... ניזכר בביטוי רב - עוצמה מהתנך לגבי האבל הקשה מכולם, השכול: וימאן להתנחם (בראשית לז 35). אבותינו הקדימו את פרויד ואדלר בהכרת מצבים בהם, ככל שהסבל הוא נורא, הנפש עצמה רוצה בו. ואכן אותה עמדה נפשית של יעקב אבינו חוזרת במכתבו של פרויד לתלמידו הקרוב בינסוואנגר, מייסד הפסיכותרפיה האקזיסטנציאליסטית. פרויד ביקש לנחמו על מות בנו, בהסתמכו על מה שחווה הוא עצמו כאב וסב שכול: למרות שאנו יודעים שאחרי אבידה ... חריפים בעולמו הרגשי והחשיבתי, בהתנהגותו ואפילו בתפיסת המציאות שלו, עד שאילולא ידענו על אסונו היינו חוששים לפסיכוזה. בין כתבי פרויד, בולט אבל ומלנכוליה בהתמקדותו בתהליך הריפוי הטבעי תחילה: הבה נלמד כיצד מתאוששת הנפש בכוחות עצמה ממהלומה קשה, כמו בתהליך האבל, ואז נשאל מה משתבש במצב החולני, זה של הדיכאון. בין האבל הנורמאלי לדיכאון הציב פרויד את האבל הלא - תקין כדרגת ביניים, היכולה ללמד רבות על שתי האחרות. דומני שלא רבים הבחינו כי נושא האבל משתרע על פני מכלול עבודותיו של פרויד מלבד אבל ומלנכוליה. אבל לא תקין מצוי ברקע מחלתה של אנה או. וכמה מפרשות המקרים המפורסמות של הפסיכואנליזה, כפי שנראה להלן. מוזר שכמה מהבחנותיו הגאוניות ביותר של פרויד בנוגע לאבל מופיעות דווקא בחיבור לא - קליני ומוקדם יותר, טוטם וטאבו. אם נתעלם מההשערה המפוקפקת שבסוף הספר בנוגע ... ההחלמה של הנפש, המונע את חסד הזמן מהמתאבל, והמטיל ריבית - מכאובים על מנת הצער הרגילה? עיקר תרומתו של פרויד להבנת האבל היה בהסבת תשומת - הלב לדבר האחרון שהאבל היה רוצה לחשוב עליו: ככל שהיה הנפטר אהוב ויקר, ... להמרות את רצונו דווקא אחרי שכבר איננו. כן בולט הקושי לקחת את חפציו. המשותף לכל דפוסי ההתנהגות הללו, לדברי פרויד, 11 הוא שהם באים למנוע מצב שבו יחוש אדם סיפוק ממות יקירו, מצב שיגרור אשמה קשה מנשוא. הא ראיה, ... זה מציק לו מבפנים. כל אלה הן תופעות המאפיינות גם את האבל התקין, האבל הלא - תקין, על פי פרויד, מתאפיין בכך שהרגשות השליליים כלפי הנפטר אינם יכולים עתה להיות מעובדים, כנראה מפני שהיו חריפים מדי, והאבל נותר תקוע. הפסיכואנליזה שאחרי פרויד הקפידה פחות על ההבחנה בין אבל תקין ולא - תקין. אברהם העיר כי הירידה בהערכה העצמית והאמביוולנציה כלפי הנפטר ... או ננטש מפגין בהתנהגותו הגלויה דפוסי תגובה שניתן להכיר גם באבל הבוגר, וגם מכאן מתבקש תיקון בניסוחיו המוקדמים של פרויד. כך, למשל, הכעס על הנטישה מצד המת הוא, על פי באולבי, חלק מתהליך האבל עצמו. לפיכך, ההתמודדות עם הכעס ... האבל, אכן ראוי הנושא להעמקה. הפנומנולוגיה של האבל הלא - תקין התגלתה כמורכבת ורבת - פנים בהרבה מזו שתיאר פרויד, וחוקרים החלו להבחין בין אבל חסר, מושהה, מעוכב, כרוני, מעוות ובלתי - פתור. 14 הגורמים התורמים להיווצרות האבל הלא ... מות בתה, החל בחלומות פיצוי פשוטים בהן חוזרת המתה אל אמה וכלה בחלום בו היא נפרדת ממנה. הקישור שעשה פרויד לעיל בין האבל לדיכאון, הגיוני ככל שיהיה, לא התקבל כדבר מובן מאליו. ממצאי המחקרים לא היו עקביים: חלקם גילו ... מתגלה גם בפרשות - המקרים הידועות מהספרות. אם ניזכר, למשל, במקרה הידוע של התפרצות אבל לא - תקין בכתבי פרויד (איש החולדה), נמצא גם שם אובדן חוזר. עדות חיה מאין - כמותה בעניין זה מופיעה במכתבו של הרמבם לר ... האחיות לבית ברונטה, שנכתבו בהשפעת אובדן יקיריהן בעוד הן עצמן מתות זו אחר זו. פירוש החלום, על פי עדות פרויד בהקדמה לספרו, נכתב כתגובה למות אביו. דומה שפרויד מציג רק דוגמה מודעת לקשר הפועל בדרכים נפתלות יותר בחייהם של אנשים רבים: סימונטון, בסקירת מחקרים רבים על מאפיינים ... תלמידי מכללה. תמונה דומה עולה מהסקירה של שרפשטיין על פילוסופים ידועים. במסתו היפה על ליאונארדו דא - וינצי שיער פרויד כי אובדן האם בשנות הילדות גרם למדען - האמן לראות בטבע אם תחליפית שאותה ביקש להכיר מקרוב. האבל, אם ...

עקרון המציאות - מבוא בפסיכולוגיה פרוידיאנית ובפסיכואנליזה, עקרון המציאות הוא היכולת של הנפש להעריך את מציאות העולם החיצוני, ולפעול לפיה בהתאם, וזאת בניגוד לפעולתה לפי ... העונג 7 שליטה בדחפים 8 התפתחותו של עקרון המציאות 9 אגו מפוצל 10 חיזוק עקרון המציאות היסטוריה של המושג: פרויד טען כך: אגו שחונך כך נעשה הגיוני: הוא אינו נותן לעצמו יותר להישלט על ידי עקרון העונג, אך מציית ... תוך לקיחה בחשבון של המציאות, אף על פי שהוא עונג דחוי ומצומצם. בהרצאת המבוא שלו באוניברסיטת וינה בשנת 1915, פרויד הפיץ בפומבי את הקונספט של הלא - מודע כחלק הגדול ביותר והמשפיע ביותר של הנפש, לרבות הדחפים, האינסטינקטים והמניעים שבני אדם לעתים קרובות נאלצים להכחיש, חוץ מבצורה סמויה. בהרצאתו ה - 23, פרויד דן בקונפליקט בין ממלכת הפנטזיה לבין עקרון המציאות. הוא השווה את הפנטזיה מסוג חלום בהקיץ לשמורת טבע: שמורת הטבע ... אל המציאות - השביל, דהיינו, האמנות. גונתן ליר טען שהיה קיים למעשה ממד אתי לקונספט של עקרון המציאות של פרויד, בכך שהיה מנוגד להשקפת עולם נוירוטית מעוותת. התפתחות עיקרון המציאות: בינקות ובילדות המוקדמת, האיד שולט על ההתנהגות בעיקר על ... הכרוך בדחיית סיפוקים, כפי שהמציאות דורשת זאת, ובזמן שהמציאות דורשת זאת - תהליך שלעידודו אחראיים החינוך והמחנכים, כך טען פרויד. תוצאתו של תהליך זה הוא היכולת של הנפש הבוגרת להימנע מסיפוקים מיידיים, לטובת שביעות רצון בטווח הארוך. כדי לעשות ... יגרום למילויו של צורך ריק בטווח הקצר בלבד, דבר שיסכל את מטרת הדיאטה שהוא עושה. בשעה שחלק מרעיונותיו של פרויד עשויים להיות לוקים בחסר, וחלקם האחר אינם ברי - מבחן, פרויד שימש כמאבחן שאין שני לו בנוגע לייחודיות האדם ומצבו. די במה שאליו התכוון פרויד, במיוחד בנוגע לעקרון המציאות, שמוכיח עצמו בחיי היומיום. מרידה נוירוטית ופנטזיה: מרידה כנגד אילוצי עקרון המציאות, לטובת אמונה באומניפוטנציה ... בא לידי ביטוי בכמה אספקטים כלהלן: עקרון העונג: עקרון המציאות ועקרון העונג הם שני רעיונות מתחרים שנוסדו על ידי פרויד. עקרון העונג הוא הרעיון הפסיכואנליטי שמתבסס על הדחף לעונג של האיד שבסיסו התפיסה שאנשים נמשכים להנאה, ונמנעים מסבל, כדי ... ידי העולם שבחוץ, או במילים אחרות, דוחה סיפוקים. שני הקונספטים האלו יכולים להשתקף במושגים או בתהליכים פסיכולוגיים. שליטה בדחפים: פרויד הגדיר דחפים כתוצרים של שני כוחות מתחרים: עקרון העונג ועקרון המציאות. שני הכוחות האלו מתנגשים, מכיוון שדחפים מעודדים פעולה ... על התפקיד של עקרון המציאות. דחפים לעתים קרובות מקשים על הנפש להתגבר, כיוון שהם מכילים חוויות מענגות צפויות מראש. פרויד הדגיש את חשיבותה של התפתחות השליטה בדחפים כי היא הכרחית חברתית, והציוויליזציה האנושית תכשל בלעדיה. אם פרט הינו חסר ... בין התחושות של הילד הגדל לבין המציאות של ההתנהגות שלו כשהם נכנסים לעולם האמיתי. חיזוק עקרון המציאות: מנקודת מבט פרוידיאנית, משמעות אחת של חיזוק עקרון המציאות בתוך האגו יכולה להיות השגת שליטה על האיד. דרך הבגרות וחוש עצמי יותר ...

תסביך אדיפוס - מבוא תסביך אדיפוס הוא השם שניתן על ידי זיגמונד פרויד לתסביך בפסיכואנליזה שבו ילד מאוהב באימו ומקנא באביו שנתפס על ידיו כמתחרה שלו. התסביך נקרא על שם אדיפוס, מסיפור המיתולוגיה היוונית והמחזה של סופוקלס אדיפוס המלך. פרויד התייחס לראשונה לאדיפוס בהקשר הפסיכולוגי במכתב שכתב ב - 1897 על כוחו המרתק של אדיפוס המלך, הוא שאל את הדימוי מהטרגדיה היוונית כדי להסביר את הנוירוזה אצל הגבר. את המונח תסביך אדיפוס טבע לראשונה פרויד במאמרו סוג מיוחד של בחירת אובייקט שעושה האדם משנת 1910. פרויד מייחס לכל זכר תשוקה מינית לאם וקנאה רצחנית כלפי האב. פרויד האמין כי חולים רבים לא הצליחו להתגבר על רגשות ילדות שרוב האנשים מצליחים לכבוש, אלה הם האהבה לאם והקנאה ... המיני של הילד על אמו, בפועל או בכוח. כשהתחושות המיניות הילדותיות של הילד כלפי אמו מציפות אותו, על פי פרויד - הילד מפתח שאיפה למות האב, ופנטזיות על הצלתה של האם מידי אביו ונטילת מקומו. משאלות לא - מודעות ... בדרך כלל על התסביך על ידי התקת רגשותיהם המיניים לנערות בנות גילם. לפי המודל הפסיכוסקסואלי ורעיון האזורים הארוגניים של פרויד, תחושת הריגוש של הילד בתקופה זו מתמקדת באזור הארוגני של איבר מינו. הורי הילד, לדברי פרויד, אינם מרוצים מתשומת הלב המופרזת של הילד לאיברו, ומאיימים לקחת אותו ממנו אם לא ירפה. התוצאה היא שהילד לומד ... זו זוכה הילד באני העליון שלו, ותשוקותיו מודחקות במשך תקופת החביון וחוזרות בתקופת ההתבגרות המינית. על פי התאוריה של פרויד, ילד שגדל עם דמות אב מרוחקת או עם אם מפתה או ילד הגדל במשפחה חד הורית שחסרה בה דמות אב, יחווה קושי רב יותר להשתחרר מאהבתו הילדותית לאימו. לדעתו של פרויד מאחורי רוב הנוירזות של האדם בבגרותו עומד אי פתרון של התסביך האדיפלי. המושג המקביל אשר מתייחס לבת החושקת באביה ...

... נפשיים לתהליכים ביולוגיים (מדעי המוח), תהליכים חברתיים (פסיכולוגיה חברתית) ואחרים. אסכולות פסיכואנליזה - אסכולה תאורטית וטיפולית חשובה מיסודו של זיגמונד פרויד, שתחום העניין שלה הוא תורת האישיות, כלומר - מבנה האישיות הכולל של האדם וההתפתחות התקינה והפתולוגית של מבנה זה. ... וונדט - אבי הסטרוקטורליזם - פסיכולוגיה ויליאם גיימס - אבי הפונקציונליזם - פסיכולוגיה אדמונד הוסרל אבי הפנומנולוגיה - פסיכולוגיה זיגמונד פרויד, אבי הפסיכואנליזה - פסיכולוגיה תחילתה של הפסיכולוגיה כדיציפלינה רפואית הייתה בספרו של תומאס ויליס משנת 1672, De Anima Brutorum, ... ולא לפרק את החוויה ההכרתית למרכיבים ותגובות. בין תלמידיו היו מרטין היידגר מאבות האקזיסטנציאליזם המודרני, אדמונד הוסרל אבי הפנומנולוגיה, וזיגמונד פרויד אבי הפסיכואנליזה. הפסיכולוגיה החל מהמאה ה - 20 בתחילת המאה ה - 20 הוחלפו שתי הגישות של סטרוקטורליזם ופונקציונליזם ... באופן מבודד ואטומיסטי כפי שעשו הסטרוקטורליסטים, אינו מועיל להבנת התבנית והמכלול. בשנות התשעים של המאה ה - 19 החל זיגמונד פרויד לעסוק בשיטת תרפיה החושפת מאוויים כמוסים, שנקראה פסיכואנליזה. פרויד, שהוא כנראה הפסיכולוג המוכר ביותר, תרם תרומה משמעותית למיסוד הפסיכולוגיה כשיטה לגיטימית לטיפול להקלת הסבל האנושי. בתחילה פרויד התקבל בעוינות ובבוז על ידי הממסד האקדמי בתחום הפסיכולוגי, וברבים ממוסדות המחקר הייתה התעלמות גורפת מתפיסותיו. שיטותיו של פרויד לא היו כרוכות במדע אמפירי הכולל תצפיות וניסויים, ולא היו ניתנות לאישוש או הפרכה, ועם זאת תגליותיו בעניינים רבים ... ומשמשות כמצע חשוב והכרחי בכל תחומי הפסיכולוגיה. בין תלמידיו היו כאלו שנשארו נאמנים לתורתו והמשיכו לפתחה בדרכו, בהם אנה פרויד, מלאני קליין, ודונלד ויניקוט, אך תלמידים אחרים דוגמת קרל יונג (פסיכולוגיה אנליטית), אלפרד אדלר (פסיכולוגיה אינדיבידואלית), ויקטור פרנקל ואריך פרום (פסיכולוגיה הומניסטית), פיתחו והרחיבו אותה לכיוונים שלא היו מקובלים על פרויד ועל הזרם המרכזי בפסיכואנליזה. הביהביוריזם התפתח במידה רבה כריאקציה לגישות הפרוידיאניות, שהדגישו תהליכים תת - הכרתיים ונראו כספקולציות פילוסופיות שכמעט לא ניתן היה להעמידן במבחן אמפירי, ולפיכך מדעיותן הייתה מוטלת ...

נושאי התודעה - כשהפסיכואנליזה פוגשת את התפתחות הרוח / רות גולן תורתו של פרויד פרצה לעולם לפני כמאה שנים. הפסיכולוגיה על כל התפתחויותיה היו תולדה של תורתו. בין אם קיבלו אותה תלמידיו שינו אותה או התנגדו לה, כולם התייחסו לפרויד. לאקאן חזר לפרויד. פירש שינה והרחיב את הפסיכולוגיה. משלב מסוים הייתה תחושה שהפסיכולוגיה תהייה תשובה לכל השאלות. בני אדם יבינו את עצמם ... אחר. יש כאלה הקוראים לו העולם הגבוה יותר. הרוח לא במובן הפסיכולוגי. נשמה ומשמעות. גולן מצאה לה מורה נוסף לפרויד ולאקאן שהיו מרכז עולמה, המורה הרוחני. אנדרו כהן, מורה מואר.. כמו לרבים מהמורים הללו, יש לו עדת מעריצים ולעומתם ... לנקודת המוצא שלה לספר. היא יוצאת למסע חיבור בין עולם הפסיכולוגיה לעולם הרוחניות. את הספר היא מתחילה בהסבר משלה לפרויד וללאקאן בעיקר. שינוי מהותי, מהפכני, החל במאה השמונה עשרה כשבני אדם החלו להכיר באני העצמי שלהם. באינדיבידואליות. זהות שעוצבה ... לפסיכואנליזה, בהמשך, היה חלק גדול במהפך כשחשפה את הנפש האנושית. האני של היחיד הלך ותפס את מקומו של האל. פרויד האתיאיסט הכניס את האל בדלת האחורית כשביסס את תורתו על השילוש האדיפאלי, בו נתן לאב הסמלי את המקום שלאקאן ... זה שהוא מכנה ליבידו של אוטו - ארוטיזם פאלי. בתוך הפער בין שתי התנועות ממקם לאקאן את הליבידו של פרויד. לפי גולן, בדרך דומה להפתיע ממוקם הליבידו הפרוידיאני - לאקניאני למה שמורה הבודהיזם. האגו מובנה כאובייקט מתוך הזדהויות ומהווה מסך מגן מול הגוף והעולם. למה שאנו קוראים ... שלאקאן מכנה בלה בלה היא שפה שלישית. הטיפול הפסיכואנליטי הוא מסע. הוא מתחיל באישי, עובר באוניברסאלי ומגיע אל הייחודי. פרויד מבקש להרחיב את נקודת המבט, לצמצם את צרות העין. זיזק אומר שהפסיכואנליזה פועלת בתחום הביניים בין ידע ואמת. אובייקטיבי ... צורות אלו אינן רק נבדלות, הן דוחקות זו את זו כבלתי מתיישבות. אך טבען עושה אותן לאחדות אורגנית... . פרויד אומר שהזדהות היא תחליף למיניות ורצחנות. מנגנון שאינו מיני ואינו אגרסיבי. לאקאן מגדיר זאת כטרנספורמציה המתרחשת בסובייקט כשהוא מאמץ לעצמו דימוי. פרויד מרחיב, בחירת האובייקט מתכונן לרוב לפי הוריו. האני והעל אני נבנים באמצעות הזדהות. כאן נכנסים לרגע ורק לצרכי הכרות ... לקרוא את הספר וימצא בו עניין רב. החיבור פסיכולוגיה רוחניות מעניין כמה שקורה סביבנו.. בקושי הצלחתי להיכנס לעולם הפסיכולוגיה פרוידיאנית - לאקאניאנית. זה לא אומר שאין עניין לי אמיתי ברוח. לחלק השלישי של הספר היא קוראת מה רוצה האישה אותו משפט סתום של פרויד. כאן היא כותבת על סרטי קולנוע. לא ניתוח אמנותי אלא ניתוח פסיכולוגי בעיקר של דמות האישה בסרטים שונים. זהו ...

... מופשט, עד שמהגדרתו הוא אינו נתפש בחושי בני האדם ובשכלם, ולכן ייתכן שלא ניתן להוכיח את קיומו או להפריכו. זיגמונד פרויד, אשר כינה את עצמו יהודי חסר אל, תרם רבות לטיעונים הפסיכולוגים כנגד מהות ההנחה בדבר קיום האל. - אתיאיזם ... את האמונה באל, אך המשיכו להחזיק בטענה כי חוסר אחריות של האדם על החברה הוא המקור למרבית האמונות הדתיות. זיגמונד פרויד היה מהראשונים להתייחס לכל דת כנגזרת רחוקה של מאבקים תוך - נפשיים. במסגרת חקר הנפש והאנושות, הגיע פרויד למסקנה כי מקור הדת בטוטם, שהוא התקת משמעותו של אב קדמון שנרצח על ידי בניו. על - פי פרויד, שבטים אנושיים קדומים (קלאן) אימצו טקסים ומשמעויות דתיות - למחצה בעקבות התמרדות בני השבט נגד אביהם, וכל דת היא גלגול מאוחר של משמעות זו. פרויד מביא דוגמות רבות להוכחות דבריו, ביניהם האמונה הנוצרית בדבר חטא קדמון של פשיעת הבן (אדם) כנגד אביו (האל), חטא העובר בירושת הדורות. במובן מקביל, מתאר פרויד את התפתחות הדת כתוצר של יראת האב של התינוק, המתעוררת בעקבות תסביך אדיפוס (רצונו לרצוח את אביו ולנכס את ... אלוהים, גורם לאתיאיזם משום הסלידה החזקה מדמויות האב הללו. הספר מזכיר אתאיסטים מפורסמים רבים, שדיווחו על קשרים כאלה, דוגמת זיגמונד פרויד או לודויג פוירבאך. נושא האתיאיזם שימש גם כנושא מרכזי בכתבי עת מסוימים, וביניהם כתב העת הישראלי אפיקורוס וכתב העת ...

... ניטשה כתב על הנפש כמערכת דחפים שמצויים באינטראקציה - מין, תוקפנות והרס עצמי. ב - 1895 החל אבי הפסיכואנליזה, זיגמונד פרויד, לכתוב על נושא הדחפים, כמרכיב מרכזי באישיות האדם, וטען כי נוירוזות נובעות מקונפליקט לא פתור והדחקה של אירועים ודחפים מיניים בילדות. ממשיכי דרכו של פרויד עסקו לאורך השנים בנושא תאוריית הדחף כמניע מרכזי בחיי האדם, ומחלוקות רבות נתגלעו ביניהם סביב מרכזיותו של הדחף. רובם זנחו את הגדרת הדחף ומרכזיותו כפי שנטבעו על ידי פרויד (למשל קרל גוסטב יונג), או פיתחו את המושג בכיוונים אחרים ותוך התאמה לתאוריות פסיכולוגיות חדשות (אנה פרויד, זאק לאקאן ועוד). עם זאת, אנשי אסכולות רבות אחרות בפסיכולוגיה, דוגמת העוסקים בביהביוריזם או בפסיכולוגיה חברתית, שללו את האופן ... באישיות, והתמקדו בקשר שלו להנעה ובהשפעתו על פעולות למידה, התנהגות, יחסים חברתיים ועוד. בפסיכואנליזה: על פי התאוריה הפסיכואנליטית של פרויד, תאוריית הדחף מתייחסת לדחפים ואינסטינקטים שמכוונים כלפי אובייקט ברור. הדחפים המרכזיים בתאוריה של פרויד הם הארוס, דחף המין והחיים, והתנטוס, דחף התוקפנות והמוות. אלו דחפים מנוגדים.

... המפריעה לתפקוד תקין). אחד הראשונים שתיארו את ההפרעה, ועמדו על הפער שבין תפוצתה הרבה לבין מיעוט המודים בקיומה, היה זיגמונד פרויד. פרויד, אבי הפסיכואנליזה, תיאר את המחלה בפירוט רב בספרו פעולות כפייתיות וטקסטים דתיים (1907). בספר זה, הנחשב לאחד החיבורים החשובים בחקר הדת ובפסיכולוגיה המודרנית, משווה פרויד בין ההפרעה לבין התנהגות דתית. הוא מצביע על הדמיון בטקסים המחזוריים העוזרים להפחתת חרדות, אולם גם על השוני המתבטא בכך שטקסים דתיים הם על - פי רוב פומביים, בעוד התנהגות כפייתית נעשית באופן פרטי, והחולה מסתיר אותה מהזולת. פרויד נמנה עם הראשונים שעמדו על תפוצתה הרבה של המחלה, אף כי קשה לזהות חולים הסובלים ממנה, כיוון שהם מסתירים ... התאוריה הפסיכואנליטית, אובססיה נובעת מדחפים מודחקים אשר מופיעים בדרך מוסווית. המרפא טמון בהוצאתם לאור העולם ובפתרון הקונפליקט המתחולל סביבם. פרויד הציע טיפול פסיכואנליטי שיעלה את הסיבות המודחקות לאובססיות למודעות החולה, וכך יעזור לו לפתור את הקונפליקטים שגורמים להן. הסבר ...

... המטופל. ומעבר לזה בצורה עמוקה יותר, מטפלים יודעים ואמרו כבר שמטופל אצל מטפל מהזרם היונגיאני יחלום חלומות יונגיאניים אחר פרוידיאניים ואחר אולי לאקאניאניים. יפה בעיני ש - מרדכי גלדמן אומר: התיאוריות הפסיכואנליטיות התרבו ולעתים קרובות הן נובעות בעיקר מן ... גלדמן את מושא האהבה האידילית עליה דיבר פרום הרי שבמאמר אחר על הספר מיניות ואהבה שהוא אסופת מאמרים של זיגמונד פרויד נותן ל - מרדכי גלדמן את האפשרות לבדוק את העולם המיני ש - פרויד הביא לראשונה לדיון. גלדמן מתעמת עם כמה מהקביעות של פרויד על תיאוריית היצר המיני השולט בנו ומראה אלו שינויים חלו בהבנת המניעים הפנימיים שלנו כיצורים מיניים מסוגים שונים ובעיקר כמובן גילוי המיניות הילדית, הקביעה שבני האדם כולם דו מיניים שהדחף המיני קשור בשני פתחיו של צינור העיכול (פרויד לא הכיר בחשיבות חזה האישה כמושג מיני) ובתהליכי התפתחות המיניות. אך הוא אינו יכול שלא להודות שגם אם כמה ... גלדמן. הרשימות הכתובות ברגישות ואם אתם רוצים לדעת איך נראה פסלו של משה, ולמה אינו תואם את התיאוריה של פרויד, ואולי להבין למה ואלסקז הוא צייר נפלא. ראוי לשקוע בשתי הרשמות הללו. לא אמנה את כל המאמרים, אך התרשמויותיו ...

... משה הלוי ספירו, דר אילן קוץ, חיה שטיינפלד ושלושה מבקרים מטעם שיחות על הערותיהם. מבוא הסכמה מוזרה שוררת בין זיגמונד פרויד, ממתנגדיה החריפים של הדת, לבין הגרא, הוא הגאון ר אליהו מווילנה (1797 - 1720), בנוגע להתמודדותו של האדם המאמין ... רציתי שיהיה לי שום עסק עמכם [עם כוחות הטומאה] וגם עתה איני רוצה לדבר עמכם כלל (שם, ע 37). פרויד, מן הסתם, היה מצביע על דיכוי זה של רגשות הרחמים, אפילו כלפי בני משפחה, כדוגמה לאדישות שיוצרת הדת כלפי ... קונטינגנטי לאמונתו הדתית אך למעשה הוא הכרחי לה: פסילה גורפת של הפסיכואנליזה. רק דחיית הלא - מודע ושאר המושגים הפרוידיאניים כאוסף הבלים פסאודו - מדעיים יכולה להתיישב עם הכרעה אמונית האמורה להיות כולה חופשית, ללא מניעים לא - מודעים. ... כמוה כהזמנה להסבר הפסיכואנליטי להבנת הדת. ושמא, אין הניגוד בין השלושה כה גדול? אולי, בתגובת הגרא לאחוז הדיבוק, היה פרויד רואה דווקא רמיזה רציונליסטית מצד הרב כי לא גורם על - טבעי הוא שהשתלט על האיש הצועק אליו? והאין ההתרחקות הקנאית של ליבוביץ מכל שריד להאנשת האל תואמת את אידיאל האמונה של משה אותו העריץ פרויד? כי ככל שהיה פרויד עוין לדת, תמיד היה אמביוולנטי כלפי היהדות: בעוד שבאשליה התייחס אל הדת כאל תופעה נסגנית, הנה במשה האיש ואמונת ...