טיפול בטריכוטילומניה TRICHOTILLOMANIA = TTM מיוונית: טריקס=שיער טיל=משיכה - מריטה= מאניה= שיגעון מודל לטיפול קוגניטיבי התנהגותי + ביופידבק מאת: דר יגאל גליקסמן מילות מפתח: טריכוטילומניה. דחף בלתי רצוני. OCD התנהגות טורדנית כפייתית. CBT טיפול קוגניטיבי התנהגותי. ביופידבק. שליטה רצונית. תקציר: הטריכוטילומניה ידועה כהפרעה נפשית טורדנית כפייתית של תלישת שיער במיוחד באיזור הראש (קרקפת, ... או לעיסה). המאפיין העיקרי הוא הדחף הבלתי נשלט לתלוש שיער. בדרך כלל קודם לאקט של התלישה מתח מצטבר וגובר. הטיפול התרופתי המקובל הוא מקבוצת ה: SSRI. עשרות מחקרים הוכיחו כי שילוב של טיפול תרופתי עם טיפול קוגניטיבי התנהגותי גורם להעלאת האפקטיביות התפקודית ויכולת ההתמודדות של המטופל עם הדחף לתלוש שיער. להפרעה הנפשית זו ישנם היבטים ביולוגיים והתנהגותיים. לדעתי מדובר בתפקוד לא מאוזן של המנגנון האמור לווסת את רמות הגירויים במערכת העצבים המרכזית במאמר זה ברצוני לשתף אתכם ברציונאל ובמודל הטיפולי שבחרתי המבוסס על ניסוני ועל עקרונות הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי בשילוב שיטת הביופידבק. מאז שנת 1963 אני מטפל בהפרעות נוירוביולוגיות שונות ביניהן גם בטריכוטילומניה בחול ובארץ. אני יכול לומר בכנות כי אחת האינדיקציות הטיפוליות שגרמה לי כפסיכותרפיסט לעבור הרבה שינויים היא הטריכוטילומניה. היו פעמים שהטיפול בהפרעה היה מעיין מסע מרתק מלא מסתורין. מבחינה קלינית ראיתי בטיפול בהפרעה זו אתגר גדול ומשמעותי ביותר. לעיתים מצאתי עצמי חושב ומהרהר על הסיבות הגורמות לאנשים בגלאים שונים מתחומים שונים למרוט ... ושנאה עצמית. לעניות דעתי מכל ההפרעות השייכות למשפחת ה OCD:טריכוטילומניה היא אחת ההפרעות הפחות מובנות לסובלים ממנה ולאנשי המקצוע המטפלים בה כאחד. במשך שנים רבות נחשבה הפרעת ה: טריכוטילומניה TTM כאחת ההפרעות המורכבות, המתסכלות והקשות לטיפול. לשם טטמ שהוכנס לרשימת ההפרעות בשנת 1889 על ידי Francios Henri Hallopeau היתה קונוטציה לא ברורה ומטעה כמו: לקלפטומניה, פירומניה, נימפומניה וכד. מכאן ניתן היה להבין כי המבצע פעולת המריטה ישנה משיכה והנאה. הסובלים מההפרעה ורוב המטפלים בה לא הסכימו עם הנחת היסוד הזו מה גם שלמושג מאניה ישנה פירוש כי מדובר במחלה נפשית חמורה. מה שברור ... ישנן גם תופעות לוואי שונות שאינן מקילות על תהליך ההתמודדות עם הדחף למרוט. מנסיוני הקליני אני משוכנע ומאמין כי טיפול אפקטיבי בהפרעת הטטמ צריך להיות מבוסס על שילוב של טיפול תרופתי וטיפול קוגניטיבי התנהגותי. הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי יכול לגשר בין הפער של מה שהתרופות יכולות או לא יכולות לעשות וללמד את המטופל טכניקות להתמודדות טובה יותר עם הדחף למרוט. זה ברור לחלוטין כי ישנם הרבה מצבים היכולים להשפיע על רמות הגירוי ... שיטה או גישה טיפולית אחת לטטמ. ההפרעה מגיבה טוב יותר לגישה המשלבת מספר מגוון של שיטות המותאמות באופן אישי למטופל. יש הרבה אירוניה בעובדה שטטמ יכולה לגרום בו זמנית לסיפוק צרכים ביולוגיים מחד ושל הרס ונזק עצמי מאידך. גישות ... = שליטה על גירויים. הגישה הטיפולית של HRT פותחה על ידי דר נתן עזרין Dr.Natahn Azrin בשנת 1973 לצורך טיפול באי שקט מוטורי, טיקים וטורט. משנת 1973 החלו מטפלים שונים ליישם את גישתו של דר עזרין ומחקרים שבוצעו על ידו וחבריו Nunn &Frantz בשנת 1980 הראו תוצאות טובות ביותר של הפחתת מריטת שערות ביותר מ 90% של המטופלים. שיטת הHRT מבוססת על 4 שלבים המחייבים לימוד ותרגול נפרד של כל אחד מהם ולאחר מכן לבצע אינטגרציה של ... ביופידבק זו שיטה לימודית - טיפולית, ידידותית, נעימה, מרתקת וחווייתית. זו שיטה בלתי חודרנית וללא תופעות לוואי. מטרתה לעזור למטופל לרכוש תוך זמן קצר ידע, כלים ומיומנויות לצורך פיתוח והעמקת מודעותו האישית לתחושות הגוף ולהשגת שליטה רצונית על תגובות ... שינוי הרגלי התנהגות מזיקים ובכך לגרום ליכולת תפקודית אישית טובה יותר במצבי חיים שונים. בניגוד לשיטות אחרות הבן לרוב המטופל פסיבי, בשיטת הביופידבק המטופל אקטיבי. בשיטה נעשה שימוש במכשור אלקטרוני מתוחכם אליו מחברים את המטופל (בדרך כלל בקצות האצבעות של הידיים או על המצח). המכשור מודד באופן מדוייק ואמין, מעבד ומזין למטופל ולמטפל על צג המחשב נתונים אוביקטיביים על תהליכים ושינויים פיזיולוגיים המתרחשים בגוף כמו: רמות המתח הרגשי והפיזיולוגי, קצב פעימות ... שליטה על הרגל כשקיימת מודעות לגורמים ולמצבים המקיפים אותו כטבעת. על פי עקרונות הגישה הקוגניטיבית התנהגותית. יש להנחות את המטופל לצורך פיתוח יכולת לניטור עצמי ולקיחת אחריות על הטיפול לפתח כלי - טבלה לצורך תיעוד, רישום וניהול (מעיין יומן ... התהליך נמשך? עד כמה חזק היה הדחף למרוט מ1-10?מה הייתה כמות השערות שנמרטו ומהיכן? מה הייתה הפעילות בה היה המטופל מעורב בעת המריטה? מה הייתה רמת העוררות הרגשית מ1-10?וכד. המעניין הוא כי אפילו מטופלי טטמ עם רמת מודעות גבוהה לתהליך המריטה הופתעו מאד לראות את תוצאות התיעוד היומי של הרגל המריטה שלהם. תרגול כזה הנעשה בצורה עקבית מניב תוצאות מרשימות בזמן קצר. המטופל מקבל מידע משמעותי לגבי הרגלי המריטה שלו והמטפל מקבל מידע העוזר לו להכין ולנתח את פרופיל המטופל בתהליך המריטה ולבצע התערבויות טיפוליות בהתאם. השלב השני: שלב זה מתחיל בדרך כלל בשבוע השני לאחר שבאמצעות תיעוד ורישום המטופל פיתח לעצמו רמת מודעות למצבים בהם מתרחשת תלישת השיער. רשם ותיעד בצורה יומית כפי שהודרך לעשות בשלב הראשון. המטופל לומד טכניקות של כיווץ והרפיית שרירים בצורה הדרגתית ומבניית (גקובסון). יש לשאוף להגיע למצב של כיווץ דיפרנציאלי (רק שרירים אותם מכווצים אכן פועלים) והרפיה אופטימאלית (כל שאר שרירי הגוף נמצאים במצב של הרפיה). על המטופל לתרגל טכניקה זו לפחות פעם ביום במשך 15-20 דקות. השלב השלישי: שבועיים לאחר למידת השלב השני מתחיל השלב השלישי: בשלב זה לומד המטופל טכניקות נשימה סרעפתית לצורך העמקת יכולת ההרפיה. את טכניקות הנשימה ניתן ליישם בכל מקום עם או בלי אנשים נוכחים ובמצבים של ישיבה, שכיבה ועמידה בסיטואציות שונות (עבודה, נהיגה, צפייה בטלוויזיה וכד) שלב רביעי: בשלב זה לומד המטופל ליישם את שלמד בשלב ב (טכניקת כיווץ והרפיית שרירים) ורואה את הקשר בין מצבי הכיווץ וההרפיה לבין תלישת השיער. ... יש ליישם את טכניקות מס 2, 3, ו 4, לתוך מיקשה אחת לצורך התמודדות עם הרגל תלישת השערות. ההנחיות למטופל הן: ברגע שישנה התחושה או דחף התלישה, יש לייחס לתרגול עדיפות ראשונה!!! 1.הרפיה כללית ומיקוד תשומת הלב לתחושות הגוף. 2.תרגול ... לפחות 2-3 דקות. 3.כיווץ והרפיית האגרופים (לחזור על זה 5 פעמים). כיפוף והרמת כפות הידיים לאחור (5 פעמים) במידה והמטופל נמצא בעיצומו של תהליך התלישה רצוי להפעיל את מנגנון ה HRT על מנת להתערב ולהפריע לתהליך התלישה. שיטת ה: Stimulus Control שליטה על גרויים מדובר בשיטה המבוססת על טיפול התנהגותי שמטרתה לעזור למטופל הסובל מטטמ לאתר להתמודד ולהתגבר על פעילות ספציפית (טטמ), פקטורים סביבתיים, רמות של עוררות רגשית, או סיבות אחרות הגורמים לתלישת ...

טיפול התנהגותי - מבוא טיפול התנהגותי טיפול התנהגותי (או ביהייביוריסטי, מאנגלית: Behaviour therapy) הוא טיפול פסיכולוגי המתבסס על תאוריית הלמידה הביהייביוריסטית. הטיפול מניח שהפרעות נפשיות הן דפוסי התנהגות, או הרגלים לא יעילים שנלמדו במהלך החיים. מטרת הטיפול היא שינוי דפוסי ההתנהגות של המטופל תוך שימוש בעקרונות ביהייביוריסטים כמו התניה קלאסית והתניה אופרנטית. תוכן עניינים: 1 היסטוריה 2 שיטות טיפול 2.1 ניתוח התנהגות יישומי 2.2 כלכלת אסימונים 2.3 הקהייה שיטתית 2.4 חשיפה ומניעת תגובה היסטוריה: הביהייביוריזם כשיטת טיפול החל ב - 1924 עם העבודה של מרי קובר גונס (Mary Cover Jones) על הכחדה של חרדות אצל ילדים. אולם ... המשמעותית של התחום החלה רק בשנות ה - 50 ושנות ה - 60 של המאה ה - 20. בתחילת הטיפול ההתנהגותי נוצרו שלוש אסכולות שונות. הנס אייזנק מאנגליה ראה בעיות התנהגות כנובעות מאינטראקציה בין תכונות אישיות, סביבה והתנהגות. הקבוצה של פרדריק סקינר בארצות הברית התמקדה בהתניה אופרנטית, וגישתם הייתה גישה פונקציונלית שיצרה כלי הערכה וטיפול דוגמת כלכלת אסימונים והפעלה התנהגותית. תלמידים ועמיתים של סקינר יצרו שיטות טיפול שונות, כמו למידת דיוק של אוגדן לינדסי, שאפשרה לעקוב אחר ההתקדמות של מטופלים, או תוכנית שסקינר בנה עם פרד קלר, שאפשרה להשיג שיפור באפאזיות. גוזף וולף מדרום אפריקה יצר את שיטת ההקהיה השיטתית לטיפול בפוביות דרך הרפיה וחשיפה הדרגתית. בעוד שחלק מהמטפלים ההתנהגותיים נשארו נאמנים לגמרי לרעיון ההתניות, מטפלים רבים החלו לשלב עקרונות של טיפול קוגניטיבי בטיפול, וכך נוצר הזרם של טיפול קוגניטיבי - התנהגותי בפסיכולוגיה. כיום במרבית הטיפולים יש שילוב של כלים קוגניטיביים, וטיפול התנהגותי בלבד מיושם בעיקר בהפרעות ממוקדות כמו פוביות, טיפולים שמטרתם הקניית כישורים או כשהמטופל אינו יכול לתקשר, למשל שיטת ABA לטיפול בתסמונות הקשת האוטיסטית. שיטות טיפול: ניתוח התנהגות יישומי: ABA ניתוח התנהגות יישומי או ABA (ראשי תיבות: Applied Behavior Analysis) הוא גישה טיפולית לשינוי דפוסי התנהגות, המבוססת על עקרונות תאוריית הלמידה הביהייביוריסטית. השיטה מבוססת על ההנחה כי תגובת הסביבה היא בעלת השפעה משמעותית על התנהגות הפרט, ולכן הטיפול בגישה זו כולל עיצוב תוכנית חיזוקים המפעיל את כל סביבת המטופל. כלכלת אסימונים: בשיטת כלכלת האסימונים (באנגלית: Tokens Economy), המטופל יכול להרוויח אסימונים על התנהגות חברתית רצויה, ולאחר מכן להחליף את האסימונים בדברים שהם בבחינת חיזוקים חיוביים עבורו. השיטה ... מועיל לשינוי זמני ומקומי בלבד בהתנהגות, שאינו תקף מחוץ להקשר שבו היא הופעלה או לאחר שהופסקה. הקהייה שיטתית: שיטת טיפול שפותחה על ידי גוזף וולף ונועדה לטיפול בפוביות, אולם כיום נעשה בה שימוש לטיפול בהפרעות חרדה שונות. בטיפול זה המטופל לומד טכניקות הרפיה והרגעה, ולאחר שרכש אותן הוא נחשף באופן הדרגתי לגירויים המאיימים עליו. מטרת הטיפול היא לשבור התניות קודמות, כך שגירוי שהיה מאיים לפני כן ייקשר לתחושת רוגע, ותחושת הפחד תפחת. שינוי זה מאפשר למטופל להתמודד עם מצבים שעוררו אצלו בעבר חרדה רבה עד כי לרוב נמנע מהם או חווה מצוקה עזה כשנאלץ להתמודד עמם. חשיפה ומניעת תגובה: בדומה להקהייה שיטתית, מטרת שיטת טיפול זו היא להכחיד את הפחד או המצוקה של המטופל מגירויים שונים. בניגוד להקהייה, בחשיפה ומניעת תגובה אין שימוש בטכניקות הרגעה והרפיה. העיקרון המנחה הוא התרגלות - כלומר, אם המטופל יישאר לאורך זמן עם המצוקה מבלי לנסות לסיים אותה, עוצמתה תפחת אם יתרגל זאת לאורך זמן ובעקביות, והוא יוכל לפתח תגובה שונה. שיטה זו מתמקדת לא רק בחשיפה לגירוי, אלא גם בתגובות המטופל, ומטרתה לאתר ולמנוע תגובות שהוא מבצע על מנת להפחית את המצוקה. כך למשל, בטיפול בהפרעה טורדנית - כפייתית באמצעות חשיפה, המטרה היא שהמטופל ייחשף בהדרגה לגירוי הגורם לו מצוקה (למשל לכלוך או מחשבה טורדנית) מבלי לבצע את התגובה הטקסית (למשל שטיפת ידיים או נטרול מחשבתי). שיטה זו היא חלק מתרפיית חשיפה, המשמשת לטיפול במגוון הפרעות כגון הפרעה טורדנית - כפייתית, הפרעת דחק פוסט - טראומטית, התקפי חרדה ופוביות.

כשהנעל לא מתאימה - סינדרום הפסיכולוג וגבולות האתיקה בטיפול השיאצו כשהנעל לא מתאימה סינדרום הפסיכולוג וגבולות האתיקה בטיפול השיאצו מאמר זה משקף סוגיה אתית שעולה מתוך ממצאי מחקר בו נבחנו התקשורת הטיפולית והיבטיה בטיפול השיאצו. מהממצאים השתקפה תמונה בה ניסיונם של המשתתפים לשמירה על יושרם האתי על ידי ההימנעות מחקירה באוריינטציה פסיכולוגית לנוכח תכנים רגשיים, הושגה התוצאה ההפוכה. הדבר יתבטא בכך שהוצגו שתי מטרות טיפוליות אחת שהייתה רפואית בפני הקליינט ושנייה שהייתה רגשית, אותה שמרו המשתתפים לעצמם. ההימנעות מהחקירה הגלויה לא מנעה מהמשתתפים לבצע ... באבחון השגוי של מקור המצוקה הרגשית. בעקבות כך, נבחנים במאמר זה מחדש גבולות האתיקה שביישום הורבאלי וההיענות לתכנים הרגשיים שבטיפול. ישנה הסכמה ובצדק שאין להשתמש במיומנויות פסיכולוגיות ללא הכשרה בטיפול השיאצו. מסלולי הלימוד לרוב אינם כוללים טכניקות ורבאליות לטיפול רגשי וההתייחסות למימדים הרגשיים בחייו של הקליינט, או ההתעסקות במצוקותיו הרגשיות, נעשית באמצעות טכניקות מגע המבוססות על הפילוסופיה בה מתמקדת תכנית הלימודים. מאמר זה, יעסוק בנושא הגבולות האתיים שבהתייחסות הפסיכולוגית שבטיפול השיאצו. זאת, באמצעות סוגיה אתית שעלתה מתוך תוצאותיו של מחקר שבחן את המכשולים והפתרונות העומדים בפני מטפלי השיאצו ביישום התקשורת הטיפולית. כאמור, מטרתו של המחקר הייתה לבחון את התקשורת הטיפולית והיבטיה השונים. בכדי לעשות זאת, נערכו ראיונות עומק שתומללו ומתוכם זוקקו תמות ראשיות בשיטת הניתוח של תיאוריה מעוגנת שדה. הראיונות, כללו מצד אחד שאלות פתוחות שמטרתם הייתה למשוך ידע לגבי תפיסתם של המרואיינים את התקשורת הטיפולית ומצד שני, משחקי תפקידים שמטרתם הייתה לבחון את אופן היישום בפועל. ניתוח הנתונים הצביע על פערים בין תפיסת התקשורת ... קונפליקט שיכול להיות נוכח בחדרם של כל מטפל ומטפלת. הרי אנו לא יכולים להימנע מתכני השיח הורבאלי שנוצר במפגש הטיפולי, איננו יכולים להימנע מרגשות שעולים במפגש ולוודאי שאיננו יכולים להימנע מביטויים רגשיים אותם מכניס הקליינט לחדר הטיפולים. מכיוון שהתיאוריה ההוליסטית כוללת בתוכה מימדים אלו, נוצר הצורך להתייחס אליהם באופן כל שהוא. אי היכולת לעשות זאת בשיחה מחשש לחציית גבולות האתיקה, יכול להוות קונפליקט מהותי. מבחינת המטפלים שהשתתפו במחקר, קונפליקט זה נפתר על ידי יישום המגע ככלי לנגיעה הרגשית. כשנשאלו המשתתפים לגבי התייחסות ורבאלית לנושאים רגשיים שהם באוריינטציה פסיכולוגית, הם הסתייגו. הם אמרו שימנעו מתגובה טיפולית היכולה להיחשב כפסיכולוגית והסבירו את הימנעותם בהיעדר הכשרה פסיכולוגית מתאימה. הם אמרו משפטים כגון, אני לא פסיכולוג ואסור לי ... כגון, לפעמים רק ממגע, מהנחת יד על הבטן האמון נרכש, או אני משתמשת במגע בכדי ליצור קשר, כשאני נוגעת המטופל מתרכך, הוא נפתח. על פניו, נראה שמשתתפי המחקר עקבו אחר הכלליים האתיים ונהגו באופן מקצועי. אולם מתוצאותיו עולה תמונה ... מצבו הרפואי. בהתאם לכך, כל המשתתפים במחקר זיהו את ההיבט הנפשי כדומיננטי. היה ברור לכולם שהם יכניסו היבטים רגשיים לטיפול והם תפסו את הדבר כטריוויאלי ובלתי נפרד. לאחר משחק התפקידים, כשנשאלו מה הייתם עושים בטיפול? , הם ענו, הייתי עובד פיזית אבל דרך הפיזית פותח את הנפש, או הרגשתי שאין בעיה בכתף, הכאב זה ... תנועה, או אני אשתדל לא להתמקד באזור עצמו אלא להגיע בדרכים עקיפות. אף אחד מהם לא הציג את מטרת הטיפול כנוגעת גם בהיבטים הרגשיים. במילים אחרות, הם לא שיתפו את הקליינט (החוקר) במטרת הטיפול האמיתית אליה התכוונו והציגו בפניו מטרה טיפולית אחרת. עצם הצגת מטרת הטיפול באופן אחד לקליינט וקביעת מטרה אחרת שהיא אינה גלויה לו, מהווה מצב אשר יכול להיבחן ברמה האתית. אמנם, לדבריהם של ... לאי ההתייחסות הורבאלית לתכנים הרגשיים שעלו, נראו באבחון שגוי לגבי המצב שהוצג. למרות שהקליינט (החוקר) ציין באופן ישיר שהיה בטיפול פסיכולוגי, שעיבד את רגשותיו שקשורים לאח והתמודד עימם ולמרות שתלונותיו הרגשיות כוונו באופן מכוון לחוויית המצוקה של לחיות עם ... היא נוגעת לכך שלמרות הימנעותם מההתייחסות הורבאלית ומהצהרתם המסתייגת מתכנים פסיכולוגיים, הם לא נמנעו מלבצע הערכה פסיכולוגית ומקביעת מטרת טיפול רגשית. כל זאת, ללא ידיעתו של הקליינט ובאמצעות הנחות פנימיות שנעשו בזמן הקצר וללא משיכת מידע קונקרטי לגבי החוויה הרגשית אותה הציג החוקר. לדוגמה לדעתי הוא לא עבר את זה, עדיין לא השתחרר ולכן הכאב נמצא, הטיפול יהיה בכל נושא הטראומה, מאז קרה לא משהו קשה לא להתמודד ברור שהמקור הוא באח. נתון זה, מצביע על ... באופן גלוי ומבלי לתפוס את עצמם כפסיכולוגים ובכך, לאפשר לעצמם להבין באופן יותר טוב את מצבו ולהשליך זאת על הטיפול. כול משתתפי המחקר טעו באבחון מקור המצוקה הרגשית, כולם ערכו פרשנות והערכה פסיכולוגית למצבו של הקליינט וכולם הסתירו זאת מהקליינט בזמן הראיון והציגו לו רציונאל ומטרת טיפול שונה. מצד אחד, הייתה מודעות אתית ואי שימוש בתכנים פסיכולוגיים באופן גלוי ומצד שני, אותו הצורך שעלה התרחש בפנימיותם ... זה התרחש ממילא, כך שניסיונם להתנהלות האתית הנמנעת מהשימוש בתכנים הפסיכולוגיים, לא עלה בהצלחה. נהפוך הוא, מחיר הסתרת המטרות הטיפוליות מלבד לכך שיתבטא בהבנתם השגויה את המקרה, השתקף באותה ההתנהלות שאינה אתית ושממנה ניסו להימנע. חשוב לציין שזהו מחקר ... והמשתתפים ידעו שמדובר במשחק תפקידים. יחד עם זאת, ניתן היה למצוא משותף באופן בו ניהלו המשתתפים את השיח והראיון הטיפולי ובאופן בו התייחסו אל המקרים שהוצגו בפניהם. הדבר מרמז על הדרך אליה הוכשרו ליצור קשר והדבר יכול לעלות שאלות ... אתית, במסגרת הכלים שניתנים כיום במסגרות הלימוד. חשוב להבין שמשיכתם והבהרתם של התכנים הרגשיים המובעים או המתוארים באופן נרטיבי בטיפול ושמהם ניסו להימנע משתתפי המחקר אינה חוצה גבולות אתיים. כשמגיע אדם עם כאב גב, אנו שואלים שאלות ומתמקדים בהבהרה ... כיצד הוא בא לידי ביטוי, האם ישנם דברים נוספים מלבד לכך וכדומה, עוזרות למקד ולדייק את ההבחנה ומשליכות ליישום הטיפול באופן שהוא אינו רפואי מערבי, אלא מבוטא באמצעות הטכניקה והיישום הנלמדים במסגרת הפילוסופיה הסינית לדוגמה. באותו האופן, כשמגיע אדם המציג ... היינו חותרים ושאליה היינו רוצים להגיע, כשהיינו מבהירים את הפתולוגיה הפיזית. שאלות אלו מהן ניסו להימנע המשתתפים, אינן משקפות טיפול פסיכולוגי ואינן מהוות אבחון או הערכה פסיכולוגיים. הן ביטוי לקלט ראשוני שמטרתו לשפוך אור על מצבו של הקליינט, זהו איסוף נתונים. נתונים אלו יכולים להיות מושלכים לעולמם התיאורטי של המטפלים וככל שהיו בהירים יותר וממוקדים יותר כך יעזרו לדייק את האבחון ואת היישום הטיפולי. אין בכך שום נגיעה לעולם הפסיכולוגי. עם זאת, במידה ותהיה פרשנות המשתמשת במושגים פסיכולוגיים, או במידה ומלבד למשיכת הנתונים ... שעולים או כשמטרת הטיפול משתנה. נותרת השאלה, האם טיפול שמטרתו ממוקדת בביטוי הנפשי או הרגשי, הוא כשלעצמו אתי. האם בטיפול השיאצו ראוי לטפל במצוקות רגשיות. התשובה היא כן, השקפת העולם ההוליסטית מחייבת התייחסות לכל המימדים בחייו של אדם בכדי להבין אותו כשלם ולתת לו מענה. בהתאם להשקפה זו, מערכות ההכשרה מספקות, במידה כזו או אחרת, כלים יישומיים להתייחסות וטיפול בכל מימדי האדם כולל את עולמו הרגשי. יחד עם זאת, הדבר תלוי גם למידה בה ישנה הלימה של הגדרת מטרות ... האבחון והיישום משקפים את התיאוריה הנלמדת ללא כניסה לנעלי הפסיכולוג. על אחת כמה וכמה הדבר אפשרי, מכיוון שכפי שטענו המטפלים שהשתתפו במחקר, למגע אכן יש את האיכות המסוימת שנוגעת במימדים הרגשיים. הוא יכול להרגיע, להשרות ביטחון, לשחרר מתחים ולעורר רגשות עמוקים. הוא יכול להכיל, לעטוף, לתמוך ולאסוף. הטיפול הגופני כשלעצמו, בכוחו לשחרר התנסויות רגשיות הבאות לביטוי במתח או מצוקה, או בשמן המקצועי חסימות, שמקורן בטראומות מהעבר ושתוצאתן נראית ... שהוא יעיל יותר. מאמר זה מבוסס על ממצאים מתוך: עמיר, ג (2008). ביטויים של היעדר מיומנויות תקשורת במצבים רגשיים בטיפול השיאצו. http:/ / www.guyamir.com/?p=a.

זיהוי וטיפול בילדים עם עיכוב התפתחותי, PDD, בעיות התנהגות, אוטיזם ואספרגר - מדריך להורים ומטפלים - 4 יעדי התכנית הטיפולית התכנית היא אישית ונבנית לילד ספציפי. על ההורה לשאול את המנחה בכל שלב ושלב מדוע תכנית זו מתאימה כרגע ... להגיע לתוצאות, משום שלא יתכן שהילד יעשה בדיוק את אותה הדרך במשך חודשים רבים (וגם לא שבועות). לכן על המטפלים והמנחה להיות יצירתיים ומעניינים ולהבין שככל שהילד עולה ברמת התפתחותו כך גם נדרשת מהם יצירתיות וגמישות בדרך בה הם מטפלים בו, במשחקים, סיפורים ושירים שהם מביאים. יש להתחשב ביכולתו של הילד לשבת באופן רציף ליד שולחן. ילדים רבים על הקשת אינם מסוגלים לשבת ולהקשיב בתחילת דרכם הטיפולית. לא יהיה זה הגיוני או מוסרי להושיב ילד כזה על כסא ליד שולחן זמן רב ולנסות להחזיק אותו שם ... לכך. ישנן דרכים שונות להביא את הילד לשולחן. צריך להכיר את הילד היטב לשם כך ולפני שקופצים לתוך התכנית הטיפולית להקדיש זמן לא מבוטל לחשיבה כיצד לעשות זאת. לדוגמה, כמה וכמה ילדים שהכרתי לא התחילו בישיבה ליד שולחן אלא ... הילד בא על סיפוקו יש לו יותר יכולת לשבת ליד שולחן או בשקט על הרצפה ולשחק. ילדים שמתחילים תכנית טיפולית במצב אוטיסטי עמוק יותר על ההורים להחליט עד כמה נכון, מועיל ובאיזו עוצמה להכניס את הילד שלא ברצונו לתוך הטיפול. ילדים רבים שנכנסים לתוך טיפול ABA מראים התנגדות עזה, משתוללים, בוכים ומכים את סביבתם ועצמם. הם אינם מסוגלים לקבל הוראות או את העובדה שיש ... זה. כאמור, חשוב מאד שהמנחה יסביר להורים שתגובתו של הילד עשויה להיות בעלת עוצמה לא מבוטלת בתקופה הראשונה של הטיפול (כדאי להגדיר כמה זמן זו תקופה ראשונית, בעיני מדובר בלא יותר ממספר פגישות עד מקסימום מספר שבועות). על המנחה ... הייתה הולמת (ישיבה רגוע על הכסא לכמה שניות, שיתוף פעולה וכו) כך שהוא הבין את הדרך הנכונה להתנהגות בזמן טיפול. לאחר שהילד הבין זאת הוא המשיך להגיע לטיפולים ברצון רב והתקדם יפה. הכוונה בטיפול אינה בשום אופן לשבור את רוחו של הילד ולשנות את מי שהוא במהותו, אלא לתת לו להבין שיש כאן ... המורה. בתוך הגבולות הללו ניתן חופש די רחב לילד והוא לומד למצות אותו עד תום, ליהנות וללמוד לשחק ולתקשר בטיפול. תפקיד המטפל הוא להציג ולהציב לילד גבולות של ריסון עצמי ודחית סיפוקים ובה בעת להעניק לילד חופש בכל מקום ... שהמפתח לבלבול וחוסר האונים שהוא חש מצוי אצל המבוגר והוא מוכן לתת לו לעזור ולהוביל. למשל, כאשר ילד נמצא בטיפול והמטפל נותן לו אפשרות לבחור בין שני משחקים שאפשר לשחק כרגע והילד מתעקש לעשות דבר מה שונה לחלוטין שפורץ ... החום, האהבה והכלים שיסייעו לילד לתפקד ולהיות בקשר עם הסובבים אותו. למנחים דרכים שונות לגרום לילד להבין את דרך הטיפול וחוקיו, יש להקפיד שהדברים נעשים במקצועיות, מהסיבות הנכונות, בגבולות הנכונים, בהיגיון ובהדרכת והסכמת ההורים. חשוב מאד לאורך כך הטיפול, אך בעיקר בתחילתו, כאשר הילד אינו מכיר את חוקי המשחק, ללמד את הילד מהם החוקים, מה תפקידו כילד ומה תפקיד המבוגר, כמה נחמד שכל אחד יודע מה תפקידו ואיך אפשר ליהנות ממשחק הולם ביחד. במהלך התקדמות הטיפול אפשר להרחיב את הגבולות והילד לומד עד לאן הוא יכול למתוח אותם. לאחר שנקבעו היעדים והדרכים להשגתם יתחיל המנחה להנחות את הצוות הטיפולי. המצב בארץ כיום הוא כזה שרוב הפעמים תמצאו את עצמכם כהורים מכשירים מטפלות לעבודה עם הילד. כדאי לפרסם באתרי אינטרנט ... בית לורן ולקבל רשימה של מטפלות שעברו קורס ABA, אך קחו בחשבון שסיום קורס כזה אינו אומר שהמטפל יודע לטפל בילד (הוא יודע את התיאוריה), הוא זקוק להנחיה צמודה. רצוי מאד לסכם עם המטפל שהוא נשאר לעבוד עם הילד לפחות שנה משום שלוקח זמן וכסף להכשיר את המטפל ולכן אין טעם להעסיק אותו לכמה חודשים. יש הורים שמחתימים מטפלים על חוזה לשנה בשל העלות הכספית הגדולה והזמן שלוקח להכשיר את המטפל. כל מטפל מתחייב לטיפול בין פעמיים לשלוש פעמים בשבוע, להגיע לביתכם ולטפל בילד על פי ההוראות של המנחה ושלכם, בנוסף לטיפולים יש גם ישיבה שבועית שהמנחה וכל המטפלים בשיטה מגיעים אליה. בתחילת הדרך יש לאפשר לילד ולמטפל להתחבר ביניהם וליצור תחושה של אמון, חיבה, אהבה וכבוד הדדי, זאת בנוסף לתכניות הטיפוליות הראשונות. המנחה צריך לקחת זאת בחשבון ולעזור למטפלים לתכנן את הטיפול הספציפי כך שיהיה כתוב על דף נייר באופן מובנה, יהיו בו אופציות שונות למשחק ולאינטראקציה שהילד יוכל לבחור מתוכם במידת האפשר (תלוי במצבו של הילד). בסיום כל מפגש טיפולי ישאיר המטפל את דף העבודה שלו בקלסר הטיפולי כדי שהמטפל הבא שיגיע ידע על מה עבדו עם הילד ובאילו דרכים ולא יחזור בדיוק על אותם משחקים מהטיפול הקודם וכך יתסכל את הילד. מכיוון שהילדים על הספקטרום שונים כל כך זה מזה ומביאים עימם צרכים שונים ולקויות מרובות אין זה נכון לתת כאן מתכון לתכנית טיפולית. בהמשך אתן דוגמה לתכנית טיפולית לילד בתפקוד בינוני - גבוה, אך זו רק דוגמה אחת מני רבות ואין להשתמש בה כלשונה. יש לבנות לכל ... המטרות יכולות להשתנות כל תקופה, אך חשוב להגדירן כדי שתוכלו לדעת מה הכיוון אליו אתם הולכים ולכוון את צוות המטפלים לאותו כיוון. אני באופן אישי קובעת תמיד מטרות שהן מעט יותר גבוהות מיכולתו הנוכחות של הילד. כך יש גם ... לבניית תכנית אישית: http:/ / www.autismpro.com/. שיטה נוספת היא להביא מנחה שינחה אתכם ההורים כתרפיסטים ושאתם תבצעו את התכנית הטיפולית עם הילד, ניתן להביא מנחה אחת לשבועיים ולא אחת לשבוע וכך ההוצאה הכלכלית יורדת. בתכנית העבודה מעבר למטרות העל ... שולחן ולאכול. 8.לעשות צרכים בשירותים. 9.לבקש עזרה כשהוא זקוק לה. על כל אחד מהסעיפים הנל צריך המנחה ליצור תכנית טיפולית מפורטת של שלבים שדרכם הילד יעבור וילמד בטיפולים עד שיגיע לרמה הנדרשת. דוגמה לתכניות טיפוליות התנהגותיות ראו בפרק 6.

סמים / גמילה מסמים - פסיכותרפיה גופנית עם נגמלים מסמים הטיפול הקונבנציונאלי במכורים לסמים בארץ, לאחר הגמילה הפיזית, משלב ברוב המקרים שלוש גישות טיפוליות: טיפול התנהגותי: מכוון להפסקת השימוש ורכישת מיומנויות התנהגותיות למניעת נפילה חזרה לסם. טיפול קוגניטיבי: מכוון לשינוי בדפוסי החשיבה, להבנת הנזקים של ... מיומנויות התמודדות פונקציונאליות יותר מבעבר. טיפול דינמי: להבנת הגורמים האישיותיים והרגשיים להתמכרות. שילוב הפסיכותרפיה הגופנית מוסיף מימד רביעי וחשוב לטיפול, המימד של הטיפול הבלתי מילולי. הפסיכותרפיה הגופנית מאפשרת שיחזור של חוויות טרום מילוליות ועיבוד שלהן באמצעות העבודה הגופנית, בתנאים מוגנים וברמה חווייתית שאינה יכולה לבוא לידי ביטוי בטיפול המסתייע בכלים מילוליים בלבד. מחקרים רבים מוכיחים שהחוויה הגופנית הראשונית בטיפול מאפשרת ריפוי ושינוי במיוחד אצל מטופלים הסובלים מחסך התפתחותי בתקשורת. הגישה הטיפולית נשענת על הפסיכולוגיה ההתפתחותית ומבוססת על איכות השילוב בין האינטליגנציות: גופנית, רגשית, חשיבתית וחושית. הגישה משתמשת בהעברה ובהעברה נגדית בין המטפל למטופל דרך התבוננות בדפוסי הקשר הנרקם במהלך הטיפול, ומשחזרת יחסי אובייקט הנראים ונחווים בגוף. הטיפול מעניק למטופל יכולת לדיאלוג ישיר עם הגוף והרגשות שמתבטאים דרכו, בדרך ייחודית ששום טיפול מילולי קונבנציונאלי אינו יכול לספק. הטיפול הגופני, ביחד עם הבהרת ומלל החוויות, מהווה קרקוע גופני ורגשי עבור המטופל., תחושת הרגל על הקרקע, מעלה את תחושת השייכות של המטופל לסביבה, תחושת הערך העצמי והביטחון העצמי. הנגיעה בגוף, הבנת הדרך שלו דרך ההתפתחות התנועתית שלו מעניקה עומק נוסף ושונה ... ודרך התקשרות הכרחית, משחזר הטיפול את ההתפתחות הראשונית ומשקם אותה באמצעות עבודת נשימה, מגע, תנועה וביטוי רגשי - מילולי. המטופל עובר במהלך הטיפול חוויה מתקנת המאפשרת תנועה מלמטה למעלה ולהיפך ללא חסימות: נשימה, אימפולס תנועתי, הבעה רגשית, יחסים, דיבור ודמיון. המטפלים משתמשים באבחון של הגוף והתנועה ובמגוון תרגילים המאפשרים למטופל להיות במגע עם החסימות שלו ועם היכולת שלו להתפתח. המפגש עם הגוף מאפשר למטופלים להיוודע לגוף שלהם ולאיבריו, לדפוסי ההתארגנות וההתנהלות שלו ולדפוסי חשיבה המקובעים בשלד, בשריר, בנשימה ומערכות גופניות שונות. הטיפול במכורים נגמלים מסמים טיפול גופני עם מכורים לסמים נוגע עמוק בפצע שלהם. המכור סוחב כאבים רגשיים ולעתים גם גופניים מגיל ... עצמי. הוא נתפס עי עצמו ועי סביבתו כחולה, וחי בתחושת כישלון ואכזבה מעצמו. שינוי מצבו נתפס על ידו בשלבי הטיפול הראשונים כמסובך וחסר סיכוי ממשי. בניית המשאבים הגופניים היא חלק חשוב בטיפול בטראומה ובשיקום שאחריה. הטיפול מתייחס גם לבעיה הראשונית, הסיבה להתמכרות - מכאובים וטראומות שהאדם חווה ברמה הרגשית ולעתים קרובות גם ... פוגע בגופו עי שאיפה, הסנפה, הזרקה ונחשף לסכנות ונזקים לגוף, למוח ולנפש. כך הוא יוצר טראומה נוספת. השילוב של הטיפול הגופני יחד עם הטיפול המילולי מתייחס לזיכרון שנוצר בגוף בעקבות ההתמכרות ויוצר מודעות ושינוי ברבדים של רגש, חשיבה ותפקוד, בנוסף לרובד הגופני. החוויה הגופנית בה המטופל מרגיש פנימה ומתבונן אל גופו, מקנה לו רובד חדש של הכרות עם העצמי שלו. ההתייחסות לגוף וההבנה שלו נותנת לטיפול עומק נוסף ושונה מכל מה שטיפול מילולי יכול להשיג. הטיפול הפרטני המטפל עובד עם המטופל על התארגנות חדשה בגוף, שתביא בהמשך תמיכה ועוגן לשינויים ויצירת דפוסי תפקוד טובים יותר עבורו. המודעות לגוף, הנגיעה בו, וההתייחסות אליו כחלק אינטגראלי מההוויה האישיותית - כמו הרגש, יוצרת אצל המטופל שינוי משמעותי שינוי זה מתבטא בשיפור בדימוי הגוף, היכרות עם דרך ההתפתחות התנועתית שלו, העלאת המודעות לחלקים השונים בגוף ... נשים. הזרועות עם סימני ההזרקה והחיתוך - זיכרון של הטראומה, התייחסות לאיברים פגומים או פצועים, למחלות, ועוד. בהמשך, חווה המטופל תהליך של סליחה והשלמה עם הגוף שחווה קשיים וטראומות אבל יכול גם לחוות חוויות חיוביות. מגע בטיפול - חלק ... ואלכוהול הם אנשים שחוו בעברם פגיעות פיסיות, מיניות, התעללות נפשית וחסך באוטונומיה ושליטה על עצמם וגופם. לכן סוגיית המגע בטיפול הגופני היא סוגיה רגישה ביותר שעלינו לתת עליה את הדעת. מחד, חדירה למרחב הגופני של המטופל עלולה להתפרש על ידו כתוקפנית או בעלת אופי ארוטי ולגרום לפגיעה נוספת ולהתנגדות לטיפול. מאידך, טיפול גופני ללא מגע ... בדרך של: הסבר, הדגמה וחיקוי. המגע בתרגילים כולל בעיקר הנחת כף היד של המטפלת על כתף, גב, זרוע של המטופל - לצורך המחשת תנועה, קרקוע, הדגשת ההפרדה בין חלקי הגוף (למשל צוואר וכתף), יצירת הרפיה תוך כדי תרגול (למשל הנחת כפות ידיים על כתפי המטופל כדי להרפות לחץ בזמן התרגול). המטפל (בדכ מטפלת) מסבירה למטופל לפני כל תרגיל מה משמעותו ומטרתו והאם הוא יכלול מגע שלה בגופו. אם כן, היא מפרטת איזה מגע ובאיזה שלב בתרגיל. היא מבקשת את רשותו של המטופל לפני כל פעם שהיא מתכוונת לגעת בו ובודקת לאחר מכן את תגובתו למגע גם ברמה המילולית וגם ברמה הגופנית. המגע, בזמן הנכון בתוך הטיפול הגופני, יכול לעורר ולהדגיש רגשות,, תחושות וזיכרונות שהמטופל לא היה מודע אליהם קודם לכן. ביחד עם העירור מעניק המטפל מגע מכיל, מדגיש גבולות גוף, וגבולות רגש. מגע המטפל תורם לתחושת הביטחון בזמן פירוק ובירור החוויה, מהווה גבול ומקום בטוח עד לתחושת הביטחון של המטופל. חשוב שהמטפלת תהיה ערה לכך שמטופלים שהיו קורבנות להתעללות (במיוחד נשים) לא תמיד מסוגלים לבטא מילולית את התנגדותם למגע, אך אם זה נחווה על ידיהם ... ופוגעני ניתן יהיה לזהות זאת עפי התגובות בגוף. חשיבותו של המגע בטיפול, כאשר הוא נעשה בדרך זו, היא בכך שהמטופל מתנסה בחוויה של אוטונומיה על המרחב האישי שלו, שליטה במגעיו עם הזולת, ובנוסף, לומד להרגיש ביטחון וקרבה באמצעות מגע. ... גופנית ושינוי ההתנהלות וההתייחסות שלהם לגופם. הסצנה הקבוצתית שבה מתבצעים תרגילי התנועה היא פחות אינטימית ולכן פחות מאיימת ומביכה למטופלים, מאשר בטיפול הפרטני. כמו כן היא מאפשרת מודלים לחיקוי והשוואה ובכך מקלה ומדרבנת בביצוע התרגילים. במהלך המפגשים מושם דגש להעלאת המודעות הגופנית ... את הוויתור על המקום. דפוסים אלו נראו בעבודה הגופנית ומכאן עלה בשיחה הצורך לתפוס מקום, להיאחז בגוף ובעוצמות שלו. הטיפול הגופני הקבוצתי שם דגש על ההתנהלות הגופנית העכשווית של המשתתפים, מה היא מבטאת וכיצד לשנות אותה. יש פחות דגש על ... בהרפיה מוחלטת בשל צורך להיות דרוך כל הזמן. מדברי אחת ממנחות הקבוצה: נוכחנו לראות שלמרות השינוי ההתנהגותי והקוגניטיבי המשמעותי שהמטופלים עוברים בתקופת טיפול זו (מרכז יום לנגמלים מסמים), התפיסה הגופנית אצלם אינה משתנה והדפוסים המעכבים משתמרים במערכת השלד והשרירים. ... הציפה את הרגשות הקשורים ונתנה לגיטימציה לדיאלוג מחודש עם הגוף הזוכר. היה מרגש במיוחד לראות את הנכונות והיכולת של המטופלים לפגוש מחדש את עצמם דרך הגוף.

רפלקסולוגיה קואורדינטיבית בממד ההוליסטי של טכניקות הטיפול כמטפלים ברפלקסולוגיה אנו עומדים בפני האתגר להתבונן ולהבין קשרי גוף - נפש במפגש עם המטופל, ולתת לכך ביטוי באמצעות טכניקות הטיפול השונות. זהו הממד ההוליסטי של טכניקות הטיפול. כמורה העוסק בהכשרת מטפלים אני עומד שוב ושוב לפני השאלה כיצד לתת בידי התלמידים כלים להשגת מטרה זאת. אדון בכמה היבטים הנוטלים חלק בממד זה: רמת עוצמת הלחץ על כפות הרגליים כיוון הפעלת טכניקות הטיפול התדירות והריתמוס בהפעלת טכניקות הטיפול רמת עוצמת הלחץ עוצמת הלחץ של טכניקות הטיפול על כפות הרגליים היא פועל יוצא מהכוח המופעל בידי המטפל, והיא מותנית - בין היתר - במצב כפות רגליו של המטופל וברמת פתיחותו לקבלת הטיפול. יש מטופלים שלגביהם לחץ חזק על רקמת הכף רצוי ואף עונה על הצורך שלהם במסגרת הטיפול. יש אנשים, ויש מצבים, שבהם לחץ חזק יחולל כאב בכף הרגל. בחלק מן המקרים כאב כזה יביא את הגוף לידי התמודדות עימו - התמודדות שהיא חלק מתהליך הרפיית הגוף לשם ריפויו. במקרים אלה הטיפול משיג את מטרתו. במקרים אחרים לחץ חזק יגרום לסגירות, הנוצרת כאינסטינקט של התגוננות הגוף והנפש מפני כאב, שכן כאב עלול להתפרש כאזהרה או לחולל חרדה מפני הלא ידוע. במקרים אלה, הטיפול איננו משיג את מטרתו. הפעלת טכניקות טיפול ברמת לחץ רופפת עלולה ליצור לעתים התנגדות - אם מפני שהגוף מצפה לרמת לחץ אחרת, או מפני שסוג זה של טיפול איננו מתאים לו. במצב זה הטיפול איננו משיג את מטרתו. במקרים אחרים לחץ רופף ייצור אצל המטופל תגובות של שלווה, רוגע ופתיחות אנרגטית אל המטפל. במקרים אלה הטיפול משיג את מטרתו. ייתכנו מצבים שבהם המטפל יחליט כי יש צורך לחולל אצל המטופלים תהליכים של הסתגלות ולהביאם לידי מוכנות לקבל ליטוף או כאב. מוכנות גופנית ונפשית זאת יש לייצר - בהתאם למגמת הטיפול - בדינמיקה הנעה מחזק לחלש בהדרגה או בדינמיקה הנעה מחלש לחזק בהדרגה. כיוון הפעלת טכניקות הטיפול חלק נרחב מבעיות הגוף והנפש של האדם אפשר לסווג לשני סוגים: בעיות שהמאפיין אותן הוא הצטברויות פנים שקשה להשתחרר מהן, ובעיות שהמאפיין אותן הוא חוסרים שבהם הגוף נתון. אלה בעיות שיש להביאן בחשבון בהתאמת טכניקות הטיפול. לצורך זה מבחינים בשני כיוונים עיקריים - על פי המבנה האנטומי של הגוף ושל כפות הרגליים, ובהתאם לכך שהן מהוות קצה אנרגטי בגוף. טכניקות טיפול המדגישות את הכיוון מהפנים החוצה (מהברך אל קצה האצבעות), דהיינו, בכיוון זרימת הדם העורקי. משמעותו של הכיוון בטכניקות אלה היא: הפצת אנרגיית פנים הגוף החוצה, אל הקצוות - מעין פיזור, ריקון והארקה של עודפים של הגוף והנפש. טכניקות טיפול המדגישות את הכיוון מהחוץ פנימה (מקצות האצבעות אל הברך), דהיינו, בכיוון זרימת הדם הוורידי. משמעותו של הכיוון בטכניקות אלה היא: ... מצבי עודף, שוכנים באותו גוף ומאפיינים את רמת מורכבותו. המטפל המיומן צריך להביא זאת בחשבון ולתת גם לכך מענה בטיפול, שבו משולבות יחד הטכניקות מהפנים החוצה ומהחוץ פנימה. תדירות וריתמוס המושגים מהר ולאט מוצאים את ביטוים בתחומים שונים בחיים, ... מרגיע וכדומה. לדימויים כאלה יש השלכות גם בתחום הפסיכולוגיה של האדם, והשפעתם ניכרת בתופעות פסיכו - פיסיולוגיות המקבלות ביטוי בטיפול: טכניקות בריתמוס מהיר יתפרשו בגוף כגירויים מגבירי זרימה, ממריצים ומלהיבים, וטכניקות בריתמוס איטי יתפרשו בגוף כגירויים מאיטי זרימה, משככים ומרגיעים. כמטפלים, עלינו להתייחס לדימויים אלה וליכולת גופו של המטופל לפרשם ולהפיק מהם תועלת, ובהתאם למצבו להעביר אליו גירויים בתדירות ובריתמוס המתאימים. העברת הגירויים בגישה זאת אל גוף המטופל היא התערבות בריתמוסים של הסביבה הפנים - גופית שבהם הוא שרוי. למשל, התערבות ברמת לחץ הדם שלו, בקצב הדופק, בקצב ... לאדם השרוי ברמת פעילות נמוכה, וטכניקות טיפול איטיות יתאימו לאדם השרוי ברמת פעילות גבוהה. היגיון זה מוצא את ביטויו בטיפול באנשים רבים, אך כאן אנו נתקלים בגורם קשיי ההסתגלות: יש ואדם השרוי ברמת פעילות נמוכה יגלה קשיי הסתגלות לטכניקות בריתמוס מהיר, ויש ואדם השרוי ברמת פעילות גבוהה יגלה קושי להסתגל לטכניקות בריתמוס איטי. כאן נדרשת מהמטפל הזדהות והתיידדות עם המטופל. התיידדות עם המטופל, משמעה: להגיע אל המטופל במוכר ובידוע לו, דהיינו, להשתמש בטכניקות מהירות במטופל הנמצא ביתר פעילות, ובטכניקות איטיות במטופל הנמצא בחסר פעילות. ומשנרכשו האמון וההתיידדות בטיפול, המטפל יכול להשפיע יותר ויותר על המטופל ולהנחותו על - פי מגמתו: את בעל הפעילות העודפת הוא יוריד ברמת הפעילות באמצעות האטת הקצב, ואת בעל פעילות ... נוקט - יש בהן היבטים של המשמעויות ההוליסטיות שמייחסים למצבים השונים של הגוף והנפש. השיעור המתמשך, שאינו נגמר, במהלכי הטיפול הוא: ללמד את המטופל לקבל את הטיפול, להקשיב לגירויים שהוא מקבל באמצעותו ואף לשמוע את התהודה שגירויים אלה מחוללים בגופו ובנפשו, והמטפל - ...

זיהוי וטיפול בילדים עם עיכוב התפתחותי, PDD, בעיות התנהגות, אוטיזם ואספרגר - מדריך להורים ומטפלים - 7 פרק 5 כיצד לעזור לילד להתקדם כהורים נדמה לנו לעיתים קרובות שאין לנו מספיק ידע וניסיון כדי ... לצרכי הילד ולמקום בו הוא נמצא (הרחבתי על כך בפרקים הקודמים) ומצד שני להיות פתוח לעולם באופן כזה ששיטות טיפול שונות (מוכחות יותר או פחות) יובאו לידיעתך עי מחקר מתמיד שלך, שאילת שאלות ופגישה עם הורים אחרים ואנשי טיפול שיכולים לכוון אותך לעוד מקורות ידע לגבי שיטות הטיפול שיכולות לעזור לילדך. כאשר פעלתי כך כמות המידע שקיבלתי הייתה עצומה והיה עלי להגביל את עצמי למספר השעות ביום ... חשוב להבין שאתם לא יכולים להתמודד עם כל הצרכים של הילד לבד. צרו לעצמכם רשת תמיכה רחבה וחזקה של מטפלים מקצועיים שיטפלו בלקויות מסוימות של הילד תוך כדי כך שאתם מקבלים מהמטפל שיעורי בית ומיישמים אותם בביתכם במהלך השבוע. ... או בכם כאינדוודואלים או כמשפחה יקל עליכם מבחינת העומס הפיזי, הנפשי והכלכלי. אם אתם בשלב הראשוני של בניית תכנית טיפולית ועדיין אין לכם מספיק שעות טיפול בשבוע ואתם מרגישים ששעות השהיה שלכם במחיצת הילד הופכות להיות קשות ולא פרודקטיביות לאף אחד מהצדדים, כדאי לפרסם על לוחות ... אתם רעננים יותר תוכלו לשחק עם הילד באופן שנכון לשניכם. 2.ישנם ילדים שנראה שאינם מסוגלים לשבת רגע אחד. בנוסף לטיפול בליקוי זה דרך מטפלים כמו טיפול בספורט, רכיבה, שחיה ושיטת ורדי אפשר לרכוש עבור הילד חולצת משקולות. זוהי חולצה שיש בה משקולות קטנות המכבידות מעט על ... הקטנים ביותר. למשל הילד עשוי להשמיע קולות בכל פעם שהוא רואה דבר מה שמעניין אותו. מכאן כבר אפשר להמשיך, בטיפול התנהגותי למשל, משום שברור לנו שיש משהו שהילד מתעניין בו, כלומר יש לו מוטיבציה פנימית כלשהי שאפשר לרתום אותה לעבודת תכנית טיפולית. לכן התבוננות ושימת לב מרוכזת וחסרת פשרות בילד מצד ההורים, המנחה והמטפלים היא הבסיס לכל. קודם כל התבונן בילד, אחרת לא תוכל לדעת מי הוא, מה הוא מביא לעולם ומה הוא צריך ... עת ללוח. את הלוח חלקו כך: מה אני עושה היום? אני מרגיש אני רוצה הצמידו את התמונות המתאימות לפעילויות והטיפולים באותו יום. אפשר לחלק חלק זה לבוקר, צהרים וערב. עצוב, שמח, בוכה, מעוצבן וכו. יש באינטרנט תמונות של אנשים בהבעות ... ליטוף ברגע הנכון, בכלל מחווה של חיבה, אם הילד מסוגל להכיל אותה, מביאה איתה הרבה מאד למערכת היחסים. 26.כשאתם בטיפול עם הילד, בעיקר בתקופת הטיפול הראשונית, חשוב לומר בסיטואציות שונות: תסתכל עלי ולהצביע לעיניים שלנו. או תגיד תן לי כשאנו רוצים שהילד ילמד לומר דבר ... רוצה או תן לי. כלומר, בתחילת הדרך אין לפחד מבנית שפה שנשמעת אוטומטית אך יש לדעת מתי לדרוש מהמנחה והמטפלים לעבור לשפה חיה ותקשורתית יותר. להעביר את הילד לרמת שיח ולא להישאר ברמת דרישות מילוליות בלבד מצידו. 27.ילדים שקשה ... שאלות. אנו השתמשנו בסדרת ספרים הנקראת אור שואלת איפה, אור שואלת איך וכו. 33.אם הדבר אפשרי, בזמן שאתם נמצאים בטיפול עם הילד השמיעו לו קלטות שמע של שירי ילדים. (לא בתחילת הטיפולים אלא בהמשך כאשר נראה לכם שהילד מסוגל לעמוד במולטי - טסקטינג שכזה). הדבר מאלץ את הילד להפריד בין רעש ... הילד לפענח 2 ערוצים אודיטוריים של שפה - אחד בקלטת המושמעת והשני בסיפור המסופר עי המטפל. 34.למרות כל הזמן שהטיפולים של הילד לוקחים מצאו אחהצ פנוי אחד בשבוע כדי להפגיש את הילד עם חבר או בן דוד. גם אם הם משחקים ... שזה שילדכם אינו מתקשר באופן המקובל אינו אומר שהוא אינו מרגיש, פועל וחושב. אפשר להתחיל מפגשים כאלה רק כשאתם והמטפלים של ילדכם מרגישים שהוא מוכן לכך, אך אל תתמהמהו כשאתם חושבים שהוא מתקרב לשלב שכדאי להכניס אותו למסגרת חברתית ... יאחז בידה ולא יזהר. ילדים אחרים מראים את אותה התופעה בערוץ הויזואלי (ראיה). הם לא מצליחים להפריד בין עיקר לטפל, בין רקע לעיקר בתמונות וסיטואציות מן המציאות. לגבי הערוץ השמיעתי, לאחר שהתייעצתם עם קלינאית התקשורת שלכם, אפשר להיעזר בשיטות אודיטוריות ... מכוונת את האוזן של הילד למצב טוב יותר ממה שהייתה ואף עוזרת בתחום של רעשי רקע מול קולות משמעותיים. טיפול במוסיקה עשוי אף הוא לעזור. 36.במידה וניסתם בכל דרך שהיא לעזור לילדכם לדבר והוא אינו מסוגל לכך התייעצו עם המומחים ... בתחום זה לא יבין כלל על מה מדובר. דימויים יש להסביר מעל גיל 6 לפחות ולעשות זאת כחלק מתוכנית טיפולית, ישנם גם משחקי קופסא שמתרכזים בכך, בעיקר משחקים העוסקים בביטויים. 45.דרך נפלאה ללמד את ילדך חוקים חברתיים מקובלים מצויה ... אינו מביט במבוגר ואינו אומר שלום בחזרה. מצאתי שסיפור של הסצנות הללו לילד כספר משעשע ולא במסגרת לימודית או טיפולית עזרו ביותר. אדם למד לאהוב את הספר ועיין בו כספר רגיל. כשהלימוד החברתי לא נכפה עליו כמטלה נוספת במסגרת טיפולית, הוא עיין בו יחד איתי בשעות הפנאי וכך הרצון לקרוא בספר וההפנמה היו גדולים יותר. 46.במידה והילד מדבר הקשיבו ... ההבנה חשוב מאד משום הילד לא יכול לשתף פעולה אם הוא אינו מבין את המשימה. 48.בכדי לעודד ילדים לעבוד בטיפול התנהגותי אפשר לתת חיזוקים שונים כמו אוכל, ממתקים קטנים וכו. בדכ מגיעים מתי שהוא למצב בו שרפנו הרבה מאד מהחיזוקים ... מעניינים. כאן אפשר להשתמש בלוח שעליו מדביקים מדבקות או ציורים שהילד אוהב בכל פעם שהוא משחק יפה ולפי החוקים בטיפול. לאחר שהילד אוסף בין 3-6 מדבקות כאלה הוא מקבל דבר מה שהוא רוצה (לשחק במכונית, לנשוף בחליל, לשמוע מוסיקה ...

גמילה וטיפול בהתמכרויות (סמים, אלכוהול, הימורים, מין, הפרעות אכילה, עישון סיגריות) - שאלות ותשובות סביב ההחלטה לפנות לטיפול ולעזרה מקצועית מהי התמכרות? באופן כללי, התמכרות הינו מושג המתאר שימוש חוזר בחומרים או בהתנהגויות, באופן כפייתי, ללא יכולת ... ההתמכרות, תוך פגיעה ממשית וגרימת נזק ברמה האישית והנפשית, הגופנית, הכלכלית, הזוגית והמשפחתית, החברתית והתעסוקתית. מדוע קשה לאדם להגיע לטיפול? הכחשת הבעיה הינה מכשול העומד בפני המכורים. קיים קושי להכיר בבעיה ולהודות בה בפני עצמם ובפני הסביבה. הכרה כזו מלווה ... והרעיון שזקוקים לעזרה מבחוץ לא מקובל אף הוא חברתית וגורם למבוכה. לעיתים עולה נושא של חוסר אמון בגורמים החיצוניים המטפלים יחד עם חשש לעבור תהליך טיפולי ולגעת בנושאים אישיים ולעיתים כאובים. למרות הקושי הכניסה לתהליך טיפולי הכרחית על מנת לשנות את המצב הקיים ולשפר את איכות חיי המכור וסביבתו. לאחר הצעד הראשון בטיפול ובהדרגה לרוב מתגברים על הקושי ולומדים להפיק מהטיפול את המרב. מתי האדם יגיע לגמילה? פעמים רבות האדם יגיע לטיפול מתוך רצון. כאשר הוא ירגיש בהשלכות ההרסניות של התמכרותו, יבין שהוא תלוי בחומר החיצוני או בהתנהגות הממכרת, ויכיר בכך שהוא לא מצליח להיגמל לבד. האדם המכור עשוי לפנות לטיפול לאחר שהגיע להידרדרות קשה בכל תחומי החיים אך יחד עם זאת הוא אינו חייב להגיע לנקודת השפל בחייו על מנת שהטיפול יהיה יעיל. נהפוך הוא, אפשר ורצוי לעצור את ההתנהגות הממכרת וההרסנית גם בשלבים מוקדמים יותר. כך יהיו לו סיבות רבות יותר לרצות לעשות את השינוי בחייו, וזאת לפני שאיבד משפחה, עבודה וחברים. בתהליך הטיפול יהיה לו קל יותר להביא לתיקון הנזקים שנגרמו לדברים המשמעותיים בחייו. האם ניתן לכפות גמילה וטיפול על אדם שאינו רוצה להיגמל? באופן כללי לא ניתן לכפות על אדם גמילה ולא קיימים מקומות לטיפול שהינם בכפייה: במרכזי הטיפול השונים האדם יכול להחליט שהוא לא משתף פעולה ולצאת מהמרכז, ואף בתנאי מאסר המכור צריך לרצות בגמילה ולעמוד בקריטריונים שמציב השבס (שרות בתי הסוהר) על מנת להיכלל בתוכנית טיפולית. הרציונל העומד מאחורי כל אלה הוא שטיפול אמיתי ומוצלח יכול לבוא רק מתוך רצון ושיתוף פעולה כנה של האדם המכור. יחד עם זאת... קיימים מקרים שבהם האדם מגיע לטיפול שלא מיוזמתו ודרך מוטיבציה חיצונית. לדוגמה בני משפחה ששמו אולטימאטום ולא מוכנים לשתף פעולה עם ההתנהגות ההרסנית של המכור ומוכנים להמשיך לתמוך בו רק במידה וילך לטיפול, או מעסיק שמחייב את האדם המכור להיות בתהליך טיפולי ובמעקב בדיקות שתן באם רוצה להמשיך לעבוד אצלו, גם במקרים שבהם נפתח תיק פלילי לאדם המכור ובית המשפט נותן לו את האפשרות לבחור בדרכי טיפול במקום בדרכי ענישה (מאסר, עבודות שירות) וכן כחלק מתוכניות שיקום האסיר. בכל המקרים האלה האדם מגיע לטיפול מתוך לחץ חיצוני. עם זאת במקרים רבים כאשר הוא יתחיל את הטיפול הוא יתחיל להכיר בבעייתו ולהודות בה ובהשלכותיה השליליות, להבין מה משובש בחייו וכיצד השינוי יכול להביא לשיפור בהם. עם הזמן הוא ישתף פעולה בטיפול מתוך כנות ורצון אמיתי לעשות שינוי בחייו. בשלב זה המוטיבציה להיות בתהליך הטיפולי תהפוך להיות פנימית ומתוכו. האם ישנן דרכים בהם המשפחה יכולה לזרז את תהליך הטיפול ו לקצר תהליכים עבור בן המשפחה המכור? המשפחה יכולה לסייע לבן המשפחה המכור לעשות את ההתקשרות הראשונית עם הגורם ... את המשימות הנדרשות ממנו. הרציונל הוא שהאדם יסגל לעצמו התנהגויות חדשות של אחריות, יוזמה ועשייה - ההכרחיים לתהליך הגמילה והטיפול ולתפקוד שלו בחברה נורמטיבית (בהקשר של היחסים במשפחה, התעסוקה, ניהול חיי החברה והפנאי וכיוצב). כל עוד המשפחה תמשיך לעשות ... פסיבי, קטן ולא תאפשר לו לגדול ולהיות ישות עצמאית, מסוגלת ואחראית על בחירותיה. מהו המקום של בני המשפחה בתהליך הטיפולי? לבני המשפחה מקום מאוד משמעותי בתהליך הטיפול. שיתופם וגיוס תמיכתם חשוב לתהליך ועשוי להקל על השינוי ולחזק את הסיכוי להצלחתו (אם בטיפול זוגי, משפחתי, קבוצתי או פרטני לאחד מבני המשפחה). בקרב משפחתו של המכור (אם זה הורים, אחים, בת / בן ... אורח חיים מסוים מול המכור. לכל חבר משפחה תפקיד מסוים, והתקשרויות מסוימות במערכות היחסים. עם כניסת המכור לתהליך גמילה והטיפול שיווי המשקל הזה מופר. כעת גם על המשפחה עובר תהליך שינוי ועליהם למצוא יחד את האיזון המחודש הבריא. כמו ... תהליך שינוי במקביל למכור אשר יוביל לשיפור איכות חייהם. עם זאת ישנם מקרים בהם לא ניתן לגייס את המשפחה לטיפול או שהיא עלולה לחבל בתהליך ואז ההמלצות הטיפוליות תהיינה אחרות. לעיתים האדם העובר את השינוי משפיע באופן עקיף ולטובה על בני משפחתו, ולעיתים האדם מקבל את המציאות ... בחומרים בתוך ימים ספורים. אך לא די בכך. ההתמכרות מהווה סימפטום לקושי או לבעיה עמוקה יותר, וכעת על המכור לטפל ברבדים הנפשיים אשר הובילו אותו מלכתחילה להתמכר. בנוסף עליו ללמוד אסטרטגיות והתנהגויות אשר יסייעו לו בשמירה על המצב הקיים. אחרת ... אינה גמילה! האדם נמצא עדיין בתוך מעגל ההתמכרות וממשיך לסבול מתוצאותיה ההרסניות. הוא לא שינה את דפוסי התנהגותו ולא טיפל בעצמו ובקשייו הרגשיים. ההתמודדות שלו במצבים השונים שחייו מזמנים לו איננה בריאה, וממשיכה להיות דרך בריחה - הפעם להתמכרות ...

פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית (C. B. T) / פסיכותרפיה רגילה (טיפול דינאמי) הדומה והשונה בין פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית (C. B. T) לבין פסיכותרפיה רגילה (טיפול דינאמי) הטיפול המוכר הנו הטיפול הדינאמי. טיפול זה מתייחס להיבטים לא מודעים של הנפש. ההתבוננות על קשיים שונים, הנה באמצעות ההתמקדות בעצמי ובמפגש בין מטפל סובייקטיבי למטופל סובייקטיבי. בתוך מפגש זה יתבוננו הן המטפל והן המטופל על הקונפליקטים וההתרחשויות השונות בתוך חדר הטיפולים. כלומר, מוקד העבודה הנו ביחסים בין המטופל למטפל. מדובר בתהליך ארוך אשר נמשך בדרך כלל מספר שנים, לפחות. בעשור האחרון שיטת הטיפול הנפוצה בארהב הנה הפסיכותרפיה הקוגניטיבית התנהגותית. זאת ועוד בעיות רגשיות מסוימות, כגון טראומה, על פי החלטת משרד הבריאות ומשרד הביטחון, הטיפול ייעשה רק על ידי מטפלי C. B. T (טיפול בשילוב, P. E E. M. D. R ). הפסיכותרפיה ההתנהגותית הינה טיפול פסיכולוגי המתבסס על תיאוריית הלמידה הביהייביוריסטית. הטיפול מניח שמקור הקשיים הרגשיים, מצוי בדפוסי התנהגות, או הרגלים, לא יעילים אשר נלמדו במהלך החיים. למעשה, באמצעות שינויי ההתנהגות הלא מותאמת של המטופל, נביא להקלה משמעותית במצבו. למשל, אישה אשר חרדה לצאת החוצה אחהצ, עת עברה אונס בשעות אחהצ. שינוי ההתנהגות - ... סכנה כיום ביציאה החוצה אחהצ, יוביל לשיפור משמעותי במצבה. הפסיכותרפיה הקוגניטיבית שמה דגש על ההווה ועל הסימפטומים שעמם מגיע המטופל לטיפול. קרי, היא מתמקדת בקשיים בזמן אמת, ועל כן לא פעם, מדובר בטיפול ממוקד וקצר. הטיפול הקוגניטיבי מבוסס על ההנחה שדפוסי חשיבה משפיעים על ההתנהגות, ומקור המצוקה הוא בדפוסי חשיבה מעוותים. על כן הטיפול מתמקד בזיהוי דפוסי החשיבה הלקויים ובניית דפוסי חשיבה מותאמים יותר, אשר מביאים לשיפור במצב הרגשי. למשל, אדם אשר חושב ... להתנהגות מתמודדות במקום התמודדות נמנעת כפי שתיארתי בדוגמה. יש לציין כי על פי הגישה ההתנהגותית, המטפל, אף יערוך עם המטופל משחקי תפקידים רבים של ראיון על מנת ליצור התרגלות. בטיפול הדינאמי, ינסו להבין את המקור לגבי החרדה מראיון, בעברו של המטופל, ויבחנו את היחסים עם ההורים אשר, על פי הגישה הדינאמית השפיעו על דימויו העצמי וחרדותיו, כיום. תהליך זה של התבוננות דורש זמן רב, ואינו מבטיח שיפור בחרדות המטופל. יש לציין כי ממחקרים רבים, נמצא כי הטיפול היעיל ביותר במצבי חרדה, דיכאון, טראומה, הפרעות קשב והתנהגות, אבל, וכפייתיות (O. C. D), הנו הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי. חלק מטיפולים אלו מבוצעים אף תוך זמן קצר, של 15 מפגשים. טיפול C. B. T בילדים טיפול קוגניטיבי התנהגותי בילדים, דורש מיומנות מורכבת. הן הבנה של עולמם הפסיכו - קוגניטיבי של הילדים והן התאמה של כלי ה - C. B. T לגילם של הילדים. רוב מטפלי ה C. B. T מטפלים במבוגרים. מטפלים אשר להם ניסיון עם ילדים, בדרך כלל יטפלו בילדים מגיל 10 - 11, מאחר ומתחת לגילים אלו נדרשת מיומנות ... 6 - 10, 2 - 6). בנוסף לניסיוני עם בני נוער ומבוגרים, עקב עבודתי במכון להתפתחות הילד, פתחתי מומחיות בטיפול בילדים קטנים (2 - 6), בהתאם לכללי ה C. B. T. עם זאת, חשוב לציין כי על מנת שהתהליך יהיה מוצלח, נדרשת מעורבות של ההורים, אשר שותפים מלאים לתהליך הטיפול. אני מלמד אותם כלים ממוקדים, בעזרתם הם מסייעים לילדיהם בבית, וכן הם נמצאים יחד אתם בחדר הטיפולים ומשתתפים באופן פעיל בטיפול. יש לציין כי גם מיקרים מורכבים של בעיות התנהגות קשות, חרדה, הימנעות, טראומות (תאונות דרכים, התערבויות רפואיות, פגיעה מינית וכדו), הנם פתירים תוך זמן יחסית קצר. פרוטוקול רחב יותר על שיטת הטיפול בילדים, יפורסם במאמר הבא. לקריאה נוספת על שיטות הטיפול בטראומה, לחץ כאן. למעבר למאמר על סמכות הורית והתמודדות עם בעיות התנהגות של ילדים, לחץ כאן. למאמר בנושא לחץ ושחיקה ... כאן. P. E, E. M. D. R -P. E הנה שיטה אשר פותחה על ידי פרופסור עדנה פואה ומתאימה לטיפול בחרדות, טראומה וכפייתיות (O. C. D). השיטה מתמקדת בחשיפה במציאות ובדמיון, בהתאם לסיטואציות מהן המטופל נמנע מהם. פרוטוקול הטיפול ממוקד ואמור להביא לירידה בסימפטומים וחזרה לתפקוד בתוך כ 15 מפגשים. E. M. D. R -שיטה טיפולית שפותחה על ידי דר פרנסין שפירו. בטיפול, המטופל מתמקד בזיכרון הטראומטי, בעוד המטפל נותן גרייה דו - אונתית בעזרת גירוי ראייתי, שמיעתי או גירוי של מגע קל. שלב זה מסתיים כאשר המטופל מסוגל לחזור לזיכרון המקורי ולחוות אותו ללא רמת מצוקה רגשית. הטיפול נחשב ליעיל, בעיקר כי הגרייה בין 2 אזורי ...

התמכרויות / טיפול בהתמכרויות - מה זאת התמכרות? איך מטפלים בהתמכרויות? התמכרויות הן התנהגויות כרוניות חוזרות ונשנות שגורמות לתוצאות פוגעניות. ההתנהגות נובעת מדחף בלתי נשלט להמשיך במשהו שהאדם יודע שמזיק ... יותר מזו של אחרים, ועלולה לדחוף אותם לחפש הקלה ושחרור מהבחינה הפסיכולוגית. הגישה הביו / פסיכו / סוציאלית מודל טיפולי מקיף המתייחס למכלול הגורמים מתחומים שונים אשר משתלבים יחדיו ויוצרים את בעיית ההתמכרות. טיפול יעיל במכורים צריך שיענה על מכלול צרכיו של המטופל וייתן מענה לבעיות רפואיות, פסיכולוגיות, חברתיות, תעסוקתיות וחוקיות. גורמים פיסיולוגים מדענים החוקרים את המוח טוענים שיש אנשים בעלי נטיית ... ונגישים, וחלקם אף זוכים ללגיטימציה בציבור. כתוצאה מכך, כיום תופעת ההתמכרות לסמים קיימת בשכיחות גבוהה יחסית בכל שכבות האוכלוסייה. טיפול במתמכרים עקרון הטיפול במתמכרים הוא טיפול משולב שמטרתו להביא לגמילה ולשמר אותה לטווח ארוך. ההתערבות הטיפולית נעשית ברמה אישית, קבוצתית ומערכתית. שילוב של שיחות פרטניות, קבוצות תמיכה, התערבות טיפולית במשפחה וסיוע סוציאלי בקהילה. בטיפול יש להתייחס ל - 3 הרבדים שבהם מתקיימת הבעיה: ביו / פסיכו / סוציאלי. ביו - בשלב ראשון יש ... בגמילה הפיזית ובהתגברות על התסמינים הנלווים לה. במקרים שההתמכרות לחמרים הייתה מעין ריפוי עצמי להפרעה / מחלה, יש לקבל טיפול תרופתי מתאים במרשם רופא. פסיכו - התמקדות באספקטים התוך - אישיים של המכור: חיזוק כוחות האגו, אחריות לניהול חייו ... במשימות החיים ללא סמים סוציאלי - שיפור מערכות יחסים בינאישיות, התערבות במע המשפחתית כדי לאפשר להם לקבל את השינוי במטופל ולשמר אותו. שינוי קב השתייכות חברתית - הצלחת הגמילה תלויה במידה רבה בניתוק קשרים עם אנשים שחברתם עלולה ליצור ... חובות, תיקים פליליים וכו - על מנת לאפשר פתיחת דף חדש וחיובי בחיים וליצור קרקע להתמודדות תקינה בהמשך. חשיבות הטיפול הקבוצתי במכורים טיפול באמצעות קבוצה הוא שיטת טיפול טובה ויעילה לטיפול במכורים. ההשתתפות בקב מפתחת את המיומנויות הבינאישיות של המטופל אשר בדכ מרוכז בעצמו ובהתמכרות שלו וחש מנותק ודחוי עי החברה. הקב בונה אמון, מיומנויות חברתיות וערך עצמי. באמצעות ... החברתית החדשה שלהם ומאפשרת התנתקות מחברים קודמים אשר אינם מתאימים להם עוד. הקב היא מיקרוסמוס של העולם החברתי של המטופל. אנשים יכולים להזדהות בה עם דמויות הוריות, אחים, חברים ואויבים. הם לומדים לזהות את התפקיד שהם לוקחים על עצמם ...