האתיקה של המיניות במימד הרגשי בטיפול השיאצוהאתיקה של המיניות במימד הרגשי בטיפול השיאצו אין ספק שסביב נושא המיניות ישנו קונצנזוס אתי. השאלה היא סביב איזה מימדים מתרחש הדיון. מאמר זה מציע שהיעדר מיומנויות תקשורת בין אישית והיעדר כלים להתמודדות עם המימדים הרגשיים שבטיפול, יכולים להשליך על היווצרותם של סוגיות אתיות שונות וביניהן גם סוגיית המיניות. ההתייחסות לסוגיות העולות היא כאל סמויות, ככאלו שאינן נתפסות כבעיתיות, או לפחות למידה בה יצרו מוטיבציה למציאת פתרונות. אי הטיפול בהם, מהווה בפני עצמו סוגיה אתית וישנה הדגשה על חשיבות חשיפתם והעלתם לסדר היום בכדי להעמיק את היכולת הטיפולית ולקדם את השיאצו כפרופסיה. נושא האתיקה המינית נמצא על סדר היום של הדיון הציבורי והמקצועי כבר שנים רבות. הוא חוצה גישות והוא משותף לכל סוגי השירות בהם ישנו קשר של עוזר נעזר ובמיוחד כשקשר זה טיפולי. כל גישה, בין עם היא מגיעה מהפסיכולוגיה, מהרפואה המערבית, הרפואה המשלימה או מכל מקום אחר, מבנה את גבולותיה על ... מכיוון שההבניה התרבותית לגבי מהו הדבר המותר או האסור היא כשלעצמה משתנה ומתהווה באופן מתמיד ובלתי נמנע. הרי בהקשר לטיפולי מגע, ישנה האפשרות שבשנה הבאה נגדיר את הנגיעה בברכיים כמינית או לחלופין נתפוס את המגע בחזה כלגיטימי ומותר לטיפול. נוסף על כך, עולה קושי המשקף את רב הגוניות המבטאת את בני האדם. הקליינטים, מבטאים רמות שונות של פתיחות ויכולת אישית וכמובן שכמטפלים אנו מהווים ייחודיות ומורכבות רבה כל אחד לעצמו. לכל אחד ואחת מאיתנו יכולת אישית והשקפת עולם פרטית לנושא. לעיתים, ... של הערכת הסיטואציה המסוימת כעוברת, או לא, על הגבולות האתיים. מכל הסיבות האלו, לפני שאנו מגדירים את גבולות המגע שבטיפול השיאצו, או לצורך העניין בכל טיפול המערב מגע, בתחילה עלינו לשאול את עצמנו כיצד בפעולותינו אנו תורמים להבניית הגבולות הנתפסים, לאופן בו הם מוצגים לקהל הרחב ולאופן בו הן משמרות או משנות את הסטיגמות הקיימות בהקשר לטיפול השיאצו ולמיניות. הרי ברגע שאנו מגדירים בצורה ברורה את גבולות המגע, אנו יוצרים מציאות בה נתפסים אזורים מסוימים כמותרים ואחרים ... הפסיקה בבית הדין תהיה לטובת המתלוננת או המתלונן בכל הקשר מיני. לכן, הייתי אומר שבמקרה של הגדרת גבולות המגע בטיפול, גם כשהדבר סותר את אמונתנו, better to be safe than sorry. כעת, הדבר המצופה יהיה לפתח דיון הנוגע להגדרת גבולות האתיקה של המגע ובחינתם אל מול הסיטואציות השונות. יחד עם זאת, בהקשר למיניות בטיפול, אינני רואה בכך את הבעיה האמיתית. הדבר יהיה כמו לנזוף בילד אשר כבר יודע מה מותר לו ומה אסור. ... וגישתם של המטפל או המטפלת אכן טהורה, בעיית המיניות אינה קיימת במידה והם יהיו אסרטיביים ומקצועיים ויגדירו את גבולות הטיפול באופן מלא ופתוח אל מול הקליינט ובהתחשב בנורמה, בצרכיו ובפתיחותו של הקליינט. אולם, במידה ולא עמדו בפיתוי ואין הדבר משנה ... לגבי חומרת הניצול ולא לגבי הגדרת הגבולות. במקום, אציע שהדיון בנושא האתיקה והמיניות צריך להיערך סביב יכולתם האישית של המטפלים להכיל את המשיכה הארוטית אותה הם יכולים לחוות, סביב יכולתם להתמודד עמה בפנימיותם וסביב יכולתם לעבד את תכנים אלו באופן שהוא מועיל לטיפול. הכוונה בכך, היא שהגדרת גבולות המגע ויישומם או ההימנעות מפעולה היכולה להיחשב כניצול אינם מספקים. הרי תמיד נוכל להגדיר גבולות, ... מאזורים אינטימיים ולרסן את תגובתנו, אולם באותו זמן אין אנו נפטרים מההתעסקות הפנימית במשיכה אותה אנו חווים ומהשפעתה על הטיפול וכאן הבעייתיות. ההתנסות בחוויה כמשיכה מינית אינה בשליטתם של המטפלים, היא מתרחשת משל עצמה. הדבר לא עוזר לנסות להעלים ולשנות מחשבות אלו, או להתכחש אליהן, הדבר יהיה כמו לא לנסות ... בין כל חלקי שלם ובין כל מימדיו ומכך מחייבת התייחסות לכל ביטוייו. למעשה, כל התנסות אותה אנו חווים במפגש הטיפולי קשורה מעצם השייכות שבין כל הדברים ומכך חייבת להיות בה הכרה כנוכחת וכמשפיעה על מערכת היחסים, על המשתתפים בה ... בכדי להבין טוב יותר את אופני הקשר, או במקום השהיית התגובה לנוכח ההתנסויות הפנימיות, תאבד השליטה על מערכת היחסים הטיפולית ותתפתח אחרת שהיא הרסנית ושישנה בה הצדקה של פעולות, שלוודאי אינן אתיות, על ידי תהליכי רציונליזציה של המעשים. אולם, ... לקליינט. אז, ישנה האפשרות שמלבד לכך שהדבר שהוא בעל ערך להבנה יתפספס, המפגש עצמו יהפוך לזירה בה התמקדותם של המטפלים מופנית כלפי עצמם, לפריקת צרכיהם בדמיונם עם הקליינטים. מסיבה זו ומכיוון שההתנסויות הרגשיות בטיפול הן בלתי נמנעות וזאת ללא קשר לתכנים המקצועיים, חלה חובה על כל מטפל ומטפלת להיות מוכנים גם ברמה האישית וגם ברמת הכשרה למודעות ערה ובחינה של רגשותיהם כלפי הקליינט. חשוב להבין שהאחריות אינה בלעדית של המטפלים, אלא גם של מערכות ההכשרה. ישנו צורך בתוכניות לימוד רחבות הכוללות בתוכם הנחיה והדרכה דינאמית והכשרה מקיפה המשקפת מודעות, ... מלבד לכך, ישנו גם צורך להשתתף בהדרכה פרטנית או קבוצתית קבועה מחוץ למסגרות הלימודים. באופן זה, מצד אחד מתאפשר למטפלים מקום לפרוק מתחים שונים ולקבל תמיכה ומצד שני להעמיק ולהבין את עצמם ובכך לשפר את יכולתם הטיפולית. חשוב לציין, שהכוונה בקבוצת הנחייה אינה לקבוצה בה מציגים המטפלים מקרה ומקרה זה, נדון באופן תיאורטי ורפואי הבוחן מהו הסימפטום, מהו שורש הפתולוגיה ומה הדבר הנכון לעשות בכדי להתייחס אליה מבחינה אבחונית או טיפולית. הכוונה הינה לבחון את האופן בו ננגעים המטפלים על ידי הקליינט ולהבין את האופן בו תגובתם מחבלת בטיפול ופוגעת בקליינט. אין הדבר אומר שכעת הטיפול הופך להיות לפסיכולוגי. אין הכוונה כאן שהטיפול יהפוך לורבאלי ושבוחן את רגשותיו של הקליינט. הכוונה היא ליצור היענות לאותו הצורך ... איכות הטיפול. כמובן, שישנו צורך לבחון את כל מגוון הרגשות המתעוררים, גם את אלו שהם לא ארוטיים. קיימת האפשרות שכמטפלים נרגיש דחייה, כעס, פחד, תסכול או רגשות אחרים אשר יכולים להתעורר בעקבות התנהלותו של הקליינט, בעקבות תכונותיו האישיות ותגובותינו אליהם, או בעקבות חסכים פנימיים שלנו כמטפלים. כוחם של רגשות אלו, להפנות את תשומת הלב שלנו הלאה מהקליינט ואל התעסקותנו הפנימית עם עצמנו. בכך, לצמצם את ... להסית את הערנות מהקליינט, לצמצם את יכולת הקשב ולגרום לטעויות באבחון, בהערכה ואף לפגוע בתהליך הטיפולי, בכוחן לפגוע גם במטפלים. אני מניח שרוב המטפלים ובמיוחד אלו שעובדים במסגרות הרפואיות בהן אין שליטה על הכמות והאיכות של הקליינטים, מזהים מחשבות כגון, הוא דוחה אותי, לא בה לי לטפל בו, איזה טיפוס מרגיז, הוא ממש הכעיס אותי היום, היא לא מפסיקה לדבר, איזה נודניקית, נהרס לי היום פלוני מגיע ... שאינו מכיר מחשבות אלו, מין הראוי שיבדוק עצמו היטב. השפעתם השוחקת של מחשבות ורגשות אלו בטווח הארוך, פוגעת ביכולת המטפלים לשיפוט בהיר ובתורה יכולה להביא למעידות התנהגותיות, שבמקרה ההפוך היו יכולות להימנע. המסקנה הבלתי נמנעת שעולה כאן, הינה שההשלכות ... הקליינט או במקצוע, או לפעולת ההטרדה עצמה כשהיא כבר נעשית והיא אינה נוגעת לדרך ההתנהלות הפנימית והשפעתה על איכות הטיפול. היבט פנימי זה, בין עם הוא קשור למיניות המטפלים, או לכל רגש אחר שיכול להשפיע על איכות הטיפול הינו סמוי, מכיוון שהוא אינו מזוהה כבעיה אתית. האם לא זה הנושא הבעייתי? האם הדרישה לא צריכה להיות לעלות אותו ... יפורש כפלישה, או באיזה אופן עלינו להגדיר את הגבולות באופן חשוף אל מול הקליינט, כשישנה אפשרות שגבולותיהם הפנימיים של המטפלים כבר הוגדרו בין חדרי חדרים באופן המשקף את ההטרדה המינית בצורתה השלילית ביותר? האם ישנו ספק לגבי כך שכל ... צורך לחנך למתן לגיטימציה להתנסות הרגשית על כל גווניה להכרה בבלתי הנמנעות שבהשפעה הרגשית. ישנו צורך לבחינת יכולתם של המטפלים להתמודדות עם התכנים הרגשיים היכולים להתעורר במפגש הטיפולי ולנתינת מענה בהתאם ובאופן המשקף את המציאות הקלינית. כמובן שישנה גם ... מטפל ומטפלת לשייך עצמם למסגרת הדרכה קבועה לאחר סיום לימודיהם. אדגיש שוב, שבמידה ומקצוע זה רואה עצמו כהוליסטי, במידה וטיפול השיאצו כולל בתוכו גם את המימד הרגשי, הרי שמין הראוי שמימד זה יבחן על כל חלקיו ובשלמותו ולא רק בהקשר ... משמעותה בביטול ההוליזם, מעצם ההתעלמות לאותו המימד. לחלופין, משמעותה נראית בהשתקפותם הנסיבתית של סוגיות אתיות אלו ואחרות, ביישומו של הטיפול בפרקטיקה המקצועית. לבטח, המשמעות היא גם ברמה האתית של המקצוע כפרופסיה, מכיוון שלדבר השלכות על רמת האיכות של הטיפול.