ההימור של פסקל, גן עדן + גיהנום - הדתיים לגיהנום והכופרים לגן עדן - למה?... של גן עדן וגיהינום, ואסביר את העניין. אחד הטיעונים שניתנים מחכמים, שזה אחד הטיעונים הטיפשיים ביותר: הטיעון, אם יש אלוהים שזה יכול להיות 50 אחוז 50 אחוז, אז יכול להיות שתידפק בגיהינום אם התורה נכונה, ואם אין אלוהים אז הרווחת חיי עולם בעולם הזה. ונניח שאתה לא יודע, אז מה עדיף לך, עדיף לך להמר, על טוב ... טפשי, כי אם כבר אני מהמר, למה שאהמר על הדת היהודית, אפשר כבר להמר על דת אחרת, ואם יש אלוהים מי אמר שהוא דתי, וכולי וכולי. אבל הפעם אני רוצה לגלות את האמת, יש הרבה אמיתות, ואני רוצה לגלות אחת מהן, והאמת היא שמי שיקיים מצוות, ויפחד לעשות עבירות, אחרי מותו ילך לגיהינום, ולמה? שני אנשים מתים, ומגיעים לאלוהים, אחד חילוני שלא האמין באלוהים, ואחד דתי שהאמין והתפלל עשה מצוות וכולי. בא האתיאיסט פוגש את אלוהים, אומר לו אלוהים: למה לא שמרת מצוות, הנל עונה לו, גיליתי שבראת את העולם, בסדר, נהניתי, הערכתי את מה שעשית, ניסיתי מה שיותר ליהנות, כמו ילד שנהנה מהאוכל של אימו. עונה לו האלוהים, ניסית ליהנות, נצפר אותך עכשיו, נכניס אותך לגן עדן, ונחדד: על זה שלא האמנת בי, מגיע לך גן עדן, למה? פירושו שהעברת את מרכז הכוח אליך, שגם אני אלוהים, וזאת האמת, כי כל אחד זה ביטוי של אלוהים, אז גם לך יש כוח. למה שתאמין באלוהים? הרי אלוהים בתוכך, למה שתאמין במישהו מבחוץ? האתאיסט חושב שאלוהים בתוכו, אז מגיע לו גן עדן, אבל המאמין הדתי, חושה שאלוהים זה מישהו בשמים. והאתיאיסט האמין שניתן לו הכוח להתמודד עם החיים, והאתיאיסט הגדול ביותר בעולם הוא אלוהים, כי אלוהים לא מאמין בקיומו של אלוהים. ובתפישה של האתאיסט של אין אלוהים, הוא קרוב יותר לתפישה של אלוהים את עצמו, לעומת הדתי שכל הזמן מדבר על אלוהים, שאלוהים עצמו אין לו מושג מי זה! מבחינתו אין דבר כזה אלוהים. בכל מקרה מגיע האדם הדתי ואלוהים אומר לו, תקשיב אתה צריך לכת לגיהינום, אז הדתי אומר לו, מה זאת אומרת? אבל הקשבתי לך, אהבתי אותך, ואלוהים אומר לו סליחה? אתה אהבת אותי? אתה השמצת אותי בוקר ערב וצהריים, שאתה חשבת שאם תעשה עברות ואני אתן ... זו השמצה. כי אני טוב, ואני עושה טוב אמיתי כל הזמן, ואני כל יכול, אז באיזו זכות השמצת אותי אלוהים האמיתי וחשבת שאני רע, שאני עושה רע, עוף לגיהינום... הרי כל הקונספט של הדת זה שאלוהים עושה רע, כי אם אלוהים עושה רק טוב, למה אתה צריך לעשות מצוות? אבל הדת אומרת, לא... נכון שהוא עושה רק טוב, אבל צריך לעזור לו לעשות טוב, נו באמת... אלוהים הוא כל יכול, נשמע הגיוני שצריך לעזור לו?!! ואם כן, אז זה לא אלוהים, כי או שהוא לא טוב, או שהוא לא כל יכול. בין כך ובין כך אלוהים מעניש את האדם שכל הזמן משמיץ את העולם, כמו, למה בראתי חזיר? כדי שתהנה ממנו, מה זו השטות הזו, ... זה אדם שחושב שאם הוא יסגף את עצמו יהיה לו יותר טוב, וזה בעצם התפישה הדתית. הדת אומרת, תשמע, אלוהים לא יכול לעשות לך רק טוב, אתה צריך לסגף את עצמך קודם, לעשות מצוות, לפחד מעבירות, ואז יהיה לך טוב! ואדם סגפן, שלא מסוגל ליהנות ממה שאלוהים עשה, מגיע לו עונש. אלוהים עשה את הכל, תהנה, מה אתה מתנגד לכל מיני דברים? ולכן את הדתי זורק לגיהינום, ואת החילוני לגן עדן. וזאת האמת!! ועכשיו אוסיף אמת יותר גדולה, והיא, אלוהים לא זורק אף אחד לא לגיהינום ולא לגן עדן, זה האדם זורק את עצמו או לגיהינום או לגן עדן, ... עדן אם הוא מבין שהכל אחד, הוא חוו את האלוהות בכבודה ובעצמה! כי ההבנה שהכל אחד, היא בעצם הווית האלוהים! אבל אם אתה לא מבין שהכל אחד, אתה בעצם נמצא בגיהינום. אלוהים הדתי של היהודים, נכון, הוא מניאק, הוא זורק את האנשים לגיהינום, כי הוא עצמו בגיהינום, כי כל כך רע לו, שהוא עושה רע לאחרים.. הוא כל כך טוב שהוא חייב לעשות רע לאחרים, טוב, הבנו את הסיפור.. אבל אלוהים האמיתי, הוא לא עושה לא טוב ולא רע, הוא עושה רק דבר אחד, כי הכל מתהווה ממהותו כל הזמן, ... יכול להזיז אותו לא ימינה ולא שמאלה, כי מהותו היא נצחית! הוא מחובר להוויה והוא חי חיים נצחיים כמו אלוהים עצמו. אין לו גאווה, חווה את המציאות כמו שאלוהים חווה את עצמו. כי מי שיש לו גאווה חושב שיש הוא ואלוהים, אבל מי שאין לו גאווה, יודע שיש ... לכן גן עדן וגיהינום לא תלויים בשום דבר, הם תלויים אך ורק באדם עצמו. אם האדם כופר באחדות של הבורא, ואינו מבין שהבורא עושה את הכל כל הזמן, שאין לו בחירה חופשית, שאין לו ישות עצמית, אז הוא בגיהינום. אם הוא מאמין ...