סכיזופרניה - מבוא... אותה. המחקר העכשווי מתמקד בעיקר בגורמים הנוירוביולוגיים אך עדיין לא התגלה תהליך פתולוגי ספציפי היכול להסביר את סיבת המחלה. הטיפול במחלה מבוסס בראש ובראשונה על תרופות אנטיפסיכוטיות כמו אמיסולפריד, אולנזאפין, ריספרידון. במקרים קשים של סכיזופרניה כאשר לפחות שתי תרופות לא ... עוזר אז מוסיפים לקלוזאפין תרופה אנטיפסיכוטית נוספת כמו אמיסולפריד או אריפיפרזול וגם נוגדי דיכאון כמו מירטאזאפין, ציטאלופרם, פלובוקסמין. את הטיפול התרופתי משלבים בהתערבויות פסיכו - סוציאליות ושיקומיות (התערבויות פסיכו - חינוכיות, פסיכותרפיה, ריפוי בעיסוק וכו), אינו מרפא אותה אך משפיע ... אותה. במקרים של התפרצות חריפה או החמרה חדה של המחלה, המלווה בסבל רב, בסיכון לעצמו ולאחרים, חוסר תנאים לניהול הטיפול בבית המטופל, כמו מצב של אי ספיקה (קושי רב בהתמודדות) של המערכת התמיכתית המשפחתית או העדר מערכת כזאת, חולים בסכיזופרניה יכולים להיות מטופלים במסגרת אשפוז מרצון או כפוי. משך האשפוזים התקצר בצורה משמעותית ותדירותם פחתה בעשורים האחרונים. עדיין רוב המאושפזים בבתי החולים או המחלקות הפסיכיאטריות סובלים ממחלה זו. הטיפול מתנהל במקרים רבים במסגרת מרפאתית (אמבולטורית). החולים בסכיזופרניה יכולים לסבול בנוסף מהפרעות דיכאון וחרדה ומהתמכרויות לסמים משכרים. סיועם של קרובי משפחות החולים חשוב מאוד על ידי תמיכה רגשית, השגחה על שמירת רציפות הטיפול, נטילת התרופות, וכו. ההתמודדות עם קרוב משפחה חולה דורשת סיוע למשפחות באמצעות ייעוץ, קבוצות תמיכה, עזרה כלכלית. המחלה על ... 2.1 תסמינים חיוביים ושליליים 2.2 הפרעות בסכיזופרניה 3 תתי סוגים של סכיזופרניה 4 אבחנה 5 אפידמיולוגיה 6 אטיולוגיה 7 טיפול 8 סכיזופרניה בתרבות 1 1 1 היסטוריה: אויגן בלוילר, פסיכיאטר שווייצרי שטבע את המונח סכיזופרניה ספרו של בלוילר דמנציה ... מסוג I: (חיובית: בחולה זה יהיו התחלה פתאומית, בעיקר תסמינים חיוביים, מבנים מוחיים תקינים בסריקות הדמיה ותגובה טובה יחסית לטיפול התרופתי האנטי פסיכוטי. מחלה מסוג II: בעיקר עם תסמינים שליליים, אב - נורמליות מוחיות בסריקות מוחיות ותגובה ירודה לטיפול התרופתי האנטי פסיכוטי. סוג נוסף שהוצע הוא הבלתי מאורגן - סוג III -בלתי מאורגן (disorganized) (לידל): בחולה זה יהיו דיבור ... של החולים עשוי להיות פגום, וכן השיפוט החברתי והאישי. לחולים פעמים רבות תובנה לקויה של המחלה, ועל כן היענותם לטיפול ירודה. אלימות, רצח והתאבדות: גורמי סיכון להתנהגות אלימה או אימפולסיבית אצל חולים סכיזופרנים הם מחשבות שווא של רדיפה, אירועים ... קשורה בעודף פעילות של הנוירוטרנסמיטור דופמין ומתבססת על שני ממצאים: יעילותן של תרופות אנטי - פסיכוטיות המשמשות בין היתר לטיפול בסכיזופרניה, קשורה ברמת חסימת הרצפטור לדופמין (מסוג D 2 ). תרופות שמגרות הפרשה מוגברת של דופמין (דופמינרגיות), כמו אמפטמינים, עשויות ... שונים הראו שרמות גבוהות של תוצרי הפירוק של דופמין בדם (מטבוליטים) נמצאות ביחס ישר למידת התסמינים הפסיכוטיים ולמידת התגובה לטיפול. עם זאת, לא ברור עדיין באיזה מנגנון משפיע הדופמין על הפסיכוזה. נוירוטרנסמיטורים וחומרים אחרים שנמצאו כקשורים לפסיכוזה ולסכיזופרניה הם: ... המחלה, מערכות התמיכה של החולה חשובות ביותר, ונמצא קשר בין הגורמים המשפחתיים והסביבתיים לבין אורך וכמות האשפוזים של החולים. טיפול: ריספרדל, תרופה נוגדת - פסיכוזה נפוצה טיפול תרופתי: הטיפול התרופתי בסכיזופרניה מתבסס קודם כל על שימוש בתרופות אנטי - פסיכוטיות כגון אמיסולפריד, אולנזאפין, ריספרידון, הניתנות כטיפול קו ראשון. אצל חולים שלא הגיבו לפחות לשתי תרופות משתמשים בקלוזאפין. אם זה לא עוזר אז מוסיפים לקלוזאפין תרופה ... התסמינים ייוותרו. לרוב, התרופות משפיעות בצורה יעילה יותר על התסמינים החיוביים מאשר על השליליים. לאחר אפיזודה של פסיכוזה, המשך הטיפול יוריד באופן משמעותי את הסיכון לחזרתה - חזרה של אפיזודה פסיכוטית תופיע ב - 30% מן המטופלים בתרופות, כאשר בחולים הבלתי מטופלים תופיע חזרה ב - 80%. בנוסף, יש מקום להוסיף טיפול תרופתי על פי הפרעות נוספות - בחולים רבים מופיעים דיכאון וחרדה המצריכים טיפול בנוגדי חרדה ודיכאון. טיפול פסיכו - סוציאלי מסגרות הטיפול יכולות להיות: מרפאתית, אשפוז מלא, אשפוז יום, הוסטל, וכו אשפוז: הוראות (הוריות) אשפוז ייעשו על פי המטרות הבאות: צורך ... הגנה מפני כוונות אובדניות, כוונה לפגוע באחרים ומפני חוסר יכולת של החולה לדאוג לצרכיו הבסיסיים. האשפוז אינו חובת המציאות. הטיפול בסכיזופריניה יכול להיעשות, אם יש שיתוף פעולה מצד המטופל ומשפחתו במסגרת מרפאתית (אמבולטורית). במקרה החמרות יכול להיעשות במסגרת אשפוז יום או אשפוז מלא בהסכמה של המטופל. האשפוזים הכפויים נעשים במצבים פסיכוטיים המסכנים את המטופל, את הסובבים, או גורמים להפרה קשה של אורח החיים התקין של הסובבים. גם בית המשפט יכול להורות על צווי אשפוז לצורך הסתכלות או לצורך טיפול כפוי במקרים שחולה ביצע עבירה פלילית. מחקרים הראו כי אשפוזים קצרי טווח, בני 4 - 6 שבועות, הם יעילים במידה דומה לאשפוזים ארוכי טווח, וכי מוסדות המשלבים בטיפול שיטות התנהגותיות מגיעים לתוצאות טובות יותר. ברוב בתי החולים הפסיכיאטרים הטיפול בחולה ייעשה על ידי צוות רב תחומי, הכולל פסיכיאטרים, פסיכולוגים, אחים, עובדים סוציאלים, מטפלים באמנויות, מרפאים בעיסוק, ומדריכים חברתיים. רצוי כי הטיפול בבית החולים יהיה מכוון למטרות מוגדרות - שיפור האחזקה העצמית של החולה, איכות חיים, תעסוקה ויחסים חברתיים. במהלך האשפוז (ובמיוחד ...