... בוחר לעשות פעולה מסויימת הוא עושה אותה כי היא משיגה עבורו מטרה מסויימת שהוא חפץ בה. אבל, לא תמיד מקשרים את המטרה להנאה ומכאן יכול להיות קונפליקט עם הרצון להיות
מאושר מאותה הפעולה. ולעתים, יש מצבים שהאדם בוחר בפעולה הזו, כי הפעולה הזו גורמת לאדם הישג כלשהו והוא ... להישאר אומלל. ולכן, גם אם יעשה לעצמו מבחן תוצאה או שמבחן התוצאה יראה כמו תאונה או לחילופין עוזר כמו כוסות רוח למת. אז בעצם, איך האדם יכול להשיג גם את המטרה אבל
שהאושר שלו לא יהיה תלוי במטרה? יש כאן באג רציני בחשיבה של האדם, כי אם הוא כל הזמן חושב בכיוון של אני אהיה
מאושר אם אשיג X ואחר כך הוא ירצה Y ואחכ סיגמה ועוד... זה שהוא רוצה להשיג זה הכל טוב ויפה. הוא משקיע בסדר עדיפויות, בוחר בו, אבל לא מסתכל על השורש שבוחר עבורו את סדר העדיפויות הלא הוא המחשבה. המחשבה של אדם כזה ממוקדת ברצון להשתפר אבל מציבה תנאי
האושר תלוי אם האדם יצליח בדבר מסויים, אבל כאשר המטרה מתממשת
האושר מתמוגג כלא היה כי יש מטרה חדשה גבוהה יותר. ואז הוא מתנה שוב את פקודת
האושר בתנאי שהוא ישיג וכך נוצר רצף
שהאושר תמיד רחוק ממנו אפילו רק מרחק פסיעה אבל כמעט זה לא מספיק. המחשבה של האדם בוחרת את סדר העדיפויות ... את המעשים איזה מעשים לעשות, יש לחקור תחילה את המחשבה. יש לעשות סדר עדיפויות במחשבה כי היא הכי חשובה, ממנה באים כל המעשים. ועומק המחשבה הוא שאם האדם רוצה להיות
מאושר, עליו לבדוק אם המחשבה שלו מובילה אותו להיות
מאושר. כי אם האדם חושב כל הזמן להתנות את
האושר שלו באם ישיג את המטרה כפי שבואר, הוא כל הזמן יחפש את המטרה הבאה בדרך וכך יהיה כמעט
מאושר. ולכן, סדר העדיפויות הוא לא אם אעשה כך וכך אהיה
מאושר = חוסר
אושר. ולא בגלל שאי אפשר להגיע
לאושר לא אחפש כלום ואתאכזב = חוסר
אושר . וגם לא לוותר על משהו שרוצים מאוד בלי לחקור אם יכולים ואז עדיין רוצים את זה ולחיות מתוך תחושת החמצה, ולא להתפשר על כך שמשיגים את המטרות ומוותרים על
האושר = חוסר
אושר. במקום הקיבעון המחשבתי הזה אפשר לחשוב קצת אחרת, והפרספקטיבה משתנה על החיים מהקצה אל הקצה. כי ... הוא מתחיל מהרמה הכי גבוהה שלו = הרגשה של היוולדות מחדש = לתת את הטוב ביותר בלי מחסומים פסיכולוגיים = שום דבר לא מפריע לאדם בדרכו לאן שפניו מועדות = האדם
מאושר בלי להתנות את
האושר שלו בדבר חיצוני. כלומר, מטרה עבורו היא רק כדי לעשות טוב יותר, אבל כבר מעכשיו טוב לו. כבר עכשיו ...