... רוב המבקרים הנון - אתיאיסטים יש טיעונים מבוססים לקיומו. ביקורת נוספת היא של אגנוסטים כלפי האתיאיזם החזק, שסבורים שאין סיבה מספקת לדחות את קיום האל נחרצות, ומאיגנוסטים, הדוגלים באי - קוגניטיביות תאולוגית (Theological noncognitivism), לפיה דיון על קיום האלוהות או על מהותה הוא בעייתי כיוון שלשיטתם המונח תמיד אינו מוגדר היטב ולא ניתן לתפישה במסגרת של קוגניטיביות אנושית. נטען כי ההשקפה האתאיסטית פונדמנטליסטית והיא למעשה בבחינת אמונה (דתית או שאינה), ולא עובדה, אף שהיא כביכול מוצגת ...

... גנטית צנועה שעלולה להיווצר עקב למידה וחיקוי. כמו כן, ייתכן כי להמיספרה הימנית במוח, האחראית לתהליכים קוגניטיביים שאינם מילוליים, קיימת חשיבות בהתפתחות הפרעה זו. גורמים פסיכו - חברתיים: קיימות ראיות כי טראומה חמורה החוזרת בילדות, גופנית או מינית, היא גורם סיכון משמעותי ...

... חוסר אמונה ביכולת אישית, הלקאה עצמית, רגשות אשם, חרדה, סף תסכול נמוך, שיעמום, הסתגרות, תחושת בדידות, חוסר רצון להיות בחברה. 2. קוגניטיבית - קושי להקשיב, להתרכז, לעבד אינפורמציה, חשיבה איטית וקושי לקבל החלטות. 3. ...

... ומקיפה של המונח, ניתן לקבוע שהנחה מסוימת נחשבת לאובייקטיבית כאשר תנאי האמת שלה הינם חסרי - תלות קוגניטיבית - כלומר, אינם תוצאה של שיפוט הנעשה על ידי ישות ... עמדות, רגשות ו או אמונות של הפרט. הפילוסוף הסקוטי דיוויד יום, שהיה דמות מפתח בהתפתחות הגישה הקוגניטיבית, סבר כי תקפותה של תכונה מוסרית אצל פרט, תתקיים ... פילוסוף אמריקני חשוב, טען שסיום כלשהו, הוא טוב לאותו אדם למשל, אם זה היה רצונו. לפי הגישות הלא - קוגניטיביות של אתיקה סובייקטיבית - כמו אמוטיביזם ... מדעיות כמו בכימיה, ביולוגיה או היסטוריה. הן מתארות (או נכשלות לתאר) - תוך כדי גישה בלתי - תלויה קוגניטיבית - מודל לשיפוט מוסרי. ישנן גישות שונות לאתיקה ...

... מילון מונחי האקדמיה ללשון העברית: הזיה) הוא מצב בלבולי חריף, המתאפיין בירידה קוגניטיבית חריפה עם שינויים תנודתיים במצב ההכרה. הסממן הבולט ביותר של מצב זה הוא ירידה ברמת הקשב, אם כי כל התחומים הקוגניטיביים עלולים להיפגע. זהו מצב שכיח וסיבה משמעותית לתחלואה ולתמותה, בפרט בקרב האוכלוסייה המבוגרת המאושפזת במוסדות רפואיים. ישנן סיבות רבות העלולות לגרום ... אירועים חוזרים של דליריום. גורם הסיכון השני המזוהה ביותר עם דליריום הוא תפקוד קוגניטיבי ירוד עוד קודם להופעת הדליריום, כאשר לא מן הנמנע שישנו קשר מובנה בין הגיל המבוגר לתפקוד הקוגניטיבי הירוד. בכלל המחלות המאופיינות בתפקוד קוגניטבי ירוד נכלל הקיהיון, כאשר כשני שלישים ממקרי הדליריום מתרחשים במטופלים עם קיהיון. במיוחד מועדים המטופלים ... נוספים שנקשרו הם סרוטונין וגלוטמט. תסמינים וסימנים: דליריום מתאפיין בירידה קוגניטיבית חריפה, כאשר הסממן הבולט ביותר הוא הפרעה בקשב, המתבטאת למשל בהסחת דעת בקלות וקושי במעקב אחר הנאמר בשיחה. בנוסף, ייתכנו שינויים ברמת ההכרה, הן לכיוון של עוררות יתר והן לכיוון של ערפול הכרה. תחומים קוגניטיביים נוספים העלולים להיפגע בעת דליריום הם זיכרון, התמצאות, תפישה, תהליכי חשיבה, וכפועל יוצא גם שיפוט ובוחן מציאות. מצב הרוח נוטה להשתנות באופן תכוף, ... הקשב וההכרה הבסיסית, עם תנודות בחומרתה במהלך היום. C - הפרעה נוספת בתפקוד הקוגניטיבי (למשל, חסכים בזיכרון, חוסר התמצאות, שפה, יכולות מרחביות ותפישה) D - ההפרעות בקריטריונים A ו - C אינן מוסברות בצורה טובה יותר עד ידי הפרעה נוירוקוגניטיבית קיימת, מאובחנת או מתפתחת אחרת ואינן מתרחשות בהקשר של רמת עוררות ירודה מאוד, כמו בתרדמת. E -ישנה עדות מתולדות החולה, מהבדיקה הגופנית ומממצאי המעבדה ... דליריום לקיהיון, אשר מתבטא מחד בסיכון המוגבר להתפתחות דליריום על רקע ירידה קוגניטיבית קיימת ומאידך בנזק המוחי האפשרי לאחר אירועי דליריום, דליריום נבדל מקיהיון במהלכו החריף והתנודתי. בעוד שדליריום, כאמור, מתפתח תוך זמן קצר ובמהלך ... רמת הקשב וההכרה נשמרת עקבית. מלבד זאת, ישנם הבדלים באופי הפגיעה בתחומים הקוגניטיביים השונים: הזיכרון הנפגע בדליריום הוא זיכרון לטווח קצר ובקיהיון יותר זיכרון לטווח ארוך, הדיבור בדליריום אינו ברור, בין אם הוא איטי או מהיר, בעוד ...

... כי רמה גבוהה של רגשנות חיובית מסייעת לביצוע עיבוד שיטתי, זהיר וקוגניטיבי ולפיכך, תהליך קבלת ההחלטות שלהם הופך להיות יותר יעיל, יסודי, גמיש וחדשני. בנוסף לכך, רמה גבוהה של רגשנות חיובית מסייעת ליצירתיות, גמישות קוגניטיבית, תגובות חדשניות, פתיחות למידע חדש, והתמודדות עם בעיות מנטאליות, מכיוון שהיא מעודדת גישה של פתרון בעיות וחיפוש מגוון אחר תוצאה מספקת ומתאימה. לבסוף, נמצא כי רמה גבוהה של ...

... מטרות: להערכה הפסיכולוגית מספר מטרות: לתאר את אופן ההתפתחות, המצב הקוגניטיבי , האקדמי, הרגשי, האישיותי, החברתי וההתנהגותי של האדם. להבין טוב יותר בעיות פסיכולוגיות רגשיות או התנהגותיות של האדם, ... אינטליגנציה והישגים (מבחני IQ), הם מבחנים שתוכננו למדוד תפקודים קוגניטיביים ספציפיים של הנבדק, בהשוואה לנורמות כלליות. המבחנים בודקים תפקודים כמו ידע כללי, יכולת מילולית, זיכרון, טווח קשב, ... הליקוי, שנגרמו בעקבות פציעה או מחלה שידועה כמשפיעה על תפקודים נוירוקוגניטיביים. מחקר להשוואה בין יכולות נוירופסיכולוגיות של נבדקים בקבוצות ניסוי שונות. ראיונות ותצפיות: ראיון ותצפית קליניים הם ...

... שאומרת, שניתן לעורר מוטיבציה באמצעות שיטות תגמול או ענישה. כל סוג של שיטת תגמול יוצאת מנקודת מוצא בסיסית שהילד מסוגל מבחינה קוגניטיבית , תפיסתית והתפתחותית לבצע את המשימה המוטלת עליו, אבל פשוט אינו רוצה או שאין לו מוטיבציה לעשות זאת. לכן, אם יינתן לו תמריץ הוא יעשה זאת. בעבור ילדים בעלי ...

... כך ייתכן שקיים חופש בחירה אמיתי, זהו החופש לא לעשות משהו. גם זרם הפסיכולוגיה הקוגניטיבית , אשר השווה את המוח האנושי למחשב, לא הותיר כל מקום לבחירה חופשית. גילוי תורת הקוונטים העלה שאלה מחודשת לגבי ...

... הנושא הנחקר. סקרנות אנושית אצל האדם, סקרנות היא היפוכה של אדישות. היא אופיינית לגיל הילדות ונחשבת לתכונה רצויה של האדם הבוגר. סקרנות והתפתחות קוגניטיבית הסקרנות היא תכונה שקיימת באדם מילדות - סקרנות הסקרנות היא היבט חשוב של התפתחות קוגניטיבית ומנבא של רווחה נפשית חיובית. בהתאם לכך, בתרבויות רבות, ובכללן החברה המערבית, נחשבת כתכונה שראוי לעודדה ולטפחה בקרב ... סיפוק רב יותר כך גוברת נכונותם להתנסות בנסיונות נוספים. במובן הזה ההתנהגות החקרנית מחזקת את עצמה. ניתן לראות את הסקרנות כרכיב משמעותי בהתפתחות קוגניטיבית. זאת משום שהסקרנות מתחילה כמצב תודעתי של רעב לידע המעורר את הצורך לחקור ומתגבשת בהדרגה לבגרות אינטלקטואלית. עם זאת, ...