הארה - מכתב מעצמי לאניהארה - מכתב מעצמי לאני כשאתה מדבר על הארה, או על "להגיע הביתה", או כל מילה אחרת שבאה לתאר מצב סופי של מושלמות או אושר מוחלט סופי ויציב אותו אתה אמור להשיג, אתה בעצם מניח שאתה, כ"אני", כאישיות, כישות אישית... אלא רק ביטויי שלו. אבל, וזהו אבל מאוד מאוד חשוב, יש לך תפיסה מוטעית של עצמך. נכון, אתה דפוס, אתה כלי, אתה מבנה, אבל לא סטטי, אתה מבין? אתה לא מבנה קבוע ומגובש ובלתי משתנה כמו סלע. אתה יותר כמו מים - גמיש, משתנה, זורם, חופשי. אתה ביטויי חופשי, משום שאני חופשי. אתה דפוס או תוכנה שמתפתחת. אני מפתח אותך וממשיך לפתח אותך עוד ועוד ללא סוף, רק משום שאני יכול וזהו המשחק שלי - לגלות את יכולותיי. מעולם עוד לא מצאתי סוף ליכולת שלי, ולכן, ככל שאני יודע את עצמי...