בא אל פרעה.. ומת כל בכור יציאת מצרים מתחילה במכת דם. התורה או לך אל פרעה בבקר הנה יצא המימה ונצבת לקראתו... ואמרת אליו ה אלקי העבריים שלחני אליך לאמר שלח את עמי ויעבדני במדבר והנה לא שמעת עד כה. כה אמר ה... והדגה אשר ביאור תמות ובאש היאור... רשי על אתר...מלחמת הבכורים איננה יכולה להסתיים בפשרה בחלוקה, מלחמה זו צריך שתוכרע באופן הסופי, עי ומת כל בכור בארץ מצרים, מת כל בכור היינו השמדה של הרעיון הענין של בכור מצרים בין אם יושב על כסאו ובין אשר בבית האסורים, כל עוד הבכור, הדעת של מצרים, של פרעה, הבכור של הסטא קיימים אין גאולה לעם ישראל. בכור פרעה הינו בחינת ראשית גויים עמלק, קליפת עמלק תמיד מתגברת והולכת כנגד קליפת ישראל, הבכור דקדושא. (זהו מאבק הבכורה בין עשו ליעקב, ואזג) גאולת עם ישראל הינה בחינת הודעה והכרה של בכור פרעה שה הוא האלקים אין עוד מלבדו...

איש כי ידור נדר לה, מטות וידבר משה אל ראשי המטות. מי הם ראשי המטות, נכון יותר לשאול מה הם ראשי המטות, מה תפקידם מהו אפיונם. יתר על כך, המצווה היחידה אשר נאמרה אל ראשי המטות, הינה מצוות איש כי ידור נדר לה. מה הקשר בין ראשי המטות, בדווקא, לעניין נדרים...הינה מהתורה מאיתו ית. לא כל אדם ראוי ויכול לגלות שהכל מקבלים חיות מהתורה, על כן לא כל אחד יכול לנדור נדר. כאשר נדרת, מוצא שפתיך תשמור, אשר נדרת קיים. אי קיום הנדר יורה על חוסר אמונה גדול יותר מאשר לא לנדור כלל. הכוח שיש לבטל הנדר, איננו ביטול הנדר, כוח זה הינו עקירת הנדר מעיקרו, היינו הנדר לא נידר כלל. מהות קיומו של נדר הינה בהבנת המשמעות העמוקה של הנדר. הידיעה, שהנדר הינו הצהרת אמונה, הצהרה בהכרת הכל יכול ית שהכל שלו והכל מאיתו, היא המביאה לקיום הנדר. בהעדר תנאי זה, בטל הנדר מעיקרו. וידבר משה אל...

גלות וגאולה - הגאולה או הרב קוק, אורות ט, הציפייה לישועה היא המעמידה את היהדות הגלותית. יהדות ארץ ישראל היא הישועה עצמה. או הרב באורות ישראל, ו, ד.האלילות שפגעה בנו כל ימי התקופה הארוכה שעד חורבן בית ראשון, הייתה תולדה מנטיה חומרית יתרה... שלא הייתה...בה אנו שקועים הינה המחברת אותנו, יתר על, המידה לחומריות. אלילות זו מביאה אותנו לידי חשיבה שאין לנו זמן לעיסוקים רוחניים, אשר אנו מכירים בחשיבותם, ואף רצוננו בהם. אך אין לנו זמן יש הרבה עיסוקים חומרים הממלאים את זמנינו. ענינה של עבודת ה הינה האמונה, האמונה בה אחד, האמונה שהוא המנהל את העולם, הוא המנהל את ענינו של כל אדם ואדם בפרט. אדם החושב שללא עיסוקו המרובה בחומריות יחסר לו, אינו אלא טועה, שכן מזונותיו קצובים לו לאדם, ברור שהשתדלות צריך שתהא, אך אין ענינה לקחת מזמן הרוחניות של האדם. בבית ראשון...

פרשת זאת הברכה לעיני כל ישראל ולכל היד החזקה ולכל המורא הגדול אשר עשה משה לעיני כל ישראל אומר רשי על הפסוק, לעיני כל ישראל, הסכים הקבה לדעתו של משה ששיבר הלוחות, אמר הקבה למשה יישר כוחך ששיברת. מה ענינו של שבירת הלוחות, מדוע שברם משה? מדוע הסכים הקבה...ומבין, ההליכה בדרך תורה שבעפ היינו קיום תורה ומצוות, היא ההנהגה של האדם את העולם. במעשי האדם ייקבע אם לטוב ואם למוטב. מעשיו של עם ישראל, התורה שבעפ שלו, ייקבעו את מצב העולם כולו. משה יורד מהר סיני, שומע קולות, רואה מחולות, רואה העם עובד לעגל ואומר אלה אלקיך ישראל. מבין משה ציבור כזה אינו יכול לקבל תורה שבכתב, ציבור שכזה אשר מבאר ההנהגה האלוקית בחשיבה אנושית אינו יכול לקבל תורה. עם ישראל טעה בחישוב זמן ירידתו של משה מההר לכן הסיק שמשה מת. מצב זה הינו חוסר אמונה, אי קבלת תורה שבעפ. משה שובר הלוחות...

פרשת ראה - ושמחתם ראה אנכי נתן לפניכם היום ברכה וקללה. הבורא ית לפניו אין ברכה וקללה, לפני הבורא הכל הינו ברכה שכן מטבע הטוב להיטיב. הברכה או הקללה הינם מצד המקבל, העולם, בני האדם, לא חו מצד הנותן ברוך הוא. יכולת האדם, לקבל היא הקובעת האם ברכה או חו...משמע, הן גודלו והן איכותו) של הכלי היא הקובעת האם ברכה תוכל בכלי או חו קללה. האדם בונה הכלי של עצמו, למעשה האדם בונה הכלי לעולם כולו. כל אחד ואחד בונה הכלי אשר בהצטרף סך כל הכלים שבנו בני האדם, נבנה הכלי אשר יכול להכיל את שפעו ית בעולם. בניית הכלי, הינה בניית מציאות של בירור, ברור הטוב מהרע, בירור הטומאה מהקדושה. בהיכון הכלי המבורר, אזי תוכל בו רק הטובה והשפע, תוכל בו רק הברכה. מהות קיומו הפיסי של האדם, הינה הנשימה והאכילה. הנשימה הינה נתונה (בדכ), האכילה לעומתה מצריכה הכנה ובירור, הכנה של האוכל...

ערב ראש השנה - ימי הסליחות לא בשמים הוא... כי - קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשתו ימי הסליחות הפותחים את הימים הנוראים, ימים בהם כל ברואי עולם נידונים בפני הקבה. עומד האדם מביט לאחור, מביט אל עשיתו. מפנה מבטו קדימה, מבקש לדעת מה הדרך הנכונה אותה עליו...הוא לעסוק. אל אל לאדם להרגיש שעשיתו הינה נמוכה ועל כן לא יעשנה. עשית האדם את הקרוב אליו, תביאהו לידי עשייה גבוהה יותר. כך הגבוהה ילך ויקרב. האדם נידון על אשר יכול וצריך היה לעשות, לפי מדרגתו, ולא עשה. אין האדם נדון על אשר אינו יכול לעשות. ימים אלו של בקשת סליחה, למעשה היו צריכים להיות בסוף שנה, שכן על מעשינו בעבר מבקשים אנו סליחה. מדוע בקשת הסליחה הינה בתחילת שנה, עוד קודם שעשינו כל רע. מהותה של הסליחה הינה גם הצער על העבר, עיקרה של תשובה הינה לעתיד. ידועים דברי חזל האומר אחטא ואשוב אחטא ואשוב אין...

וישב יעקב.. אלה תולדות יעקב, יוסף. וערב חנוכה, מוסיף והולך. אלה תולדות יעקב, יוסף. יעקב ענינו יוסף, מוסיף והולך כבית הלל. חג החנוכה חג ההארה, חג הגילוי להודיע לבני האדם גבורתו. יעקב, או המדרש, היה מגייר ומקרב נפשות רחוקות. יוסף, דרשו רבותינו היה הולך...יוסף או הפסוק והוא נער את בני בלהה ואת בני זלפה נשי אביו, או רשי נער היה עושה מעשי נערות, כך היה מתקרב ומקרב הרחוקים. יוסף ידע לנהוג בהתאמה לאוכלוסיה אשר רחוקה ומרוחקת. יוסף הביא והוריד עצמו להנהגה כמותם, זאת ממרום מושבו. זו הדרך לקרב רחוקים, לגייר אנשים להודיע לבני האדם גבורתו. בית הלל ובית שמאי, חולקים בענין נר חנוכה האם מוסיף והולך או פוחת והולך. היינו האם ביום הראשון מדליקים שמונה נרות ובכל יום ממעטין נר אחד, כדברי בש. או ביום הראשון מדליקים נר אחד ובכל יום מוסיפים, כדבר בה. בית הלל, הלכה כמותם...

שמחת תורה - אושפיזין שמיני בחג הסוכות מזמינים, מדיי יום, אושפיזין, אורח חדש. המוזמנים הינם מאבות האומה, ביום הראשון, אברהם אחריו יצחק, יעקב, משה, אהרון, יוסף והשביעי הינו דוד המלך. כידוע כל אחת מהאבות הינו בעל מידה, ספירה, אברהם חסד, יצחק גבורה, תפארת...חג הסוכות, כמבואר לעיל, גם הוא הינו הכנה, הכנה לקראת יום שמחת תורה. בחג הסוכות ההכנה נעשית ביתר שאת, הכנה הנעשית, בחג השבועות, לקראת מתן תורה בשבעה ימים, נעשית בסוכות ביום אחד. ימי ספירת העומר הינם הכנה לקבלת תורה, קבלה זו הצריכה הכנה יתרה שכן הדברים חדשים. בחג הסוכות ההכנה איננה לקבלת תורה אותה קיבלנו בחג השבועות, בחג הסוכות הינה הכנה לקראת השמחה שבתורה. ימי חג הסוכות הכנת האדם הינה להכרת הטוב להכרת השמחה שבתורה, דבר שיאפשר לו ביום השמיני, לשמוח בשמחת התורה. שמחה מתוך הכרת השמחה. בימי חג הסוכות...

פרשת וישמע יתרו.... ויבא יתרו... אל המדבר.... הר האלקים או רשי על הפסוק וישמע יתרו כהן מדין,, מה שמועה שמע ובא? קריעת ים סוף ומלחמת עמלק. בפרשת ויחי קורא יעקב לבניו ואו הקבצו ושמעו בני יעקב ושמעו אל ישראל אביכם פעמיים או יעקב את השורש שמע, האחד שמעו...בחינת גאולה, בחינת צמיחה. כשיעקב מדבר אל בניו, דיבורו הינו כפול כיוון שישנה שמיעה ומשמעות גלותית. בני יעקב הינה השמיעה והמשמעות הגלותית, ישראל אביכם הינו בחינת שמיעה ומשמעות גאולתית, משמעות של גדילה וצמיחה. דוד המלך מבקש מהקבה לב שומע היינו היכולת לשים על לב הדברים המושמעים, ולתת משמעות מתאימה לחייו. מקומה של משמעות הינה בלב, על כן זקוק האדם ללב שומע. השמיעה תחילתה באפרכסת האוזן המשכה בלב, בנתינת המשמעות וסיומה בהנהגה תואמת. וישמע יתרו, או רשי מה השמועה שמע ובא, מהו הדבר, מתוך הרבה דברים ששמע, על...

כי תשא את ראש בני ישראל לפקדיהם פרשת כי תשא כי תשא את ראש בני ישראל לפקדיהם ונתנו איש כפר נפשו לה בפקוד אותם ולא יהיה בהם נגף בפקד אתם. מה ענינו של הרצון למנות את בני לפקדיהם, הרי התורה עצמה מבארת שיש בזה סכנה, ולא יהיה בהם נגף בפקד אותם, הרי כל ענינה...נא בשבעים נפש, לכאורה יש לומר נפשות שכן המדובר ברבים, כתוב, בויקרא רבה, כולם נקראים נפש אחד. האדם הינו עולם מלא, כל אדם הינו עולם בפני עצמו. עולם מורכב מאנשים הרבה, היכולת לחבר עולמות רבים לידי עולם אחד, מצריכה צמצום, הקטנה של הפרט. צמצום והקטנה פירושו הכרת מקומו כפרט וכחלק מהכלל. קיומו של עולם בנוי לא על פרט זה או אחר, העולם בנוי על שיתוף העולמות השונים ותרומת כל עולם, פרטי, את חלקו הייחודי, לעולם הכללי המשותף. המנין מביא לידי צמצום, הקטנה, ההכרה בכך שהאדם הינו מס אך רק חלק מהכלל. הצמצום מביא את...