תקציר⬅ חווית המציאות כאלוהים, להיות אלוהים, התחדשות, שינוי חוויה, צמחונות, למה דברים קורים, לשנות הרגלים - 1 לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא: חווית המציאות כאלוהים, להיות אלוהים, התחדשות, שינוי חוויה, צמחונות, למה דברים קורים, לשנות הרגלים. אליעד: בואי נפשט את העניין, מה את רוצה בעצם? את אמרת שאת מרגישה שאת בתוך באר ואת רוצה להגיע לאוקיינוס, נכון? את בעצם ספרת לי עכשיו סיפור על הרצון שלך, אבל מה מייצג עבורך האוקיינוס הזה, שאליו את רוצה להגיע? אני יודע מה את מחפשת, אבל אני רוצה שאת תביני באמת, מה את מחפשת. מה את באמת מחפשת? למשל תגיעי לאוקיינוס, תגידי שאת עדיין בבאר. מה את מדמיינת שיש באוקיינוס שאליו את ... לך, מה את מבקשת ממני? שאלה: לדעת שאני אלוהים. הכל יכול, שאני אחד איתו. אליעד: אז קודם כול, להיות אלוהים זה לא להיות אחד עם אלוהים. את אלוהים, הוא אחד איתך. אל תתחילי לצמצם סמכויות. שאלה: אני אומרת זאת לא בגלל חוויה, אלא בגלל מה שאמרו לי, שזה מה שאני אמורה לחפש. אליעד: אבל שימי לב בשבילך. אמרת שאת רוצה להיות אלוהים, רוצה להיות כל יכול, את שוב מבטאת את הקטע של החופש, למעשה כרגע את לא חווה שאת הכל יכול. אני שוב חוזר על זה שאת אומרת שיש לי את זה ואני לא מוגבלת וכו', אבל מתברר שכול מה שאת רוצה זה באמת לא להיות מוגבלת, שלא תצטרכי לשכנע את עצמך שאת לא מוגבלת, אלא באמת לא תהיי מוגבלת. עכשיו, בואי נתקדם, הנושא מאוד פשוט, מה שאת בעצם רוצה לשנות, זה את החוויה של התודעה שלך, בסדר? אם אני יעלים לך את הקיר או שאת תראי דרך הקיר, זה לא נותן לך שום דבר. את תתרגלי לזה תוך שבוע ותגידי אני רואה דרך קירות, אז מה זה נתן? אחד רואה מרחק קצר ואת רואה מרחק גדול יותר, אבל זה לא שינוי מהותי. מה שאת בעצם מחפשת זה לשנות את החוויה, ולהביא את עצמך לחוויה שאת עם יכולת אין סופית. מה זה אומר, חוויה שיש לך יכולת אין סופית? זה לא אומר שאת חייבת להזיז את הקיר למקום אחר, זה לא העניין. העניין הוא שאת באמת תרגישי את זה. שאת תחווי שמישהו זורק עליך אבן, את היא זאת שזורקת את האבן. זאת הכוונה. את לא אמורה להתאמץ עכשיו ולהזיז את אנגליה שמאלה, זה לא העניין. העניין שאת באמת תחווי. בפעמים אחרות שדברתי איתך, את תמיד מתלהבת מאנשים שחוו משהו פיזי, כי את רוצה לצאת מהלופ הרגיל. את מרגישה שאת חיה חיים רגילים ואת רוצה לצאת מהחוויה הרגילה. את רוצה חוויה חדשה, תביני שהדבר הזה הוא אפשרי, אבל זה לא רק שהחושים שלך יראו אחרת, כי אין משמעות לחושים, תראי ככה או ככה, נגיד שעכשיו שכול פעם שתראי צבע מסוים, תראי גם צבעים אחרים, זה סתם, זה לא מהותי, רק החלפת לבושים. תביני משהו פשוט, נגיד שאת מפנטזת על החוויה של אלוהים עצמו, אני רוצה להרגיש שאני שולטת בכל, ככה בא לי, שאני אלוהים. שאני שולטת בכל, עושה את הכל, בוחרת בכל, שיא החופש, שיא השלמות. עכשיו יש לך שתי אפשרויות, או שאת כבר אלוהים או שאת לא אלוהים. אם עכשיו מבחינה אובייקטיבית את לא אלוהים? אז אי אפשר להביא אותך למצב של אלוהים, כי תמיד תצטרכי לשקר. למזלך הגדול אני אומר שאת כבר אלוהים, אבל כרגע את בחרת כאלוהים, לשים את עצמך בגוף גשמי, במקום מסוים, בדירה מסוימת, לדבר איתי עכשיו, ואת רוצה גם שאני אדבר איתך עכשיו. כאלוהים את בוחרת את זה עכשיו. למזלך הגדול את כבר אלוהים. אבל את אומרת, אני לא חווה את זה, אני לא רואה את זה. את רוצה ללכת ברחוב ולדעת שאת מחליטה מה קורה מסביב. שאלה: לא את כדי כך. אליעד: התחלנו, התחלנו, למה לא? את רוצה להיות בחוויה של אלוהים, למשל אלוהים מסתכל על הרחוב ואנשים עוברים, מה הוא חושב? אני מזיז את האנשים. זאת החוויה, מה את רוצה להתחיל לצמצם? את צריכה להגיע למצב, כשאת רואה את השמש זורחת בבוקר, לדעת שאת עושה זאת. הכל את עושה, עשית, תעשי, כל מה שקורה זה רצונך, נכון? איך מגיעים לחוויה הזאת? למה את לא חווה את זה? מי אחראי לכל החוויות שלך? האני שלך. כשאת אומרת אני, את מתכוונת לעצמך, כיעל. והחוויות שלך זה לפי מי שאת חושבת שאת. אם את, כשאת אומרת אני, את מתכוונת לגוף הזה, אז את אומרת, הגוף הזה מוגבל, לא יכול לעשות הכל, הוא לא שולט בכלום, הוא שום דבר, אז זה מה שאת חווה. את חווה חיים מזופתים, אני מוגבלת, אני לא כל יכולה, אני צריכה לאכול. אבל אם תגידי אני, את תתכווני למישהו אחר, אז את תחווי את המישהו האחר. מה הבנת עד כאן? שאלה: שזה תלוי איך אני מסתכלת על הדברים. כרגע אני רואה עצמי מוגבלת בתוך גוף, אז אני לא יכולה ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ חווית המציאות כאלוהים, להיות אלוהים, התחדשות, שינוי חוויה, צמחונות, למה דברים קורים, לשנות הרגלים - 2 לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא: חווית המציאות כאלוהים, להיות אלוהים, התחדשות, שינוי חוויה, צמחונות, למה דברים קורים, לשנות הרגלים. שאלה: שמה שאני חווה עכשיו, זה לא מחייב שזה יהיה ברגע הבא, הכל יכול להשתנות. אליעד: האם את מבינה את זה באמת? את מבינה שתוך שנייה כל החוקיות של העולם יכולה להשתנות? יש עכשיו חוקיות שרצפה עומדת ולא נופלת למטה, והמציאות יכולה להחליט, נמאס לי מבני האדם, בוא נשנה להם, עכשיו הבטון נופל והמים עומדים. זה אפשרי, זה לא מורכב. מחליטים שמעכשיו האטומים של הבטון אחרים ושל המים אחרים. אני שואל אותך עכשיו, למה הרצפה הזאת לא נופלת עכשיו? למה אנחנו לא נופלים? אם היינו על מים, היינו נופלים, נכון? למה זה לא נפל עכשיו? שאלה: כי ככה אנחנו חווים את זה. אליעד: למה אנחנו לא נופלים, אולי בגלל שהבטון מחזיק אותנו? כשאת הולכת בבית, ברור לך שלא תיפלי, יש רצפה, הגיוני לי שהתקרה לא תיפול. זה היגיון שהורג אותך, הא נותן לך לחיות בתחושה של זקנה, זה רגיל, וככה זה קיים, וכל יום זה אותו הדבר, וזה לא מעניין. אני רוצה לשאול שאלה, למה התקרה לא נופלת? היא עשויה מבטון, אז מה אם היא עשויה מבטון, אבל למה היא לא נופלת? את חייבת להבין זאת, אל תצחקי, את רוצה לחוות אותה אחרת? האם את רוצה שכול פעם שתראי תקרה תחווי אותה אחרת, או שתחווי שזאת אותה תקרה? שאלה: אני רוצה לחוות משהו חדש. אליעד: או קי, אז בואי תלכי איתי, עכשיו, התקרה, למה היא לא נופלת למטה? כי היא עשויה מחומר אחר, נכון? אז מה אם היא עשויה מחומר אחר? מי החליט שהחומר הזה יעמוד, וחומר אחר ייפול? שאלה: ככה המהנדסים בנו. אליעד: לא, קודם כול, אם את רוצה להתקדם למקום שהוא, אל תגלגלי אחריות על אחרים. נגמר העידן שאת לא יודעת, את צריכה להבין. תתחילי להפעיל את הקודקוד, למה התקרה הזאת לא נופלת עלי? הוא חומר אחר שלא אמור ליפול, הוא חומר מוצק, אבל למה הוא מוצק? מה גורם לחומר הזה להיות כרגע ככה? שאלה: אני? אליעד: אולי, אם היית חווה שאת גורמת לו להיות ככה, היית חווה אותו אחרת. אבל שנייה, למה זה ככה? נגיד שהבניין שאת גרה בו היה עשוי מחול, היית באה בבוקר, באה רוח ואין בניין. אז למה הוא לא עף ברוח? כי הוא עשוי מבטון, אז מה אם הוא עשוי מבטון? כי הבטון לא עף ברוח, אבל למה הבטון לא עף ברוח? שאלה: יש חוקיות. אליעד: אני לא מבין, הבטון לא נופל ואם היה קיר של מים, הקיר היה נופל, אבל למה הבטון לא נופל? שאלה: זה מה שאני ... ואחר שוב קיר, זה לא אומר כלום. מבחינת האמת יש אין סוף אפשרויות למה שיכול לקרות לך ולי. אנחנו יכולים פתאום להיהפך למפלצות, אנחנו יכולים פתאום להעלם, יכולים פתאום לעבור לעולם אחר. שאלה: כמו עולם של חלום. אליעד: כן, בשנייה אחת אתה בעולם אחר, בסיטואציה אחרת, ברגע אחד הכל יכול להשתנות, הכל נוצר עכשיו. אם את מבינה שבכל רגע יש אין סוף אפשרויות, זה אומר שהרגע הזה הוא לא המשך של הרגע הקודם, מה הכוונה? זה נקרא להיות צעירה, להרגיש שזה חדש. אם את חושבת שיש בעולם שלנו רק אפשרות אחת, שקיר צריך לעמוד, ושאש צריכה לשרוף, ושהמים זורמים למטה, זאת חשיבה מאוד רגילה שאת חווה שהמים זורמים למטה, אין כאן שום התחדשות. אבל אם את אומרת זה שהמים זורמים למטה, זאת רק אופציה אחת, יש עוד אין סוף אפשרויות, אז אם תפתחי את הברז אולי לא יצאו מים. שאלה: אולי יצא יין. אליעד: אולי שמערבבים מים עם ברזל יוצא יין. זה לא מורכב, את לא רגילה לזה כי הדברים האלה לא קורים. אבל בעיקרון הכל יכול לקרות. אם תפתחי את הברז, אולי יצא בן אדם, ואם זה ... אבל זה לא נכון, את יכולה לשים עוף ויצא משהו אחר, זה נראה לך אולי בדיוני, אבל זה באמת ככה. כי יש אין סוף אפשרויות כל רגע. זה שאת רואה כל פעם את אותו העוף, זה לא אומר שחייב להיות שם עוף. זה נקרא לא להיות זקן, אל תחשבי שזה המשך של הקודם. עכשיו, אם תתבונני בזה ותביני את זה, את תחווי את זה, ואז תראי את הכל חדש, מה הבנת? שאלה: זה דורש מאמץ שכלי? אליעד: את רוצה חוויה חדשה? אז את צריכה הבנה חדשה. זה רק מאמץ שכלי בהתחלה, את הרי יש לך מקצוע, את יודעת כמה מאמץ שכלי אנשים אחרים צריכים כדי לדעת את המקצוע שלך? אבל את עושה את זה בשנייה, את כבר לא צריכה להתאמץ, אבל בהתחלה התאמצת. פעם אחת תתאמצי, תביני, וזה יהיה שלך. פעם אחת תביני, למה יש פה בניין? הרי כל רגע יכולים להיות פה אין סוף אפשרויות, אז למה יש פה בניין? אהה מישהו רוצה שיהיה פה ... שנייה היה פה כלום ועכשיו זה נוצר, עכשיו זה נוצר, עכשיו זה נוצר, אז אני אלוהים שיוצרת, אני אלוהים שיוצרת, אני אלוהים שיוצרת, מה הבנת? שאלה: אז שוב אני לא אהיה אמיתית. אליעד: באופן חלקי, אני לא חושב שהבנת הכל, באופן חלקי מה הבנת? שאלה: הבנתי שאני מקובעת בראייה שלי. אליעד: בחוויה לא בראייה, צריך לדייק פה. את לא מקובעת בראייה, אני לא אומר לך, תראי פה משהו אחר. תביני, ההבנה שלך מצומצמת, את חושבת שכול פעם שאת פותחת ברז יוצאים מים, אז זה אומר שבכל פעם שתפתחי ברז מים יצא מים, על סמך מה החלטת את זה? זה נקרא שקר, זה נקרא לשקר. להגיד שיש פה מים, בגלל שתמיד יש פה מים, זה שקר. כי זה לא נכון, אז מה אם יש פה תמיד מים, זה מחייב שיהיו פה מים גם עכשיו? לא, זה נקרא לשקר. אם אתה משקר, אם אתה רואה בניין ואומר, יש פה בניין, כי ... זאת גם בלעדיהם. אבל אני אומר לך זאת בגלל ההמחשה. נגיד שתסתכלי אחורה ותראי משהו, אבל תחשבי שלפני שהסתכלת לשם, היה שם הכל, היה שם ספארי שלם וכשהסתכלת היה רק קיר. שאלה: צריך דמיון בשביל זה? אליעד: צריך קצת דמיון, אבל השאלה היא, מה האמת, זה לא מורכב לך, את מבינה את זה, את רק לא חווה את זה ביום יום. זה לא מורכב לדמיין את זה, זה לא דמיון בדיוני. יש למשל סרט שנקרא צעצוע של סיפור. מה קורה בסרט? הצעצועים, איך שהילד יוצא מהחדר, מתחילים לדבר ביניהם, ולהשתולל, ולעשות כל מיני דברים, ואיך שהילד חוזר לחדר, הם חוזרים להיות רק צעצוע, דוממים. יש עוד משהו יפה שאני רואה, שנקרא ההצגה של הכבשים, שיש להם עולם שלם, הן שומעות מוסיקה, עושות ספורט וכו' אבל איך שהבעל בית שלהם בא, הן ישר הופכות להיות כבשים. מה שאני בא להגיד הוא, שהעולם מת רק בחוויה שלך, אבל למעשה יש בו אין סוף דברים, אם את רוצה להישאר בקיבעון הקטן, אז את נשארת שם. את שואלת איך אני יכולה להתחבר לחוויה, שזה בכל רגע אחד חדש? על ידי זה שאת אומרת שאת חייבת לדעת מה האמת. זאת אמת מאוד גדולה, אבל יש אמיתות יותר קטנות, מכל דבר קטן, שאת אפילו לא משקרת את עצמך אפילו קצת. אם לא תשקרי את עצמך אפילו קצת בשום דבר, את תגיעי למצב שאפילו שתראי קיר, את לא תראי שהוא המשך של הקודם. מה הבנת? תסבירי. שאלה: שאם אני אהיה כל כך אמיתית, שאם אני אראה קיר אני אראה שהוא ... למצוא במה את משקרת את עצמך. למשל כאשר אני אומרת שאני מאושרת אבל לא מספיק מאושרת. שאלה: לא שאני מאושרת, החיים שלי עם הרמוניה, אין לי בעיות חיצוניות. אליעד: באופן יחסי לאחרים, אבל באופן יחסי לעצמך, טוב זה לא משנה. מה שאני בא לומר, שאם את רוצה, את אמרת, אני נמצאת בבאר, אני רוצה לחוות אוקיינוס. עכשיו תסתכלי, האוקיינוס הוא לא מקום, גם אם אני אשים אותך בחלל החיצון ותראי כוכבים, אחרי יומיים זה ישעמם לך. אנחנו רוצים לשנות את החוויה של הקיר, כשאת מכינה אוכל החוויה שלך תשתנה, וכל מה שדברנו על ההתחדשות שתדעי לך שזאת חוויה מאוד קטנה, כי אחר כך תקבלי שכל ותביני הרבה דברים. כמו עם הגזרים, עכשיו הבנתי למה זה ככה, עכשיו הבנתי למה זה כך. אני אתן לך דוגמא ממני, אתמול צחצחתי שיניים, ואז קלטתי שאני לא רוצה לפתוח את הפה, כדי שהקצף לא יצא החוצה, אז שאלתי, למה אני לא רוצה לפתוח את הפה? מה זה מרמז? מה המשמעות של התהליך? יש פה תהליך. אם אתה פותח את הפה המשחת שיניים יוצאת אם ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ חווית המציאות כאלוהים, להיות אלוהים, התחדשות, שינוי חוויה, צמחונות, למה דברים קורים, לשנות הרגלים - 3 לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא: חווית המציאות כאלוהים, להיות אלוהים, התחדשות, שינוי חוויה, צמחונות, למה דברים קורים, לשנות הרגלים. אליעד: עד שלא תביני באמת למה את יושבת על כסא, את תמשיכי לחוות את הכסא כמו בית קברות. זה יהיה המשך של הקודם. אז כל החיים שלך הם ככה, זה לא רציני. את רוצה לחוות שזה אחד, שזה אין סוף, את חייבת להבין מדוע את יושבת על הכסא. תסבירי מה אמרתי עכשיו. שאלה: אם נמאס לי מהחוויה השגרתית הזאת, אני צריכה להבין באמת מדוע אני יושבת על הכסא, או מדוע אלוהים רוצה שאשב על הכסא. אליעד: להבין מדוע כרגע יש פה כסא ומדוע אני כרגע נמצאת עליו. זוהי שאלה בסיסית, בכלל לא מורכבת, לא צריך פיסיקה. צריך רק לרצות להבין, מדוע אני פה על הכסא. מה מצמיד אותי לכסא. אז בואי נתקדם. ... לעשות את זה, למה את רוצה לערבב? כי אני רוצה שלבעלי יהיה טוב, אבל למה אני רוצה שלבעלי יהיה טוב? כי הוא אוהב אותי, אז מה אם הוא אוהב אותי, יכולתי לרצות אחרת? יש הרי אין סוף אפשרויות, למה דווקא זאת קיימת? מה גורם לי לערבב את הסיר? הרי יכולתי לא לערבב אותו, אז למה אני מערבבת אותו? את רוצה לחוות את הערבוב של הסיר אחרת? כן, האם את רוצה שכאשר את מקלפת גזר תחווי את הקילוף אחרת? שתחווי שעכשיו יש פה אלוהות שמתגלה, את חייבת לשאול, למה אני עכשיו מקלפת את הגזר? כי אמרו לי שצריך לקלף את הגזר, אז מה אם אמרו לי, אני לא חייבת, אני יכולה לעשות הפוך, אז למה אני עושה את זה? כי זה מה שאני רוצה, אבל למה אני רוצה את זה? כי נראה לי שזה יהיה יותר טוב, אז מה אם זה נראה לי? אני יכולה לעשות הפוך. אם את תחליטי שאת מוכרחה לדעת למה אני עושה את זה, חייבת להבין את זה, לא מוכנה לקבל כי אני רגילה לזה, כי זה סתם תירוצים, אז מה אם אני רגילה, אני יכולה לעשות אחרת. אם תחליטי באופן נחוש, שאת לא נותנת לעצמך מנוח, עד שאת מבינה את מה שאת עושה, את בסוף תחווי את אלוהים. ואז יתחילו לך חיים חדשים, חיים אחרים, פה, אבל את תחווי את זה אחרת. את עכשיו מחזיקה את הידיים שלובות, למה את מחזיקה אותם כרגע ככה? שאלה: אני יכולה להגיד שזה כוח עליון שמפעיל אותי. אליעד: ולמה הוא מפעיל אותך ככה? אני לא אוותר לך עד שתמצאי את התשובה. שאלה: כי בא לו. אליעד: ולמה בא לו ככה? את חייבת להבין מה הסיבה. אני רוצה לשאול אותך שאלה, ... לא תדעי. אם את תחליטי, אני יעל החלטתי, החלטה נחושה, שאני רוצה להבין למה, חייבת, מוכרחה להבין למה. את חיה את החיים בלי משמעות, עוברת לידם, או עוברת בתוכם אבל לא מבינה, כמו שאתה הולך בפארק ואתה לא יודע שאתה הולך בפארק כי אתה עיוור, יש נוף וציפורים ואתה לא רואה ולא שומע, למה? כי את לא חווה את המשמעות, מה המשמעות של הכל? למה אני עושה את זה? מה זה נותן? איזה שאלה שאלנו? למה? למה אני עושה? למה אני מתאמצת? בשביל מי? בשביל מה? מה התכלית? איזו סיבה? למה? מה משמעות הדבר? מה את מבינה אותי? האם את עושה דברים במשך היום שאת רגילה? שאלה: כן, כי אני רגילה. אליעד: מהיום אל תעשי דברים ... כשאת אומרת את זה, את יודעת למה? כי את לא בטוחה שזה נכון. שאלה: נכון, כי אמרו לי את זה. אליעד: אבל גם אמרו לך שהקיר פה, כי הוא היה פה אתמול, אמרו לך הרבה דברים, גם אמרו לך שהאש רגילה לשרוף. אמרו לך שאת המשך של הקודם, השאלה היא, האם זה נכון? אמרו לך שאת יעל בגוף גשמי, אבל האם את רוצה לחוות את אלוהים? מישהו פעם אמר לך שאת אלוהים? אני הראשון שרומז לך. האם בעלך אומר לך, אלוהים היקר בואי תאכלי? לא, הוא לא מתייחס אליך כאל אלוהים. מה את משוגעת, איך את אלוהים? את בן אדם. אין דבר כזה, אמרו לך, אז מה אם אמרו לך? זה לא אומר כלום, השאלה היא, מה האמת? האם באמת זה נכון או לא נכון? ... משהו לא טוב? האם את חושבת שזה משנה הדגים האלו? שאלה: אולי בשר כן אליעד: אם עכשיו נביא לך מרק עוף, שאת יודעת שהרגו את החיה בצורה אכזרית, האם תאכלי או לא? שאלה: אני לא יאכל, כי יש לי אוכל אחר. אליעד: מה זה שונה מפרוסת לחם? שאלה: כי הרגו את החיה. אליעד: אני רוצה להגיד לך משהו, את רוצה לחוות אחדות, נכון? מה הפירוש של אחדות? שאין הבדל בין דבר לדבר, אם את חושבת שיש הבדל בין פרוסת לחם לבשר, אז האם את בחוויה של אחדות או נפרדות? שאלה: נפרדות. אליעד: את מבינה איך מתחילות הצרות. כשאת חושבת שמבחינה אנרגטית, קורה משהו מיוחד ליום שבו נולדת, זוהי חווית נפרדות. את מלאה בנפרדות כרימון. זה שונה מזה, זה שונה מזה, את כל היום ממלאת את עצמך במחשבות של נפרדות. ואת שואלת למה אני בכלא? כי את מכניסה את עצמך לכלא, במחשבות המטופשות האלה. המחשבה שאומרת הבשר שונה מהלחם, את אכזרית על עצמך, את גורמת לעצמך לסבול בגלל המחשבה הזאת. יש לך אלפי מחשבות ... מכניסות אותך לכלא. זה כמו שים לי אבן על הראש, שים לי עוד אבן על הראש, ועוד אבן, ובסוף יש לך הר על הראש ואתה מת מתחת. השחרור זה האחד, שאתה לא מוגבל, זה האוקיינוס שאתה שוחה, חופשי, זה הכל. הבאר זה המקום שאני לא יכולה, אני מוגבלת, זה כן זה לא, זה כן זה לא, הפרדה בין יש לאין, אבל למה את חווה את זה, בגלל השקרים שאת משקרת את עצמך. היכן למשל? פה בבשר, את מאמינה לשקר של עצמך. האם יש באמת הבדל בין הבשר ללחם? שאלה: כן. אליעד: מבחינתך יש, זה כמו שמישהו אומר, אני מבין שפה זה גן עדן אבל אני רוצה לחיות בגיהינום. מבחינת האמת האם יש הבדל או אין הבדל? שאלה: אין הבדל. אליעד: אז את עדיין ... את לא אוכלת את זה כי זה לא בריא לך. אני למשל לא שותה אלכוהול, אז האם זה אומר שאני נגד אלכוהול? אני לא רוצה לשתות סוג מסוים, זה לא אומר שאני נגד אלכוהול, לי לא בא הטעם הזה. אני לא אוהב לשתות פרי מסוים, אז האם אני נגד הפרי הזה? עכשיו אני אשאל עוד פעם, אבל תהיי אמיתית עם עצמך, האם את חווה את הלחם והבשר כשני מאכלים זהים, שההבדל היחיד ביניהם שזה מתעכל מהר והשני פחות? תהיי אמיתית עם עצמך, האם את באמת בהשתוות? עלי את לא יכולה לעבוד. על עצמך תנסי לא לעבוד. שאלה: כן. אליעד: מה כן, האם מבחינתך סיימת את פרשת הצמחונות? שאלה: כן, אני יכולה לאכול בשר. אליעד: מאה אחוז? שאלה: אני ... רגילה, בגלל הבריאות. אליעד: ומה עם כל המחשבות שהיו לך קודם? אולי גם יש בהם משהו? שאלה: היה מורה אחד שאכל בשר כדי שהתלמידים שלו יצאו מהדעות והרעיונות של הצמחונות. אליעד: ואולי הוא טועה, וכולם טועים והצמחונים צודקים? שאלה: אולי, אבל זה לא משנה לי. אליעד: אל תגידי אולי, האם את רוצה להגיע לחוויה של אלוהים, של מוחלטות? אם הייתי שואל את אלוהים, האם אפשר לאכול בשר? מה הוא היה עונה לי? האם היה לו ספק בתשובה? לא. אין כאן עניין של ספקות. עכשיו אני אשאל אותך שוב, אם אני אביא לך בשר, האם תאכלי? נגיד שיהיה בריא לך. שאלה: כן. אליעד: סגור לך הנושא? כן. עכשיו אני שואל, האם את בטוחה שזה בסדר לאכול בשר, או שאולי הצמחונים שאומרים שזה אכזריות, כן צודקים? ואת לא יודעת שהם צודקים. האם את בטוחה שזה אחד? את מקודם אמרת שהבשר שונה בעיני מהלחם בחוויה. זה אני חווה כאכזרי וזה לא כאכזרי, נכון? עכשיו את אומרת, זה אחד. עכשיו אני שואל שוב, האם את בטוחה שזה אחד, או שאת לא בטוחה שזה נפרד ולכן אומרת שזה אחד? את מבינה מה ההמשך של זה, האם את בטוחה שאת אחד עם אלוהים? או רק בא נגיד שאני אחד עם אלוהים? אין פה זיגזוגים, האם זה באמת בסדר לאכול בשר? שאלה: כן ... ולא טוב, או שזה לא משנה. אם הייתי שואל את אלוהים הוא היה נותן תשובה, כן או לא. שאלה: אבל הוא הכל, כך שאפשר גם ככה, וגם ככה וגם ככה. אליעד: אז איך נדע. אלוהים לא כולל את הכל. אלוהים זה אמת אחת, מוחלטות. שאלה: אבל יש כאלה וגם כאלה. אליעד: אבל הם לא אלוהים, הם בני אדם בספקות. אין להם חוויה של מוחלטות. הצמחונים לא בטוחים שזה טוב, הם אומרים, נראה לנו שעדיף לא לאכול, והאחרים אומרים, שנראה להם שכדאי להם לאכול. האם מישהו בטוח שהוא צודק? אף אחד לא בטוח שהוא צודק. אבל אני רוצה שאת תהיי בטוחה במשהו אחד, יש משהו שאת בטוחה בו? בואי ניקח את הדוגמא של הבשר. אני מנסה להגיע לחוויה של האלוהים, אלוהים לא אומר, אני לא יודע, אלוהים בטוח בדברים. אלוהים גם לא פועל מתוך הרגלים. הוא בוחר, יש לו בחירה. תנסי לצאת מההרגלים, אני פועלת כי אני רגילה, אני פועלת כי אמרו לי, כי מורה רוחני אמר, אז מה אם אמר? זאת לא חשיבה של אלוהים, זוהי חשיבה של משוגעים. מה את מבינה? שאלה: אני צריכה.. אליעד: את לא צריכה, אם את רוצה להישאר בגיהינום עוד קצת, ולבוא לבלבל את המוח שוב פעם, זה גם בסדר. אבל אם נמאס לך, תחליטי, אני רוצה להגיע לחוויה אחרת. אני רוצה לחוות שאני אלוהים, שאני יודעת, אני בטוחה, מה הבנת? שאלה: אני לא יודעת איך? אליעד: התחלת עם הלא יודעת איך? מה הסברתי לך? איך? בא לך לשנוא מישהו או לאהוב מישהו? שאלה: לאהוב. אליעד: את מבינה שאם את אוהבת משהו מאוד, אז את שונאת את ההפך שלו, נכון? מעכשיו את צריכה לאהוב את הוודאות, ולשנוא את הספקות. לאהוב את הבטוח ולשנוא את כנראה, אולי, ככה, אני לא יודעת. לשנוא את זה בדם, שאת תשנאי את התחושה הזאת. אם תשנאי את התחושה של המוגבלות באמת, את תהפכי להיות אלוהים. אם תשנאי את הלא יודעת, את תדעי בסוף. עכשיו את יכולה להגיד הפוך. אם את תאהבי את היודעת ותשנאי את הלא יודעת, אז אני ידע, זה אותו הדבר. להגיד לשנוא את הלא יודעת זה לאהוב את היודעת. מה הבנת? שאלה: שאני צריכה לשנוא את הספקות שלי, ואת הלא ... הבנת? שאלה: שכול פעולה שאני עושה, לשאול למה אני עושה את זה. אליעד: אבל את חייבת לרצות לדעת את התשובה. את רוצה לצאת מעצמך, את רוצה להסתכל פעם אחת באמת מבחוץ? אז באמת תשאלי, ואז תראי שאת מבחוץ עושה את זה בכלל. מה הבנת? שאלה: שאני צריכה לשאול את השאלה, אבל כל כך לרצות את התשובה שאז אני אחווה את האמת. אליעד: מה תחווי? שאלה: מה שא⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... ממיתוס לפילוסופיה וראשית הפילוסופיה המילטית הרצאה לצפייה: השעור נסוב על ראשיתה של המחשבה הפילוסופית כפיתוח של המחשבה המיתית תוך דיון ופרשנות למשפטו של תלס "הכל ממים" מנחה: ד"ר יאיר שליין קורס פילוסופיה יוונית - מתאלס עד ... ⬅לחץ כאן לצפייה בהרצאה...

תקציר⬅ ... / פילוסופיה - תורת ההגיון לוגיקה היא תורה העוסקת בהבחנה בין הסקה נכונה להסקה לא נכונה. התרגום העברי הוא "תורת ההיגיון". מוצאו מהמילה היוונית לוגוס שלה פירושים שונים כגון "מילה" או "מחשבה" ותרגומה הלטיני הוא "רציו". הלוגוס הוא המבדיל בין האדם ליצורים אחרים בהיותו מדבר, חושב ורציונלי. על כן יש צורך בתורה מיוחדת - לוגיקה - המלמדת אותנו ... כל חשיבה מדעית והמלכה השולטת בעזרת חוקיה על מחשבה זו. תקופת אפלטון בתחילת דרכה, בתקופת אפלטון, הלוגיקה עסקה בעיקר בהבחנה בין מחשבות שבתוכן שלהן קיימת סתירה פנימית, לבין מחשבות שהתוכן שלהן עקבי, כלומר שאין בו סתירות פנימיות. מושג ההגדרה (יוונית: horismos), היה מושג מרכזי אצל אפלטון. חלק מרכזי מהעיסוק הפילוסופי בעצם כזה או אחר אצל אפלטון היה על ידי הפניית שאלות בנושא אותו עצם במטרה להגדירו היטב, וחלק מרכזי מהעיסוק בהגדרה היה לבדוק שלא קיימות סתירות פנימיות בהגדרה של אותו עצם. פירושו של המושג האפלטוני לוגוס (logos), הוא שימוש תבוני במילים תוך כדי חשיפתן לביקורת. בדיאלוג האפלטוני הטיפוסי, הוא היה מתייחס למשפט מסוים ושואל שאלות בעניין אותו משפט כדי לבדוק עד כמה הוא עקבי עם עצמו. לעתים הייתה נבחנת מערכת של משפטים, או טיעונים, כאשר הדיאלוג היה מכוון לבדוק האם כל המשפטים עקביים ... הבחנה זו בין אמת ושקר, אשר אריסטו ביסס על היסקים דדוקטיביים בלבד, מאפשרת להבחין בין היסק נכון להיסק לא נכון. מכאן, שהלוגיקה על פי אריסטו מאפשרת לפתח חוקי היקש באמצעותם ניתן להגיע מהנחות יסוד למסקנות חדשות ומהם להתקדם בעזרת אותם חוקי היקש לעוד מסקנות נוספות. אריסטו טען שבצורה כזו ניתן להשתמש בלוגיקה כאמצעי להתקדמות הידע. קיים היום וויכוח האם, לפי אריסטו, הלוגיקה היא חלק מהפילוסופיה (כמו, למשל, האתיקה) או רק כלי עבודה של הפילוסופים. בראשית, אריסטו קבע את שלושת החוקים היסודיים של החשיבה: חוק הזהות - האומר שכל דבר זהה לעצמו. רק בין יש מסוים לבין עצמו קיימת זהות. ישים שונים יכולים להיות שווים אך לא זהים. למשל, 2 זהה ל - 2 ושווה, אך לא זהה, ל - 1 + 1. בעזרת חוק זה אנו יכולים להבין ולתפוס את מהות המושג זהות. 2) חוק הסתירה - חוק זה אומר שטענה לא יכולה ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ פילוסופיה / פיזיקה - אסימטריה פורקת עול - על ציר הזמן - חלק 3 פילוסופיה / פיזיקה - אסימטריה פורקת עול - על ציר הזמן - חלק 2. על מוקדם ומאוחר בתורת הקוונטים אם היחסות מאכזבת את המבקש הוכחה למעבר הזמן, מה אומרת על כך יריבתה ההיסטורית של היחסות, מכאניקת הקוונטים? תשובתה של התורה הזאת היא - כמה לא מפתיע - "כן ולא. " תורת הקוונטים היא תורה די מסובכת, אבל הפרדוקסים ... שהוא תמיד יודע לצאת למעלה מימין, ונקלט בגלאי שממול, מראה שבאיזו דרך כישופית הפוטון עבר בשני המסלולים בעת ובעונה אחת! ואמנם, ב - 1991 הציעו אליצור ו - ויידמן ניסוי שבו מונחת על אחד המסלולים פצצה כה רגישה עד שדי בפוטון יחיד לפוצץ אותה. האם אפשר לבדוק האם פצצה כזאת תקינה או מקולקלת בלי לפוצץ? ההיגיון הפשוט אומר, כמובן, שאם הפצצה רגישה אפילו לאינטראקציה החלשה ביותר שאפשר, לא ניתן לבחון אותה וגם להשאיר אותה שלמה. אבל, בהסתמך על התהליך הקוונטי שבו פוטון יחיד "עובר" איכשהו בשני מסלולים, הראו אליצור ו - ויידמן איך פוטון בודד יכול להרגיש בקיומה של פצצה במסלול אחד בעוד שהוא עבר, לכאורה במסלול השני. מה שעושה את תורת הקוונטים לתורה פיסיקלית מרכזית היא העובדה שמה שאמרנו כאן על הפוטון נכון לגבי כל חלקיק: אלקטרונים, פרוטונים וכל החלקיקים הידועים לנו כחלקיקים בעלי מסה, ואפילו אטומים ומולקולות שלמות, יתנהגו כגלים לכל דבר כשיעברו במתקן מאך ... דרכו אלינו. מה אומר הניסוי הזה לגבי מעבר הזמן? הדברים אינם פשוטים וכאן יש מחלוקת אפילו בין שני המחברים של מאמר זה. אחד מאתנו (א. א). רואה בניסוי הזה תמיכה חזקה להשערת ההתהוות: הנה, לא רק העתיד נתון לשינוי, אלא גם העבר, הנחשב מעצם הגדרתו לעובדה מוגמרת, יכול, בתנאים מסוימים ובהגבלות מסוימות, להשתנות. השני (ש. ד). גורס אחרת: הנה, כל מצב קוונטי "כבר" נקבע ע"י אירועים שיתרחשו בעתיד ממש כשם שהוא נקבע ע"י תנאי העבר, כפי שטוענת השקפת "היקום הקפוא. " הניסוי השלישי שנציג הוא ניסוי איינשטיין - פודולסקי - רוזן (EPR). הוא הומצא ע"י איינשטיין כדי להקניט את חברו נילס בוהר, אבל עם הזמן התברר שתוצאות הניסוי דווקא תומכות בפירושו של בוהר למכניקת הקוונטים, על כל המסקנות המהפכניות הנובעות ממנו. על - פי אחת הגרסאות של ניסוי זה אטום פולט שני חלקיקים כך שהספין המשותף שלהם הוא אפס. הספין הוא תכונה פנימית של חלקיקים קוונטיים הדומה לסיבוב החלקיק סביב עצמו כסביבון. חלקיקים קוונטיים (בעלי ספין) בשדה מגנטי, יכולים להסתובב רק בשתי צורות: עם כיוון השעון (הנקרא ספין או "ספין מטה" על - פי כיוון ציר הסיבוב ב"חוק היד הימנית") או נגד כיוון השעון (ספין או "ספין מעלה") - תמונה 5. תמונה 5 כלומר, אם חלקיק 1 ... שאיינשטיין, לו היה חי לראות את תוצאות הניסוי, היה מודה שתורת היחסות אינה נותנת תיאור שלם של הזמן. נשוב לנושא זה מאוחר יותר, אבל קודם נצטרך לעשות סיבוב בתחום נוסף של הפיסיקה שיש לו מה לומר על הזמן. פילוסופיה / פיזיקה - אסימטריה פורקת עול - על ציר הזמן - חלק ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ פילוסופיה - אי שלמות שואפת לאינסוף - חלק 4 פילוסופיה - אי שלמות שואפת לאינסוף - חלק 3. מגילוי על הנייר לגילוי במציאות: הדוגמה של תורת האטום ראינו, אם כן, שהתפתחות חוקי הפיסיקה דומה לתהליך האוקלידי: תחילה נעשה ויתור על אקסיומות שמתברר שאפשר להסתדר בלעדיהן. הבניין החדש שנבנה על הבסיס הצר יותר הוא, למרבה ההפתעה, חזק ורחב יותר, כלומר, מופיעים בו חלקים חדשים שלא היו ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... / פילוסופיה - עקדת יצחק - חלק 15 תאולוגיה / פילוסופיה - עקדת יצחק - חלק 14 - ד. את פרק יד הקודם הקדשנו לשני המונחים: אלהים: תודעה אנושית. יהוה: תמונה שלמה - ממנה נגזרת התודעה האנושית. מכאן, משמעות המשפט - "ויאמר אלהים אל משה": משה הכיר בדבר מה דרך התודעה שלו - הוא הדבר אשר אמר. (הוא הדבר אשר גיבש משה בתודעתו) "ויאמר יהוה אל משה": משה ובאמצעות התודעה שלו זיהה דבר מה מתוך התמונה השלמה (הטבע) - והוא הדבר אשר אמר. אם כן, ובשני המקרים המילה היא של התודעה של משה; היא אשר מזהה את הדברים ומבטא אותם. מכאן אני מגיע למסקנה העקרונית: לכל אדם יש אלהים, אך לא לכל אדם יש יהוה, כלומר לא כל אדם מזהה דרך האלהים שלו את התמונה השלמה המכונה בתורה - יהוה. התורה לימדה אותנו דרך הפרק ... את האדם אל אפיקי תודעתו המקורית - דרכה יכול לגלוש ביקום וליהנות ממנו. היקום הוא אין סופי גם הגלישה בו אין סופית וההנאה ממנו אין סופית וגם האדם באמצעות התודעה שלו יכול לגלוש ביקום הזה וליהנות ממנו עד אין סוף כי לתודעה האנושית אין סוף; אין סוף לדמיון האנושי... אולם כולנו יודעים (עד עכשיו) שהחיים האנושיים ביקום הזה הם דווקא סופיים, אין אדם שבא לעולם והתנחל בו לעד... כמו שאומר דוד המלך בתהלים: מי גבר יחיה ולא יראה מוות... (תהלים פט) כאן בנקודה הזאת נולדה התורה (נולד הצורך ... ויאמר אלהים יהי רקיע בתוך המים: הצורך במסגרת כלשהי שתעשה סדר במידע הרב שטבע בו האדם - צורך זה צעק ממעמקי האדם; ממעמקי תודעתו אמר: תהי מסגרת להתהלך באמצעותה בתוך המים... ויהי מבדיל בין מים למים: באופן שבאמצעות מסגרת כזו יתאפשר לי להבדיל, פשוטו כמשמעו, בין מידע זה לאחר... בין סוג מידע כזה לאחר, בין משפחת מידע כזה או אחר; המידע השרוע לפני אדיר מימדים הוא ויש לשלוט בו; להתהלך בין שביליו... יש פתגם בערבית שאומר: הצורך הוא האבא של ההמצאה... ובעברית תנכית: ויעש אלהים את - הרקיע: זה המוצר הראשון שיצא מקו היצור של התודעה. זו העשייה ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... בפילוסופיה הסינית, עם קשר לטיפול בצמחים מה משמעות המונח 'הרמוניה', ברמת הפרט, ברמת החברה וברמת הטבע? מי נושא באחריות לשמירה על ההרמוניה וליצירתה, ואיך כל העניין יכול להתקשר לקביעת פורמולות של צמחים. הסינים מדברים על מצב של הרמוניה אופטימלית, להבדיל ממצב של דטרמיניזם טוטלי, לפיו כל דבר הוא חלק מהרמוניה. הסיני מקבל את הדטרמיניזם בגישה, שיש דברים שלא ניתן לשנות והם גזירת גורל שייקרו, אבל אין ביטול מלא של כושר הפעולה הוולונטרי וכושר שינוי העולם, כי אם אנחנו מבטלים את הכושר הזה, אין לנו מה לעשות בעולם. כלומר, ההרמוניה היא לא מונח של קיבעון תפיסתי אלא מונח פרקטי דינמי. יש תורה שנקראת תורת האיזונים והיא מדברת בגדול על כך, שכאשר אנו עושים משהו רע, משהו טוב קורה במקום אחר והעולם תמיד ... של הפרט. הפרט הוא לא החשוב כאן. כל עוד המערכת מתפקדת במיטבה, זו ההרמוניה. הבודהיסטים נותנים לך הזדמנות להגיע לנירוונה. הסיני יבחר בחוש המידה. הפיתרון הסיני הוא לשים הכל בפרופורציות המתאימות. המשמעות של זה, היא ההבנה של היחסיות ושל שיווי המשקל והיכולת לבצע את שיווי המשקל בדברים שונים. זה המפתח להרמוניה. העניין החשוב הוא גם היכולת להכיר את היחסיות, להכיר את הצורך בשיווי המשקל ולבצע את הדברים. כלומר, לתת את המשקל הנכון לדברים באמצעות תרגול חוש המידה, כך שיווצר האיזון הנכון בין המרכיבים. זה בסיס ההרמוניה. כאשר הקונפוציאנים לוקחים את הגישה הזאת, זה מכתיב התייחסות להתנהגות הציבורית: בואו נראה איך המערכות השונות בחברה מתפקדות, איזה שם אני נותן לתפקיד וכיצד להגיע להרמוניה. הדאואיסטים ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ פילוסופיה / פיזיקה - אסימטריה פורקת עול - על ציר הזמן - חלק 6 פילוסופיה / פיזיקה - אסימטריה פורקת עול - על ציר הזמן - חלק 5. הדעה הלא - מקובלת: חץ זמן חלש מתחבא בכל תהליך הבה ניזכר שוב בשאלה: אם האינטראקציות היסודיות הן סימטריות בזמן, מדוע עולמנו הוא דווקא אסימטרי בזמן? התשובה המקובלת, אותה סקרנו בפרקים הקודמים, אמרה: בכל אשמים תנאי ההתחלה. חוקי הטבע עצמם אינם מבדילים בין עבר ... אינה מתחממת מאליה, הרי זה משום שבכל אחת מההתנגשויות המולקולריות המרכיבות את התהליך, שהן לכאורה סימטריות לחלוטין, יש בכל זאת מין "זיוף" קל מאוד, בלתי - מורגש בכלים של היום. את התשובה הזאת שואב פנרוז בעיקר באופן אינטואיטיבי מקיומן של עוד שתי תופעות אחרות שאינן סימטריות בזמן: א) קיימת אסימטרייה זעירה בעולם החלקיקי, הקשורה בכוח הגרעיני החלש. זוהי אסימטרייה מפליאה מאוד, שהרי היא קיימת גם בחלקיק הבודד ולכן התשובה המקובלת (פרק 0) אינה תקפה לגביה. ב) הפיסיקאים המחפשים תורת ... דעת מיעוט. מה קורה כשחושבים על שתי השאלות יחד? עד כה פעלנו לפי אסטרטגיה מחקרית מסוימת. ראינו שאין פתרון לבעיית מעבר הזמן, ולכן רוב הפיסיקאים רואים בה בעיה פילוסופית ואינם מוטרדים ממנה. אמרנו, אם כן, כך: הבה נלמד את בעיית האסימטרייה בזמן, שהיא בעיה ניסויית מובהקת, ונראה מה ניתן להקיש מאחת על האחרת. התקווה הייתה ברורה: בכך שנחשוף כישלון אחד של הפיסיקה הקשור בטבע הזמן, אולי נצליח להזיז אותה מעמדתה השמרנית בנוגע למעבר הזמן. לאכזבתנו, התגלה ההפך: קיומה של אסימטריית הזמן רק ... תמשיך לעלות גם ביקום מתכווץ. והנה, במהלך דיונים אלה העלה הוקינג טיעון אפיסטמולוגי פשוט אבל גורלי: אם אכן יתכווץ היקום ויחד אתו תרד האנטרופיה, אנחנו לא נרגיש בכך! אחרי הכל, כיצד יודעים אנו שהזמן עובר? רק בגלל עליית האנטרופיה. גלי אור וקול חודרים לאברי החושים שלנו, ושינויים כימיים מתאימים נוצרים בנוירונים שלנו בצורת זיכרונות. אבל אם יתהפך כיוון האנטרופיה ביקום כולו, הוא יתהפך גם בסביבתנו ובתוך גופנו, וכך נלך וניעשה צעירים מרגע לרגע, אבל גם נשכח מרגע לרגע את מה שקלטנו בשלב הקודם, וכך לא נרגיש כלל בהיפוך. כאן עולה למעשה שאלה מטרידה: כיצד ניתן לדעת שזה לא מה שקורה בדיוק עכשיו? כיצד יודעים אנו שאיננו חיים ביקום מהופך שהכל בו הולך אחורנית? התשובה מטרידה עוד יותר: אי אפשר לשלול אפשרות כזאת, מהטעמים שמנינו לעיל! בצר לנו, נפנה אל חוקי ההסתברות. אם אי - אפשר לשלול אפשרות כזאת באופן עקרוני, אולי ניתן להראות ... כאן, אבל איננו יכולים שלא להעיר בתמיהה על העובדה שבכל הספרות העצומה הדנה בחץ הזמן ובמעבר הזמן, אין כמעט התייחסות לשאלת הסיבתיות, למרות שגם אדם שאינו מדען ירגיש מייד באופן אינטואיטיבי ששתי השאלות קשורות קשר הדוק זו אל זו. תמונה 7א תמונה 7ב תמונה 8א תמונה 8ב תמונה 7א ממחישה טענה זו. זוהי הדמיית מחשב המתארת את תנועתם של כדורי ביליארד. מימין למטה ניתן לראות קבוצת כדורי ביליארד מסודרים בצורת משולש, עד שכדור נוסף פוגע בהם ומפזר אותם לכל רוח (ימין למעלה). בבירור, האנטרופיה ... הרת אסון: מרגע ההתערבות, השתלט מחדש האי - סדר והרס את כל ההיפוך. בניסוח המקובל על הפיסיקאים נאמר כך: תהליך נורמאלי, כזה שהאנטרופיה שלו עולה עם הזמן, אינו רגיש לתנאי ההתחלה, ואילו אותם תהליכים נדירים שהאנטרופיה שלהם יורדת עם הזמן, הם רגישים ביותר: כל תהליך כזה מחייב תנאי התחלה מדויקים לאין - שיעור וכל סטייה מתנאים אלו תגרום לו להפוך מחדש לתהליך נורמאלי, מגדיל אנטרופיה. יקיר אהרונוב ביטא עיקרון זה בצורה קולעת: אם נוציא תולעת אחת מקברו של אדם, אזי שום היפוך בזמן של התהליכים הקורים בקבר לא יחזיר אותו לחיים. נכון, זה ידוע לכל, אבל יש לעיקרון זה ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ פילוסופיה של הנפש - מבוא פילוסופיה של הנפש (נקרא גם פילוסופיה של ה - mind או פילוסופיה של הרוח) הוא תחום בפילוסופיה אשר עוסק במהות הנפש, אירועים נפשיים, פונקציות נפשיות, תכונות נפשיות, תודעה ויחסם לגוף בכלל ולמוח בפרט. בעיית הגוף - נפש נתפסת לעתים כנושא העיקרי בתחום, אולם ישנם נושאים נוספים אשר אינם קשורים ליחס עם הגוף. דואליזם ומוניזם הן שתי האסכולות העיקריות בבעיית הגוף - נפש. הדואליזם החל עם אפלטון, אריסטו, סמקיה והפילוסופיה ההודית, אולם נוסח בצורה מדויקת על ידי רנה דקארט במאה ה - 17. הדואליזם טוען שהנפש בלתי תלויה בחומר קיים (דואליזם חומרי) ועל פי גרסה אחרת כי הנפש היא קבוצת תכונות בלתי תלויה אשר נובעת מהמוח אך לא ניתנת לרדוקציה (דואליזם של תכונות). מוניזם הוא העמדה שהנפש והגוף אינם ישויות נפרדות אונטולוגית. עמדה זו פותחה בפילוסופיה המערבית על ידי פרמנידס במאה ה - 5 לפני הספירה ומאוחר יותר על ידי הרציונליסט ברוך שפינוזה. על פי האידאליזם הנפש היא כל מה שקיים והעולם החיצוני הוא נפשי או אשליה שנוצרת על ידי הנפש. על פי המוניזם הנטורליסטי, ישנם חומרים אחרים, מוחיים, שהינם, יחד עם הנפש, תכונות של חומר בלתי ידוע. הפיזיקליזם טוען שרק ישויות בתאוריה פיזיקלית הן קיימות וכי הנפש תוסבר בסופו של דבר במונחים של ישויות אלה (המוניזם הרווח במאה ה - 20 וה - 21 הוא גרסאות של פיזיקליזם: ביהביוריזם, תורת זהות טיפוס, מוניזם אנומלי ופונקציונליזם). רוב הפילוסופים המודרניים של הנפש מעדיפים עמדה פיזיקלית רדוקציונית או לא - רדוקציונית, בהתאם להשקפתם על הדרך בה הנפש נקשרת לגוף (פיזיקליזם רדוקציוני טוען שכל המצבים הנפשיים והתכונות יוסברו, בסופו של דבר, על ידי המדע כתהליכים ומצבים פיזיולוגים, לעומתו פיזיקליזם לא - רדוקציוניסטי טוען שלמרות שהמוח הוא כל מה שיש לנפש, התוצרים ואוצר המילים בתיאורים נפשיים והסברים הינם חיוניים, ולא יכולים לעבור רדוקציה לשפה ולהסברים של רמה פיזיקלית נמוכה יותר). גישות אלו מושפעות מסוציוביולוגיה, מדעי המחשב, פסיכולוגיה אבולוציונית ומדעי המוח. פילוסופים אחרים, מעדיפים עמדה לא - פיזיקלית שמבקרת את הרעיון שהמוח הוא מבנה פיזיקלי טהור. ההתקדמות במדעי המוח עוזרת להבהיר חלק מנושאים אלו, למרות זאת, הם רחוקים מלהיפתר. פילוסופים מודרניים של הנפש ממשיכים לשאול כיצד איכויות החומר והאינטנציונליות של מצבים נפשיים ותכונות יכולות להיות מוסברות במונחים נטורליסטים. mind בעברית ספרי הפילוסופיה בעברית נפתחים, רובם ככולם, בהתנצלות המתרגם על חוסר היכולת לתרגם לעברית את המילה mind. לא קיימת מקבילה למונח בשפה העברית ועל כן משתמשים חליפות במונחים נפש, רוח, שכל, דעת, נשמה, תבונה ואף מיינד. לעתים, באותו טקסט אפשר למצוא מונחים שונים לפי ההקשר ולפעמים נבחר מונח ... אחידות, זאת למרות שאין הכוונה למונח הפסיכולוגי. בעיית גוף - נפש בעיית הגוף - נפש עוסקת בהסבר ליחס הקיים בין נפש, תהליכים נפשיים ומצבים או תהליכים פיזיולוגיים. השאלה היא מהי מהות הנפש ומצבים / תהליכים נפשיים ואיך, אם בכלל, הנפש משפיעה, או יכולה להשפיע, על הגוף. חוויות תפיסתיות תלויות בגירויים אשר מגיעים דרך החושים מהעולם החיצון. גירויים אלו גורמים לשינויים במצבים הנפשיים וגורמים לתחושות. לדוגמה, משה רוצה משולש פיצה וזה גורם לו להזיז את הגוף בכיוון מסוים כדי להשיג את מה שהוא רוצה. השאלה היא כיצד אפשר שחוויות מודעות יגיעו מתוך גוש חומר אפור בעלת תכונות אלקטרו - כימיות בלבד? בעיה קרובה היא כיצד האמנות ורציות גורמות לנוירונים של אינדיבידואל לירות ולשריריו לפעול. דואליזם דואליזם הוא קבוצת השקפות על היחס בין נפש לחומר או גוף. הטענה היא שחוויות נפשיות הן לא - פיזיקליות. אחד מהניסוחים הקדומים הידועים לכך הם של סמקיה והמורים היוגים בפילוסופיה ההודית (650 לפנה"ס). סמקיה חילק את העולם לפורושה (נפש / רוח) ופרקריטי (חומר) והיוגה סוטרה של פטנג'אלי הציגה גישה אנליטית למהות הנפש. בפילוסופיה המערבית, אפלטון ואריסטו היו הראשונים לעסוק בכך. כל אחד מהם טען, מנימוקיו הוא, ש"חכמה" (כושר של הנפש או הנשמה) לא יכולה להיות מזוהה או מוסברת במונחים של גוף פיזי. הניסוח המודרני לדואליזם הוא של רנה דקארט (1641) שטען שנפש היא חומר לא - פיזיקלי אשר מהווה "דבר חושב" (res-cogitans). דקארט הוא הראשון שזיהה את הנפש עם תודעה והבחין אותה מהמוח (מקום החכמה), זהו האופן בו אנו רואים עד היום את בעיית הגוף - נפש. טיעונים בעד הטיעונים הנפוצים בעד דואליזם מתבססים על אינטואיציה של השכל הישר לפיה חוויות מודעות נפרדות מחומר דומם. אדם מן היישוב מזהה את הנפש עם העצמי, אישיות או נשמה; ודוחה את הרעיון שהנפש היא מוח; או להיפך, הוא מוצא את הרעיון של ערך אונטולוגי יחיד כמכניסטי מדיי או לא מובן. פילוסופים מודרניים של הנפש סבורים שאינטואיציות הן מבלבלות ולכן עלינו להשתמש בכישורים ביקורתיים יחד עם עדויות אימפיריות מדעיות כדי לבחון את הנחותינו ולקבוע האם יש להן בסיס אמיתי. טיעון נוסף הוא שלנפשי ולפיזיקלי יש תכונות שונות אשר בלתי מתיישבות זו עם זו. לאירועים נפשיים יש איכות סובייקטיבית שאין לאירועים פיזיקליים. אפשר למשל לשאול מישהו כיצד מרגישה אצבע חרוכה, כמו מה נראים שמיים כחולים וכיצד נשמעת מוזיקה נחמדה. אולם יהיה זה חסר משמעות, או לפחות מוזר, לשאול מה מרגיש גלוטומט בהיפוקמפוס? פילוסופים של הנפש מכנים את ההיבט הנפשי של אירועים קווליה (qualia) או "תחושה גולמית". קווליה לוקחת חלק באירועים נפשיים אשר נראים קשים לרדוקציה לפיזיקלי, להרגיש כאב, לראות צל מוכר או לראות כחול. אם התודעה (הנפש) יכולה להתקיים באופן בלתי תלוי במציאות הפיזיקלית (המוח), צריך להסביר כיצד זיכרונות פיזיקליים נוצרים ביחס לתודעה. דואליזם צריך להסביר כיצד התודעה משפיעה על המציאות הפיזיקלית. אפשרות אחת היא שמדובר בנס. כך למשל טוענים Arnold Geulincx and Nicolas Malebranche כי היחס גוף - נפש דורש מעורבות ישירה של האל. זומבי אמיתי? - פילוסופיה של הנפש טיעון הזומבי מבוסס על ניסוי מחשבה של טוד מודי אשר דייוויד צ'אלמרס פיתח בספרו The Conscious Mind. הרעיון הוא שלדמיין גוף של מישהו מאפשר להגות בקיומו ללא מצבי תודעה. צ'למרס טוען שסביר שיצור כזה קיים מכיוון שכל הנדרש הוא שהמדעים הפיזיקליים יצדקו בתיאורם את הזומבים. מדעים אלה לא משתמשים בתודעה או בחוויות נפשיות ולכן המעבר מסבירות לאפשרות יהיה קטן. דנט טוען בתגובה כי המובן של זומבי פילוסופי הוא לא קוהרנטי או שהוא מושג לא סביר. זאת ממכיוון שעל פי הפיזיקליזם ישנן שתי אפשרויות בלבד, או שאפשר להאמין שכולם הם זומבים או שאף אחד לא יכול להיות זומבי. ההרהור בקיום או בחוסר קיום של זומבי היא תוצר העולם הפיזיקלי ולכן אין הבדל במי מהרהר בה. או במילותיו של דנט: ... אשר אינו מסוגל לחשוב. מכאן כי הנפש והגוף אינם זהים מכיוון שיש להם תכונות שונות רדיקלית. יחד עם זאת, המצבים הנפשיים של ענבל משפיעים על גופה ולהפך; כך, כאשר ילדה נוגעת בכיריים חמים (אירוע פיזיקלי) היא חשה כאב (אירוע נפשי) הגורם לה לזעוק (אירוע פיזיקלי) ; זה גורם לתחושה של פחד ולרצון להגן ולטפל (אירוע נפשי). טיעונו של דקארט תלוי בהנחה שמה שענבל תופסת בנפשה באופן בהיר וברור הוא נכון. פילוסופים עכשוויים חולקים על כך. יוסף אגסי סבור, למשל, שמספר גילויים מדעיים מקעקעים את הרעיון של נגישות לנפש; פרויד הראה שאדם בעל הכשרה פסיכולוגית יכול להבין את המוטיבציות הלא - מודעות של אדם אחר טוב יותר מעצמו. פייר דוהם הראה ש⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... / פילוסופיה - על טבע הזמן בפיזיקה של המאה העשרים ואחת - חלק 7 פיזיקה / פילוסופיה - על טבע הזמן בפיזיקה של המאה העשרים ואחת - חלק 6. תמונה 10 למעשה עשינו כאן דבר אפילו יותר מרחיק לכת: האטומים עצמם אינם מגיבים זה עם זה כלל. תחת זאת, פוטון יחיד יוצא באותו רגע משני מקורות אור מרוחקים אל מטרה אחת, ובדרכו הוא נוגע בו - זמנית בשני האטומים המרוחקים (תמונה 10). הקורא הסבלן, שעדיין לא סגר את המאמר הזה בייאוש, ... בעתיד. מכאן משתמעת גרסה חדשה של המפץ הגדול, לפיה היקום לא רק מתפשט מבחינת ממדי החלל שלו, אלא שהוא גם "מתפשט" בזמן, כך שכל שנייה חדשה מגדילה את נפחו על ציר הזמן. אם כך, נפתחת הדרך להבנה חדשה של היישות הקוונטית המוזרה הקרויה "פונקציית גל" האחראית לכל התופעות הפרדוקסליות שמנינו לעיל: אולי פונקציית - הגל אינה מתפתחת בחלל - זמן ריק, אלא לפני היווצרות החלל - זמן? אולי כל שנייה ביקום נוצרה מהתגובה בין פונקציות - גל שהגיבו ביניהן ב"לא כלום" האמיתי, ורק אז, אחרי ה"קריסה, " הופיעו אירועים של ממש יחד עם החלל - זמן ... בתמונת - העולם שלה, עם הספק שהיא מטילה על קיומן של תופעות לפני שצפינו בהן, מכניסה ליקום ממד של התהוות וחידוש בכל רגע. איזה מודל יתברר כנכון יותר? נדמה כאילו עדיין ממשיכים שני גדולי הפילוסופיה הקדם - סוקראטית להתווכח במסדרונות המחלקות לפיזיקה, מאיצי החלקיקים ומצפי הכוכבים המודרניים של ימינו: "השינוי, " אומר פארמנידס, "הוא רק אשליה. העולם האמיתי, שחושינו משיגים רק בצורה חלקית, הוא נצחי, מושלם ונטול - שינויים. " "בדיוק ההיפך! " משיב לו הראקליטוס. "הכל זורם. הדבר היחידי הקבוע בעולמנו הוא השינוי. " מי קלע קרוב יותר לאמת? נטיית לבנו, כאמור, היא אחרי הדעה השנייה, דעת המיעוט כיום, האומרת שהתיאור המודרני של הזמן עדיין לוקה בחסר. לנו, כמו לאדם מהרחוב, נראה כי העתיד באמת אינו קיים וכי אנו היוצרים אותו מדי רגע. לעתיד הזה, הפתוח עדיין ומחכה למה שנעשה, אנו חותרים בחיפוש אחר תשובות לחידת הזמן. מחקרינו על הזמן הושפעו מעבודתו ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ פילוסופיה / פיזיקה - אסימטריה פורקת עול - על ציר הזמן - חלק 5 פילוסופיה / פיזיקה - אסימטריה פורקת עול - על ציר הזמן - חלק 4. הדעה המקובלת: חץ הזמן הוא מדומה התשובה הראשונה היא תשובתם של רוב הפיסיקאים. היא נעשתה דעת הרוב מפני שהיא פשוטה והגיונית. נתחיל בעובדה פשוטה: כל ... חל על גופים גדולים המכילים מספר עצום של אטומים. לכן, כשמדובר בחלקיק בודד, הסיכויים להתרחשותו של תהליך קדימה ואחורה בזמן הם בדיוק 50: 50, אבל עם כל חלקיק המתווסף לו משתנים הסיכויים לרעת התהליך ההפוך: בגרם מים, שבו כ 1025 מולקולות, ההסתברות היא! כדי להמחיש את סדרי הגודל, מאז ראשית היקום לא עברו שניות... אם נחזור עתה ונשאל מדוע מתנהג ספל הקפה באופן אסימטרי, תהיה תשובת ... הוא כנטול כיוון זמן, מה שמחזק, לכאורה את הדעה המקובלת שאסימטריית הזמן היא תופעה סטטיסטית גרידא, המופיעה רק במצבורים גדולים של חלקיקים ולא בחוק - טבע יסודי כלשהו. פילוסופיה / פיזיקה - אסימטריה פורקת עול - על ציר הזמן - חלק ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... / פילוסופיה - עקדת יצחק - חלק 9 ראה גם: תאולוגיה / פילוסופיה - עקדת יצחק - חלק 8. אני הולך להתעסק היום בשאלה הגדולה ביותר: מי אמר שאלהים כתב את התורה? אולי זה אהוד? שלמה? שרה? איתן... תנו לי שתי דקות ואני כבר חוזר אל השאלה הזאת; פתחתי בה בשביל לוודא שלא אשכחנה, זהו הנושא שלנו להיום, אבל לפני כן הייתי רוצה להשלים רעיון קטן ... הבלתי יאומן: יש לאכול בשביל לחיות, בשביל לגדול, בשביל לתפוס גובה... אני מכיר זוגות יותר מתוחכמים ממני שמעבירים את אותו המסר לילדיהם באופן מעשי, שיירדו בכוחות עצמם אל עומקו וירגישו על בשרם את מהותו. לא רצו לאכול? למרות שהגיע זמן האוכל והארוחה ערוכה על השולחן? אין בעיות - עונים הזוגות המתוחכמים האלה לילדיהם, ומעבירים להם את "המסר" המעשי באופן מתוחכם: גם כעבור שעתיים כאשר מתפתלים ילדיהם מרעב ומבקשים בכל לשון חתיכת שוקולד, עוגיה, "טוב חתיכת ... תהליך מנוגד כזה יקשור לי את הידיים: אלך או לא? אצפה או לא? אעשה או לא? (אחשוש? אבל אני יודע!) / (אבטח? אבל אני חושש)... - ידי קשורות, לשוני קשורה, מבטי קשור; עקוד אני! זו ההרגשה שמתפתחת מאליה כתוצאה ישירה מעצם הכשרת המודעות לחוק הטבע: עקדה! זה "אחד המכשולים" שנתקל בהם האדם כאשר בא במגע ראשון עם חוק הטבע הזה, ועל המכשול הזה מדבר פרק העקדה. מכשול אנושי זה מתואר באופן ישיר ברור ועקבי דרך שני התריסרים של פסוקי פרק כב של בראשית. לעומק זה יורדת ... והיכן כתובים הדברים האלה, המתוארים על ידי כברורים, כאנושיים, כעקביים. אני מנסה לציית לתמרור האזהרה שבי: אל תתחייב על יותר מדי... אך אין כאן באמצע, יש כאן מילים ותיבות ושפה והבנה אנושית ממוצעת שיכולה להעמיד כל הבטחה במבחן: או שיש מילים ונוסח עקבי שמתארים בבירור את המכשול שדיברתי עליו, או אין; אין באמצע; ניתן לגלות במהרה זיופים מעורפלים או הזיות פילוסופיות. אבל; היה וקיימתי את הבטחתי והראתי שהתורה, כל כולה, מדברת על המסר ומפענחת את המסר ומחזירה את האדם לחיק הטבע ולאחד החוקים הבסיסיים שבו, אבל מי אמר שאלהים כתב אותה? מי אמר שזו ישות על שבראה את היקום ואת האדם ואת החיה? אולי זה אהוד? שלמה? שרה? איתן... אולי זה אחד ... ישות העל; את המושג "אלוהים" השגור בפינו. היא כן תיארה את המסר, את חוק הטבע, את המיכשולים... היא כן הראתה לאדם את הדרך חזרה אל רצונו האנושי שבמהותו אינו מתכלא ועל כן האדם ובאמצעותו חי לעד. אלו דברים שניתן לקרוא אותם שחור על גבי לבן ולבחון את מקוריותם ואמינותם מקרוב. אבל התורה עצמה שואלת אותנו בעצם: ולמה עליכם לדעת אם אלהים קיים! האם קיומו או אי - קיומו משנה כהוא זה מחוקי הטבע הנהוגים ביקום? בשביל להגיע אל מעמקי חוק הטבע הזה שקראתי לו "מסר", ... המקורי, פענח אותו וחיה לעד, ואם תרצה לאחר מכאן להרוות את סקרנותך ולעמוד על ישות המחבר או המדריך, אז תעשה את זאת אחר כך, זאת משימה משנית, בנתיים לך גלה את החיים. תאולוגיה / פילוסופיה - עקדת יצחק - חלק ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ פילוסופיה / פיזיקה - ואף על פי כן, קיימת המציאות כשלעצמה - חלק 1 ואף על פי כן, קיימת המציאות כשלעצמה הדיאלוג הפילוסופי בין אלברט איינשטיין והרברט סמואל בתולדות החשיבה המודרנית תופס איינשטיין מקום ייחודי. הוא ויתר על עוגנים מחשבתיים בני אלפי שנים לטובת תיאוריה רדיקאלית הגורמת לכל מי שלומד אותה להרגיש כאילו נשמטה הקרקע מתחת רגליו: שום דבר אינו מתרחש במקום או בזמן מוחלטים, אלא תמיד ביחס למשהו אחר. רק האור, אותה ישות חמקמקה ורבת - פנים, נע במהירות קבועה לגבי כל צופה ביקום. איינשטיין בחר בתיאוריה זו בשל האלגנטיות וההרמוניה הפנימית שלה, והמדע כולו קיבל אותה כשהתברר שכל הניסויים מאששים אותה. איינשטיין, אם כן, העדיף עקרונות של הרמוניה ועקביות, שהנחו אותו מבפנים, על פני המוסכמות הדומיננטיות ביותר של סביבתו. והנה, דווקא מסיבה זאת מצא איינשטיין את עצמו, בשנותיו המאוחרות, בעמדה ההפוכה של שמרן מזדקן שנותר מחוץ למעגל העשייה העיקרי של ... בין איינשטיין לבין הדיוט מסוג אחר לגמרי, איש אציל תרתי - משמע, הלא הוא הנציב העליון הראשון של המנדט הבריטי בארץ ישראל, סר הרברט סמואל. ב אל הסיפור התוודעתי במהלך קורס לפילוסופיה של המדע שאני מלמד מזה שנים רבות במכון וייצמן. הייתה זו מחמאה עבורי לראות את האיש שהתיישב יום אחד בין הסטודנטים באולם. התאפקתי שלא להפסיק לרגע ולספר להם כי בחברתם יושב לורד אנגלי. פרופ' דוד הרברט סמואל, נכדו של הנציב העליון הראשון של בריטניה בארץ ישראל, שירת כקצין - תותחנים בצבא הבריטי במלחמת העולם ... "קצת התביישתי בסבא שלי. " הצצתי בכריכה האחורית. הרברט סמואל, מלבד היותו מנהיג המפלגה הליברלית והשר היהודי הלא - מומר הראשון בממשלת בריטניה, היה גם נשיא המכון הבריטי לפילוסופיה. צריך כנראה להיוולד בן - אצולה בריטי כדי "קצת להתבייש" בסבא כזה. למחבר עצמו, לעומת זאת, הייתה סיבה להיות גאה: לספר נוספה תגובה מצד לא אחר מאשר איינשטיין. ג מתי הכירו השניים? פרופ' יששכר אונא מהאוניברסיטה העברית, העוסק בעריכת כתבי איינשטיין, הפנה אותי אל מאמר מסקרן של רוזנקרנץ על ביקורו של איינשטיין ... מפורסם ליפאן, שאחריו עבר בארץ בדרכו חזרה לאירופה. הפיזיקאי חנוך גוטפרוינד, בעבר רקטור ונשיא האוניברסיטה העברית וביוגרף - חובב של איינשטיין, מתאר מסע זה כטעון מאוד מבחינה רגשית: זה היה אחרי רצח שר החוץ היהודי רתנאו בידי קיצונים ימניים, והיה חשש של ממש גם לחיי איינשטיין, ולכן העדיף לצאת מגרמניה. ואז, בדרכו חזרה, בסינגפור, התבשר איינשטיין כי זכה בפרס נובל, וכך הגיע לפלסטינה כגיבורו עטור - התהילה של היישוב היהודי. באקט אופייני של התרסה החליט שלא לשנות את תוכנית מסעו ולא להופיע ... אזרח ארצו ואפילו גאה באזרחותו זו. לאיינשטיין כל זה לא שינה הרבה: העיקר מבחינתו היה שיוכל לקיים את ההסכם שחתם שנים אחדות קודם לכן עם גרושתו, להעביר לה את מחצית כספי הפרס. פילוסופיה / פיזיקה - ואף על פי כן, קיימת המציאות כשלעצמה - חלק ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... / פילוסופיה - על טבע הזמן בפיזיקה של המאה העשרים ואחת - חלק 5 פיזיקה / פילוסופיה - על טבע הזמן בפיזיקה של המאה העשרים ואחת - חלק 4. ט. הדעה הלא - מקובלת: חץ זמן חלש מתחבא בכל תהליך אבל יש גם תשובה שנייה, והיא אומרת דבר הרבה יותר נועז: מי אמר בעצם שהאינטראקציות היסודיות הן באמת סימטריות בזמן? ברעיון כפירה זה מחזיק, בין השאר, רוג'ר פנרוז איש אוקספורד. ... מתחבאת אסימטרייה חלשה. לכן, אם קפה חם מתקרר מאליו וקפה קר אינו מתחמם מאליו, הרי זה משום שבכל אחת מההתנגשויות המולקולריות המרכיבות את שני התהליכים, התנגשויות שהן לכאורה סימטריות לחלוטין, יש בכל זאת מין "זיוף" קל מאוד, בלתי - מורגש בכלים של היום. בטענה זו מסתמך פנרוז על עוד שתי תופעות שאינן סימטריות בזמן: א) קיימת אסימטרייה זעירה בעולם החלקיקי, הקשורה בכוח הגרעיני החלש. זוהי אסימטרייה מפליאה מאוד, שהרי היא קיימת גם בחלקיק הבודד ולכן התשובה הסטטיסטית המקובלת (פרק ח) אינה תקפה לגביה. ב) הפיזיקאים ... של החוק השני של התרמודינמיקה. לא ייפלא אם כך, שדעה זו נותרה דעת מיעוט. י. מה קורה כשחושבים על שתי השאלות יחד? עד כה פעלנו לפי אסטרטגיה מחקרית מסוימת. ראינו שאין פתרון לבעיית מעבר הזמן, ולכן רוב הפיזיקאים רואים בה בעיה פילוסופית ואינם מוטרדים ממנה. אמרנו, אם כן, כך: הבה נלמד את בעיית האסימטרייה בזמן, שהיא בעיה ניסויית מובהקת, ונראה מה ניתן להקיש ממנה על הבעיה האחרת. התקווה הייתה ברורה: בכך שנחשוף כישלון אחד של הפיזיקה הקשור בטבע הזמן, אולי נצליח להזיז אותה מעמדתה השמרנית בנוגע למעבר הזמן. ... סביר יותר שהאנטרופיה תמשיך לעלות גם ביקום מתכווץ. עליית האנטרופיה, אם כן, אינה נובעת מהתפשטות היקום. והנה, במהלך דיונים אלה העלה הוקינג טיעון אפיסטמולוגי פשוט אבל גורלי: אם אכן יתכווץ היקום ויחד אתו תרד האנטרופיה, אנחנו לא נרגיש בכך! אחרי הכל, איך יודעים אנו שהזמן עובר? רק בגלל עליית האנטרופיה: גלי אור וקול חודרים לאברי החושים שלנו, ושינויים כימיים מתאימים נוצרים בנוירונים שלנו בצורת זיכרונות. אבל אם יתהפך כיוון האנטרופיה ביקום כולו, הוא יתהפך גם בסביבתנו, ובתוך גופנו, ובתוך מוחנו, וכך נלך וניעשה צעירים מרגע לרגע, אבל גם נשכח מרגע לרגע את מה שקלטנו קודם, ולא נרגיש שום היפוך! אם כך, עולה מיד שאלה מטרידה: כיצד ניתן לדעת שזה לא מה שקורה בדיוק עכשיו? כיצד יודעים אנו שאיננו חיים ביקום מהופך שהכל בו הולך אחורנית? התשובה מטרידה עוד יותר: אי אפשר לשלול אפשרות כזאת! בצר לנו, נפנה אל חוקי ההסתברות. אם אי - אפשר לשלול אפשרות כזאת באופן ... "האם אלוהים משחק בקוביה" - היא שאלה בלתי - פתורה ולא נתיימר לפסוק בה כאן, אבל איננו יכולים שלא להעיר בתמיהה על העובדה שבכל הספרות העצומה הדנה בחץ הזמן ובמעבר הזמן, אין כמעט התייחסות לשאלת הסיבתיות, למרות שגם אדם שאינו מדען ירגיש מייד באופן אינטואיטיבי ששתי השאלות קשורות קשר הדוק זו אל זו. פיזיקה / פילוסופיה - על טבע הזמן בפיזיקה של המאה העשרים ואחת - חלק ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... / פילוסופיה - עקדת יצחק - חלק 14 - ג תאולוגיה / פילוסופיה - עקדת יצחק - חלק 14 - ב. אני הולך לכתוב כאן את אחד הדברים המוזרים ביותר שקראתם מעודכם. לכאורה אינני אמור להזהירכם - אם ברצוני שתעיינו בכל זאת בדבר הזה שעל פניו נשמע מוזר... אולם ברצוני לצרף לזאת עוד נתון שקשור בדברים - אתם תחליטו ... באופן שאפיק ממנו תועלת ישירה; אין לי זיקה אחרת. מה אעשה במידע של כוכב זה או אחר, ואפילו בירח הקרוב... עדיין הוא גרם שמימי בשבילי, שום מידע שאספתי עליו לא ישנה עובדה מנוכרת זו. מרגיש אני עומד מול מידע מנוכר שאיני יכול להתקשר עימו דרך הזיקה האנושית שלי, זאת כי אינני יכול לעשות במידע הזה שימוש אנושי. אין מסגרת חשיבה שתוכל לקשר אותי עם היקום; לא הצלחתי לבנות את המסגרת הזאת; לא מצאתי שום סדר שבאמצעותו אוכל לבנות את המסגרת שלי. וכשאני מתלונן על העדרות "הסדר" - אין הכוונה לסדר הקיים ביקום... כי הרי אין ספק שישנו סדר בכל פינה יקומית; אילולא הסדר שכונן בירח, הוא לא היה נמצא באופנו ובמהותו המדויקים; עצם הימצאות הירח מעיד על הסדר ... נא להשתמש בהם והינה בידך את מפתח היקום. בזאת למעשה מסתכם המסר של התורה ועל כן ניתן היה במסר הזה לחתום אותה; תורה בת משפט תמציתי אחד. אולם האדם לא השכיל להבין את המשפט הזה לאשורו גם לא לעשות בו שימוש, ולכן היה צורך בהמשך התורה... כך נולד המשפט השני, וגם שמה עצרה התורה ושאלה: האם יש מבין? כמובן שהצלחנו להבין משהו מהמסר אך לא את מלואו; לא הצלחנו לרדת אל עומקו באופן שנחשוף את כל הכלים הנחוצים לפריצת הדרך אל האין - סוף... ... את המילים ואת משמעותם ואפילו קצת מעבר לזה אבל לא מצליחים לרדת אל העומק הנחוץ; לא מצליחים לפרק את המילים לנתחים ולאטומים; לא מצליחים לרדת דרכם אל רמת המיקרו של החומר ההוא שבונים באמצעותו את מסגרת החשיבה הנחוצה... זו שתחבר אותנו ע"פ הזיקה האנושית שלנו עם האין סוף. לא, עונים העיניים במבוכה; לא! אין מבין. לכן המשיכה התורה אל התיאור המפורט שבמשפט השני וממנו אל השלישי. כך נולד הפרק הראשון, והספר הראשון והשני... והחמישי. ... נחשף; או אז התודעה נכנסת לפעולה.. ויאמר אלהים יהי אור; ויהי (אור) - האור השני בסוגריים הינו מיותר: ויאמר אלהים יהי אור; ויהי! - מדוע איפוא נוספה המילה (אור) בשנית? תאולוגיה / פילוסופיה - עקדת יצחק - חלק 14 - ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... / פילוסופיה - עקדת יצחק - חלק 13 ראה גם: תאולוגיה / פילוסופיה - עקדת יצחק - חלק 12. אם היינו מניחים את פרק כב של פרשת העקדה בפני אברהם אבינו ומבקשים ממנו להגיב עליו, הוא היה מדפדף, קורא, מרים גבה ולא מבין במה מדובר. שאני נשלחתי כנסיון ע"י האל לשחוט את יצחק על המזבח? ששלחתי את ידי ממש לשחוט אותו! תמוה... סיפור הזוי; בזאת היה מסכם ללא ספק את ... אתית... אך המידע הזה ששם עליו את היד מעלה אותו כאדם דרגה אחת מעלה... מעל לדרגתו הנוכחית, האנושית. האדם נבדל מהחיה בהאנשה שלו, ועכשיו אברהם אבינו נבדל הוא גם מאחיו האדם; באמצעות המידע שבידו עולה גם עליו דרגה אחת מעלה. האדם בתכליתו רוצה לחיות ואברהם אבינו גילה הלכה למעשה את התכלית הזו. אפשר להגיד שאברהם עלה כיתה אנושית שאינה שכיחה בדורו (גם לא בדורינו). אברהם שהתייצב על הגבעה הרמה שעלה אליה, ביקש לשים על ידו גם את בנו אהובו; הוא ביקש להקנות לו את היידע ... המתמשכת בעינה; מדוע לקרוא לצעד טבעי שכזה "נסיון"? הבה נתחקה אחר המילה העברית "נסיון". מה הוא נסיון? מתי אנחנו מנסים משהו, אם תרצה - מתי מתנסים במשהו? מתי והיכן עוברים את חוויית הנסיון. מישהו זוכר את הצעד הראשון שלו כילד? כאשר ביקש בכל כוחו לעמוד על שתי רגליו הקטנות, להחזיקן יציבות וגם לבחון בפעם הראשונה בחייו את שיווי משקלו ולעשות את הצעד הראשון בין הכורסה לכיסא? את עצמי אינני זוכר, אך כן זוכר את ארבעת ילדי שלימדתי אותם ללכת ואף את כל הילדים של אחי שגם ... אדם, באופן שגרתי בכל "פעם ראשונה"... מדוע נעשה הנסיון שלפנינו ע"י אלהים? מה הביא את אלהים לעסק הזה. מה פשר המשך המשפט: והאלהים נסה את - אברהם... על זאת בפרק הבא. תאולוגיה / פילוסופיה - עקדת יצחק - חלק 14 - ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ פילוסופיה - מבוא פילוסופיה (מיוונית:, "אהבת חכמה") היא חקר מושגי יסוד בהכרה האנושית כמו קיום, מציאות, נפש, הכרה, היגיון, מוסר, סיבתיות, ידע ושפה. גישתה של הפילוסופיה לשאלות אלה היא גישה ביקורתית, שיטתית ומסתמכת על בניית טיעונים רציונליים. הפילוסופיה ושבעת מקצועות הלימודים הכלליים, באיור לכתב היד "גן התענוגות" מאת הראד פון לנדסברג - פילוסופיה ענפי הפילוסופיה באקדמיה, הפילוסופיה מחולקת לענפים העיקריים הבאים: תורת ההיגיון (לוגיקה) - עוסקת בהבחנה בין הסקה נכונה ולא נכונה. מטאפיזיקה או אונטולוגיה (תורת ההוויה, תורת היש) - עוסקת בסיפוק תיאור כולל למאפיינים הכלליים ביותר של המציאות כמכלול ובשאלה איך לספק תיאור כזה. תורת ההכרה (אפיסטמולוגיה) - חוקרת את אפשרות הקיום, המקורות, המהות והיקפו של מאגר הידע האנושי. תורת המידות (אתיקה) - או הפילוסופיה של המוסר - עוסקת במהות המוסריות ובביצוע הערכות מוסריות. מהו טוב ורע? מטאפילוסופיה - עוסקת במהות הפילוסופיה עצמה, בתכליתה ומטרותיה של הפילוסופיה ובשיטות בהן משתמשת הפילוסופיה. שני ענפים חשובים נוספים שלגביהם אין הסכמה אם יש לכלול אותם בין הענפים הראשיים הם: אסתטיקה - תורה העוסקת באמנות ובמושג היופי. בפילוסופיה ישנו עיסוק רב ביופיו של הטבע בנקודות בהן הוא מגיע לשלמות המעוררת רוממות רוח ופליאה באדם, ובאומנות כאשר היא מנסה להתקרב אל אותן נקודות. ישנם פילוסופים המעדיפים לסווג את תחומי העיסוק של האסתטיקה כחלק מהאפיסטמולוגיה ומהאתיקה. פוליטיקה או מחשבה מדינית - תורה העוסקת באתיקה של קבוצות, באומנות הממשל ובצדקת קיומן של מדינות. בתקופות מסוימות ההתדיינות הפילוסופית בפוליטיקה היוותה חלק מרכזי בעולמם של הפילוסופים של אותה תקופה. ענפים נוספים בפילוסופיה הם הפילוסופיה של המדע, פילוסופיה של הלשון, תאולוגיה, פילוסופיה של המתמטיקה, פילוסופיה של הנפש, פילוסופיה של החינוך ופילוסופיה של ההיסטוריה. מאפייני הפילוסופיה והגדרותיה לא קיימת הסכמה מוחלטת בדבר הגדרתו של המושג "פילוסופיה". אף לא ברור לכל מהו חלק העולם שבו היא מתבוננת. מהגדרה לפילוסופיה נדרש שתסביר את תכונותיה המוכרות: הרפלקטיביות (כלומר התבוננות עצמית), אי האמפיריות (כלומר, העובדה שאין להכריע בעיה פילוסופית על ידי התבוננות במציאות), עיסוקה בנושאים כלליים, העובדה שבעיותיה המרכזיות אינן זוכות לפתרון מוסכם מזה אלפי שנים. להלן כמה הגדרות מקובלות: הבהרת מושגים ההגדרה המקובלת ביותר היא שהפילוסופיה מבהירה מושגים. המדען משתמש במושגים ואילו הפילוסוף מבהיר אותם. בני אדם מחפשים צדק, ואילו הפילוסוף שואל "מהו צדק". פיטר סטרוסון מגדיר זאת כ"מיפוי עולם המושגים" (אנליזה ומטפיזיקה). חקר גבולות הדעת קאנט הגדיר את תפקיד ה⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... / פילוסופיה - מכתב גלוי לאיינשטיין הבא מכתב גלוי לאיינשטיין הבא באשר תלך, השאר את עקבות לבך ולא את עקבות מגפיך. אלמוני מר איינשטיין הבא היקר ראשית, סליחה על הכינוי הטיפשי. אני יודע שאתה לא תהיה איינשטיין השני ממש כמו שאיינשטיין לא היה ניוטון השני וניוטון לא היה ... ואולי אתה עדיין רק מבט שובב בעיניים של אבא ואמא שלך. כך או אחרת, בבוא היום תסתכל סביבך, תראה את השממה הגדולה שהשתלטה על הפיסיקה ביובל השנים האחרונות, ותתחיל בדרך משלך, שבסופה תכריז על הבנה חדשה של חוקי הפיסיקה שתיישב את כל הסתירות הקיימות כיום בין תורת היחסות ותורת הקוונטים במסגרת תורה חדשה. מה תהיה התורה הזאת? לו ידעתי, הייתי רוקד עכשיו בעצמי עם המלכה בשטוקהולם במקום לכתוב באמצע הלילה מכתבים לאנשים שאני לא מכיר. אבל אני בכל זאת יודע ... נמנה על המחנה שלנו, האפלטוניסטים אוהבי היופי. אז תרשה לי לחלוק אתך כמה ניחושים משלי לגבי חלקים מסוימים בתורה הזאת, רעיונות שבאו לי באופן אינטואיטיבי במהלך הרבה שנים של מחשבה ויש לי הרגשה שטמונים בהם רמזים שאולי תמצא בהם עניין. 1. 1 פיסיקה בלא נחת אפתח בפגמים הבולטים ביותר לעיניי בתמונת - העולם הקיימת, שאני מנחש שלפחות בחלקם הם גם פגמים בעיניך. הנה קריסת פונקציית - הגל. אתה, אני יודע, אינך הולך בדרכים הקלות של העולמות המרובים, ... מתרחשת, עם כל הבעייתיות העצומה שהיא מעוררת לגבי היחסות והסימטריה של הזמן. רק למקרה שאינך בטוח בכך, למקרה ש / אתה מאמין שמישהו יום אחד ימצא דרך לעקוף את הקריסה ע"י חזרה לאיזו תורה של משתנים חבויים, אביא לפניך הוכחה שהעלנו דולב ואני ושיש לה תוקף של משפט כללי. נניח ש: הנחה א: בכל קריסה של פונקציית - גל מעורבים משתנים סיבתיים חבויים. כך שאם פוטון פוגע בראי חצי - חדיר, ישנם גורמים סמויים, הפועלים ברגע פגיעת הפוטון בראי ו/או ברגע פגיעתו בגלאי הימני ו/או ברגע פגיעתו בגלאי השמאלי, הקובעים איזה משני הגלאים יקליק בסופו של דבר. - אמנם בוודאי גג מאוד הרבה אותו זז פחות טט יהיה כל כך לל כמובן ייתכן סס עע פפ בקיצור: קצת יותר שש ביותר גג זז טט לל סס עע פפ שש עד היום, אין סתירה של ממש בין היחסות והקוונטים רק בגלל שלא ניתן למדוד את המשתנים האלה. אבל איני מבין איך, עד היום, לא הסיק איש מכך את המסקנה ההכרחית: מסקנה 1: כל פיסיקה שבה המשתנים הקוונטיים החבויים לא יהיו חבויים תסתור את היחסות הפרטית. נדמה לי שברגע ששמעת את המשפט אתה מבין שהוא נכון: ברגע שניתן יהיה לראות או למדוד את המשתנים החבויים, ניתן יהיה לקבוע בוודאות אילו אירועים הם בו - זמניים וכך להבדיל בין תנועה למנוחה. לפיכך, אם קיימים משתנים חבויים, אזי, בכל פיסיקה עתידית שהיחסות תהיה מקרה פרטי שלה, עליהם להיות משתנים חבויים - לעולם. בקיצור, "כי לא יראני האדם וחי" (שמות ל"ג 20). זה רציני לדעתך? את האתר זרקו על סיבות יותר קטנות! ולכן, אם משתנים חבויים אינם קיימים, קריסת פונקציית - הגל היא בדיוק מה שהרבה אנשים לא רוצים להאמין: זהו תהליך שבו מידע אובד - לא סתם מתערבב ונעשה בלתי זמין אלא אובד ממש - כמו שהוקינג חשב לגבי התנדפות חור שחור וחזר בו. וזה קורה לא רק במקרים האקזוטיים של התנדפות חור ... 1. 2 דרך אחרת כל זה לא היה אמור להפתיע. ממה שקראת בעמודים הקודמים הבנת שאני משוכנע שבמרכיב הזה של המציאות הקרוי "זמן" יש משהו שהפיסיקה - כולל תורת היחסות - עוד לא נגעה בו. אני מאמין שהתחושה של האיש הפשוט, שהזמן אינו סתם מימד אלא התהוות אמיתית של עולמנו, רגע אחרי רגע, אינה אשליה אלא נובעת ממשהו מסתורי שבאמת קיים בטבעו של הזמן. אני מקווה שההוכחה החלקית שהבאתי בפרק 18 שכנעה גם אותך בדבר הזה (אגב, שמת לב איך אנשי המיתרים האלה כל כך לארג'ים בממדי מרחב? עשר, אחת - עשרה, עשרים וארבע! אבל בזמן איש אינו מעז לגעת). אם הדבר הזה נכון, והאירועים אינם קיימים יחד במרחב מינקובסקי, אלא ממש נוצרים, כפי שאומרת לנו תחושתנו, בזה אחר זה באופן כלשהו, הצעד הבא הוא פשוט. אם אנו אומרים: הנחת - יסוד א': אירועי העתיד עדיין אינם קיימים אזי, על - פי עיקרון מאך שכל כך הרשים את קודמך, לפיו הנחת - יסוד ב': אין קיום אובייקטיבי למרחב ולזמן כשלעצמם ללא עצמים שיגדירו אותם אנו חייבים ... המדידה ללא אינטראקציה שויידמן ואני המצאנו עם הפצצה? מה שהניסוי הזה אומר הוא שגם גילויו של לא - כלום משפיע על פונקציית - הגל כולה. אפשר כמובן להסביר את זה בדרכים הרגילות, אבל לי יש הרגשה שאפילו כאן יש רמז: פונקציית הגל יוצרת לא רק את החלקיק במקום שבו הוא מתגלה אלא גם את כל המקומות בהם הוא היה יכול להיות. אז התמונה המתקבלת היא משהו כזה: היקום הוא מרחב - זמן ארבע - ממדי ובו אירועים וקווי - עולם, כמו שאומרת היחסות, רק שהיקום הזה מתפשט - ... כך: העתיד נוצר ע"י אינספור פונקציות - גל של חלקיקים היוצאות מה"עכשיו, " עושות ביניהן אינטראקציות אבל לא במרחב - זמן שלנו. איפה, אתה שואל? אין לי שום מושג. תחשוב קצת גם בעצמך. אבל התחושה החזקה שלי היא זאת: האינטראקציות האלה יוצרות גם את החלקיקים וגם את יחסי המרחב והזמן ביניהם. מה קורה עכשיו? לא ייאמן: פתאום מתברר לנו שבלי להרגיש אנחנו מדברים גם יחסות? ועכשיו הדבר המדהים: התיאור הזה מציע לא פחות מאשר בסיס חדש לתורת השדה המאוחד כי חלקיקים יכולים למשוך וגם לדחות זה את זה פשוט בדרך שבה הם יוצרים את המרחב - זמן שביניהם. במקרה זה תיתכנה שלוש אפשרויות: א) ניבויי תורת ההתהוות יסתרו ... בתיאור הפיסיקלי של כל תהליך לעוד דבר חשוב שנעדר מכל תיאור פיסיקלי בתחום יותר ספציפי. אני מתכוון לתיאור הפיסיקלי של התהליך המוחי, שמזה אלפיים שנה שאנשים שוברים את הראש למה התודעה, או החוויה הסובייקטיבית, מעולם לא נובעת אפילו מהתיאור הכי מפורט מהסוג הזה. כמובן שזה יהיה מוגזם לצפות שהמהפכה הבאה בפיסיקה תפתור גם את החידה העתיקה הזאת, אבל אולי לא? למנחה שלי, יקיר, יש אובססיה בנושא הזה והוא הדביק בה גם אותי. כבר עשרים שנה שאני מתלבט ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...