תשישות רגשית
- מבוא... במקום העבודה, המהוות את התרבות הרגשית (emotional culture) של אותן תרבויות. כך למשל, ישנן תרבויות שהן יותר מכוונות - ארגון (institutionally-oriented), בעלות נורמות חזקות בנוגע לוויסות רגשות ולמילוי סטנדרטים ותפקידים בארגון, בעוד שישנן תרבויות שהן יותר מכוונות - אימפולסיביות (impulsively-oriented), המוקירות הבעת רגשות לא - מווסתת, ארצות הברית נחשבת לדעת חוקרים לדוגמה לתרבות עם אוריינטציה מכוונת - ארגון, בשל הנורמה האמריקאית החזקה להסתרת רגשות שליליים, ואילו צרפת, נחשבת לדוגמה לתרבות עם אוריינטציה יותר אימפולסיבית כלפי רגשות. תרבות ... יותר מכוונת - אימפולסיביות (צרפת) הראו רמות נמוכות יותר של תשישות רגשית, בהשוואה לאלו שהשתייכו לתרבות יותר מכוונת - ארגון (ארצות הברית). דגש המנהלים על כללי הצגה בתפקיד: לאופן תפיסתם של המנהלים את הדרישות הבין - אישיות בתפקיד קיימת ... רבה על תפיסת העובדים אותן. קיימת ההנחה בקרב חוקרים כי גם לדגש והחשיבות שנותנים המנהלים לכללי ההצגה הרגשיים של הארגון (הכללים המגדירים אלו רגשות צריך או רשאי העובד להביע במסגרת התפקיד), קיימת השפעה על מידת התשישות הרגשית שחווים העובדים ... בשני מחקרי שדה שביצעו, מצאו כי עובדים תשושים מגלים מחויבות ארגונית נמוכה יותר, ביצועים נמוכים יותר ופחות התנהגות אזרחית בארגון (OCB) הן כלפי הארגון (OCBO) והן כלפי המנהלים (OCBS), וכן מגלים יותר כוונות עזיבה. חוקרים אלו טענו כי תשישות רגשית יכולה להקטין, עקב המחיר שהיא גובה מהעובד, את הערך הרווחי של ההטבות המתקבלות מהארגון, ובנוסף יכולה לגרום לארגון, המביא את עובדיו למצב של תשישות רגשית, להיתפס כלא הוגן. בדומה, מחקרי אורך הראו כי תשישות רגשית של עובדים ...