני נוצרת, רק בזכות הפלא, דהיינו הדמיון שיש אפשרות הפוכה. האדם רגיל להסתכל על הצורות החיצוניות ולא על המהות, כגון לדוגמה בעניין הסבל, שנדמה ... יש כאלה שחושבים שיש אני שמפריד בין יש לאין, אבל האמת היא שהנפרדות בין יש לאין היא עצמה האני. אני רוצה את השלמות = זה שחסר בשלמות את השלמות חסר את השלמות... חסר את השלמות בשלמות=זה ההוא שלא חסר שום דבר, כי להיות חסר משהו בשלמות, ... צריך שתהיה לך ידיעה שאתה רוצה להיפטר מהידיעה שיש חיסרון ואז מה יקרה? תגלה שאתה בלופ... האני הוא חיסרון, אך הוא לא חיסרון שאפשר למלא, כי כדי למלא חיסרון אתה צריך לרצות למלא אותו, ותחושת האני קודמת לרצון למלא משהו... האני האמתי של האדם, הוא רצון לאינסוף... כי החיפוש של האדם נחלק לכמה שלבים בהתחלה נדמה לאדם שהסבל שלו תלוי באם תהיה לו אהבה או בריאות או ... וגם השגת השלמות בדמות של היפטרות מהרצון, משאירה אותך בחיסרון, כי עדיין נשארת ידיעת האני, שהיא הבסיס שעליו נבנים כל הרצונות. ואחרי שהאדם שואל את עצמו על הרצונות החיצונייםלמה אני רוצה את הדבר הזה? הוא מנטרל את החשיבה שהרצונות ... לו את כל מה שהוא רוצה, הוא עדיין לא יהיה מאושר, כי יש ידיעה שקודמת לרצון, שהיא ידיעת האני שהוא ההפרדה בין היש והאין, שקיומו מחויב, כי אין אפשרות לרצות להעלים את האני, כי האני קודם לקיומו של כל רצון נפרד. ולכן גם מי שאומר הבנתי שהבעיה היא האני בעצם משקר את עצמו, כי מי הוא זה שהבין שהאני הוא בעיה? האני עצמו, ששוב יוצר רצון חיצוני לאני להיפטר מהאני, ששוב האדם מזדהה עם רצון שהוא חיסרון וסבל וגם האמירה אני יודע שאני קיים, היא שקר, כי האני הוא קודם גם לקיום הידיעה שהוא עצמו קיים, ואז האדם רואה שהאני הוא בעצם חיסרון, אבל הוא חיסרון מושלם, דהיינו ללא צורת החיסרון היחסי, כי חיסרון מושלם הוא חיסרון מחויב הוא חיסרון שאי אפשר למלא, דהיינו הוא חיסרון שאין בו רצון למילוי והאדם רואה שהאני שלו הוא כלום ממש, ואני רוצה משהו זה בעצם כמו לומר החיסרון המושלם רוצה משהו, לכן אין אפשרות להעלים את האני, כי האני הוא כבר בבחינת איננו. ומי שהוא בבחינת כלום, הוא יכול להכיל בתוכו את כל הרצונות שבעולם, דהיינו לרצות משהו מבלי ...

... את האחריות החוצה, אלא לקחת אחריות על עצמך, כך האדם צריך להסתכל פנימה ולא החוצה. לכן בשלב ראשון, האדם צריך להסתכל פנימה, ולהבין מיהו ומהו האני שאיתו הוא כל כך מזדהה. למשל רצחו מישהו, אז דבר ראשון שאליך להבין הוא, מי האני שראה שרצחו את האדם, זה אירוע שנובע מהאני. שאלה: זה נשמע שהאני הוא זר. אליעד: נכון, מצד אחד הוא הכי אוהב אותך, ומצד שני הוא זה שאחראי לכל המחדלים. האני הוא משהו מופשט, ולא מוגדר, ולכן קשה לחקור מי אני. אבל מאחורי האני, עומד אלוהים. את צריכה להבין, מי זה שחושב, מי זה שרוצה, מה תפקידו, מה הוא עושה כאן, האם הוא תמיד קיים או לא תמיד קיים, איך הוא קיים? כי אם למשל האני של האדם הוא ישות משוגעת, הרי שכול המידע של האני שגוי ושקרי. אולי האני הוא ישות משוגעת, שכול מה שהיא חושבת הוא שקרי ומטעה? לכן האדם צריך לשאול שאלות ולבדוק אולי כל מה שהוא חושב לא נכון. ואולי האדם ... זה כן אחד, ואני לא חווה זאת, אולי בגלל שאני מוגבל? רק אם האדם מבין את כללי המשחק שלו, רק אז הוא יוכל להתחיל לחשוב שאולי זה כן אחד. חוויית האני שלך קיימת, רק בגלל חוויית התפיסה של האני. האני לא יכול לתפוס שדבר והיפוכו זה אחד, ולכן הוא חווה אני ולא אני, ולכן הוא חווה שהוא קיים. מהות השכל וקיומך העצמי תלויים אחד בשני. כי אם היית מבין שדבר והיפוכו זה אחד, אז לא היית קיים כנפרד. והשטן הוא שמזין את השכל ואת האני שלו. שאלה: מי הוא השטן? אליעד: השטן זה האני. האני הנפרד הוא השטן. שאלה: האם אין בנפרדות משהו טוב? אליעד: יש משהו טוב, רק אם את יודעת שאת אלוהים. השטן למעשה משרת את אלוהים. השטן פירושו, הרע, הנפרדות. קיומו של האני הוא עצמו הטעיה של השטן. והוא עצמו השטן. והאדם עצמו הוא השטן של עצמו. מה זה שטן? זה מישהו שעושה רע, והרי אתה השטן, ולכן אתה ...

מהו האני האמיתי? מה תפקידנו בחיים? בא מלך האלים ואל הרעם אינדרה, בשם הדוואס (האלים) והאל (או השד) וירוצנה, בשם האסוראס (האנטי - אלים, או השדים), אל ... (מהארישי), פרגאפתי, אבי - היצורים, על - מנת לדון עמו בשאלה, מהו האני האמיתי (האטמן), ואגב: זאת לדעת, שהאלים ממש אבל ממש, אינם כל יכולים, או עליונים לחלוטין... כן, הם עליונים על האדם - אבל, בערך כמו שהאדם, ... בשלב מסויים סבורים צמד האלילים, שהשתקפות פניהם בכד - המים, היא האני האמיתי, אז עלה בדעתם, שבעצם, אם יחלו ישתנה מראם - אז לא, אין ערך אמיתי, למראה החיצוני. אז סבר אינדרה, שהאני האמיתי, הוא זה, המסתובב בחלומות - בלי קשר לגוף, או זה, הנוכח בשינה חסרת - חלומות - אולם רק בסופו של דבר (מקץ למעלה ממאה שנות - התלבטות - טוב, מה זה כבר בשבילו)... מגיע אינדרה למסקנה, שהאני האמיתי, הוא העצמי המשחק. כל אחד מאתנו, נכח כאן מיליארדי - מיליארדי - טריליוני - טריליונים של פעמים וישוב עוד לפחות כמספר הזה, בכל פעם ופעם, בגוף ...

... זה שהנשמה קיימת זה עצמו תהליך של צמצום והיפרדות. יש אני ולא אני. זה עצמו תהליך של הגדרה, הגדרת האני. הסבל זה חוסר שלמות ממה הוא נובע מהרצון. הסבל מהותו חוסר שלמות. חוסר שלמות נובע מקיומו של האדם. אם מרביצים לשולחן האדם לא ירגיש אם לאדם ירביצו איכפת לו. זה עצמו הנפרדות ... אני, כל המציאות זה סרט גדול ואדם מתסכל עליו מבחוץ. אדם בסופו של תהליך אמור להגיע לנקודה של לפני האני בפרספקטיבה מסויימת אין הבדל בין אני ללא אני. ואעפכ האני ולא אני זה אחד. הפיצול הראשון שכל אחד חווה זה האני. מצד המציאות הכללית יש הבדל. יש פה חדר ובחדר יש דברים ויש דבר במקביל לכל הדברים והוא המקום. גם אם נוציא את כל הדברים המקום יישאר אותו מקום. המקום לא משתנה בהתאם לדברים שמכניסים לחדר. נניח שהיישות של האדם זה המקום, יש את האני יש את הגוף שלי ויש את הכסא והשולחן, הדברים האלה שונים. אבל יש את המקום המקום נשאר אותו סך מקום בין אם נמלא או נרוקן אותו המקום כביכול לא מרגיש אותי מבחינתו הוא לא השתנה. ... זה לא אני. אדם אמור להגיע לחוויה מסויימת שבה הוא לא יחווה אני ולא אני. דבר ראשון, ההיפרדות של האני היא עצמה צמצום. עצם קיומו של האני זה כבר פיצול. קיומו של המקום זה פיצול. הוא פיצול מהזמן ולפני זה הזמן והמקום היו ביחד. אחרי שהאני נוצר, השורש זה לא להתחבר לאני זה להתחבר לשורש של עצמך. זאת אומרת לא תתחבר לאני שלך אלא לאני האמיתי שלך זו המציאות שהוא היה לפני כל מה שהיה. ומצד האמת צריך להתחבר למה ... ההגדרה בכלל, כי צריך לדעת מה המטרה הסופית. אם יודעים מה המטרה הסופית יותר כל לכוונן את עצמך. אחרי שהאני נוצר יש ממנו פיצולים יש פיצולים של רגשות, יש פיצולים של רצונות ושל הזדהויות הרגל היא פחות אני מהראש. הרגל זה אני הראש זה אני אדם יוותר על הרגל ולא על הראש. היד של האדם ... כל זה התודעה שלי, אחר כך אני חושב אני רוצה, אחר כך זה המוח אחר כך הראש אחר כך הגוף אחר כך הרכב. האני של האדם גדל, שהוא אומר אני צריך לעבוד זה בשביל הילדים. מאיפה נובע הרצון של האדם, אני מצד האמת הוא כל המציאות, האדם כן צריך להגדיל את האגו שלו אבל בצורה נכונה. מצד האמת האדם כל המציאות האדם צריך להגדיל אגו בצורה נכונה. אם האני הוא האגו מה זה להגדיל את האגו? לצבור נכסים וכו. אבל זה הכל תמיד יהיה כטיפה מהים ממי שאתה באמת, אתה רוצה להרגיש אתה רציני. תבין שאתה המציאות. הדבר דומה למלך שנזרק ... היא החליפה את הגדלים שלה. היא שאלה, מי אני? האם אני זה הזיכרונות שלי? החוויות שלי? יש 2 אני האני הראשון זאת היישות שמודעת לעצמה האני הראשון זה הכוח שמניע את הכל. לפני העולם זה האני. זה הדבר הראשון שמניע את הכל. איך חווים את זה? זה בעצם השאלה. עוד דימוי נניח ואדם נרדם על הספה, וחולם חלום ומישהו זורק אבן בחלום מי בחר שיזרקו עליו אבן בחלום? האם יש ... האין מקום זה השכל הכי גדול. נלך על האין מקום. לפני כל מה שהיה. איך התודעה שלי מתחברת לאין מקום. האני שהיה לפני הכל. עי ששואלים את השאלה האם יש או אין מקום. יש אפשרות תפיסת מקום ואפשרות שנייה שאין מקום אילו רק הייתי חווה את האין מקום לא הייתה שום בעיה. ואיך מגלים את ...

... והאם אני רוצה לשים לסבל הזה קץ? אם בחנו לעומק את האמת על הסבל אנחנו יכולים להיווכח שיש לסבל הזה מקור. מקור הסבל הוא האני שאינו יכול להיות מרוצה במצבו הנוכחי. האני שתמיד מחפש אחר סיפוק ... - ספור דברים קיימים כתוצאה מקיומנו שלנו. אנחנו מתבוננים בגוף שלנו ורואים שהוא עתיד להזדקן ולחלוף. אנחנו מתבוננים במושג האני שלנו ומגלים שאין לו בסיס בשום מקום בגוף ובשום מקום מחוץ לגוף. שהאני שלנו הוא לא יותר ממחשבה שהיא ... שהיא תוצאת מחשבה שהיא תוצאת מחשבה. או מתחושה שהיא תוצאת מחשבה או מתחושה שהיא תוצאת המפגש בין אברי החישה שלנו לעולם. האני הזה לא קבוע ומוצק. גם הוא ... שנה, עשר שנים, כשנולדנו אינו מי שאנחנו עכשיו ומי שנהיה בעוד שנייה, דקה, יום, שבוע, חודש, שנה, עשר שנים, כשנמות. אבל האני הזה גם לא שונה. גם האני הזה על כל מחשבותיו אינו ... העולם כולו. כאשר אנחנו מתבוננים בעולם ובסבל כך, עולה בנו ההתכוונות הנכונה אותה יש לטפח. ההתכוונות הנכונה היא לשכוח את האני בכל מעשינו. לכוון את כל מעשינו למען הזולת והעולם כולו היא ההתכוונות הנכונה. לכן התרגול שלנו הוא לשכוח את האני. אנשים טועים לחשוב ששכחת האני פירושה ויתור על האגו. שכחת האני פירושה ויתור על האגואיזם. כאשר אנחנו מוותרים על האגואיזם אנחנו מאפשרים לעצמי האמתי שלנו לפעול דרך האני. אני ארחיב בנקודה החשובה הזו בהמשך. זוהי החכמה הנכונה. המוסר הנכון הוא הפעולה הנעשית מתוך שכחת האני. דיבור נכון הוא הדיבור שבו ... הנכון הוא לא מוסר של חוקים ומצוות כי אם מוסר אישי שבו אנחנו צריכים לענות בכנות על השאלה, האם בפעולה שלי אני מוותר על האני שלי, על האגואיזם שלי? זן ...

... להארה כאן ועכשיו אלוהים הוא אני בפוסט זה אסביר כיצד למעשה האני של כולם הוא אותו אחד, החוויה הארצית של להיות בן אדם היא דומה לדרך שבה נחווה חלום, בעוד שאני חווה את ... בהם אנו מבחינים דרכו.. בדיוק באותו אופן שהעין שלנו לא רואה את עצמה, והאוזן לא שומעת את עצמה, והלשון לא טועמת את עצמה. האני שלנו חווה את עצמו כהעולם ולא כעצמי. בעוד שהעולם חווה את עצמו כאני. למעשה החלק המכונה העולם הוא הבורא, בעוד שהאני הוא גם חלק בבורא, אך שהוא אינו חווה את עצמו כהבורא אלא כאני נפרד שאינו מודע לכאורה להיותו הבורא, זאת הדרך ... על כל רבדיה. הסינים החכמים העתיקים מתארים אחדות הפכים הכרחית זאת כיין - יאנג בהתאם לכך ובהקשר לכך שאנו חווים את העולם דרך האני שלנו: כאשר אנו חווים עצב, אנו לא חווים עצב כעצב לבד, אלא אנו חווים את עצמנו כעצובים, וכאשר אנו חווים שמחה אנו לא חווים שמחה בלבד, אלא אנו חווים את עצמנו כשמחים, כנל לגבי כל שאר הרגשות והתחושות. אנו יכולים לחוות חוויות רק דרך האני שלנו, בעוד שנאמר גם למעשה שאנו חווים את האני שלנו, ופה נשאלת השאלה מה בדיוק חווה את האני שלנו. ובעוד שהאני שלנו חווה את העולם בצורה ישירה, את האני - חווה התודעה, שהיא למעשה חלק מהאלוקות. היא מודעת לגוף כחוויה נוירולוגית אנושית, היא למעשה רק עדה לנצח ... להבחין בכך להיות מודע לכך. למרות שהכל היה מתקיים אותו דבר בדיוק, כלומר התודעה היא האלמנט שמאפשר לנו להיות מודעים לקיום של האני. חשבתם פעם על השאלה: ממה עשויה המודעות?. אתם יכולים לשים את המודעות שלכם על כל החלקים בגוף, על פעימת הלב, ... שאלה זו פתוחה, ואשאל אתכם הקוראים - מה דעתכם? (הגיבו בתגובות) יש באפשרותנו את היכולות להיות עדים לכך שאנו אלו שחווים את האני האנושי כדרך התודעה האלוקית, דרך תודעה שחווה את התודעה האלוקית כנפרדת, המודעות הטהורה שאנחנו, היא בעלת אין ספור רבדים, והיא דמוית אקורדיון, בעל המון שכבות אחת על השניה. כאשר אנו מודעים לכך שאנו חווים את האני שלנו אנו מודעים לכך שאנו מודעים לכך שאנו חווים את האני שלנו, בהתאם לכך - אנו מגלים שכבת מודעות חדשה שמודעת לעובדה שאנו מודעים לכך שאנו מודעים לגוף כהכרה אלוקית. כל מה שעלינו לעשות בכדי להיות מודעים לעובדה שאנו חווים את האני שלנו כתודעה - זה לשים את המודעות שלנו על כך, כל אחד יכול לעשות זאת, בכל רגע נתון, ובכל זמן. מהן ...

האני האמיתי - מתי בפעם האחרונה הסתכלת במראה? האם מה שאתה רואה במראה זה באמת אתה? אילו כלים נגישים בכל יום יש לנו על ... ואתן כלים לדעת מה באמת מסתתר שם במראה. מי הוא אני באמת! אני הוא מה שאני רואה, מרגיש ומתמודד איתו בכל יום. כלומר מה שאני רואה אצל האחר הוא האני האמיתי שלי. לעיתים אנו תופסים את עצמנו מלאי כעס וחוסר הסכמה עם קולגות לעבודה, בני זוג או חברים. הם כמעט ...

... הוא משהו רוחני. זא השכל של האדם הוא אינו משהו גשמי פיזי שאפשר לראות אותו. האני של האדם, דהיינו כאשר האדם אומר אני, הכוונה היא לנשמה ולשכל של האדם. דהיינו האני של האדם הוא השכל והנשמה הרוחניים שלו. ואיך האדם עושה לעצמו חושך בחיים? תשובה: על ידי זה שהוא עושה צל! זא ברגע שהאדם חושב ... כך יש לו יותר חושך פנימי בחיים. אדם נוהג ברכב. מה קורה אם בטעות האדם יחשוב שהאני שלו זה הרכב? תשובה: יהיה לא טוב. מה יקרה אם האדם יחשוב בטעות שהרכב שלו חשוב יותר ממנו? תשובה: יהיה לא טוב. הרכב חשוב, כי הוא ... אפילו הגוף שלו, הכל חשוב, אבל לא יותר מאשר הרכב חשוב ביחס לאדם שנוסע בו. האני של האדם זאת הנשמה. וכל שאר הדברים שיש לאדם רק עוזרים לו לעבור מתחנה אחת לתחנה אחרת, אך לא מעבר לכך. ברגע שהאדם חושב בטעות שמה שיש בחוץ שזה הוא, אז מתחילות הבעיות. ברגע שהגדרת האני משתבשת, אז מתחילות הבעיות... לאותו אני דמיוני שנדמה לאדם שהוא... עד שהאדם מנסה למצוא פתרונות לבעיות שיש לו, שינסה להבין מי זה האני שלו . המפתח לפתרון של שאלות האדם, טמון בהבנת מהות האני. האדם אומר כל היום, אני ואני ואני, אבל לא קולט בכלל ולא חושב בכלל מי זה אותו אני מפורסם שעליו הוא עצמו מדבר כל הזמן. במקום לחפש פתרונות חיצוניים ולבעיות דמיוניות, תנסה להבין מיהו האני שלך ומה אתה והאני האמיתי שלך רוצה... אחרת, אתה פשוט מוסכניק שעוסק כל היום בטיפול ברכב שלך, אך לא בעצמך... האני של האדם האמיתי, לא מפריע בשום צורה לשמש לזרוח דרכו. האני של האדם הנשמה הרוחנית של האדם לא מפריעה בשום צורה לשמש לעבור דרכה. מי שמפריע זה רק האדם עצמו. ברגע שהאדם חושב בטעות שהוא זה ... הוא, אדם כזה באמת בתחנה הסופית מרגיש מת. כי עכשיו הוא נפרד מכל מה שהיה לו, האני הדמיוני שלו, דהיינו הגוף שלו לא מתפקד יותר וכולי. לעומת זאת, מי שקולט שהאני שלו הוא המחשבה שלו, ממילא אדם כזה אינו מת ואינו יכול למות. כי המחשבה התודעה נשמה כמובן אינה יכולה למות... אדם שמתעורר מחלום מציאותי ככל שיהיה, האם שייך לומר שהאני שלו שהיה בחלום מת? כאשר אדם מתעורר מחלום, האם מי שהוא היה באותו חלום מת? האם הוא מת? מי בדיוק מת? תשובה: כל המציאות שהיתה לו ... לא היתה באמת, ואכן כולה מתה. הגוף שהיה לאדם בחלום באופן מציאותי הוא מת. אך האני שלו נשאר ולא מת בשום שלב (ראה: כיצד אפשר להשפיע על המציאות גם תוך כדי חלום? מה ישאר איתך?). האני של האדם דהיינו התודעה שלו, לא יכולה למות בשום שלב... והיא כמובן קיימת לנצח... המשך כאן: לאיפה השמש נעלמת בלילה ? למה חשוך ...

... של האני האם יצא לכם להסתכל פעם על מדורה? עצים, להבה בצבעי כחול, אדום וצהוב. עשן לבן בהיר. ציף אינדיאני פעם אמר לי שמה שלא באמת נשרף, מעלה עשן. עשן סמיך המפריע לכל ...