אימון אישי (נקרא גם קואוצ'ינג, מאנגלית: Coaching) הוא מקצוע שעיקרו שיטת הדרכה, הנחיה ואימון, של יחידים או קבוצות, במטרה להשיג יעד מסוים שלהם, או לשפר מיומנויות. השיטה מבוססת על תהליך מובנה אותו מוביל המאמן האישי.

המקצוע החל להתגבש כגישה לשיפור - ביצועים מתוך אימון בעולם הספורט, בספרו של גלוויי (Gallwey) "המשחק הפנימי של הטניס" (The Inner Game of Tennis), בשנת 1974. רעיון "המשחק הפנימי" הורחב והשתכלל בעשורים העוקבים על ידי שימוש בכלים מתחומים של פסיכולוגיה קוגניטיבית, פסיכולוגיה הומניסטית, ספורט, תאוריות ניהול ואסכולות נוספות לחקר התנהגות אנושית, והגיע לכלל תחומי החיים.

הגדרה

האימון האישי שונה מטיפול פסיכולוגי ומייעוץ ארגוני בהיותו מיועד להוביל אל הגשמת מטרות מתוך היכולות הקיימות בידי המתאמן ולא נועד לשנות אותו, וכן בכך שאיננו מנסה להבין את עברו של המשתמש. בנוסף, הוא היותו של האימון האישי כלי אשר שואף לתוצאות בזמן קצר יחסית (עד כחצי שנה)

. הבדל אחר, הוא שכדי להיות פסיכולוג נדרשת הכשרה בת מספר שנים ותואר ממוסד אקדמאי מוסמך.

תהליך האימון במהותו הוא סדרת מפגשים בין מאמן למתאמן, כאשר המתאמן מגדיר במהלכם את היעדים שאליהם הוא שואף להגיע, והמאמן חותר לסייע לו להגיע אליהם.

בבסיס הרעיון של תהליך האימון עומדת הגישה האומרת כי לאדם נתונה יכולת בחירה חופשית בכל שלב ושלב ובכוחו לשנות את דרך התנהלותו. נקודה נוספת בבסיס האימון היא כי לאדם יש יכולת לשנות את מציאות חייו על ידי שינוי תפיסתו את המציאות. המשמעות של הדברים שאותם האדם פוגש היא בידו, ואם ישנה את האופן שבו הוא רואה את המציאות, הוא ישנה גם אותם ומכאן את מהלך חייו. בפני האדם עומדת תמיד האפשרות של שינוי תפיסתו ושינוי דפוסי - פעולתו וכל הנגזר מהם ועל ידי כך להגיע לתוצאות שונות.

ישנם מקרים בהם האדם יכול להוביל את התהליך מתוך עצמו, אך יש מקרים בהם העובדה שהוא גם נושא השינוי וגם מוביל השינוי גורמת לקושי בהתמקדות ואז מתעורר צורך באדם חיצוני מן הצד, מלווה שיוביל את התהליך בצורה מקצועית. נקודה זו היא המזמינה לכאורה את מקצוע המאמן, כאדם שמביט מן הצד, אשר בעזרת הכשרתו המקצועית, נסיונו המקצועי, כלים הלקוחים ממגוון תחומי עיסוק, חשיבה תוצאתית ויכולותיו האישיות, יכול ללוות, לפתוח אפשרויות חשיבה ופעולה חדשות, לשאול את השאלות הנדרשות להערכתו, לעודד, ולשאוף להעצים את המתאמן ולחבר אותו בקשר רציונלי ורגשי כאחד אל הגשמת מטרותיו ולהצלחה.

בדרך כלל, אדם או ארגון שבוחרים להגיע לאימון עושים זאת כאשר קיימת פרשת דרכים, התמודדות עם קושי או צורך לבצע שינוי בדרך החיים, ולעתים קושי להגיע לתוצאות. עם זאת, יש אנשים הבוחרים להתאמן דווקא בעיתות של שגשוג ופריחה, כדי לנצל את המומנטום החיובי ולגדול עוד.

התחומים הנפוצים באימון מסוג זה הם:

אימון אישי להשגת מטרות שונות

אימון למאמן (Supervision)

אימון למתבגרים

אימון עסקי: תמיכה וליווי לבעל עסק. האימון האישי נועד לזהות דרכים שבהן ניתן לשפר את יעילות העסק ורווחיותו. באמצעות האימון ניתן לשאוף לשיפור גורמים שונים בעסק כגון קשרי לקוחות, עבודת צוות, קידום מכירות, ניהול זמן, קביעת יעדים ופיתוח אסטרטגיות שיווק לעסק.

אימון לזוגיות

אימון קבוצתי.

תהליך אימון אישי שנחשב ליעיל הוא כזה המביא לידי ביטוי באופן מיטבי את היכולות של המתאמן ומוביל לתוצאות ולהצלחת המתאמן. האדם מביא את יכולותיו לידי ביטוי מיטבי כאשר מאחורי פעולתו עומדת מודעות לערכים שלו, התגייסות למען חלום שהוא רוצה להגשים או כאשר יש לו אמון ביכולת שלו לבצע זאת. על בסיס זה עושה המאמן שימוש בכלים כמו עידוד, הבאת יכולות למודעות, העלאה ערכים למודעות, קישור בין פעולות ההווה לחזון הפרטי, הבנת חסמים, שימוש בכלי חשיבה תוצאתית, שימוש במשאבים שונים שקיימים כבר בחייו של המתאמן, "השאלת" יכולות מתחום אחד של המתאמן לתחום אחר, כלים מתחום התקשורת הבין אישית, כלים לעבודה רגשית כגון "התמקדות" ודמיון מודרך, ועוד.

בין המשימות העומדות מול המאמן:

חשיפת החלומות או החזון של המתאמן

הבהרת הערכים אשר על פיהם הוא מכוון את חייו

הגדרת המטרות אשר בהגשמתן מעוניין המתאמן

הבנת החסמים המונעים הגעה למטרה והסרתם

הולכת המתאמן אל בניית דרך פעולה

גזירת מטרות המשנה מתוך מטרות העל

ליווי יישום דרך הפעולה

בתהליך האימון האישי שישה שלבים: חשיפת החזון האישי של המתאמן, הבהרת הערכים האישיים, גזירת יעדים, בניית תוכנית עבודה, יציאה לפעולה, מעקב אחר הביצוע.

שיטות הדרכה באימון

לרוב מוגדרות לאימון מטרות ברורות, ולכל מטרה מצורף תיאור של האופן בו היא תושג. תיאור זה הוא השיטה.

אימון הוא, אם כן, תהליך שיטתי להשגת יעדים אישיים על ידי 'שיקוף' של המאמן למתאמן לנקודה שהוא נמצא בה. הוא בנוי ממספר מפגשים, שבהם מבוצע הליך מסודר השואף להוביל את המתאמן אל הגשמת מטרותיו. בתהליך הראשוני על המתאמן להבין את ערכיו ולהתוודע לצרכיו האישיים, לאחר מכן הוא מגבש חזון וגוזר ממנו מטרות, יעדים ומדדים להצלחה, וכן לומד את יתרונותיו ואת החסמים העשויים להפריע לו בהמשך. בהמשך נבנית תוכנית עבודה מסודרת, שבה המתאמן בונה את המשימות שיובילו אותו אל המטרה, תוכנית עבודה זאת אמורה להוביל את המתאמן אל הצלחתו ולהבטיח שימוש נכון ביכולותיו ובמשאביו, תוך כדי פיקוח ובקרה, עד להגעה להצלחה האישית המקוּוה.

חשיבות רבה ניתנת באימון לחתירה לפיתוח הכישורים. שלבי גיבוש התוכנית והפיקוח על ביצועה אמורים לכלול פיתוח כישורים: כישורי תקשורת, יכולות ניהול זמן, יכולות "עמידה על הקרקע" וכנות עצמית לגבי הביצוע, יכולת ריכוז, ויכולות רגשיות. גישות אימון שונות נבדלות גם בדרכים לפיתוח הכישורים.

אימון על פי ערכים נועד לאפשר למתאמן לזהות בהתחלת האימון מה חשוב לו באמת ולאפשר תהליך אימוני ממוקד יותר.

גישות אימון שונות

מקצוע האימון צמח מחוץ לאקדמיה במקומות שונים בעולם, ואין בנמצא תורה מוסכמת על התאוריה של אימון, כמו גם על עצם הגדרתו או הבחנתו מתחומים קרובים כטיפול וייעוץ. הגישות השונות באימון מסתמכות על תפיסות עולם ותחומי ידע שונים בתכלית. ניתן לחלק את עולם האימון בישראל למספר אסכולות עיקריות:

גישה פסיכולוגית - תהליך האימון משתמש בשפה פסיכולוגית והתהליך מאופיין באווירה רגשית.

גישה תוצאתית - האימון מתקיים בתוצאות מדידות בלבד. זוהי גישה מטריאליסטית שעוסקת בעיקר בהצבת מטרות ותכנון פעולות.

גישה רוחנית - האימון משתמש בשפת הניו - אייג'. יש אמונה בכוחות רוחניים של האדם וברוחניות בכלל, שימוש בבודהיזם ובתורות רוחניות שונות.

גישה יהודית - אימון על בסיס השפה והמושגים של היהדות.

גישה טרנספורמטיבית - מטרת תהליך האימון הנה יצירת טרנספורמציה על ידי חשיפת תבניות החשיבה הבסיסיות של המתאמן והחלפת תבניות חשיבה תוקעות בתבניות חשיבה מקדמות. במהלך האימון, נעשה שימוש בכלים מאסכולות שונות כגון: NLP ודמיון מודרך, כלים מתחום האימון ההווייתי, כלים ממוקדי תוצאות וכלים מתחום הפסיכולוגיה (בעיקר הפסיכולוגיה הקוגניטיבית).