המוסר היהודי בהלכה במאמר זה באנו לבאר את תפיסת
המוסר של הדת היהודית. ראשית נקדים ונאמר שענייני
המוסר של כל חברה בכלל וכל אדם בפרט הם, ככל הנראה, טבועים בנו כיצורי אנוש ואין נימוק ראציונלי לקיומם. רוב רובם של האנשים בעולם מסכימים ותומכים בעשיית צדק וחסד כמו שכתב הכוזרי ... שקהל הלסטים אי אפשר שלא יקבלו הצדק ביניהם, ואם לא, לא היתה מתמדת חברתם. ההבדלים בהתנהגות
המוסרית שבין אדם לאדם או בין חברה לחברה נובעים, בסופו של דבר, מאותו הערך העיקרי, הבסיסי והעליון שאדם מקבל על עצמו. כלומר, הערך שהוא החשוב ביותר בעיני אותו אדם. לעתים האדם (קיומו וטובתו) הוא הערך העליון, לפעמים העם או הארץ הם
הערכים העליונים ויש שהערך העליון הוא עבודת ה . הנה להמחשת העניין: אעפ שכמעט כולם מודים שרצח אדם דבר מתועב הוא, הרי שיהיו הבדלים בהתייחסות לרצח. למשל, המקבל על עצמו ... את הערך העליון הזה ועובד עבודת אלילים במקום עבודת ה בן מות הוא. כיון שבאנו להסביר את
המוסר היהודי אשר בהלכה, עלינו לפרט קודם מהו אותו ערך עליון שמקבל על עצמו האדם היהודי, הדתי - חרדי? הערך העליון הזה הוא עבודת ה היינו, לקיים את מצוות התורה שניתנו על ידי האלהים, ... האידיאלי יכול להגיע רק עם נצחון תורת ישראל על דרכי העמים. דבר חשוב נוסף הוא שאעפ שיש ערכי
מוסר טבעיים ומשותפים לרוב יצורי אנוש כמו חמלה ונדיבות, האדם היהודי צריך לעשות בהם אך ורק מפני שצווה לעשות כך בחוקי ההלכה, כחלק מעבודת ה, ולא מפני שכך מרגיש מטבעו! כמבואר במסכת ... . כאן ראוי לצטט את דבריו המאלפים של פרופסור ישעיה ליבוביץ זל: יש דוגלים בסיסמה של
המוסר היהודי הנבואי. אולם היהדות התגלמה בדת, ודבר זה כשלעצמו אינו מאפשר כלל את קיומה של הקטגוריה
מוסר יהודי. האמונה הדתית המתגלמת בתורה ובמצוות אינה קטגוריה
מוסרית. היא אינה מכירה במצפון האנושי, ואין זה מקרה שאף אחד ממח נביאים וז נביאות שעמדו לישראל לא פנה מעולם למצפון האנושי. המצפון האנושי, הערכתו והעמדתו במרכז אפשריים רק אם אדם אינו מכיר באלהים.
המוסר כערך עליון ומוחלט הוא קטגוריה אתאיסטית, הנובעת מראיית האדם כתכלית המציאות וכמרכז הבריאה. האתיאיסט קאנט היה אתיקן גדול, מפני שבשבילו היה האדם - אלהים. הנביאים הציגו את האדם מול אלהים, ורק מבחינה זו עסקו ביחסים שבין אדם לאדם. עם ישראל מעולם לא צעד בראש הכרזות
מוסריות. אל נפרש את אבותינו באופן אחר מאשר פירשו הם את עצמם. יתר על כן: ספק גדול הוא אם בכלל ניתן
המוסר לספציפקציה לפי קיבוצים אנושיים, ואם יש מובן למונח
מוסר יהודי. יתכן
שמוסר בכלל אינו ניתן לקוואליפקציה על ידי איזשהו שם תואר הנגזר משמו של קיבוץ אנושי, ואולי אף לא משמו של זרם רעיוני, מאיזו שהיא השקפת עולם. אין אלא שני מובנים
למוסר, ונדמה לי שאי אפשר להמציא שלישי.
מוסר הוא או הכוונת רצייתו של האדם לפי הבנתו את האמת של המציאות
(מוסר תועלתני, המותנה בתוצאות בשטח) - זהו
המוסר של סוקרטס, של הסטואה, של שפינוזה, או
המוסר הוא הכוונת רצייתו של האדם לפי הכרת חובתו
(מוסר של כוונות טהורות ללא מטרות), ואפילו נגד המציאות - זהו
המוסר של קאנט. אבל בקריאת שמע אומר אני ואומרים הרבה יהודים: ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם. לא תתרו אחרי לבבכם - זוהי שלילת קאנט, ולא תתרו אחרי עיניכם - זוהי שלילת סוקרטס, ... יהודי ומדינת ישראל, עמוד 239). דברי פרופ לייבוביץ עמוקים וקשים. להשקפתו אין ליהודי הדתי
מוסר אנושי כלל (שהרי הוא שולל בדוגמת קריאת שמע שלו את שני המובנים היחידים של
מוסר). לשומר מצוות יש רק צוויים אלוהיים המכוונים את כל מעשיו, בין אם לרצונו בין אם לאו! וראוי לעיין ולהעמיק בדברים אלה הרבה. ואחרי הקדמה זו נבאר את פרטי הדינים וההלכות בעניינים
המוסריים כביכול, שבין אדם לחבירו. גמילות חסדים - ראשית צריך אתה לדעת שרוב המצוות האלה נכללות בכלל של ואהבת לרעך כמוך, כמו שכתב רמבם (הלכות אבל, פרק יד, הלכה א): מצות עשה של ... לסייעו ולסעדו. והנה: חוקים שמחוקקות מדינות בדבר כבוד האדם ושוויונו וחרותו מקורן בתפיסה
מוסרית שכוחה יפה בכל מקום ובכל זמן, גם לגבי מי שאיננו אזרח אותה המדינה. כלומר במערכת הרואה את האדם כתכלית המציאות, כל הפוגע באדם ראוי לגינוי ואילו במערכת הרואה את עבודת ה ... לעזרה אלא רק לשומרי מצוות נזקקים! לעני חילוני אסור לתת צדקה. בוא וראה את חוסר השוויון
במוסר ההלכתי בין הלומד תורה למי שאינו לומד. בבבא בתרא ח עא: רבי פתח אוצרות בשני בצורת, אמר: יכנסו בעלי מקרא, בעלי משנה, בעלי גמרא, בעלי הלכה, בעלי הגדה, אבל עמי הארץ אל יכנסו. ... ולא בעבור אמונת ישראל, או משום שהוא אוהב את הגוי ומרחם עליו אסור. ועיניך רואות עד כמה
המוסר היהודי מכוון אך ורק לתכלית אחת והיא עבודת ה. אסור לרחם על גוי גם אם מסכן הוא מאד ואסור להחזיר לו כל אבידה שאבדה לו. רק אם יש קידוש שם שמים (שכתוצאה מהשבת האבידה ישבחו ... ולקיבתו כמצוות הדת. וכל מה שכתבנו ואמרנו לעיל כבר כתב הרמחל בספר מסילת ישרים (והוא ספר
מוסר נחשב ביותר), פרק א - בבאור כלל חובת האדם בעולמו: יסוד החסידות ושורש העבודה התמימה הוא שיתברר ויתאמת אצל האדם מה חובתו בעולמו ולמה צריך שישים מבטו ומגמתו בכל אשר הוא עמל ... הדתות, הפילוסופיות והתורות החברתיות רב מאד. כל אחד מאיתנו חייב לחשוב, להתלבט ולהחליט על
הערכים, המשמעויות והדרכים הנראות לו. בהכרעות קשות שכאלה, לא רק השכל אלא גם הרגש ראוי שישתתף. עפי היהדות (ראה דעת הרמחל לעיל) משמעות החיים בעולם הזה היא קיום מצוות התורה אשר ...