התבוננויות פסיכודינמיות בחוויית ההתגלות ובאמונה הדתית - חלק 8... אמו, שאפילו שמה אינו נמסר, היא אלמנה ולכן אינה קרויה כנהוג אשת חזקיה. היא זועפת, אולי שרויה בדיכאון, ואינה אוהבת את בנה: הלוואי שייחנקו שונאי ישראל הוא לשון נקייה המוכרת עד היום בעדות רבות בישראל, כשאם כועסת מטיחה בבנה ... יחסיו עם עצמו - המעצב במהלך החיים הן תופעות פתולוגיות והן חוויות דתיות. מפרויד, מקליין ומקוהוט למדנו כי הנרקיסיזם, האהבה העצמית, הוא האהבה הראשונה המופיעה בחיי התינוק, ורק בהמשך הוא מתגלגל בהשקעות בוגרות באובייקטים חיצוניים. כך מתפתחות האהבה והיכולת להשקיע אנרגיה יצרית בעבודה, בחברה ובתרבות. קשת רחבה של הפרעות נפשיות נובעת מהתקלות השונות האורבות לתהליך זה. והנה, במאמרו של פרויד הצגת הנרקיסיזם, בתוך פסקה ארוכה על האהבה שמעוררת בגבר אשה נרקיסיסטית, חבוי קטע שמפאת חשיבותו ראוי היה שיובא כפסקה נפרדת. יש בו תובנה חודרת מאוד לגבי הדינמיקה בין הנרקיסיסט לבין זה הסובל מההפרעה ההפוכה, אהבה עצמית מועטה מדי: ניתן לזהות בבירור כי נרקיסיזם מעורר משיכה רבה אצל אחרים אשר ויתרו לחלוטין על הנרקיסיזם שלהם, ותרים אחרי אהבה אובייקטלית. הקסם הילדותי מבוסס בחלקו הגדול על הנרקיסיזם של הילד, על הסתפקותו ב, עצמו ועל מסוגרותו המונעת גישה אליו, ... והוא מסכם: סקירה קצרה של הדרכים לבחירת האובייקט יכולה לחתום את ההערות האחרונות בנושא, אשר טופל כאן ברמיזה. ניתן לאהוב - 1) לפי הדגם הנרקיסיסטי: 1. מה שהאדם הנו בעצמו (את עצמו) 2. מה שהאדם עצמו היה 3. מה ... הנובעת מדמויותיהם (ע 55 - 6). למה, אם כן, לא המשיך פרויד, בעבודותיו על הדת, ליישם רעיון זה על אהבת המאמין לאלוהים? האם לא הבחין כי דמות האלוהים עצמה היא דמות נרקיסיסטית מוקצנת, שההערצה שהיא מושכת מתאימה למודל שהציע? ... הדרך בה חווים אנו את האחר כחלק מהעצמי שלנו. קוהוט, כפרויד, חקר את הרכיב הנרקיסיסטי במערכות - יחסים שונות כהתאהבות, הערצה, אהבת - הורה או, במסגרת הטיפול, ההעברה. כך, למשל, העברת האידיאליזציה מבוססת על היחס אתה מושלם ואני חלק ממך. גם ... מאפייניו הנרקיסיסטיים. המשך הביוגרפיה תיאר את תהליך התבגרותו של האל ממאפייניו אלה, ממש כמו בני - האדם, אל היכולת לאהוב את הזולת. גם שני יוצרים ישראליים שתיארו דינמיקה זו אינם פסיכולוגים. בא אל הקודש מאת ארי אלון הוא ספר ... ליצור את הקשר הסימביוטי, הוא בעל מאפיינים הפוכים: לא רק דמות בעלת כוחות יוצאים מגדר הרגיל, אלא גם שטופה באהבה - עצמית ומפגינה שחצנות בולטת. בולט הדבר במיתוס היווני על נרקיסוס, האוהב רק את עצמו: הוא מעורר את האהבה הנואשת ביותר דווקא מצד אקו, הנימפה החסרה קול משל עצמה. לא קשה לגלות באובייקט הסגידה, בין ממשי ובין הזוי, ... כולה נתפסת כמקור ההרמוניה והאחדות. תחליף - העצמי הבולט והשכיח מסוג זה הוא דמות האל, שהסגידה אליו היא שריד לאהבה העצמית של העצמי הינקותי. האלוהים כתחליף - עצמי משרת צורך קיומי עמוק: הצורך בהכחשת המוות עי האני. שפלות - ...