ללכת עד הסוף - סבל אנושי... ואני בשלי, אם זה מה שיעשה אותי סובל, אז עד הסוף... אז חייתי ככה תקופה, ואז עליתי בדרגה התחלתי להאמין שאם אני גם אתפלל על זה שאני רוצה להיות מיוחד אז, אני עוד יותר יהיה מיוחד, והייתי מתפלל על זה יום יום, עד שאנשים כמעט לא דיברו איתי מרוב שאני מיוחד, וככה גם היה לי יותר זמן להסתכל איזה, עוד דברים מיוחדים יש לי עלי, בתוכי מאחורי ומצדדי והיו... אם ... זה מתחיל לעשות אותי קצת מאושר) ואז מכיון שכבר היה לי את הכל בכדי שאסבול גם אני כנפרדות, גם את המקיפ, גם מפות, וגם תפילה המסוגלת לסבל עוד ועוד, אז בכיתי. ואף אחד לא ראה שרק אני בוכה, כי הייתי בנפרדות כזו שרק אני בכיתי, ותמהתי אם אני הסובל היחידי, או לא? לפעמים מרוב שהאמנתי שסבל זו ... אז אם אני צריך לשרטט מפת סבל כדי שכולם יסבלו, אני בעצם צריך שיהיה להם, בארגז הכלים, נפרדות + מקיף + מפה אישית + תפילה אישית + שלא ידברו איתם ויעזבו אותם בשקט + לבכות ושאף אחד לא יראה. עכשיו הם בטוח יסבלו, הם יסבלו לעצמם ואני אסבול לעצמי (זה בכל זאת לא הסבל האמיתי, אבל תפשת ...