... להבין וקל לשכוח שיפור יכולת שכלית וקוגניטיבית קל להבין וקל לשכוח קבלה עצמית זה הדבר שהכי קל להבין אותו ומצד אחר, הכי קל לשכוח אותו, ... שונות בחייו, כך הוא מעמיק את מבטו על החיים כל הזמן בצורה אחרת, וכך מתפתח בחייו לרמות הבנה חדשות בזכות מיומנויות אלה. שיפור יכולת שכלית וקוגניטיבית מיומנות ההעמקה חשובה על מנת שהאדם יחקור נושאים שאותם הוא לומד, ויבין אותם טוב יותר, זה ...

... בדרך כלל זה בא כתוצאה מנסיבות מסוימות, למשל מצב בו הילד לא קורא או לא כותב בצורה ברורה. כפי שאמרנו השאלה מה זה אבחון פסיכודידיקטי מתחלקת לשניים, החלק השני שלה זה אבחון פסיכולוגי. אבחון הכולל הערכה קוגניטיבית של הילד. כאן בודקים את רמת האינטליגנציה שלו, וכן יכולות רגשיות, חברתיות ועוד. ...

... היום - יומי שלו. אם כאלה הם פני הדברים לגבי כל אחד מאתנו, צאו וחישבו מהי המשמעות כלפי בני הגיל המבוגר, הנתונים ממילא בתהליכים מתמשכים של שינויים גופניים, קוגניטיביים , מנטאליים, נפשיים, חברתיים, משפחתיים, ועוד ועוד. אל נתפלא איפוא לקרוא את הנתונים שהובאו בפתח המאמר, והמלמדים ...

... ועכשיו! כל מה שאנו יודעים בוודאות הוא הרגע הזה! לחכות לרגע בו אני אהיה רזה על מנת להיות מאושרת משמעו חיים של סבל. לכן יותר ויותר אנשים פונים לתהליכים קוגניטיביים, על מנת ליצור שינוי בתפיסה ולהשתחרר מהפרעות אכילה. הדרך הנכונה והבריאה לרזות היא דרך חיזוקים חיוביים, דרך העצמה של יכולות וחיזוק של משאבים. גם אם אתם מרגישים נטולי כל ...

... 1 רקע היסטורי 2 הגדרת אינטליגנציה רגשית 2.1 אינטליגנציה רגשית כיכולת קוגניטיבית (Ability EI) 2.1.1 מדידת אינטליגנציה רגשית כיכולת קוגניטיבית 2.2 אינטליגנציה רגשית כתכונת אישיות (Trait EI) 2.2.1 מדידת אינטליגנציה רגשית כתכונת אישיות 2.3 מודלים מעורבים לאינטליגנציה רגשית 2.3.1 אינטליגנציה רגשית - ... הטיה תרבותית בהגדרת המושג 3.2 מדידה 3.2.1 ביקורת על מדדים מבוססי יכולת קוגניטיבית 3.2.2 ביקורת על מדדי דיווח עצמי 3.3 ממצאים 3.3.1 לאינטליגנציה רגשית אין ערך ניבויי משמעותי 3.4 יחסי גומלין בין אינטליגנציה רגשית לאינטליגנציה קוגניטיבית בבדיקת ביצועים בעבודה 3.5 הקשר שבין מחוננות לאינטליגנציה הרגשית 4 שיפור האינטליגנציה הרגשית רקע היסטורי: ניתן לאתר את שורשיו הראשוניים של המונח כבר בעבודתו של ... להישרדות והסתגלות. במאה ה - 19, ניסיונות להגדרת אינטליגנציה התמקדו בהיבטים הקוגניטיביים כגון זיכרון ופתרון בעיות, אולם מספר חוקרים החלו לזהות את חשיבות ההיבטים הלא קוגניטיביים ולהתייחס לכך בעבודותיהם. לדוגמה, אדוארד לי תורנדייק (1920) הציג את מושג האינטליגנציה החברתית אותה תיאר כמיומנות ההבנה והניהול של אנשים אחרים. ב - 1940, דיוויד וקסלר התייחס להשפעת הגורמים הלא - קוגניטיביים על התנהגות, וציין כי הניסיון לשרטט מודל לאינטליגנציה האנושית לא יהיה שלם ללא תיאור מקיף של גורמים אלו. בדומה לכך, הווארד גארדנר (1975) בהציגו את תאוריית ... 3 מודלים מרכזיים להגדרת ומדידת אינטליגנציה רגשית: אינטליגנציה רגשית כיכולת קוגניטיבית (Ability EI): מאייר וסאלובי שואפים להגדיר את האינטליגנציה הרגשית במסגרת הקריטריונים המקובלים לאינטליגנציה חדשה. לפי המודל, אינטליגנציה רגשית משלבת את תחומי ... בין אישיים חיוביים. שימוש ברגשות - היכולת לרתום את רגשותינו לטובת תהליכים קוגניטיביים שונים כגון חשיבה ופתרון בעיות. על פי המודל, אדם בעל אינטליגנציה רגשית גבוהה יכול להשתמש ברגשותיו המשתנים לטובת המטלה שמולו. שימוש נוסף הוא בבחירה מבין מספר ... או לגרום לזהירות יתר ככלי להשפעה חברתית. מדידת אינטליגנציה רגשית כיכולת קוגניטיבית : כאמור, מודלים תאורטיים שונים הביאו לבניית כלי מדידה שונים של האינטליגנציה הרגשית. על אף חפיפה מסוימת בין כלי המדידה השונים, מרבית החוקרים מסכימים על כך שהם ... לאינטליגנציה רגשית כאל תכונת אישיות מוציאה אותה ממסגרת ההתייחסות של יכולת קוגניטיבית, ויש לכך השלכות מהותיות על ניסוח ההשערות ואופן בדיקתן. מדידת אינטליגנציה רגשית כתכונת אישיות: במהלך הזמן פותחו מבחני דיווח עצמי רבים, בין היתר שאלון ה - ... מודלים אלה מכונים מודלים מעורבים מכיוון שהגדרתם את המושג מכילה הן יכולות קוגניטיביות והן תכונות אישיות, והיא מתייחסת לשילוב ביניהן כהכרחי להגדלת רווחתו האישית של הפרט. אינטליגנציה רגשית - חברתית (בר און): לפי גישה זו, אינטליגנציה רגשית - ... גבוהה יצליחו להתמודד טוב יותר עם דרישות ולחצי הסביבה, מכיוון שאינטליגנציה קוגניטיבית ואינטליגנציה רגשית תורמות באופן שווה לאינטליגנציה הכללית של האדם, שיכולה להצביע על פוטנציאל ההצלחה בחיים. מדידת אינטליגנציה רגשית על פי המודל של בר און: ראובן ... המודל התאורטי. על פי בר און, מטרת המבחן אינה למדוד תכונות אישיות או יכולת קוגניטיבית, אלא להעריך את יכולתו של האדם להתמודדות מוצלחת עם דרישות הסביבה. אינטליגנציה רגשית כמיומנות (גולמן): במודל הראשון שהוצע על ידי דניאל גולמן היו חמישה מרכיבים ... קשב. ניתן לראות כי ישנם חילוקי דעות באשר למהות המושג - האם מדובר ביכולת קוגניטיבית, במיומנות שניתן לפתח, או בתכונת אישיות? Locke טוען כי אין הצדקה להגדרת המושג כסוג חדש של אינטליגנציה. לדבריו, זהו עוד מקרה של אינטליגנציה במובן המקובל של IQ, ... לגבי הצורך לשלוט ברגשות ולא לאמץ אותם. מדידה: ביקורת על מדדים מבוססי יכולת קוגניטיבית: ביקורת אחת מופנית כלפי המבחנים מבוססי היכולת כדוגמת MSCEIT ולאופן הציינון שלהם. מאחר שאין תשובות נכונות אובייקטיבית לשאלות, נעשה שימוש בדירוגי מומחים ובהסכמה ... קונפורמיות ולא אינטליגנציה רגשית. ברודי (2004) טען כי בניגוד למבחני יכולת קוגניטיבית, מבחני יכולת רגשית מודדים ידע על רגשות אך לא את היכולת עצמה. המשמעות היא שגם אם אדם יודע לדווח על ההתנהגות המתאימה למצב מסוים, אין פירוש הדבר כי הוא אכן יוכל ... ואף פעם לא לשניהם במקביל. יחסי גומלין בין אינטליגנציה רגשית לאינטליגנציה קוגניטיבית בבדיקת ביצועים בעבודה: מחקרים שבדקו אינטליגנציה רגשית וביצועים במילוי דרישות תפקיד בעבודה מראים ממצאים מעורבים: בחלק מהמחקרים נמצא קשר חיובי ובחלקם לא נמצא ... (2006) להציע הצעה של מודל מפצה בין אינטליגנציה רגשית לבין אינטליגנציה קוגניטיבית, באופן שבו הקשר שבין ביצועים בעבודה לבין אינטליגנציה רגשית הופך לחיובי יותר ככל שרמת האינטליגנציה הקוגניטיבית של האדם יורדת. תוצאות המחקר שלהם הראו אכן כי קיים יחס מפצה: מועסקים עם IQ נמוך מבצעים טוב יותר ומעורבים בהתנהגות אזרחית כלפי הארגון בתדירות גבוהה יותר, ככל שה ... מראה כי מעבר לדיון לגבי הגדרת האינטליגנציה הרגשית ומקומה ביחס לאינטליגנציה הקוגניטיבית, יכולים להתקיים בין שני סוגי היכולות הללו קשרים מורכבים. ישנה צפייה כי מחקר עתידי ימצא את הקשר בין אינטליגנציה רגשית לקוגניטיבית. הקשר שבין מחוננות לאינטליגנציה הרגשית: במחקרים שנערכו נמצא כי קיים קשר בין מחוננים ללא מחוננים ברמת האינטליגנציה הרגשית. צעירים בעלי אינטליגנציה רגשית גבוהה, ...

... שבהם חלים התפתחות או שינוי ובהם: התפתחות מוטורית, התפתחות קוגניטיבית, התפתחות חברתית, התפתחות רגשית, יכולת פתרון בעיות, רכישת שפה, הבנה מושגית, הבנה מוסרית וגיבוש האישיות. ייעוד מגדרי: מצב טבעי בו הורים ... את הזוויג שלו, כלומר, בהתאם להיותו זכרי או נקבי לכאורה. התפתחות קוגניטיבית: העלייה ביכולת של האדם להבין ולפתור בעיות. עלייה זו היא מהמאפיינים העיקריים של תהליך הגדילה. טרטוגן: גורם סביבתי העלול לחולל פגמים ... טבוע הצורך ליצור קשר עם הדמות המטפלת בו. תאוריית ההתפתחות הקוגניטיבית של פיאזה: תאוריה שיוצרה הוא זאן פיאזה, המתייחדת בכך שאינה מסבירה את ההתפתחות כנובעת רק משיפורים כמותיים ביכולת הזיכרון ועיבוד המידע, אלא ...

... אנשים במצב רוח עצוב משקיעים מאמצים רבים במטרה לשנות את המצב השלילי בו שרויים. יכולת עיבוד המידע מושפעת ממצב רוח - לאנשים שמחים, בניגוד לאלו העצובים, קיים חסר זמני במשאבים קוגניטיביים לצורך ביצוע עיבוד מידע מדוקדק ומעמיק. מחקר שניסה לתת תמיכה להסבר אסטרטגיית עיבוד המידע הראה כי חסימה של משאבים על ידי הצגת הסחת דעת, מנע עיבוד מדוקדק ...

... קונפליקט נאמנויות, בו עליו לבחור בין אחד משני הוריו, והבחירה תהיה מושפעת, בין היתר, בתלות שלו בהורה השוהה במחיצתו זמן רב יותר. מאחר שיחסים עם הורים הם בעלי חשיבות מרובה להתפתחות אישית וקוגניטיבית - ילד העומד במרכזו של סכסוך כזה עלול להימצא בסיכון פסיכולוגי. בתי משפט נדרשים להחליט החלטות אשר לוקחות בחשבון את טובת הילד כשיקול המועדף על כל השיקולים האחרים, ומזמינים ...

... ביקורת. יש מצבים בהם המתאבל מתקשה להשלים עם האובדן ולעבור משלב הדיכאון לשלב של התארגנות מחודשת. אנשים במצב זה עלולים לפתח תגובה מתמשכת בעלת מאפיינים רגשיים, קוגניטיביים והתנהגותיים של דיכאון עמוק. התנהגות כזאת ...

... המוצאים את ביטויים בתיפקודים הפיזיולוגיים, כמו כן ישנם להם קשיים באינטגרציה קוגניטיבית של האינפורמציה המתקבלת על ידי המכשור, הם פוחדים וחוששים לגופם ומגיבים בצורה אימפולסיבית לכל קשר עם המכשור. לדוגמה: הצמדת החיישנים על קצות האצבעות. לכן ... קיים גם שילוב מוצלח של טיפול בביופידבק במקרים עם אינדיקציה פסיכיאטרית: היבטים קוגניטיבים של חרדה קשורים לרוב התחושות של חוסר אונים, תיסכול רב ובמיוחד אובדן שליטה. טיפול מוצלח של ביופידבק מאפשר למטופל תחושה של שליטה רצונית בפונקציות שנראו ...