... מהו הדפוס שעליך לשחרר כדי לקדם את עצמך לריפוי הגוף והנפש, ונעבוד על יישום השינוי, הן על ידי תרגול קוגניטיבי של חשיבה חיובית ושינוי דפוסי החשיבה השליליים, והן על ידי שימוש בהילינג לאיתור החסימות האנרגטיות, שחרורן וחיזוק המוקדים האנרגטיים ...

... הסבר זה של התניה קלאסית טראומטית הוא פשוט והגיוני הרבה יותר כהסבר לפוביה מסוסים ולפוביות בכלל. הגישה ההתנהגותית - קוגניטיבית לפי גישה זו, ניתן להסביר פוביות ספציפיות על פי עקרונות ההתניה הקלאסית - גירוי נייטרלי שמקושר עם אירוע טראומטי ... יותר, גם אם הגירוי המותנה המפחיד לא היה בסביבה, עלולה הפוביה להשתמר או להתגבר, תופעה שמכונה אפקט הניפוח. הגישה הקוגניטיבית מוסיפה לגישה ההתנהגותית, ומסבירה איך הקוגניציה תורמת לשימור פוביות. אנשים בעלי פוביה נמצאים בכוננות מתמדת לקראת הופעתו של הגירוי ... מטיפול התנהגותי, כי כיום רבים טוענים שצריך לחוות את הפחד כדי ליצור הכחדה יעילה של הפוביה. הטיפול ההתנהגותי - קוגניטיבי טיפול זה נתפס יעיל יותר, וכולל כמה שיטות אפשריות: הקהיה שיטתית - תחילה יש אימון בהרפיה, אחר כך בונים ... פוביה ספציפית בילדות ייחודה של פוביה ספציפית כשמדובר בילדים הוא שתחילת הופעתה היא בתקופה שבה הפחד תואם לשלב ההתפתחותי והקוגניטיבי של הילד. לכן ייתכן שפוביה היא ביטוי להחמרת פחדים רגילים שיש לילדים בגילאים שונים, ולכן היא שונה במקצת מפוביות ...

... לשאלת שאלות וחוסר יכולת לייצר דיאלוג רפואי או להביע דאגות (Abdulhadi, et al, 2006). כמו כן, נראתה הפחתה בתפקוד קוגניטיבי ופיסיולוגי מבחינת יעילות הטיפול לטווח הקצר והארוך כשבתראפיות פיסיות באו לביטוי התנהגויות לא ורבאליות, כגון אי חיוך ובהסתכלות אלאה ...

... על החוק גם בהווה, שמעשיהם דווקא מגדילים את כבודם בעיני מאמיניהם, שייכת אולי גם היא לתחום זה. קיים מאפיין קוגניטיבי מעניין, החוזר ונשנה בתיאורים שמביאה אולמן52 מפי מקבלי - אמונה על תחילת המהפך שהתחולל בהם: במעין הבזק משמעות מסנוור, ...

... לפרויקט מסוים ואינה נלמדת. יצירתיות היא תכונה שנרכשת ברוב המקרים במהלך הילדות והיא נעוצה בדבר הנקרא ביטחון במחשבה וגמישות קוגניטיבית. כאשר ההורים והמערכת שסביב הילד (גן ילדים, בית ספר בשנים ראשונות, העבודה של השמרטף / ית עם הילד וכו) ... יכול להגביר את היצירתיות. קיימות תאוריות הגורסות, כי יצירתיות יכולה להיות מושפעת מאפקט, בעיקר כיוון שאפקט חיובי גורם לתנודות קוגניטיביות אשר מגרות יצירתיות. עפי אייזן, לאפקט חיובי קיימות שלוש השפעות עיקריות על פעילות קוגניטיבית: אפקט חיובי יוצר חומר קוגניטיבי נוסף אשר יכול לשמש לעיבוד נוסף, ובכך מגדיל את מספר האלמנטים הקוגניטיביים הפנויים ליצירת אסוציאציות. אפקט חיובי מביא לתשומת לב לא מרוכזת (defocused) ולהקשרים קוגניטיביים יותר מורכבים, אשר מרחיבים את האלמנטים המשמעותיים לבעיה. אפקט חיובי מגביר את הגמישות הקוגניטיבית, ובכך מגדיל את ההתסברות שאלמנטים קוגניטיביים מגוונים יהיו מקושרים אחד לשני. תהליכים אלו ביחד גורמים לאפקט חיובי להיות בעל השפעה חיובית על יצירתיות. חוקרים אחדים מציעים (ברברה פרדריקסון) שרגשות חיובים, כגון: שמחה ואהבה מרחיבים את הרפרטואר הקוגניטיבי והביצועי של אנשים: חוויות בעלות רגשות חיוביים מסוימים גורמים לאנשים לנטוש תבניות התנהגותיות ידועות ולשאוף לדרכי חשיבה ומעשים חדשים, יצירתיים ולא מקובלים. לפי מחקרים אחרים, רגשות חיוביים מרחיבים את מספר האלמנטים הקוגניטיביים העומדים ליצירת אסוציאציות (מרחב תשומת הלב) ואת מספר האלמנטים הקשורים לבעיה (מרחב הקוגניציה). אלה אותם היבטים של פעילות מנטלית, ...

... - מבוא חשיפה ממושכת (באנגלית Prolonged exposure therapy או PE) היא שיטת טיפול השייכת לתחום הטיפול ההתנהגותי ולתחום הטיפול הקוגניטיבי - התנהגותי שנועדה לטפל באנשים הסובלים מהפרעת דחק פוסט - טראומטית. השיטה מתאפיינת בחשיפה דמיונית מבוקרת ומתמשכת לאירוע הטראומטי ... כיעילה לטיפול בהפרעת דחק פוסט - טראומטית (PTSD) ובדיכאון, חרדה וכעס המלווים אותה. השיטה, המתבססת על עקרונות של טיפול קוגניטיבי התנהגותי, נבדקה במחקרים אמפיריים ב - 20 השנים האחרונות ונמצאה באופן מובהק כיעילה ומביאה להורדה משמעותית של הסימפטומים אצל ...

דליריום - מבוא דליריום (Delirium, לפי מילון מונחי האקדמיה ללשון העברית: הזיה) הוא מצב בלבולי חריף, המתאפיין בירידה קוגניטיבית חריפה עם שינויים תנודתיים במצב ההכרה. הסממן הבולט ביותר של מצב זה הוא ירידה ברמת הקשב, אם כי כל התחומים הקוגניטיביים עלולים להיפגע. זהו מצב שכיח וסיבה משמעותית לתחלואה ולתמותה, בפרט בקרב האוכלוסייה המבוגרת המאושפזת במוסדות רפואיים. ישנן סיבות רבות ... מעל גיל 75, מעל 60% חווים אירועים חוזרים של דליריום. גורם הסיכון השני המזוהה ביותר עם דליריום הוא תפקוד קוגניטיבי ירוד עוד קודם להופעת הדליריום, כאשר לא מן הנמנע שישנו קשר מובנה בין הגיל המבוגר לתפקוד הקוגניטיבי הירוד. בכלל המחלות המאופיינות בתפקוד קוגניטבי ירוד נכלל הקיהיון, כאשר כשני שלישים ממקרי הדליריום מתרחשים במטופלים עם קיהיון. במיוחד ... של תאי עצב מפרישי אדרנלין במקום הכחול. מוליכים עצביים נוספים שנקשרו הם סרוטונין וגלוטמט. תסמינים וסימנים: דליריום מתאפיין בירידה קוגניטיבית חריפה, כאשר הסממן הבולט ביותר הוא הפרעה בקשב, המתבטאת למשל בהסחת דעת בקלות וקושי במעקב אחר הנאמר בשיחה. בנוסף, ייתכנו שינויים ברמת ההכרה, הן לכיוון של עוררות יתר והן לכיוון של ערפול הכרה. תחומים קוגניטיביים נוספים העלולים להיפגע בעת דליריום הם זיכרון, התמצאות, תפישה, תהליכי חשיבה, וכפועל יוצא גם שיפוט ובוחן מציאות. מצב הרוח ... עד ימים ספורים) ומייצגת שינוי מרמת הקשב וההכרה הבסיסית, עם תנודות בחומרתה במהלך היום. C - הפרעה נוספת בתפקוד הקוגניטיבי (למשל, חסכים בזיכרון, חוסר התמצאות, שפה, יכולות מרחביות ותפישה) D - ההפרעות בקריטריונים A ו - C אינן מוסברות בצורה טובה יותר עד ידי הפרעה נוירוקוגניטיבית קיימת, מאובחנת או מתפתחת אחרת ואינן מתרחשות בהקשר של רמת עוררות ירודה מאוד, כמו בתרדמת. E -ישנה עדות מתולדות ... דליריום). אבחנה מבדלת: הגם שקיים קשר בין דליריום לקיהיון, אשר מתבטא מחד בסיכון המוגבר להתפתחות דליריום על רקע ירידה קוגניטיבית קיימת ומאידך בנזק המוחי האפשרי לאחר אירועי דליריום, דליריום נבדל מקיהיון במהלכו החריף והתנודתי. בעוד שדליריום, כאמור, מתפתח תוך ... בצורה הדרגתית וזחלנית לאורך שנים ובמהלך היממה רמת הקשב וההכרה נשמרת עקבית. מלבד זאת, ישנם הבדלים באופי הפגיעה בתחומים הקוגניטיביים השונים: הזיכרון הנפגע בדליריום הוא זיכרון לטווח קצר ובקיהיון יותר זיכרון לטווח ארוך, הדיבור בדליריום אינו ברור, בין אם ...

... הגדרת האינטליגנציה הרגשית משתנה לעתים תכופות. תוכן עניינים: 1 רקע היסטורי 2 הגדרת אינטליגנציה רגשית 2.1 אינטליגנציה רגשית כיכולת קוגניטיבית (Ability EI) 2.1.1 מדידת אינטליגנציה רגשית כיכולת קוגניטיבית 2.2 אינטליגנציה רגשית כתכונת אישיות (Trait EI) 2.2.1 מדידת אינטליגנציה רגשית כתכונת אישיות 2.3 מודלים מעורבים לאינטליגנציה רגשית 2.3.1 ... אינטליגנציה רגשית איננה סוג אינטליגנציה חדש 3.1.2 הטיה תרבותית בהגדרת המושג 3.2 מדידה 3.2.1 ביקורת על מדדים מבוססי יכולת קוגניטיבית 3.2.2 ביקורת על מדדי דיווח עצמי 3.3 ממצאים 3.3.1 לאינטליגנציה רגשית אין ערך ניבויי משמעותי 3.4 יחסי גומלין בין אינטליגנציה רגשית לאינטליגנציה קוגניטיבית בבדיקת ביצועים בעבודה 3.5 הקשר שבין מחוננות לאינטליגנציה הרגשית 4 שיפור האינטליגנציה הרגשית רקע היסטורי: ניתן לאתר את שורשיו ... דרווין (1872/ 1965) אודות חשיבותו של ביטוי רגשי להישרדות והסתגלות. במאה ה - 19, ניסיונות להגדרת אינטליגנציה התמקדו בהיבטים הקוגניטיביים כגון זיכרון ופתרון בעיות, אולם מספר חוקרים החלו לזהות את חשיבות ההיבטים הלא קוגניטיביים ולהתייחס לכך בעבודותיהם. לדוגמה, אדוארד לי תורנדייק (1920) הציג את מושג האינטליגנציה החברתית אותה תיאר כמיומנות ההבנה והניהול של אנשים אחרים. ב - 1940, דיוויד וקסלר התייחס להשפעת הגורמים הלא - קוגניטיביים על התנהגות, וציין כי הניסיון לשרטט מודל לאינטליגנציה האנושית לא יהיה שלם ללא תיאור מקיף של גורמים אלו. בדומה ... ומתקנים אף את הגדרותיהם הם. עם זאת, ניתן לזהות 3 מודלים מרכזיים להגדרת ומדידת אינטליגנציה רגשית: אינטליגנציה רגשית כיכולת קוגניטיבית (Ability EI): מאייר וסאלובי שואפים להגדיר את האינטליגנציה הרגשית במסגרת הקריטריונים המקובלים לאינטליגנציה חדשה. לפי המודל, אינטליגנציה רגשית משלבת ... (אמפתיה) מהווה כישור חברתי חשוב לשימור יחסים בין אישיים חיוביים. שימוש ברגשות - היכולת לרתום את רגשותינו לטובת תהליכים קוגניטיביים שונים כגון חשיבה ופתרון בעיות. על פי המודל, אדם בעל אינטליגנציה רגשית גבוהה יכול להשתמש ברגשותיו המשתנים לטובת המטלה ... האחר מתייחס ליכולת השפעה, קרי יכולת להלהיב ולהניע או לגרום לזהירות יתר ככלי להשפעה חברתית. מדידת אינטליגנציה רגשית כיכולת קוגניטיבית: כאמור, מודלים תאורטיים שונים הביאו לבניית כלי מדידה שונים של האינטליגנציה הרגשית. על אף חפיפה מסוימת בין כלי המדידה ... תכונתית במסגרת המחקר על אישיות (להבדיל מאינטליגנציה). ההתייחסות לאינטליגנציה רגשית כאל תכונת אישיות מוציאה אותה ממסגרת ההתייחסות של יכולת קוגניטיבית, ויש לכך השלכות מהותיות על ניסוח ההשערות ואופן בדיקתן. מדידת אינטליגנציה רגשית כתכונת אישיות: במהלך הזמן פותחו מבחני דיווח ... אופטימיות, פתיחות, מוכוונות). מודלים מעורבים לאינטליגנציה רגשית: מודלים אלה מכונים מודלים מעורבים מכיוון שהגדרתם את המושג מכילה הן יכולות קוגניטיביות והן תכונות אישיות, והיא מתייחסת לשילוב ביניהן כהכרחי להגדלת רווחתו האישית של הפרט. אינטליגנציה רגשית - חברתית (בר און): ... על פי המודל, אנשים בעלי מנת משכל רגשית גבוהה יצליחו להתמודד טוב יותר עם דרישות ולחצי הסביבה, מכיוון שאינטליגנציה קוגניטיבית ואינטליגנציה רגשית תורמות באופן שווה לאינטליגנציה הכללית של האדם, שיכולה להצביע על פוטנציאל ההצלחה בחיים. מדידת אינטליגנציה רגשית על ... חמשת המרכיבים שהוצעו על ידי המודל התאורטי. על פי בר און, מטרת המבחן אינה למדוד תכונות אישיות או יכולת קוגניטיבית, אלא להעריך את יכולתו של האדם להתמודדות מוצלחת עם דרישות הסביבה. אינטליגנציה רגשית כמיומנות (גולמן): במודל הראשון שהוצע על ... מילולית, ויסות עצמי, תכנון, הפניית קשב. ניתן לראות כי ישנם חילוקי דעות באשר למהות המושג - האם מדובר ביכולת קוגניטיבית, במיומנות שניתן לפתח, או בתכונת אישיות? Locke טוען כי אין הצדקה להגדרת המושג כסוג חדש של אינטליגנציה. לדבריו, זהו ... הנחה הנובעת מאמונה אישית של הכותב לגבי הצורך לשלוט ברגשות ולא לאמץ אותם. מדידה: ביקורת על מדדים מבוססי יכולת קוגניטיבית: ביקורת אחת מופנית כלפי המבחנים מבוססי היכולת כדוגמת MSCEIT ולאופן הציינון שלהם. מאחר שאין תשובות נכונות אובייקטיבית לשאלות, נעשה ... כי כתוצאה משיטת ציינון זו, ייתכן שהמבחן מודד קונפורמיות ולא אינטליגנציה רגשית. ברודי (2004) טען כי בניגוד למבחני יכולת קוגניטיבית, מבחני יכולת רגשית מודדים ידע על רגשות אך לא את היכולת עצמה. המשמעות היא שגם אם אדם יודע לדווח ... רגשית לזו של מדדי אינטליגנציה או מדדי אישיות, ואף פעם לא לשניהם במקביל. יחסי גומלין בין אינטליגנציה רגשית לאינטליגנציה קוגניטיבית בבדיקת ביצועים בעבודה: מחקרים שבדקו אינטליגנציה רגשית וביצועים במילוי דרישות תפקיד בעבודה מראים ממצאים מעורבים: בחלק מהמחקרים נמצא קשר ... עקבי. סקירת המחקרים הובילה את החוקרים קוטה ומיינרס (2006) להציע הצעה של מודל מפצה בין אינטליגנציה רגשית לבין אינטליגנציה קוגניטיבית, באופן שבו הקשר שבין ביצועים בעבודה לבין אינטליגנציה רגשית הופך לחיובי יותר ככל שרמת האינטליגנציה הקוגניטיבית של האדם יורדת. תוצאות המחקר שלהם הראו אכן כי קיים יחס מפצה: מועסקים עם IQ נמוך מבצעים טוב יותר ... שהם בעלי אינטליגנציה רגשית גבוהה. בנוסף, מחקר זה מראה כי מעבר לדיון לגבי הגדרת האינטליגנציה הרגשית ומקומה ביחס לאינטליגנציה הקוגניטיבית, יכולים להתקיים בין שני סוגי היכולות הללו קשרים מורכבים. ישנה צפייה כי מחקר עתידי ימצא את הקשר בין אינטליגנציה רגשית לקוגניטיבית. הקשר שבין מחוננות לאינטליגנציה הרגשית: במחקרים שנערכו נמצא כי קיים קשר בין מחוננים ללא מחוננים ברמת האינטליגנציה הרגשית. צעירים ...

אימון אישי ואימון עסקי - בהתאם לגישה הקוגניטיבית - התנהגותית האימון הפך בשנים האחרונות לאחת השיטות הפופולאריות, לשם יצירת שינויים בכל תחומי החיים. המאמן מבהיר ביחד עם ... מאחר ובשנים המוקדמות הוריו לא תמכו וביקרו כל עשייה שלו - מה שהובילה לקושי בהתמדה). אימון על פי הגישה הקוגניטיבית - התנהגותית נע בדרך כלל בין 15 ל - 30 מפגשים, כשראשית נעשית הערכה לגבי חוזק האגו ומנגנוני ההגנה, ... מפוסט - טראומה ולא ממשבר אמצע החיים. אם כך, לאחר הערכת חוזק האגו והבנה לגבי משמעות הקשיים, מתחילים בעבודה הקוגניטיבית - התנהגותית. מדובר בעבודה קצרה, ממוקדת ועוצמתית, המתייחסת לצרכים הייחודיים של כל אדם ואדם. העבודה מתמקדת בגילוי והעצמה של ... החלק שלה, מה ניתן לעשות אחרת ועוד. לאחר הבנה מעמיקה יותר לגבי הדפוסים המשוחזרים, בונים מטרות לעבודה, כאשר הגישה הקוגניטיבית - התנהגותית, יוצאת מתוך נקודת הנחה כי שינוי חיצוני יוביל לשינוי פנימי. מתוך העבודה, הדר הבינה כיצד יחסיה בעבר ... כל אדם מתמודד בדרך ספציפית אותה למד במשך השנים, אשר לעיתים אינה יעילה עבורו, בייחוד במצבי משבר ולחץ. האימון הקוגניטיבי - התנהגותי, מאתר את דפוס הפעולה הדומיננטי ומסייע באמצעות כלים ברורים להרחיב את יכולותינו הפנימיים, על מנת להתמודד ולצמוח ...

קל להבין וקל לשכוח / שיפור יכולת שכלית וקוגניטיבית קל להבין וקל לשכוח קבלה עצמית זה הדבר שהכי קל להבין אותו ומצד אחר, הכי קל לשכוח אותו, וכמו ... מבטו על החיים כל הזמן בצורה אחרת, וכך מתפתח בחייו לרמות הבנה חדשות בזכות מיומנויות אלה. שיפור יכולת שכלית וקוגניטיבית מיומנות ההעמקה חשובה על מנת שהאדם יחקור נושאים שאותם הוא לומד, ויבין אותם טוב יותר, זה הופך אותו להיות ...