שבעת ימי הבריאה - יום 2... ומסמן לי את נקודות הציון שעלי לעבור עליהן בחזרה אל המקור הנצחי שלי. החשדנות שלי גוברת והפשטות שלו מוכפלת, הוא חוזר איתי יד ביד אל התודעה המקורית שלי המופשטת ביותר, ומראה לי אותה בתוך ראי וכאילו הוזמנתי להקרנת סרט... הוא נחוש להראות לי את הדרך חזרה. אינני יורד לסוף דעתו, אינני מבין את שפתו המופשטת, דורש עזרה והיא לא מאחרת לבוא, באופן מדוד ותפור למידותי. נבוך מלא ספקות - מאבד עניין וקשר לתודעתי ומרים ידיים... והוא מחזיר אותי אל העניין ואל התודעה ואל השליטה במציאות דרך אין - ספור אמצעים ועזרים טכנים התפורים למידתי והמתחשבים ברפיוני. נחוש הוא לתת בידי שוב את מפתחות השליטה במציאות ובתודעה ובעניין... את זאת הוא עושה בעקביות, בנחישות, בסבלנות וברכות המזכירה רכותו של אב וידו המלטפת. אחזור ברשותכם לתכונה הטמועה בנו ... הללו של מחבר התורה והנגזרות מהטקסט של התורה... הם שמו לב לעקביות המחבר, לנחישות שלו שביקש להחזיר לידם את מפתחות השליטה במציאות ובתודעה ובעניין - מפתחות שאבדו להם מזמן... הם שמו לב לסבלנותו, להתחשבות שלו, לרכותו, לידו המלטפת... הם חשו את חום היד הזאת, נהנו ... איתו, ביקשו לעמוד על זהותו ועל מהותו: מיהו אם לא האל הטוב והמטיב... מיהו אם לא האל הכל יכול ויוצר הכל, היודע את נפש האדם ואת נפתולי תודעתו... עד כדי כך ביקשו את קירבתו... עד שהתנתקו מהטקסט שלו וגייסו את הטקסט עצמו לטובת התכונה האנושית שלבשה אותם וגברה עליהם, הם ... וחשך על - פני תהום, ורוח אלהים מרחפת על - פני המים. ג ויאמר אלהים יהי אור, ויהי - אור... סיפרתי בפרק הראשון את סיפור יום הבריאה הראשון בתודעה האנושית, וניסיתי לקלוט את מרחב התמונה המלאה כפי שהמחבר ביקש לצייר לי, לטובתי, להנאתי... הוא ביקש להעמיד את התמונה הזו מולי ... בפסוק הראשון. הבטתי בראש מורכן במלוא המקבץ ובכל אחת מתמונות המשנה שהרכיבו אותה, ולא הצלחתי לקלוט באמצעותם את התמונה המלאה והמקורית של התודעה שלי, האנושית. לא הצלחתי לחזור אל מקורותי... את התמונה המקורית שהופיעה בפסוק הראשון קלטתי באופן חלקי עד מאוד, וגם תיאור מעמד ... להרחיב את אופק התמונה... הניצוץ הראשון שהצית את יכולתי להבנת התמונה נוצר והלכה למעשה בפסוק השלישי, היכן שהצלחתי לקשר באופן ישיר בין התודעה האנושית המבקשת ליהנות מהיקום לבין המידע שמבקשת לגלות ולהעמיד לרשותה... ויאמר אלהים יהי אור, ויהי - אור: התודעה שאפה לגלות את המידע ואכן הוא נגלה לה. במילים אחרות: וירא אלהים את - האור כי - טוב: התודעה הרגישה במידע, חשה אותו בחושיה, נהנתה ממנו בפועל... ובמילים עוד יותר ברורות: ויבדל אלהים בין האור ובין החשך: התודעה הצליחה לגדר את המידע במטרה להוציא ממנו את החופן הרצוי... היינו הצליחה להבדיל בין החופן הרצוי לבין יתר המידע שעמד במצב הכן לרשותה... הווה אומר שהתודעה הגיעה בזאת למצב של שליטה מוחלטת בכל ערימת המידע של היקום, והפסוק האחרון במקבץ מתאר את מתווה השליטה הזו. כך הבנתי את התמונה אך עדיין היא חלקית... כיצד המידע הזה נתפס במקור בקרנית התודעה והביא לנצחיות בעליה! הביא להנאתם האין סופית, לשליטתם הבלתי מוגבלת במרחב... כיצד? וכך מחבר התורה מגיב לאין - אונות המשוועת שלי ... יהי אור, אימרה זו מובילה בהכרח אל המקבילה שלה הזאת - אל המשמעות הזאת: ויאמר אלהים, יהי רקיע בתוך המים, ויהי מבדיל בין מים למים. פני התודעה האנושית ברגע פגישתה עם המידע - היו אל המסגרת שביקשה לקבע בתוך המידע - לא אל המידע הכללי כהוא זה... כי הרי המידע הגולמי (הכללי) נמצא לפניה בשפע, בכל פינה ביקום בכל החומר, והתודעה לא פנתה אל המידע כהוא זה כי - אם לחופן המוגדר והמדויק שביקשה לחפון מתוכו. ויאמר אלהים, יהי רקיע בתוך המים: התודעה ביקשה לעשות רקיע - למתוח משטח היכר בתוך ערימת המידע. ויהי מבדיל בין מים למים: משטח זה, בעצם קיומו, יבדיל בין שני סוגי המידע: 1- מים: המידע שהוגדר עי התודעה באמצעות החופן שחפנה. 2- למים: המידע הכללי שנותר בערימה, היינו המידע שמקרין כל החומר שביקום. במילים יותר מפורטות, זו דינמיקת ... המים אשר מתחת לרקיע, ובין המים אשר מעל לרקיע, ויהי - כן. ויעש אלהים את - הרקיע: המשטח שנרקע (שנעשה, שנחרט, שנוצר) בתוך ערימת המידע עי התודעה כאשר חפנה את החופן שלה - שיקף במהותו את העשייה האנושית גרידא, כי העשייה ניכרת בזיהוי המידע, ולזיהוי כזה משמעות כאשר הוא מוגדר ... הגלגל... כי אם כל רעיון, תיאוריה, תורה, עיקרון, נוסחה, שיטה, השקפה, הלכה, סברה, הנחה, מחשבה, אמונה, הערכה, השערה, תפיסה, או דעה, כל תודעה אנושית שעומדת מאחורי כל אחת מאלו, יוצרת והלכה למעשה את שרשרת המידע שמכילה את כל חוליות המידע של היקום, בתנאי שכל אחת מאלו ... של השרשרת שכבר נוצר במרחב עקב החופן הראשון אך עדיין לא הואר. ויהי - כן: זו המקבילה של ויהי אור . במקבילה הראשונה התהווה החופן שפני התודעה היו אליו, הוא כבר שלה החופן הזה... במקבילה הנוכחית התהוו בנוסף לחופן עוד שתי משפחות שלמות שמחלקות את סל המידע לשניים ומסמנות ... במקבילה הראשונה החופן שנשלף מהמידע (שהואר מתוך המידע) היווה את הבסיס לכל המידע הנותר בערימה שימלא מטבעו יום שלם. לדוגמה, המידע הבסיסי שהתודעה קלטה עם התהוותה, היא קלטה את השמים ואת הארץ - וזהו הבסיס של כל ערימת המידע הנמצאת ביקום, מכאן ינבוט כל המידע של היקום שאמור ... החלק הזה ימתין בחשכה לקרני האור שיגיעו בהדרגה ויאירוהו. ויקרא אלהים לרקיע שמים: רקיע זה שנוצר עקב החופן הראשון, הגדיר איפוא עבור התודעה את גבולותיה המדוייקות של שרשרת המידע המלאה שהתחלקה לשני חלקים מוגדרים - עליון ותחתון, ומכאן נגזרה שליטתה על כל השרשרת שמכילה ... והתכונן לבוקר שמקדם את היום... ניתן חזור לפרק הראשון ולעיין בפסקה זו בהרחבה. יום שני: המקבילה של יום אחד . יום שני: באופן הזה יצרה התודעה האנושית במרחבה את יחידת הזמן הבסיסית - בשנית. יום שני זהו מופע היום האחד והשלם בשנית, יום זה יחידת הזמן שמכילה את חוליות המידע של השרשרת המלאה. ושוב, אני מרכין את ראשי ולוחש: אינני מזהה את כל התווים בתמונה... אינני מצליח לחזור אל תודעתי המקורית, לא הצלחתי לקלוט את התמונה המלאה... וכך מגיע היום השלישי, נתראה שם. ...