... הזמן מוציאים ספרי שקר ומוסר חדשים, כדי להמשיך ולקבע את הטמטום... מי שיעמיק בלמה הוא רוצה את הרצונות שלו, עלול לגלות שאין שום סיבה לרצות שום דבר יותר מאשר את ההפך שלו, כי למרות שנראה לו שיש שניים, יש רק דבר אחד... סיבתיות אקראיות תודעה כוח המשיכה וכו לא באמת קיימים מצד עצמם, אלא הם רק תיאור האדם לרצף אירועים ...

... ומעשה: חוקרים רבים שאינם עוסקים בהוכחת משפטים מתמטיים העירו כמה הערות מעניינות ביחס לטבעה של המתמטיקה: יהודה פרל טען, כי כל המתמטיקה כפי שהיא כיום מבוססת על אלגברה של ראייה - והציע אלגברה של מעשה (סיבתיות) על מנת להשלים אותה - דבר זה הוא התעניינות מרכזית של הפילוסופיה של הפעולה ושל מחקרים אחרים של היחס בין ידיעה למעשה. התוצר החשוב ביותר של זה ...

... לא פעם הפסיכולוגיה היא בעלת אופי לא מדעי, בין השאר משום שמספר תחומים בה מבוססים על שיטות מחקר כמו סקרים ושאלונים, מהם ניתן להסיק בעיקר על מתאמים, ולא על סיבתיות. בעיה מתודולוגית נוספת היא שתופעות שונות שפסיכולוגים עוסקים בהם, כדוגמת אישיות, חשיבה ורגשות, לא ...

... חכמה) היא חקר מושגי יסוד בהכרה האנושית כמו קיום, מציאות, נפש, הכרה, היגיון, מוסר, סיבתיות , ידע ושפה. גישתה של הפילוסופיה לשאלות אלה היא גישה ביקורתית, שיטתית ... קווי דמיון נוספים אפשר למצוא במאפיינים מבניים של מושגי יסוד כמו זמן, מרחב, וסיבתיות - כולם מושגים שקשה לבודד במרחב המושגים הסיני. סיבה בסיסית אחת להבחנה היא ...

... רוחנית - תובנות על החיים וחומר למחשבה - 8 אקראיות לעומת סיבתיות . אקראי=ללא סיבה, וסיבתי אפשר לשאול עליו מה היא הסיבה ...

... בואו נראה מה נוכל ללמוד מוויכוח זה. הפיזיקה היא מדע ניסיוני, כלומר היא לומדת על המציאות עי הניסוי והתצפית. שיטות אלה מושתתות על עיקרון הסיבתיות: אם סיבה א גרמה לתוצאה ב, בתנאים דומים היא תגרום לה תמיד. בפילוסופיה מכונה מסקנה כזאת אינדוקציה, הסקה מהידוע על הלא - ידוע. והנה ... 1776). נניח שאני זורק אבן למעלה פעמים רבות ומגלה שהיא חוזרת ונופלת. אני מסיק שכך יקרה תמיד כשאחזור על הניסוי. פשוט, נכון? בא יום ואומר: המסקנה הסיבתית הזאת חסרת תוקף אפילו אם זרקת את האבן מיליון פעמים, כי כל טיעון סיבתי מסתמך בעצמו על סיבתיות. הנה, נסה לומר אני מאמין בסיבתיות כי היא תמיד הוכחה כנכונה ותחשוב על מה שאמרת: לא הכי אינטליגנטי, נכון? זכרו שהאידיאל של הפילוסופים הוא אדם שחי - ואם צריך אפילו מת - על ... ניסו להתגבר על הפרדוקס הזה. הבולט שבהם, עמנואל קנט (1724 - 1804), הצביע על כך שלא ניתן לחשוב שום מחשבה בלי להסתמך מראש על מושגים כמו חלל, זמן וסיבתיות. מכאן הסיק קנט שמושגים אלה אינם נובעים מהניסיון אלא הם א - פריוריים, כלומר טבועים בנו מלידתנו. זה ללא ספק תרגיל פילוסופי מבריק (ולא קשה לשמוע גם בו הד לאפלטון), אבל המחיר שהוא תובע מאתנו הוא להאמין שדבר כל כך מהותי כמו הסיבתיות קיים רק בראש שלנו ואנחנו מלבישים אותו על מציאות שאיננו יודעים מה היא. המתמטיקאים אהבו לנפנף בנקודת העיוורון הזאת של המדע הניסיוני עד ... להתחזק עם הגיל. חזרה על התרגיל הזה היא דרך טובה לשמור על צעירות רוחנית. הנה שוב מה שמבדיל פילוסופיה אמיתית מלהטוטי מילים: הערעור של יום על הסיבתיות הניב הבחנה שתרמה הרבה להתפתחות המדע. פילוסופיה - אי שלמות שואפת לאינסוף - חלק 3. ...

... ואבני הבניין של הכימיה, והמצאותיו היו מבוססות על סיבתיות והיגיון בריא. כנל לגבי כל גאון ... גורם ונמשך, ושלוש, ניתן להוכיח עקביות של הקשר הסיבתי שמצאת, כלומר שכל פעם שתחזור על ...

... אומרים כאוס בשפת יום - יום מתכוונים לתוהו ובהו, למערבולת למקריות למורכבות. אך הגדרה של מדענים היא שכאוס זה משהו מאד רגיש לתנאי ההתחלה. כאוס יכול להיות דטרמיניסטי במשמעות קיום של סיבתיות שפירושה כל פעולה היא תוצאה של פעולה קודמת לה, בגדר סיבה ...

... חופשי, בחירה חופשית, בחירת הרצון, משמעות החיים, אקראי או סיבתי, חיפוש עצמי, הבנה יוצרת רצון 1 לחץ כאן, ... בהרצאת וידאו + MP3 בנושא: רצון חופשי, בחירה חופשית, בחירת הרצון, משמעות החיים, אקראי או סיבתי, חיפוש עצמי, הבנה יוצרת רצון. שאלה: ...

... הקוסמולוגי - מבוא הטיעון הקוסמולוגי הוא טיעון להוכחת קיום האל. ידוע גם בשם טיעון הסיבה הראשונית. לטיעון שלוש גרסאות: הטיעון הסיבתי לקיום (in esse), הטיעון התלוי ועומד (in fieri) והטיעון על פי ההיתכנות. תומאס מאקווינאס, פילוסוף של ימי ... הטיעון מבחינה לוגית, טיעון הסיבה הראשונית הוא בעל המבנה הבא: 1.דברים מסוימים נגרמים. 2.אין דבר היכול לגרום את עצמו. 3.על כן, כל דבר נגרם חייב להגרם על ידי משהו אחר. 4.לא ניתן למתוח שרשרת סיבתית באופן אינסופי לאחור. 5.מכיוון שכך, חייבת להיות סיבה ראשונית. 6.המילה אל משמעותה סיבה ראשונית ... במיוחד מאחר שלא ניתן לאשש או להפריך אחת משתי הטענות באופן ברור. אם מקבלים את עקרון הסיבה המספקת של לייבניץ שלכל דבר יש סיבה כי אז הדבר הראשון חייב להיות: 1.סיבת עצמו. או 2.מוסבר באופן לא סיבתי, כשקיום הדבר הראשון מקובל כמובן מאליו. 3.מוסבר באופן לא סיבתי, על בסיס אמיתות מובנות מאליהן כמו אמיתות לוגיות. רנה דקארט דבק בעקרון הראשון (causa sui), למרות ...