יש מאין תכליתיש מאין תכלית לכל אדם יש את הדברים שהוא בעצמו מעניק להם משמעות ורואה בהם את התכלית, יש מי שהתכלית עבורו היא להקים משפחה ולגדל ילדים, יש מי שרואה את התכלית בהצלחה כלכלית והשגת מטרות עסקיות ויש מי שרואה את התכלית ביצירה, כתיבה, אומנות וכו. והתכלית הזו בדרכ קשורה בזמן עתיד, היא נמצאת על קו גבול שנמצא במרחק מסוים ומחולקת ליעדים קטנים יותר - גבולות קרובים יותר שיש להשיג. ובדיוק ברגע שמגיעים לקו הגבול ומשיגים את היעד והתכלית שהצבנו לעצמנו, יחד עם זאת קו הגבול זז ומתרחק לנקודה חדשה שבה נמצא היעד הבא, כך שברגע שהגענו לתכלית והתמלאנו בתחושת סיפוק, יצרנו לעצמנו יעד חדש - חיסרון חדש שנמצא בגבול מרוחק וכעת עלינו לעמול עבורו על מנת ... פסגות, לראות את הנוף, כל אחד והסיבות שמניעות אותו, אבל למה בכלל צריך סיבה? אם אנחנו רוצים להשיג איזו תכלית כדי להרגיש תחושת סיפוק ממילוי הרצון או הרגשה פנימית טובה אולי דווקא הדרך הפשוטה יותר להשיג את אותה ההרגשה ... רחוקה שנמצאת בקצה, אבל אם אני רוצה לטפס על ההר כדי לטפס על ההר ולא למען שום סיבה או תכלית עתידית אחרת, אז אני משיג את התכלית הזו בהווה ולא העתיד. אבל בדיוק כמו שאפשר לנוע לפעולה מתוך סיבות עתידיות חיוביות וגם מסיבות שליליות, כך גם ... מדוכא, אלא בדיוק להפך, להיות שמח ולקבל את כל מה שקורה במציאות בסבר פנים יפות. וכך אפשר לראות את התכלית הטובה בכל דבר, בלי סיבה מוגדרת ובלי תכלית עתידית, אלא שזו התכלית והיא שאין תכלית.