ידע
להצליח
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה מטופל ✔זיהוי וטיפול בילדים עם עיכוב התפתחותי, PDD, בעיות התנהגות, אוטיזם ואספרגר - מדריך להורים ומטפלים - 2 ✔פרק 2 כשיש לך תחושה אינטואטיבית...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






🖨זיהוי וטיפול בילדים עם עיכוב התפתחותי, PDD, בעיות התנהגות, אוטיזם ואספרגר - מדריך להורים ומטפלים - 2
פרק 2

כשיש לך תחושה אינטואטיבית שהתפתחות ילדך אינה תקינה כדאי לעבור על השאלות וההצהרות בהמשך כדי לדעת פחות או יותר באיזה תחום ממוקמת בעייתו של הילד והאם כדאי לגשת לאבחון, איזה אבחון, אצל איזה מומחה. לגשת עם הילד לאבחון זוהי סיטואציה קשה ומלחיצה (בעיקר עבור ההורים). מניסיוני אני ממליצה בחום לאבחן את הילד (את אייל לא אבחנתי בגלל פחדים שונים והכחשה ולכן לא קיבל תמיד טיפולים מתאימים ואילו את אדם אבחנתי בגיל צעיר מאד ולכן גם הטיפולים התאימו והתוצאות בהתאם). הבנתי, לאחר שנים של קשיים עם אייל, שאבחון חשוב מאד בכדי שנוכל להעניק לילד את מה שהוא צריך בזמן הטוב ביותר, שהוא חלון ההזדמנויות בגיל הצעיר, ע"י הטיפולים הטובים ביותר. שימו לב שהתשובות שנתתי לשאלות אינן מוחלטות והן הצעות לאפשרות שתתכן בעיה בתחום התפתחותי מסויים, אך יש לבדוק את העניין אצל מומחה ובשום אופן לא להסתמך על הכתוב כאן בלבד. בנוסף, סמפטום אחד או שניים הבאים לידי ביטוי אצל הילד בוודאי אינם מספיקים בכדי להחליט מה תוצאות האבחון שלו, כמה סמפטומים יחדיו יכולים להצביע על כיוון של בעיה התפתחותית מסויימת. שאלות אלה הן רק תמרורים העשויים לסמן כיוון מסוים אצל הילד, אין הן מחליפות דעת מומחים.

על מה להתבונן כדי לראות מה קורה עם הילד שלי

1.האם הילד מבקש ממך עזרה כשהוא מתקשה בדבר מה? אם לא זה עשוי להצביע על בעיה תקשורתית או שפתית.

2.האם ילדך נבהל מרעשים חזקים עד הוא נכנס להתקפי בכי או כעס וקשה לו להפסיק? אם כן זה עשוי להצביע על בעיה סנסורית.

3.האם הילד מסתכל עליך כשאתה קורא בשמו? אם לא, או באופן חלקי זה עשוי להצביע על בעיה תקשורתית (יש לבדוק את שמיעת הילד דבר ראשון).

4.האם הילד מבין את הבעות פניך? האם הוא צוחק ובוכה בסיטואציות הנכונות? אם לא זה עשוי להצביע על בעיות תקשורת.

5.האם הילד שלך אוהב לשחק עם אחרים, מבוגרים או ילדים? אם לא זה עשוי להצביע על בעיות תקשורת.

6.האם ילדך מביט לעינך בין 50% ל - 70% מזמן שהותכם יחד? אם לא זה עשוי להצביע על בעיות תקשורת.

7.האם לילד שלך יש ג'סטות? (נפנוף לשלום, הצבעה, "כן" ו"לא" עם הראש, "נו, נו, נו" עם האצבע, "בוא" עם כף היד, "לך" עם כף היד). אם לא זה עשוי להצביע על בעיות תקשורת.

8.האם ילדך יוזם איתך מגע פיזי וזקוק למגע זה? אם לא זה עשוי להצביע על בעיות תקשורת.

9.האם ילדך משתמש באברי גופך כחפצים? (לוקח את ידך ומראה לך מה הוא רוצה שתעשה עבורו איתה). אם כן, זה עשוי להצביע על בעיות שפה ותקשורת.

10.האם ילדך מושיט ידיים כדי שירימו אותו? אם לא זה עשוי להצביע על בעיות תקשורת.

11.האם ילדך מחייך אליך? אם לא זה עשוי להצביע על בעיות תקשורת.

12.האם ילדך מחייך חיוך חברתי לאחרים או שהוא מחייך לעצמו כשהוא מרוצה מדבר מה? אם הוא מחייך רק לעצמו - בעיות תקשורת.

13.האם ילדך פוחד ממקומות או סיטואציות שנראות לך רגילות לגמרי? אם כן - בעיות סנסוריות ותקשורת.

14.האם ילדך אינו מגיב כאשר נוגעים בו? אם אינו מגיב - בעיות סנסוריות או תקשורת.

15.האם ילדך מגיב בהתרחקות כאשר נוגעים בו במגע קל, האם הוא נמנע ממגע? אם כן - בעיות סנסוריות או תקשורת.

16.האם ילדך מחפש אחרי מגע "עמוק" בלי הפסקה, מתחכך באנשים ובחפצים, ואוהב שמחבקים אותו חזק מאד או אוהב להתגלגל בשמיכה הדוקה. נראה שהוא רגוע יותר אחרי עבודה מאומצת או סחיבת משא הכבד עבורו. אם כן - בעיות סנסוריות או תקשורת.

17.האם ילדך עבר את גיל 3 והוא אינו מסוגל לרכוס רוכסן או לכפתר כפתורים, להתלבש לבדו ולהתחיל לסבן את עצמו באמבטיה? אם כן - בעיות מוטוריקה עדינה.

18.האם ילדך מחפש ריגושים ואינו שם לב לסכנות שבכך? אם כן - בעיות סנסוריות או תקשורתיות.

19.האם ילדך מתנדנד ללא הפסקה, או שאינו יכול לסבול התנדנדות או כל חוסר מגע עם הרצפה? אם כן - בעיות במערכת הוסטיבולרית (תנועתית).

20.האם ילדך נושך חפצים קשים כמו צינורות? אם כן - בעיות סנסוריות.

21.האם ילדך אינו מוכן להתלכלך בשום דבר או שהוא אוהב מאד לשתכשך בבוץ, מתחכך בקירות וריהוט? אם כן - בעיות סנסוריות.

22.האם ילדך נמנע מפעילות במגרש המשחקים או מחפש ריגושים ועבודה פיזית כשהוא משחק? - בשני המקרים בעיות סנסוריות, שונות זו מזו.

23.האם ילדך רגיש לאור חזק ומתבלבל כאשר יש הרבה גירויים סביבו או שהוא אוהב אורות חזקים וצבעוניים? אם כן - בשני המקרים בעיות סנסוריות, שונות זו מזו.

24.האם ריחות וטעמים מסוימים נחווים כבלתי נסבלים עבורו או שהוא מחפש ריגוש גם בטעמים וריחות בלתי שגרתיים (ריח דלק, זבל וכו')? אם כן, בשני המקרים בעיות סנסוריות.

25.האם ילדך אוהב מאכלים קשים ומתובלנים וחריפים או שהוא אוכל רק אוכל "ללא טעם" בצבע לבן, האם הוא מעדיף אוכל רך מאד ואינו אוכל מאכלים קשים שצריך ללעוס אותם הרבה פעמים? אם כן - בעיות סנסוריות ובהמשך עלול ליצור הפרעות אכילה.

26.האם ילדך יודע מתי הוא רעב, קר לו או חם ומתי הוא צריך לשירותים? אם לא, בעיות סנסוריות או תקשורת.

27.האם ילדך מזהה הבעות פנים שונות המביעות רגשות שונים? אם לא, בעיות תקשורת.

28.האם ילדך מסדר דברים בשורה באופן אובססיבי? אם כן, בעיות תקשורת או בעיה בפרגמטיקה של השפה (כשר, מלכסון, אוטיזם והפרגמטיקה של השפה).

29.האם ילדך נמשך מאד ומתקבע על סימנים מוסכמים כמו תמרורים, אותיות, מספרים וצורות? אם כן - בעיה בתקשורת.

30.האם ילדך משחק במשחק קבוע באופן שנראה לך מוזר, מניע רכבת הלוך ושוב ללא מטרה, מסובב גלגלים של מכונית צעצוע במשך זמן לא סביר ומתרכז בכך בלבד וכו'? אם כן - בעיה בתקשורת.

31.האם לילדך תחביב שהוא "נעול" עליו מגיל יחסית צעיר ושהוא מפתח באופן אובססיבי, קשה לו להפסיק לשוחח על התחביב, והוא עוסק בו יום ולילה, כל מחשבותיו כמעט נתונות לעניין? אם כן - בעיה בתקשורת.

32.האם ילדך מועד כאשר אין לכך סיבה נראית לעין? אם כן - בעיה במערכת הוסטיבולרית (תנועתית).

33.האם ילדך קופץ על שתי רגליים ועל רגל אחת? אם לא - בעיה במערכת התנועתית או במערכת היציבה, תנוחת הגוף.

34.האם ילדך מחקה מבוגרים וילדים אחרים, האם הוא מסוגל לחקות מחיאות כף, הרמת ידיים מעל הראש, נגיעת הידיים בראשו, נגיעת יד אחת באפו, האם הוא רוקד? אם לא - בעיה במערכת התנועתית או התקשורתית.

35.האם ילדך מסורבל במיוחד ואינו יודע לרוץ (ריצה שבה רגליו מתרוממות מעל הקרקע ואינן נגררות)? אם כן - בעיה במערכת היציבה או התמצאות במרחב, או כיווניות - כל אלה שיכים למערכת המוטורית.

36.האם ילדך מצייר בהתאמה לגילו? (קו, מעגל, צלב, איקס, שמש, בית, ילד, עץ)? אם לא - בעיה במוטוריקה עדינה או בעיה תקשורתית.

37.האם ילדך יודע לשתות משקה עם קש? האם הוא יודע לנשוף דרך הקש? האם הוא מרייר רוב הזמן? האם המילים שהוא מפיק נשמעות לא ברורות רוב הזמן? - בעיה סנסורית סביב הפה.

38.האם ילדך מתקשה להירדם באופן יוצא דופן וקם במהלך השינה הרבה מאד פעמים, גם בגיל מאוחר? אם כן - יכול להעיד על בעיה תקשורתית.

39.האם לילדך בעיות עיכול שונות שאינן מפסיקות, עצירות ושילשולים? אם כן - יכול להעיד על בעיות תקשורת.

40.האם הילד אינו יכול לסבול סיטואציות ואנשים חדשים והוא מגיב אליהם בחריפות רבה? אם כן - בעיות תקשורת.

41.האם הילד מרדן ועקשן באופן יוצא דופן? אם כן - עשוי להעיד על בעיות תקשורת.

42.האם הילד מתייחס לילדים אחרים, משחק עמם ויוצר איתם תקשורת בסיסית של קשר עין ושיחה פשוטה? אם לא - בעיות תקשורת.

43.האם שמת לב שלילדך בעיות רציניות בהתנהגות? האם הוא צועק ובוכה בסיטואציות פשוטות יחסית וקשה להרגיעו? אם כן - בעיות תקשורת.

44.האם ילדך אינו יודע כיצד לתפקד באופן הנכון בסיטואציות חברתיות? האם הוא אינו מבין את הכללים החברתיים הבלתי כתובים והכתובים? אם כן - בעיות תקשורת.

45.האם ילדך מודאג וחרד באופן יוצא דופן לדעתך? אם כן - בעיות תקשורת.

46.האם ילדך מדבר? - אם לא - בעיות שפה או תקשורת.

47.האם הוא מתעצבן כשמתרחץ, כשגוזרים לו ציפורניים, חופפים את ראשו וכשצריך להתלבש? אם כן - בעיות סנסוריות.

48.אין לו מושג מה גודל כוחו הפיזי והוא נוגע באחרים חזק מידי (למשל מחבק חזק מאד). אם כן - בעיות סנסוריות, או תקשורת.

49.אינו משתתף במשחקי ספורט. אם כן - בעיות סנסוריות או מוטוריות.

50.שונא נסיעה במכונית. אם כן - בעיות במערכת וסטיבולרית (תנועתית).

51.אוהב להסתובב סביב עצמו. - אם כן - בעיות במערכת וסטיבולרית (תנועתית), סנסוריות, תקשורתיות.

52.מנפנף בידיו. אם כן - בעיות סנסוריות, תקשורתיות.

53.משמיע קולות מוזרים, גבוהים מאד או נמוכים. אם כן - בעיות סנסוריות, תקשורתיות.

54.אינו עוצר, בתנועה בלתי פוסקת. אם כן - בעיות סנסוריות, מערכת וסטיבולרית (תנועתית).

55.דוחס המון מזון בבת אחת לפה. אם כן - בעיות סנסוריות, תקשורתיות.

56.צריך עזרה מיוחדת כדי לשבת ליד שולחן ולעבוד. אם כן - בעיות סנסוריות, או קשב.

57.לא יכול לקבל ביקורת ומגיב בהשתוללות כללית. אם כן - בעיות סנסוריות, תקשורתיות.

58.מתוסכל רוב הזמן. אם כן - בעיות סנסוריות, תקשורתיות.

59.התפרצויות זעם שקשה להן לחלוף. אם כן - בעיות סנסוריות, תקשורתיות.

60.אינו שם לב כשהוא מלוכלך או רטוב. אם כן - בעיות סנסוריות.

61.האם ילדכם זקוק לקשר עם אנשים וילדים אחרים? אם לא - בעיות תקשורתיות.

62.האם הוא משחק לבד או נהנה משיתוף אחרים במשחק? אם לבדו - בעיות תקשורת.

63.האם במשחק סימבולי הפשוט ביותר הוא משתף גם בובות המייצגות בני אדם או משתמש רק בצעצועים המייצגים חפצים כמו מכוניות, גשרים, רכבות כו'. אם משתמש רק בצעצועים המייצגים חפצים - בעיות תקשורת.

64.הילד מתנתק לעיתים, בוהה ואינו מתיחס לסביבתו. אם כן - בעיות סנסוריות ותקשורת.

65.האם ילדך פוצע את עצמו, נושך או מכה את עצמו? אם כן - בעיות סנסוריות ותקשורת.

66.הילד אינו מתעניין בלרצות אותך. בעיות תקשורת.

67.הילד מתעניין ונמשך למוסיקה באופן מאד לא רגיל. בעיות תקשרות.

68.הילד זוכר תאריכים, מקומות, שמות של ערים באופן יוצא מן הכלל. אם כן - בעיות תקשורת.

69.שינויים קיצוניים במצב רוח, מצחוק לבכי בלי הסבר סביר. אם כן - בעיות תקשרות.

70.הילד ידע לעשות דברים מסויימים למשל: לשחק, לדבר, לשיר ואז שכח כיצד לעשותם והפסיק. בעיות תקשרות.

71.לילד דחפים שהוא אינו שולט בהם לדוגמה - פותח מגרות, מוריד מים בשירותים, סוגר ופותח דלתות וחלונות באופן אובססיבי. אם כן - בעיות סנסוריות ותקשורת.

72.לילד חיבה מיוחדת לעצמים מסתובבים או מאירים והוא יכול לבהות בהם במשך זמן רב, מאוורירים, גלגלים ומנורות. אם כן - בעיות תקשורת וסנסוריות.

73.הילד אינו סובל שינויים והוא מגיב בהתקפי זעם או בתגובות אחרות שאינן הולמות את המצב. בעיות תקשורת.

74.נראה שהילד מדבר, אך הוא בעצם מבצע אקולילה (הדהוד), הוא חוזר כהד על משפטים, חלקי משפטים או מילים ששמע כרגע או בזמן אחר. בעיות שפה ותקשורת.

75.המבנה התחבירי של השפה לקוי. במקום - "אני עייף ורוצה בקבוק" הוא יאמר "בקבוק רוצה עייף אני". אם כן - בעיות שפה ותקשורת.

76.הילד לא מדבר כלל. אם כן - בעיות שפה ותקשורת.

77.הילד מדבר מעט מאד ורק באופן פונקציונלי, "תפתח", "תן לי", "שלי". אם כן - בעיות שפה ותקשורת.

78.הילד מדבר אך אינו אומר "אני" כלל או מתבלבל בגופים (אומר "אתה" במקום "אני", למשל). בעיות תקשורת ושפה.

79.לילד קשיים בשליפה. כלומר הוא אינו יכול לשלוף את המילה הנכונה בסיטואציה מסוימת למרות שהוא יודע לאמר אותה. בעיות בשפה, תקשורת.

80.לילד אינטונציה לא רגילה כשהוא מדבר. מסיים משפטים שאינם שאלה בנימה שואלת. או אינטונציה חדגונית ולא משתנה. בעיות תקשורת.

81.יכולת חברתית שטחית. בעיות תקשרות.

82.אין משחק חברתי עם ילדים בני גילו. בעיות תקשרות ושפה.

83.משחק ליד ילדים, אך לא איתם. בעיות שפה ותקשרות.

84.אין משחק דמיוני גם כשמשחק לבד (משחקי "כאילו"). בעיות תקשורת.

85.הילד שר שירים שלמים בע"פ אך אינו מסוגל לחבר משפט נכון תחבירית. בעיות שפה ותקשורת.

86.הילד קורא ומזהה מספרים ואותיות אך אינו מבין את כוחה התקשורתי של השפה ואינו משתמש בה בצורה תקשורתית עם אחרים. קריאתו היא יותר זיהוי של סימנים מוסכמים. בעיות תקשורת.

87.הילד מפחד מאד מדברים שאינם מפחידים ילדים אחרים בד"כ. לדוגמה מכונת כביסה, שואב אבק, מכסחת דשא, אוטובוס נוסע ועוד. בעיות סנסוריות ותקשורת.

88.הילד לא אוהב מגע של בני אדם ולעיתים גם של בגדים. בעיות סנסוריות (מערכת טקטילית - מישוש), תקשורת.

89.חוסר יכולת הכללה: כורסא היא רק הכורסה שיש לנו בסלון, הוא לא ידע לזהות שגם בסלון של סבא וסבתא מה שיושבים עליו זו כורסא. בעיות תקשורת.

90.הילד נקשר לחפצים יותר מלאנשים. הילד מביט בחפצים ולא בבני אדם. בעיות סנסוריות ותקשורת.

91.הילד נראה מנותק ומסוגר חלק ניכר מהזמן. בעיות תקשורת.

92.הילד אינטלגנטי מאד בתחומים מסויימים (למשל כותב, קורא, משחק משחקי קופסא המיועדים לילדים גדולים יותר מגילו, מנגן או קורא תווים) אך בתחומים אחרים של ההתפתחות הילד מאחר מאד אחר בני גילו. עיכוב התפתחותי או בעיות תקשורת.

93.הילד אינו מבחין בסכנה. עיכוב התפתחותי, הפרעת קשב, בעיות תקשורת.

94.הילד אינו מבין הוראות פשוטות כמו "שים את התפוח מעל הצלחת". מושגי יסוד כמו מתחת, מעל ואחרים אינם מפותחים. מכיוון שהילד אינו מבין את המושגים הוא לא יודע כיצד לפעול. בעיות מוטוריות בחוש הכיוון, בעיית תקשורת.

95.הילד הולך על קצות האצבעות זמן רב (חודשים). בעיות תקשורת.

96.הילד לא מבין רצף של אירועים באופן נכון. או שאינו מבין רצפים כלל (דוגמה לרצף נכון: קודם נסענו באוטו, אח"כ הגענו לגן ובסוף נכנסנו לגן ואמרתי שלום לאמא"). בעיות תקשורת ושפה.

97.גם אם הילד טופל בתחומים שונים ונראה שהוא התקדם, עדיין התחום החברתי נשאר לקוי. בעיות תקשורת.

98.הילד מעוניין ליצור קשר עם אחר אבל לא מסוגל. לדוגמה: הילד ניגש לילד אחר ושואל "איך קוראים לך", הילד השני עונה "עודד" ואילו הילד האוטיסט במקום לאמר "בוא נשחק" או להמשיך את השיחה באופן מקובל אחר יכול לשאול שוב "איך קוראים לך" או לאמר דבר מה אחר שאינו שייך לשיחה הנוכחית. בעיות שפה (אקולליה, פרגמטיקה) ותקשורת.

99.הילד קולט אינפורמציה שאין לה משמעות, לעומת זאת מה שיש לו משמעות פחות מעניין מבחינתו. אם כן - בעיות שפה (פרגמטיקה) ותקשורת.

100.לילד אין קביעות אובייקט בגיל מאוחר יחסית - חפץ המוסתר מאחורי ווילון הוא אינו מבין שהחפץ עדיין שם אך מוסתר. אמא הולכת כשאני בגן, הילד אינו מבין שאמא חוזרת. עיכוב התפתחותי, בעיות תקשורת.

101.הילד אינו יודע לסווג על פי קבוצות שייכות, לדוגמה: סכין, מזלג וצלחת כולם כלי מטבח. מכנסיים, חולצה וגרביים כולם בגדים. עיכוב התפתחותי, בעיות תקשורת ושפה.

102.לילד אין יכולת מיון - לפי צבע, צורה, מיגדר וכו'. עיכוב התפתחותי, בעיות תקשורת ושפה

103.הילד יכול לדבר או לעשות דברים בסיסיים כמו לאמר שלום לשכן, אבל הוא לא יעשה זאת באופן ספונטני מעצמו. הוא יאמר שלום לשכן רק אם נאמר לו לעשות זאת. בעיות תקשרות.

104.הילד אינו מזהה אנשים מוכרים לו. בעיות תקשרות.

105.הילד אינו יודע שלאחרים יש מחשבות ורגשות. לדוגמה: הפרצוף שרינה עושה עכשיו הוא בגלל שהיא נפלה, זה פרצוף עצוב, לכן רינה עצובה. בעיות תקשרות.

בעיות שהשאלות הנ"ל עשויות להצביע עליהן

1. ויסות תחושתי - תגובות הילד לחושיו נלקחים כאן בחשבון. רגישות לקול, למגע, לגירוי חזותי, לתנועה, לריח ולטעם. כשכל התחושות הללו מציפות את הילד המצוי בתחושת יתר, או בילד הנמצא בתת תחושה וזקוק לגירוי תחושתי מתמיד הוא אינו מסוגל לתפקד בעולם באופן אופטימלי ומכאן מתפתחים באופן ישיר התנהגויות אובססיביות או קיבעונות כתגובה ישירה להצפה חושית המאיימת עד כדי כך שהילד מנתק עצמו מהעולם ויוצר לעצמו עולם חלופי שבו הוא שולט בגירויים ובד"כ חוזר על פעילויות תבניתיות שאינן מאיימות עליו. האבחון הראשוני של ילדכם צריך לכלול גם התבוננות על העיבוד החזותי והמרחבי, כלומר עד כמה הילד מבחין במידע החזותי שמולו ומצליח לפענח אותו, כך גם עיבוד רגשי וקוגניטיבי, כלומר כיצד הוא פותר בעיות ועונה על שאלות מורכבות.

2. המוטוריקה העדינה והגסה של הילד ותכנון מוטורי - מוטוריקה עדינה - באופן כללי וגס אלה הם פעולות עדינות שנעשות עם אצבעות הידיים (כמו אחיזה בפינצטה, גזירה, אחיזת כלי כתיבה ועוד). תכנון מוטורי הוא תכנון רצף צעדים כדי לבצע רעיון או מטלה שהיא חשובה עבור הלמידה של הילד (דוגמה: כדי לקחת את הדובי מהמדף על הילד לתכנן את צעדיו - 1. לקום מהכסא 2. ללכת לעבר הארון 3. להתרומם על קצות האצבעות ולמתוח את היד 4. לאחוז בדובי ולקחת אותו).

3. טונוס השרירים - כאשר שריריו של הילד רפויים מידי הוא אינו יכול למשל לבצע את ג'סטת ההצבעה באופן סביר משום שקשה לו להרים את ידו. כאשר שריריו של הילד נוקשים מידי והם בטונוס גבוה מידי הילד נוקשה וקשה לו לבצע מטלות שונות. בכל אחד מהמקרים כדאי להתייעץ עם פיזיותרפיסט שיש לו ניסיון בתחום זה עם ילדים.

4. עיבוד רגשי וקוגניטיבי - האם הילד יכול לקרוא הבעות פנים? האם הוא קולט את האינטונציה בקולכם? האם הוא מבין כשאתם כועסים, עצובים או שמחים? האם הילד פותר בעיות, האם יש לו ג'סטות (מחוות כמו הצבעה על דבר מה, נפנוף לשלום, עשית "כן" ו"לא" עם הראש וכו'). כאשר הילד אינו מסוגל לבצע משימות אלה הוא אינו מבין את העולם ובוודאי שאינו מבין כיצד לפעול בו. טיפול בשיטת ABA שבתוכה תכניות עבודה המתייחסות לתחומים אלה תקדם את הילד לקראת הבנה של הזולת ויכולת תקשורת גבוהה יותר. גם שיטת גרינספן עוזרת לילדים להתקדם בתחום זה ולהתנסות דרך יחסים עם המטפל במגוון הרגשות, אינטונציות, הבעות פנים וג'סטות אנושיות. שיטת RDI עובדת גם היא באופן עקיף על תחומים אלה, יש לבקש ממנחה התכנית להתאים משחקים שישפרו את יכולתו של הילד להתמודד עם ריבוי הגירויים בזמן תקשורת עם האחר.

5. עיבוד חזותי ועיבוד מרחבי - האם הילד מפרק צעצוע פשוט ומרכיב אותו בחזרה, האם אוסף את הצעצועים? האם מכיר את מבנה הבית שלכם ויודע איפה הוא נמצא? האם הוא יכול למיין צורות? האם הילד יודע את הדרך הביתה כשנוסעים במכונית? אם לילדכם יש ליקוי בתחום העיבוד הזה אז הוא יינטה להיות מקובע בעניינים כמו מיקום של צעצועים מסוימים (כדי שתמיד ידע היכן הם!) נסיעה במסלולים חוזרים על עצמם ותגובות רגשיות לא תואמות (התפרצויות או שהוא צוחק כאשר כואב לו ואמור לבכות, או סתם צוחק בלי סיבה) במידה ותשנו מסלול נסיעה המוכר לו. משחק באופן חזרתי ותבניתי כדי לא להיות מוצף מכל המשחקים האחרים בסביבה ומיקומם המשתנה. גם כאן תכנית ABA וכן גרינספן עובדים על הגברת הגמישות המחשבתית של הילד באמצעות משחקי דמיון ושינויים קלים בתוך הקיבעונות של הילד עד שהוא מסוגל להתמודד עמם ולהרחיבם עוד ועוד.

6. תכנון מוטורי - תכנון של מטרה ואח"כ התנועות לביצוע המטרה. האם ילדכם יכול לתכנן כ - 3 תנועות בכדי לבצע מטרה? האם הוא רץ לכיוון הנכון כשיש לו תכנון להגיע לשם? האם הוא הולך או זוחל לעבר צעצוע ומבצע איתו פעולות פשוטות? אם ילדך אינו מסוגל לאחוז בצעצוע ולשחק עימו ליעוד שלו באופן הבסיסי ביותר הרי שיתכן שיש לו בעיה בתכנון המוטורי. ילדים אחרים עשויים לרצות צעצוע אך לא לדעת כיצד להגיע אליו. האם ילדכם זקוק לתמיכה פיזית מכם בכדי להגיע לצעצוע או לשחק בו? ילדים רבים על הספקטרום האוטיסטי משחקים בצעצועים באופן חזרתי ומקובע עד שהמשחק נראה אובססיבי ממש למתבונן מבחוץ, אך יתכן שיש להם, בין היתר, בעיה בתכנון המוטורי משום שאם הילד אינו יודע לשחק עם המשחק הפשוט (מכונית, בובה) וחוזר על פעולות לא פונקציונאליות עם הצעצוע הזה אז כנראה שהוא אינו יודע איך לתכנן את פעולותיו כראוי ויש לעזור לו ללמוד זאת בתכנית הטיפולית. לבני הגדול יש רעיונות רבים מצוינים אבל הוא לא יכול להוציא אותם לפועל ובמקום עשייה הוא מדבר עליהם, לכן גם בתקופה מסוימת בחייו כמות הדיבור שלו הייתה בלתי סבירה. פעולות תכנון מוטורי על רצף עוד יותר קשות לילד אשר עדיין לא רכש את המיומנות של ביצוע פעולה אחת באופן הנכון. התכנית הטיפולית תפרק את הפעולות הנחוצות למשחק בצעצוע ולאחר שהילד שולט בכל פעולה לחוד ניתן יהיה לחברם יחד במשחקים סימבוליים מתוחכמים יותר או בביצוע פעולות שתכנונן מסובך יותר כמו סידור כסא ליד שולחן ומשחק דמיוני בקוביות ובובות המארגנות מסיבת יום הולדת. שאלות לגבי תפקוד מוטורי כדאי להפנות לפיזיותראפיסט שיאבחן את בעיותיו הספציפיות של הילד ויתכנן עבורו תכנית עבודה אישית.

7. מוטוריקה עדינה - ילד בגיל שנתיים אמור להיות מסוגל לצייר קו ישר. בגיל שנה וחצי הילד צריך לדעת לאחוז בצבע עבה ולשרבט קלות. בגיל שנתיים הילד אמור לאחוז באחיזת פינצטה (עם האגודל והאצבע) חפצים בגודל של גולה קטנה ולסדרם בתוך קופסת נעליים. ילד שאינו נתלה לעולם על מוטות או ענפים של עץ ומתנדנד, שאינו מסוגל להרים משקל סביר וחפצים כבדים יחסית נופלים לו מהידיים והוא מתלונן שאין לו כוח להרים עשוי להיות בעל חגורת כתפיים שאינה חזקה מספיק. אם ילדכם אינו מסוגל לעשות חלק מהפעילויות הללו עליכם לבדוק האם יש לו צורך בריפוי בעיסוק בכדי להתאמן על הפעילות הללו החשובות כל כך לכניסה לביה"ס, כאשר הילד צריך לאחוז נכון בעיפרון ולהעתיק צורות מסובכות של אותיות ומספרים. אחיזה נכונה בעיפרון תלויה בחוזק שרירי הכתפיים והידיים.

8. הפקת שפה - במידה וילדכם אינו מדבר, מפיק הברות מסוימות בלבד ואינו מחבר ביניהן, ומתקשה מאד באופן כללי לדבר רצוי להתייעץ עם קלינאית תקשורת בכירה ולהתאים לו תכנית אישית. אך מניסיוני לא הייתי מסתפקת בקלינאית תקשורת. בנוסף כדאי לברר על שיטות נוספות כמו שיטה שפיתח בארץ אלעד ושדי, זוהי שיטת הפקה קולית שנקראת VML. בטיפול מבקשים מהילד להפיק הברות שהוא יודע ואח"כ מלמדים אותו להפיק הברות שאינו יודע. השיטה אפקטיבית מאד ועוזרת לילדים רבים להתקדם בתחום השפתי. השוני העיקרי בינה לבין טיפולים אצל קלינאית תקשורת הוא שבאופן כללי (עם יוצאי דופן כמובן) קלינאיות תקשורת אינן דורשות או מבקשות מהילד להפיק הברות או מילים, הן עובדות עם הילד באופן כזה שהן מקוות שבשלב כלשהו הוא יבשיל ויפיק את השפה בעצמו. לצערי, לעיתים קרובות ראיתי שלילדי הספקטרום שיטת העבודה הזו אינה מספקת ונכונה ובכדי שהילד יתקדם יש לעיתים קרובות יש לדרוש ממנו הפקת השפה באופן מפורש ואף לעבוד על כך בשילוב עם שיטת ה - ABA כך שהילד מתוגמל על הפקת שפה באופן קונקרטי ורציף. להמתין שילד עם בעיות תקשורת יבשיל מבחינה שפתית יכולה להיות בעיה, משום שבעיותיו ההתפתחותיות של הילד עשויות להיות כה רבות ומגוונות שאין לדעת האם הבשיל כבר או לא מבחינה שפתית ולכן יש לדרוש ממנו, ברמה סבירה ולא פוגענית כמובן, להפיק הברות ומילים. בדרך זו למדו מספר לא מבוטל של ילדים לדבר (כל אחד עם גבולותיו שלו) וביניהם גם בני שעבר ממלמולים לשפה תוך חצי שנה. שנה וחצי לאחר תחילת הטיפול אדם ידע לשוחח עמנו שיחות מלאות התואמות את גילו מבחינה התפתחותית.

9. בעיות תקשורת - במידה ונראה לך שילדך בעל קשר עין לקוי, אינו מגיב לשמו כשקוראים לו או מגיב רק חלק מהזמן, אינו מתייחס למבוגרים ואינו עושה מאמץ לרצות אותם, מתעלם מילדים, אינו מדבר או מתעכב מאד בהתפתחות השפה ואינו מבין ומבצע ג'סטות, הבעות פנים ורגשות כדאי לפנות ראשית לרופא המשפחה שיבדוק את הילד, כולל בדיקות דם וכן לבקש הפניה לבדיקת שמיעה וראיה לשלול בעיות בתחום זה. במידה ולאחר סיום המסלול הזה הגעתם לאבחון והילד אובחן על הרצף האוטיסטי או עם עיכוב התפתחותי כלשהו כדאי לחפש מנחה שתתכנן, תכתוב ותיישם תכנית טיפולית. אני ממליצה ליצור קשר עם מנחה ותיקה משיטת ABA שתכלול בטיפול תכניות המיועדות להביא לשיפור והתקדמות בתחומים בהם יש לילד עיכוב, יש מחקרים בתחום שהוכיחו שבשיטת ABA מתקדמים 98% מהילדים כאשר כ - 50% מהם יוצאים רשמית מהספקטרום האוטיסטי. בנוסף, ישנן שיטות עבודה שונות ומגוונות בהן גם שיטת גרינספן שבה עובדים היטב על התחומים התקשורתיים וילדך עשוי להתקדם, לא מצאתי מחקרים עם תוצאות חד משמעיות לגבי שיטת גרונספן.
איך לתכנן הפרעות אכילה צורך חברים להרים משא התקפים טיפולים הרמה לא נכונה נמנע ילדה בחרדה איך לעשות pdd אוטיזם אספרגר בעיה בעיות בעיות התנהגות בעיית התנהגות הדרכה להורים הדרכת הורים הורה הורות הורים התנהגות התפתחות זיהוי זיהוי וטיפול חינוך ילדים טיפול טיפול בילד טיפול בילדים טיפולים ילד ילדה ילדים יעוץ הורי יעוץ הורים יעוץ להורים לחנך ילדים מדריך להורים מטופל מטפל מטפלים עיכוב התפתחותי
יחסי מטפל מטופל, איך לגרום למטופל להקשיב לך? סמכות מול מטופל, כימיה עם מטופל, איך לטפל באנשים? יחסי מטופל מטפל, כימיה אישית בין מטופל למטפל, חברות בין מטופל למטפל, איך לגרום למישהו להקשיב לך? איך לגרום למישהו לשמוע לך?
יחסי מטפל מטופל, איך לגרום למטופל להקשיב לך? סמכות מול מטופל, כימיה עם מטופל, איך לטפל באנשים? יחסי מטופל מטפל, כימיה אישית בין מטופל למטפל, חברות בין מטופל למטפל, איך לגרום למישהו להקשיב לך? איך לגרום למישהו לשמוע לך?
... מטפל מטופל, איך לגרום למטופל להקשיב לך? סמכות מול מטופל, כימיה עם מטופל, איך לטפל באנשים? יחסי מטופל מטפל, כימיה אישית בין מטופל למטפל, חברות בין מטופל למטפל, איך לגרום למישהו להקשיב לך? איך לגרום למישהו לשמוע לך? איך לגרום למטופל להקשיב לך בצורה אפקטיבית? כאשר אליעד כהן עוסק בשאלה כיצד לגרום למטופל להקשיב לעצות ולייעוץ שהוא מקבל, הוא מתייחס לשלוש גישות עיקריות: סמכות, כימיה אישית, והבנת ההיגיון. תחילה הוא מפריך את הטענה כי סמכות לבדה יכולה להוות בסיס טוב לטיפול אפקטיבי. כאשר המטופל מקשיב למטפל מתוך סמכות, הוא למעשה מקשיב לו מתוך אמונה בלבד. הוא אינו מבין באמת את מהות העצות שהוא מקבל, אלא פשוט סומך על סמכותו של המטפל. לדוגמה, מטופל יכול לראות תעודות תלויות על קיר משרד המטפל, ולחשוב שהמטפל הוא דמות סמכותית בגלל התעודות האלה, ולהאמין לו בצורה עיוורת, מבלי להבין את ההיגיון מאחורי הדברים שנאמרים לו. לפי אליעד, מצב כזה הוא גרוע, כיוון שהמטופל לא באמת לומד, לא מתפתח, ורק נשען על אמונתו בסמכות של המטפל. בנוסף לכך, אליעד גם מבקר את הרעיון שכימיה אישית, חברות או אווירה נעימה מדי יכולות להוות בסיס איתן להקשבה אמיתית. הוא מסביר שאם המטופל מקשיב למטפל רק מפני שהוא מרגיש חבר שלו, או כי לא נעים לו לסרב או להתווכח עם המטפל, אז ההקשבה הזו אינה מועילה באמת. לדוגמה, אם מטפל מתנהג בצורה ידידותית מאוד ומנסה להתחבב על המטופל, המטופל עשוי לקבל את העצות כדי לא לפגוע ביחסים, אך לא בהכרח מתוך הבנה אמיתית ועמוקה של הייעוץ עצמו. גם במצב זה, המטופל לא מפנים ולא מבין לעומק את מה שנאמר לו. מדוע סמכות וכימיה אישית אינן פתרון מספיק? הסיבה לכך שסמכות או כימיה אינן מספיקות, לפי אליעד, היא פשוטה - בשני המקרים הללו המטופל לא באמת מבין את ההיגיון והסיבות שמאחורי הייעוץ. ההקשבה שלו נובעת מגורמים חיצוניים - אמונה בדמות סמכותית או רגש של חיבה וחברות - ולא מהבנה אמיתית של הבעיה, הפתרון, והסיבות לכך שהפתרון מתאים עבורו. לדוגמה, אם המטפל אומר למטופל תעשה כך או אחרת, והמטופל מציית כי הוא סומך על המטפל, אבל אינו מבין למה עליו לעשות זאת, ייתכן שהוא יעשה זאת לזמן קצר ואז יפסיק. המטופל לא יוכל להיות עקבי, משום שהוא לא מבין את ההיגיון של הפעולות שהוא נוקט בהן. אותו הדבר קורה כשהמטפל מנסה להשתמש בכימיה אישית - המטופל עשוי להקשיב, אך אם יחליט יום אחד שהיחסים לא חשובים לו מספיק, הוא יפסיק להקשיב. מהי הדרך האידיאלית לגרום למטופל להקשיב לך באמת? הפתרון שאליעד מציע הוא פשוט וברור: המטפל חייב לוודא שהמטופל מבין לעומק את ההיגיון והסיבות שמאחורי כל עצה. כאשר המטופל באמת מבין את הסיבה מדוע פעולה מסוימת טובה או רעה עבורו, הוא אינו זקוק יותר לאמונה עיוורת במטפל או לחברות עמו. הוא מקשיב למטפל כי הוא באמת מבין שהעצה מועילה ומשרתת את טובתו. לדוגמה, במקום שהמטפל יגיד למטופל אתה צריך לעשות ספורט, מבלי להסביר למה, הוא צריך להסביר בצורה ברורה: אם תעשה ספורט, זה יעזור לך לשפר את הבריאות, להרגיש טוב יותר, להפחית סטרס, ולהאריך את תוחלת החיים שלך. המטפל צריך לפרט ולהסביר מדוע פעולה מסוימת מועילה, כך שהמטופל יוכל לקבל החלטה מודעת, מושכלת ומבוססת על הבנה אמיתית ולא רק על אמונה במטפל. הגישה הזו, לפיה המטופל חייב להבין את ההיגיון מאחורי הייעוץ, היא הדרך היחידה שתבטיח שהמטופל יקשיב ויישם את ההמלצות לטווח הארוך. מדוע גישה זו עדיפה לטווח הארוך? גישה זו עדיפה משום ...
הדרכת מטפלים, האם אפשר לטפל בכל אחד? מה לעשות עם מטופל שלא רוצה טיפול? איך לטפל במישהו שמתנגד לטיפול? איך לטפל בילדים? טיפול בPDD, הדרכת הורים, למה קשה לטפל בהפרעות נפשיות? הפרעת התנגדות, טיפול בסכיזופרניה
הדרכת מטפלים, האם אפשר לטפל בכל אחד? מה לעשות עם מטופל שלא רוצה טיפול? איך לטפל במישהו שמתנגד לטיפול? איך לטפל בילדים? טיפול בPDD, הדרכת הורים, למה קשה לטפל בהפרעות נפשיות? הפרעת התנגדות, טיפול בסכיזופרניה
... מטפלים, האם אפשר לטפל בכל אחד? מה לעשות עם מטופל שלא רוצה טיפול? איך לטפל במישהו שמתנגד לטיפול? איך לטפל בילדים? טיפול בPDD, הדרכת הורים, למה קשה לטפל בהפרעות נפשיות? הפרעת התנגדות, טיפול בסכיזופרניה האם אפשר לטפל בכל מטופל שמתנגד לטיפול? אליעד כהן מסביר לעומק כיצד ניתן להתמודד עם מטופלים המתנגדים לטיפול, במיוחד כאשר מדובר בילדים או במטופלים המביעים התנגדות חריפה או מתמשכת לטיפול. ישנם מטופלים המגיעים אל מרחב הטיפול אך אינם מוכנים כלל להיכנס פנימה, או שנכנסים ומסרבים לשתף פעולה באופן מוחלט. במקרים אלו, על המטפל להבין את גבולות האחריות שלו ולפעול מתוך הבנה ברורה של מטרתו מול המטופל ומול ההורים. מה לעשות עם ילד שלא מוכן להיכנס לטיפול? כאשר הילד מסרב להיכנס למרחב הטיפולי, אליעד כהן מציג שתי דרכים עיקריות לגישה זו. הדרך הראשונה היא להבין שזו אינה בעיה של המטפל, אלא של ... אבל לא מול הילד ישירות, אלא שוב - מול ההורים. במקרה כזה, המטפל יכול להציע להורים להיכנס בעצמם למרחב הטיפולי , ולקיים איתם שיחה כיצד להביא את הילד לשתף פעולה. אליעד מסביר שהבעיה המרכזית היא בדרך כלל לא אצל הילד, אלא בהורים וביכולת שלהם להביא את הילד למרחב הטיפולי. האם אפשר לטפל באדם שמתנגד לטיפול באופן מוחלט? אליעד כהן מדגיש בצורה חד - משמעית שאפשר לטפל בכל אדם, אפילו במקרים הקשים ביותר שבהם המטופל מתנגד באופן חריף. אולם, במקרים כאלה תהליך הטיפול הופך לאיטי, מורכב, ודורש סבלנות רבה מאוד. למשל, ייתכן שמטופל יצטרך להעביר עשרות פגישות רק במשחקי כדורגל עם המטפל, בלי לראות שום התקדמות הנראית לעין. המטרה היא ...
השפעת המטופל על המטפל, מי משפיע על מי? טיפול בחולי נפש, חכם וטיפש, שמח ועצוב, מתי המטופל משפיע על המטפל? מתי הפסיכולוג יושפע מהמטופל? יחסי מטפל מטופל, מעשה בשבעה קבצנים, הקבצן החרש, טיפול לפסיכולוגים
השפעת המטופל על המטפל, מי משפיע על מי? טיפול בחולי נפש, חכם וטיפש, שמח ועצוב, מתי המטופל משפיע על המטפל? מתי הפסיכולוג יושפע מהמטופל? יחסי מטפל מטופל, מעשה בשבעה קבצנים, הקבצן החרש, טיפול לפסיכולוגים
... המטופל על המטפל, מי משפיע על מי? טיפול בחולי נפש, חכם וטיפש, שמח ועצוב, מתי המטופל משפיע על המטפל? מתי הפסיכולוג יושפע מהמטופל? יחסי מטפל מטופל, מעשה בשבעה קבצנים, הקבצן החרש, טיפול לפסיכולוגים מהי השפעת המטופל על המטפל, ומי משפיע על מי? במהלך ההרצאה, אליעד כהן עוסק בשאלה הפילוסופית והמעשית של השפעת המטופל על המטפל ובחינה של יחסי מטפל - מטופל. אליעד פותח את השיחה בשאלה בסיסית: מה קורה כששני אנשים, אחד שמח ואחד עצוב, נפגשים? איך אחד מהם יכול להשפיע על השני? אליעד מציין כי כל אדם שמח או עצוב יכול להשפיע על האחר. אם אדם עצוב פוגש אדם שמח, השאלה היא מי מהם ישפיע על השני? האם פסיכולוג שנפגש עם מטופל אובדני יכול להישאר אובייקטיבי או שהמצב הפנימי של המטופל יגרום לו לשנות את עמדותיו? בהמשך, אליעד מדבר על סיפור הקבצן החרש מתוך מעשה בשבעה קבצנים, שם הקבצן החרש נותן מתנה זוגית: שתהיו כמוני. ... והעושר לא תמיד יביא לאושר. הוא מסביר שהשמחה היא לא תלויה במציאות הפיזית בלבד, אלא במה שהאדם רואה ובמה שהוא מאמין בו. לקראת סיום, אליעד מדבר על חולי נפש והשפעתם על המטפלים. הוא מציין שפסיכולוגים צריכים להיות זהירים כאשר הם מטפלים במטופלים בעלי בעיות נפשיות, כי לפעמים הם עצמם יכולים להיסחף ולהפוך את השפעת המטופל לפסיבית עליהם. הוא גם מציין כי חלק מהמטופלים לא מוכנים לקבל טיפול אם הם מרגישים שהמטפל לא מבין את הבעיה שלהם או לא מכיל את רגשותיהם באופן אמיתי. מהי השפעת השיטות השונות בטיפול? אליעד מדבר גם על שיטות טיפול שונות ומסביר כי כל שיטה טיפולית יש לה גבולות. לעיתים, שיטות שמסתמכות על חשיבה חיובית או אמונה דתית עשויות להצליח בטווח הקצר, אך אין להן תמיד את העומק הנדרש לטיפול ממושך ויעיל. הוא מדבר על כך שגם טיפולים שנראים יעילים יכולים להתפוגג בסופו של דבר אם לא מבינים את המהות האמיתית של הבעיה. בהשוואה בין טיפולים דינמיים ושיטות טיפול אחרות, אליעד מבהיר ששיטות רבות הן חסרות בסיס או לא מבוססות על מחקר מעמיק, ולכן לעיתים אינן מספקות תוצאות אמיתיות לאורך זמן. השפעת המטופל על המטפל מתי המטופל משפיע על הפסיכולוג? שיטות טיפול בחולי נפש הקשר בין עושר לאושר מה גורם לשמחה ולעצב? מהו טיפול פסיכולוגי אמיתי? ...
טיפול למטפלים, השפעת הטיפול על המטפל, טיפול פסיכולוגי לפסיכולוגים, להיות מטפל, להיות פסיכולוג, לטפל בהפרעות נפשיות, יחסי מטפל מטופל, תכונות חשובות למטפל, רגשות המטפל בטיפול, חוויית המטפל, המטפל כאדם, איך להיות מטפל טוב?
טיפול למטפלים, השפעת הטיפול על המטפל, טיפול פסיכולוגי לפסיכולוגים, להיות מטפל, להיות פסיכולוג, לטפל בהפרעות נפשיות, יחסי מטפל מטופל, תכונות חשובות למטפל, רגשות המטפל בטיפול, חוויית המטפל, המטפל כאדם, איך להיות מטפל טוב?
טיפול למטפלים, השפעת הטיפול על המטפל, טיפול פסיכולוגי לפסיכולוגים, להיות מטפל, להיות פסיכולוג, לטפל בהפרעות נפשיות, יחסי מטפל מטופל, תכונות חשובות למטפל, רגשות המטפל בטיפול, חוויית המטפל, המטפל כאדם, איך להיות מטפל טוב? איך אפשר לעזור לאנשים בלי להיפגע בעצמך? אליעד כהן מסביר בהרצאה כיצד מטפלים ופסיכולוגים יכולים לעזור לאנשים בלי להיפגע בעצמם, ומדגיש במיוחד את התהליך הנפשי והרגשי שהמטפל עובר כאשר הוא מטפל באנשים עם בעיות נפשיות קשות. יש אנשים שתפקידם לפתור בעיות נפשיות ורגשיות של אנשים אחרים, בין אם מדובר בבעיות יום - יומיות כמו פרידות או בעיות קשות יותר כמו דיכאון או סכיזופרניה. לדבריו של אליעד כהן, טיפול נפשי באמצעות שיחות הוא כמו מאבק מוחות בין המטפל למטופל, כאשר המטופל מתעקש שהחיים רעים וקשים, והמטפל מנסה לשכנע אותו אחרת. מה ההבדל בין טיפול תרופתי לטיפול בשיחות? אליעד כהן מביא כדוגמה את הטיפול הפסיכיאטרי, שבו המטפל לא חייב להזדהות באופן רגשי עם המטופל. המטופל מגיע עם תלונות של דיכאון, והפסיכיאטר נותן לו כדור בלי לנהל איתו מאבק נפשי אמיתי. כלומר, אין שם מאבק רגשי או שכלי, אלא פתרון כימי מהיר. לעומת זאת, בטיפול נפשי רגשי, יש מאבק מנטלי אמיתי: המטפל צריך לנצח בשחמט את המטופל ולגרום לו לראות את החיים באופן חיובי יותר. לדוגמה, כשאדם אומר רע לי, חברה שלי עזבה אותי, המטפל מנסה להראות לו דרכי חשיבה אלטרנטיביות, שיגרמו לו להרגיש טוב למרות המצב. איך מתנהל המאבק המנטלי בין המטפל למטופל? אליעד מתאר שהמטופל מנסה בכל כוחו לשכנע שהחיים רעים - הוא מתלונן על כאב, על כך שהחיים דפוקים, ושהוא נמצא בתוך בעיה קשה. המטפל, מצדו, חייב להוכיח למטופל שהמצב אינו כל כך גרוע, או שאפשר לראות אותו בדרך אחרת. לדוגמה, אם אדם מתלונן שהוא שומע קולות ומאמין בהם, המטפל צריך לשכנע אותו שהקולות האלה לא קיימים. תהליך זה דורש מהמטפל להיכנס לראש של המטופל ולהבין בדיוק את ההיגיון שלו, כדי שיוכל להראות לו את הסתירות ולחלץ אותו מהמקום הנפשי בו הוא נמצא. למה המטפל נמצא בסיכון רגשי במהלך הטיפול? לפי אליעד כהן, הסיכון הגדול ביותר עבור מטפלים הוא שהם עלולים להיסחף לתוך העולם הנפשי הבעייתי של המטופל. כמו במצב שבו אדם מנסה לחלץ מישהו שנפל לתהום ועלול ליפול איתו ביחד, כך גם המטפל נמצא בסכנה להיגרר למצב נפשי קשה אם אינו מוכן מספיק להתמודד עם מה שהוא שומע ומטפל בו. אליעד מדגיש במיוחד את הסכנה שקיימת בטיפול ארוך טווח שבו המטפל נחשף שוב ושוב לתלונות, כאב, פחדים, חרדות, והזיות של מטופלים, מה שעלול לגרום למטפל עצמו להפוך למי שזקוק לטיפול. כיצד מטפל יכול לשמור על עצמו מפגיעה נפשית במהלך טיפול באחרים? כדי שמטפל יוכל לעזור לאחרים בלי להיפגע, אליעד כהן מסביר שעליו לעבור תחילה תהליך אישי ועמוק שבו הוא לומד להתמודד בעצמו עם כל הבעיות והקשיים שהוא ...
האם ואיך לבחור מטפל אמפתי? אמפתיה של מטפל כלפי מטופל, אמפתיה טיפולית, אמפתיה בתהליך טיפולי, יועץ זוגי אמפתי, אמפתיה בתהליך יעוץ זוגי, תכונות של מטפל מומלץ, אמפתיה של אליעד כהן, בחירת מטפל
האם ואיך לבחור מטפל אמפתי? אמפתיה של מטפל כלפי מטופל, אמפתיה טיפולית, אמפתיה בתהליך טיפולי, יועץ זוגי אמפתי, אמפתיה בתהליך יעוץ זוגי, תכונות של מטפל מומלץ, אמפתיה של אליעד כהן, בחירת מטפל
... ואיך לבחור מטפל אמפתי? אמפתיה של מטפל כלפי מטופל, אמפתיה טיפולית, אמפתיה בתהליך טיפולי, יועץ זוגי אמפתי, אמפתיה בתהליך יעוץ זוגי, תכונות של ... באמפתיה מופרזת? כאשר אנשים מחפשים מטפל, אחת התכונות החשובות ביותר שהם מחפשים היא אמפתיה. לפי אליעד כהן, מטפל אמפתי הוא כזה שמגלה הבנה עמוקה למטופל, מזדהה עם תחושותיו, ומסוגל לגרום לו להרגיש מובן ונתמך. ... את הסיכון הגדול שקיים כשבוחרים מטפל שהוא אמפתי מדי. מדוע אמפתיה היא תכונה חיונית למטפל? אמפתיה נתפסת כתכונה שמאפשרת חיבור משמעותי בין מטפל למטופל. כאשר מטפל מביע אמפתיה, הוא נותן תחושה שהוא מבין את המטופל באופן עמוק, שהוא ממש נמצא בנעליו. לדוגמה, כאשר אדם מספר למטפל שהייתה לו ילדות קשה או שהוא מרגיש דחוי, מטפל אמפתי יבטא הזדהות ואישור לרגשותיו. אדם שרוצה לקבל טיפול , בדרך כלל מחפש בדיוק את התחושה הזו של ההבנה והאמפתיה, ... בעייתית מאוד כאשר היא מופרזת. מתי אמפתיה יכולה להפוך לתכונה שלילית אצל המטפל? אליעד כהן מסביר שבמקרים רבים, אמפתיה מוגזמת עלולה דווקא להזיק למטופל. הוא מביא דוגמה לכך שאם מטפל יהיה אמפתי מדי כלפי אדם ... יפה, המטפל האמפתי מדי יכול להגיב בהבנה ואישור יתר, כמו אתה צודק, לא מגיע לך יחס כזה, באמת קשה לך, אך בכך הוא רק מאשר את הבעיה בלי להוביל את המטופל אל הפתרון. אליעד מוסיף שהמצב עלול להחמיר במיוחד כאשר מדובר על טיפול זוגי או במערכות יחסים. במצבים כאלה, כאשר אדם מתאר בעיה שיש לו עם בן או בת הזוג, והמטפל מפגין אמפתיה יתרה, הוא עלול לתמוך רק בצד של המטופל שמולו, ובכך להחמיר את הבעיה. לדוגמה, אם מישהו יספר למטפל שהבת זוג שלו פגעה בו או התייחסה אליו לא יפה, מטפל אמפתי מאוד עלול להזדהות עם המטופל מיד ולהאשים באופן חד - צדדי את הצד השני. זה עלול ... צריך להיות גם אכזרי במובן מסוים. האכזריות כאן איננה שלילית אלא דווקא רחמנות עמוקה יותר, משום שלעיתים האכזריות היא הדרך הטובה ביותר לעזור למטופל להשתחרר מבעיותיו. למשל, אם אדם מתלונן שהרכב שלו מתקלקל ... לו לתקן את הרכב, בעוד שמטפל נכון ואמיתי יותר יאמר לו בכנות אתה פשוט נוהג בפראות ולכן הרכב מתקלקל. אמירה כזו נשמעת אכזרית, אך היא למעשה עוזרת למטופל להבין שהבעיה היא אצלו, ומובילה אותו לפתרון אמיתי וארוך טווח. דוגמה נוספת לאכזריות החיונית הזו היא במצב שבו אדם סובל מבעיה רגשית או טראומה. אם מטפל יהיה רק אמפתי וירחם על המטופל, הוא עלול רק לחזק את התחושה של הקורבנות ולא לעזור לו לצאת ממנה. במצב כזה, דווקא המטפל האכזרי, שיגיד למטופל שהוא צריך לקחת אחריות על חייו ולא להמשיך להאשים את העבר או אחרים בבעיותיו, הוא זה שבסופו של דבר יעזור למטופל להשתחרר מהבעיה. מדוע מטפל אידיאלי הוא שילוב של אמפתיה ואכזריות? המטפל האידיאלי, לפי אליעד, הוא מטפל שמסוגל לשלב בין אמפתיה לאכזריות בצורה נכונה ומדויקת. הוא צריך להיות מסוגל להבין את המטופל באופן עמוק, אך גם להיות מספיק חזק ואמיץ לומר לו ... להיות חסר רגשות לחלוטין, אבל הוא גם לא יכול להיות רגיש יתר על המידה. הוא צריך להיות מסוגל לשמור על איזון בין הבנת הבעיה לבין היכולת לאתגר את המטופל ולהוביל אותו לפתרון אמיתי. איך לזהות מטפל שאיננו מתאים בגלל עודף אמפתיה? אליעד מציע לשים לב היטב לדרך בה המטפל מגיב לתלונות ולבעיות של המטופל. אם המטפל תמיד מסכים, תמיד מזדהה בצורה מוחלטת ומעולם לא מציע כיוון אחר, הוא ככל הנראה מטפל אמפתי מדי שעלול שלא לעזור באמת לפתור את הבעיה. המטפל האידיאלי אמור לאתגר את המטופל, לשאול שאלות קשות ולדרוש ממנו להתמודד עם המציאות באופן ... מה הדרך לבחור נכון מטפל מתאים? כאשר בוחרים מטפל, לפי אליעד כהן, חשוב מאוד לשים לב למידת האמפתיה שלו. יש לבחור במטפל שמבין ומתחבר לרגשות המטופל, אך גם מסוגל להיות אכזרי במידה הנדרשת ולהגיד את האמת בצורה ברורה, אפילו אם היא קשה. השילוב הנכון בין אמפתיה לכנות הוא המפתח להצלחה של כל טיפול רגשי, זוגי או נפשי. איך לבחור מטפל אמפתי? מה הסכנה באמפתיה מופרזת? האם אכזריות יכולה להיות רחמנות? איך לדעת אם המטפל אמפתי מדי? אמפתיה בתהליך טיפול זוגי רחמנות ואכזריות של מטפל, רחמנות שהיא אכזריות, אכזריות שהיא רחמנות, התאמה בין מטפל למטופל, חיבור בין מטפל למטופל, גישות טיפוליות, סוגים של מטפלים, למה לא לפגוש את אליעד כהן? טיפול של אליעד כהן, ביקורת על אליעד כהן ...
מאיפה להתחיל לפתור בעיות? איזו שאלה הכי חשובה? מאיזו שאלה להתחיל, איזו בעיה לפתור קודם? יחסי מטופל ומטפל, הדרכת מטפלים, מכנה משותף בין שאלות, מכנה משותף בין בעיות, איך לפתור בעיה? מהי השאלה הכי חשובה? בעיות חופפות, בעיות קשורות
מאיפה להתחיל לפתור בעיות? איזו שאלה הכי חשובה? מאיזו שאלה להתחיל, איזו בעיה לפתור קודם? יחסי מטופל ומטפל, הדרכת מטפלים, מכנה משותף בין שאלות, מכנה משותף בין בעיות, איך לפתור בעיה? מהי השאלה הכי חשובה? בעיות חופפות, בעיות קשורות
... הכי חשובה? מאיזו שאלה להתחיל, איזו בעיה לפתור קודם? יחסי מטופל ומטפל, הדרכת מטפלים, מכנה משותף בין שאלות, מכנה משותף בין בעיות, איך לפתור בעיה? מהי השאלה הכי חשובה? בעיות חופפות, בעיות קשורות איך להחליט מאיזו בעיה להתחיל לטפל? כאשר יש לאדם כמה בעיות שונות, בין אם מדובר בטיפול פסיכולוגי, אימון אישי או אפילו בעיה רפואית, עולה השאלה: באיזו בעיה להתחיל לטפל קודם? אליעד כהן מדגיש שיש לגשת לנושא דרך הסתכלות רחבה יותר, להבחין בקשרים הקיימים בין הבעיות ולהגדיר את סדר הטיפול על פי כך. הרעיון המרכזי הוא לא לגשת לכל בעיה בנפרד באופן שטחי, אלא לחפש מכנה משותף בין הבעיות ולהגיע לבעיה שורשית שתוכל להשפיע על כל היתר. מהם השיקולים בבחירת הבעיה הראשונה לטיפול? אליעד כהן מתאר כמה שיקולים חשובים שיש לקחת בחשבון כאשר מחליטים מאיפה להתחיל לפתור בעיות: הבעיה הכי מציקה למטופל - ניתן לשאול את האדם ישירות מה הדבר שהכי מציק לו, ובהתאם לכך להתחיל לטפל. יעילות הטיפול - לבדוק איזו בעיה ניתן לפתור בקלות או במהירות, והאם פתרונה יסייע לפתרון בעיות נוספות. התועלת הכוללת - לשקול איזו בעיה תביא הכי הרבה ... אם היא תיפתר קודם, ואיך זה ישפיע על איכות החיים הכוללת של המטופל. יכולת המטופל להכיל את הטיפול - עד כמה האדם מסוגל להתמודד כרגע עם הטיפול, כמה הוא פתוח, וכמה הוא מוכן לקבל את ההכוונה. הסיכוי לטפל בבעיה באופן מלא ומוחלט - לעיתים יש בעיות שניתן לפתור חלקית בלבד, אך הפתרון החלקי עשוי להיות משמעותי בפני עצמו. מדוע חשוב למצוא את המכנה ... בין הבעיות, כי אז ניתן לפתור כמה בעיות במקביל. לדוגמה, אם למטופל יש בעיה של דיכאון ובעיה של ביטחון עצמי נמוך, ייתכן שהדיכאון הוא תוצאה של הביטחון העצמי הנמוך. במקרה כזה, טיפול בביטחון העצמי עשוי לפתור או להקל על הדיכאון. כהן מדגיש שהיתרון הגדול של גישה זו הוא שהיא מאפשרת טיפול ממוקד יותר, יעיל יותר ובעל השפעה עמוקה לטווח ארוך, במקום כיבוי שריפות נקודתי. איך לדעת מהי הבעיה השורשית? הדרך לדעת מהי הבעיה השורשית ... שהאדם מציג. אליעד כהן מסביר שיש להסתכל על מכלול הבעיות שהמטופל מביא ולנסות לזהות את הקשרים ביניהן - לשאול שאלות כגון מה הוביל לבעיה הזאת? והאם יש משהו משותף לכל הבעיות האלה?. באמצעות התהליך הזה, אפשר ... הבעיה שהכי פשוטה לפתרון או מהי הבעיה שהכי משמעותית עבור המטופל כרגע. ניתן לבחור לפתור קודם את הבעיה שפתרונה הוא הכי קל או הכי מועיל, גם אם היא אינה השורשית ביותר. במצב כזה, לא משנה במיוחד מאיזו בעיה ... לדוגמה, אם מישהו סובל ממחלה קשה וגם מהצטננות קלה, ניתן לטפל קודם בהצטננות, כיוון שהפתרון פשוט ומהיר, והוא יקל לפחות על חלק מהסבל. דוגמה מעולם הכושר: איך תרגילים קשורים זה לזה? כדוגמה נוספת להסבר ... ושלווה אמיתיים. איך לפתור בעיות שורשיות? מאיזו בעיה להתחיל לטפל? מכנה משותף בין בעיות הדרכת מטפלים מקצועית איך לזהות בעיות שורש? איך לקבוע סדר עדיפויות בפתרון בעיות? מהי השאלה הכי חשובה בטיפול?
2 גישות טיפוליות, מהי שיטת EIP? טיפול מתוך שלמות, מצא את ההבדלים, השיטה של אליעד כהן, שיטת הטיפול של אליעד כהן, 2 גישות של מורים רוחניים, טיפולים לשינוי הזהות המינית, התאבדות של מטופל, איך לא לגרום למטופל להתאבד? איך לגרום למטופל לא להתאבד? סגנונות של טיפול, גישות של מנטורים לחיים, טיפול מתוך חיסרון, איך לאהוב את עצמך? שנאה עצמית בגלל טיפול, להשתנות מתוך אהבה, לעשות שינוי מתוך אהבה, להשתנות מתוך בחירה, להשתנות מתוך שלמות, טעויות של מורים רוחניים
... גישות טיפוליות, מהי שיטת EIP? טיפול מתוך שלמות, מצא את ההבדלים, השיטה של אליעד כהן, שיטת הטיפול של אליעד כהן, 2 גישות של מורים רוחניים, טיפולים לשינוי הזהות המינית, התאבדות של מטופל, איך לא לגרום למטופל להתאבד? איך לגרום למטופל לא להתאבד? סגנונות של טיפול, גישות של מנטורים לחיים, טיפול מתוך חיסרון, איך לאהוב את עצמך? שנאה עצמית בגלל טיפול, להשתנות מתוך אהבה, לעשות שינוי מתוך אהבה, להשתנות מתוך בחירה, להשתנות מתוך שלמות, טעויות של מורים רוחניים וכאן נסביר על 2 גישות טיפוליות, 2 גישות של מטפלים שהאדם רוצה להיעזר בהם, 2 גישות של יועצים, 2 גישות של מנטורים לחיים וכולי. ונסביר מה ... אחת מובילה את האדם אל האושר והשנייה אל הסבל. ולמרות שנראה ששתיהן כאילו דומות, הן שונות. והעניין הוא, כך: בן אדם בא לטיפול כדי לטפל בבעיה שיש לו. דהיינו, הוא מניח שיש לו בעיה כלשהי. לדוגמה, בן אדם שרוצה לטפל בכך שיש לו בעיה רגשית, של רגישות יתר. דהיינו, שאותו אדם חושב שהוא רגיש יותר מידי והוא רוצה לטפל בבעיה שלו. דהיינו, הוא רוצה להפסיק להיות רגיש יותר מידי אלא להיות פחות רגיש. עד כאן הכל ... האדם להיות פחות רגיש. עד כאן הכל נשמע הגיוני. אבל כאן יש 2 גישות ו2 דרכים איך להסתכל על העניין הזה. ואלו 2 גישות טיפוליות שונות לחלוטין אחת מהשניה, ואני אסביר. ברמת העיקרון, האדם אמר שיש לו בעיה של רגישות יתר. המטפל רוצה לעזור לאדם שתהיה לו פחות רגישות. דהיינו, גם המטפל וגם האדם מסכימים שיש כאן בעיה של רגישות יתר שרוצים לטפל בה. עד כאן הכל נשמע טוב והגיוני. אבל יש כאן 2 גישות שונות. גישה אחת היא הגישה הפשוטה, כפשוטם של דברים, היא בעצם מניחה שלאדם יש רגישות יתר + שרגישות יתר זו בעיה שצריכים לטפל בה. ומכך נובע שנעשה כל מאמץ אפשרי כדי לטפל בבעיה שהגדרנו. הגישה השניה אומרת, שמצד האמת אין שום בעיה, ושזה בסדר גמור ומושלם שיש לאדם רגישות יתר. ושהאדם לא חייב להפסיק את הרגישות יתר שלו. אלא שהאדם בוחר לרצות בבחירה חופשית מלאה, לטפל בכך שיש לו רגישות יתר. ואנחנו רוצים לעזור לבן אדם להגיע למצב שבו הוא ירגיש שיש לו שליטה על ... האם כמה מתי ואיך הוא רוצה שתהיה לו רגישות יתר. דהיינו, הגישה הראשונה שהיא הגישה הכללית הפשוטה ביותר של כל היועצים והמטפלים וכולי, היא שכדי לעזור לאדם אנחנו נניח שיש לו בעיה שאנחנו רוצים לטפל בה. הגישה השלמה יותר והנכונה יותר, היא, שלאדם אין שום בעיה מצד האמת. אלא שהאדם בוחר להגדיר ... אז מי שרוצה לעזור לו, מסתכל על ההתמכרות לפורנו כעל דבר גרוע מאוד, כעל אויב, כעל השטן, כעל משהו מאוד גרוע, שצריכים לטפל בו ולהיפטר ממנו. ואני אחדד: אני לא אומר שהגישה הנפוצה היא של אלימות וכעס כלפי המטופל. אני כן אומר שכל הגישות הן באלימות כלפי התופעה שבה רוצים לטפל. דהיינו, אנחנו לא נכעס ולא נשנא את האדם שהוא סובל מכעסים. אבל אנחנו כן נכעס על תופעת ... והגישה הזאת שהיא הגישה הכללית, השורש שלה הוא, התפישה שיש טוב ורע. ושאם הגדרנו משהו כרע, אז אנחנו צריכים להתרחק ממנו ולטפל בו וכולי. והחיסרון המרכזי של הגישה הזאת, הגישה הנפוצה ביותר, הוא שהיא עשויה לגרום לאדם ... האדם שסובל מהתקפי זעם, אלא ננסה להכיל אותו וכולי. אבל אנחנו נסכים איתו שהתקפי זעם והתקפי עצבים, זאת אכן מחלה שצריכים לטפל בה. ומה יקרה אם אותו אדם יתקשה לטפל בבעיה שלו? מה יקרה אם אותו אדם לא יצליח לטפל ברגישות יתר שלו? אז כמובן שתקרה תופעה הפוכה, שבה האדם מתמלא בכעס עצמי, על עצם זה שהוא ...
הדרכת מטפלים, הזדהות של המטפל עם המטופל, איך לא להרגיש רע מהבעיות של המטופל? הדרכת פסיכולוגים, הדרכת פסיכותרפיסטים, איך לא לקחת איתך את הבעיות של המטופל? איך לא להרגיש רע מהזדהות עם המטופל? גישות טיפוליות
הדרכת מטפלים, הזדהות של המטפל עם המטופל, איך לא להרגיש רע מהבעיות של המטופל? הדרכת פסיכולוגים, הדרכת פסיכותרפיסטים, איך לא לקחת איתך את הבעיות של המטופל? איך לא להרגיש רע מהזדהות עם המטופל? גישות טיפוליות
... מטפלים, הזדהות של המטפל עם המטופל, איך לא להרגיש רע מהבעיות של המטופל? הדרכת פסיכולוגים, הדרכת פסיכותרפיסטים, איך לא לקחת איתך את הבעיות של המטופל? איך לא להרגיש רע מהזדהות עם המטופל? גישות טיפוליות איך מטפל יכול לא להרגיש רע מהבעיות של המטופלים? מטפל, בין אם הוא פסיכולוג, פסיכותרפיסט, מאמן או כל דמות אחרת המסייעת לאנשים, עשוי להרגיש לעיתים השפעה רגשית שלילית מהבעיות של המטופל. כאשר המטפל עוזר לאחרים, הוא נדרש להקשיב ולעזור לפתור את בעיותיהם, אך כיצד הוא יכול להימנע להרגיש רע ולסבול יחד עם המטופל? כיצד הוא יכול להזדהות עם הבעיות מבלי לקחת אותן אישית? מהי הזדהות רגשית ומה סכנותיה? הזדהות רגשית מוחלטת היא גישה בה המטפל חווה את רגשות המטופל ומרגיש את הסבל שלו כאילו היה סבלו שלו. אם המטפל יזדהה בצורה מוחלטת עם המטופל, הוא עלול להתחיל לחוות את הסבל של המטופל ולהימשך אליו, ובכך להיתקל בקשיים רגשיים ובסכנה להיפגע מהמצב. דימוי לכך הוא ניסיון לחלץ מישהו שנפל לבור: אם לך אין עוגן יציב, אתה עלול להימשך לתוך הבור בעצמך. הפתרון הנכון - גישה שונה כלפי המצב הפתרון הוא לפתח נקודת מבט שונה, כזו שבה המטפל לא רואה את הסבל של המטופל כבעיה אמיתית, אלא כמצב מושלם. לדוגמה, אם המטופל אומר אני בדיכאון ורוצה למות, המטפל יכול לדמיין את עצמו חווה את אותם רגשות, אך לא להרגיש רע מהם. המטפל מבין שאין באמת רע במצב זה, אלא רק בהבנה שהמטופל מרגיש שהוא לא יכול לשנות את רגשותיו. למה המטפל לא צריך לשנות את המטופל? הבעיה של המטופל איננה הסבל עצמו, אלא תחושת האין ברירה. המטפל לא אמור להציל את המטופל, אלא להראות לו שהוא יכול לבחור אחרת. אם מטופל אומר אני שונא את החיים, המטפל יכול להראות לו שהוא לא חייב להרגיש כך. הוא יכול לבחור לאהוב את החיים. המטפל עוזר למטופל להכיר בכך שהוא יכול לבחור את רגשותיו, ושאין חובה להרגיש רע או להישאר במצב זה. הקשר בין טיפול להבנה שהמטופל הוא אלוהים אם המטפל מבין שהמטופל הוא ישות אינסופית שבחר לחוות סבל, הוא יכול להראות לו שהוא יכול לבחור להפסיק את הסבל. גישה זו מדברת על היכולת לבחור את רגשותינו, וכך מאפשרת למטופל להבין שאין בעיה אמיתית במצבו, אלא רק בתפיסתו את המצב. התפקיד של המטפל הוא להחזיר את המטופל לכוח הבחירה שלו, ולהראות לו שהוא יכול לשנות את המצב שלו מתוך תובנה שהכל מושלם כפי שהוא. מהו טיפול נכון? הגישה הנכונה בטיפול היא לא לנסות להציל את המטופל, אלא להוביל אותו להבנה שהוא לא צריך להציל את עצמו. ברוב המקרים, המטפל רואה את המטופל כמי שמצוי בבעיה אמיתית, ומנסה לעזור לו להימנע מהסבל. אך המטפל הטוב הוא זה שמבין שאין בעיה אובייקטיבית במצב המטופל, וההסבל מגיע רק מההבנה שה
חרדת מטפלים, מפחד לטפל באנשים, מפחד לייעץ לאנשים, מפחד לתת יעוץ לאנשים, מפחד להיות מטפל, איך להיות מטפל? מה טיפול יכול לתת לך? סוגים של טיפול, איפה ללמוד טיפול? להיות מאמן אישי, ללמוד אימון, ללמוד NLP
חרדת מטפלים, מפחד לטפל באנשים, מפחד לייעץ לאנשים, מפחד לתת יעוץ לאנשים, מפחד להיות מטפל, איך להיות מטפל? מה טיפול יכול לתת לך? סוגים של טיפול, איפה ללמוד טיפול? להיות מאמן אישי, ללמוד אימון, ללמוד NLP
... מטפלים, מפחד לטפל באנשים, מפחד לייעץ לאנשים, מפחד לתת יעוץ לאנשים, מפחד להיות מטפל, איך להיות מטפל? מה טיפול יכול לתת לך? סוגים של טיפול, איפה ללמוד טיפול? להיות מאמן אישי, ללמוד אימון, ללמוד NLP מהי חרדת מטפלים ואיך היא נוצרת? חרדת מטפלים היא פחד שאנשים חווים כאשר הם רוצים לעסוק בטיפול, ייעוץ או אימון אישי, אך חוששים מלתת פתרונות או עצות שגויות לאחרים. אנשים הסובלים מחרדה זו רוצים לעסוק במגוון תחומים כגון טיפול זוגי, טיפול אישי, טיפול בחרדות, אימון עסקי או NLP, אבל מתקשים בפועל להתחיל לטפל כי הם מפחדים לקחת אחריות על התוצאות של הטיפול שלהם. החרדה מתעוררת משום שהמטפל הפוטנציאלי מודע לסיכון שטמון במתן עצות לא נכונות. בעוד שילד קטן ... האפשריות של עצתו, מרגיש חרדה עמוקה יותר בגלל ההכרה באפשרות של טעות. למה מפחדים לגבות כסף על טיפול או ייעוץ? כאשר אנשים נותנים עצות לחברים בחינם, הם לרוב עושים זאת ללא חשש. אולם ברגע שהייעוץ ... תחושה מוגברת של אחריות, ומכיוון שהאדם יודע שיש סיכוי שהוא עלול לטעות, הוא חושש לאכזב את המטופל. באופן פרדוקסלי, דווקא מי שפחות חושב לעומק או פחות ישר עם עצמו עלול לחוש פחות חרדה, כי הוא לא מודע מספיק לאפשרות שהוא טועה. כיצד יושר וחשיבה ביקורתית יכולים להגביר חרדה אצל מטפלים? מטפל או מאמן אישי שמודע מאוד ליכולת שלו לטעות עלול לפתח חרדה משום שהוא מבין שהוא לא יכול להבטיח במאה אחוז את הצלחת הטיפול. לדוגמה, אם מגיע מטופל שסובל מפשיטת רגל ומבקש עצה עסקית, המטפל הישר ירגיש אחריות עצומה ולא נוחה משום שהוא יודע שהוא לא ... ישר מספיק כדי להודות באפשרות שהייעוץ שלו לא נכון או לא מתאים למצב. איך אפשר להתגבר על חרדת מטפלים באמצעות הגדרת גבולות? הדרך להתגבר על הפחד הזה היא להגדיר באופן ברור מה בדיוק המטפל מספק למטופל, ולהימנע מלהבטיח דברים שלא בטוחים: להבהיר למטופל שהטיפול הוא תהליך של חקירת האמת ולא בהכרח פתרון קסם. להדגיש שאתה כמטפל לא מבטיח תוצאות, אלא מציע לעזור לבדוק מה באמת אפשרי או לא. להבהיר שאתה מוכן לבדוק עם המטופל את העובדות והפירושים שלו לגבי המציאות, ולהסביר שזה עשוי להוביל לשיפור בתחושה גם אם המציאות לא ... בפועל. כשאתה כמטפל לא מתיימר לספק משהו שאינך בטוח בו, ואין הבטחות שווא, לא נוצרת חרדה מהטיפול. המטופל מבין שאתה שותף לבדיקת האמת ולא מוכר לו הבטחות לא ריאליות. האם תעודות והסמכות בטיפול באמת מפחיתות חרדה? אנשים רבים חושבים שכאשר הם יקבלו תעודה או הסמכה בטיפול, אימון או NLP, זה יפחית את החרדה שלהם. אך אדם ישר שמסתכל פנימה ימשיך לשאול את עצמו שאלות כמו: ... לו, כי החרדה נובעת מהספק הפנימי שלו לגבי יכולותיו האמיתיות. כיצד אפשר להיות בטוח יותר כמטפל באמצעות חיפוש האמת? כדי להרגיש בטוחים בטיפול, ההמלצה המרכזית היא להשתמש בגישה של חיפוש ובירור האמת: הפרד בין העובדות בפועל לבין הפרשנות של המטופל. שאל את המטופל: האם אתה בטוח שזאת הבעיה האמיתית?, או אולי יש פתרון אחר שלא חשבת עליו? הימנע מהסתמכות בלעדית על ...
ניהול תהליכים עסקיים, ניהול תיבת הדואר הנכנס, ניהול תיבת ה INBOX, איך למנוע ממיילים ללכת לאיבוד? איך למנוע דואר נכנס שלא טופל? ניהול הדואר האלקטרוני, מחשוב תהליכים, מחשוב עסקי, התייעלות עסקית, ניהול עסקי, יעוץ ארגוני, ניהול המיילים
ניהול תהליכים עסקיים, ניהול תיבת הדואר הנכנס, ניהול תיבת ה INBOX, איך למנוע ממיילים ללכת לאיבוד? איך למנוע דואר נכנס שלא טופל? ניהול הדואר האלקטרוני, מחשוב תהליכים, מחשוב עסקי, התייעלות עסקית, ניהול עסקי, יעוץ ארגוני, ניהול המיילים
... למנוע ממיילים ללכת לאיבוד? איך למנוע דואר נכנס שלא טופל? ניהול הדואר האלקטרוני, מחשוב תהליכים, מחשוב עסקי, התייעלות עסקית, ניהול עסקי, יעוץ ארגוני, ניהול המיילים איך לנהל את תיבת ... או כפי שמכונה גם האינבוקס, במטרה למנוע מיילים שלא טופלו מלהלך לאיבוד או להיבלע בתוך המיילים שנעשתה בהם עבודה. אליעד מציין את החשיבות בניהול המיילים בצורה מסודרת ומאורגנת, על מנת ... כל מייל חדש הוא כמו אדם שנכנס למשרד ומחכה לפגישה או טיפול. בדיוק כפי שנחלק לאדם הפונה מקום לשבת ולהמתין לפגישה, כך על המיילים בתיבת הדואר הנכנס לקבל טיפול מיידי. אליעד מדגיש כי השארת מיילים בתיבת הדואר הנכנס מבלי לטפל בהם יוצרת חוסר סדר ובלבול, כפי שלפני אדם שנכנס למשרד אין מקום ויש בלגן עם המתנה לפגישות. כיצד למנוע דואר לא מטופל? ההמלצה המרכזית של אליעד היא שהמיילים בתיבת הדואר הנכנס צריכים להטופל מיד עם קבלתם. כל מייל שתקבל - יש להחליט מיידית מה לעשות איתו: להעביר אותו למישהו אחר, לשייך אותו למשימה או לסיים את הטיפול בו. ברגע שמטפלים במייל, הוא צריך לצאת מיידית מהאינבוקס ולהעבור לתיקיה מתאימה, כך שנמנע מצב שבו המיילים יתערבבו עם מיילים שכבר טופלו. אליעד טוען שבשום מצב אסור להשאיר מיילים בתיבת הדואר הנכנס שלא טופלו - זה יכול ליצור בלגן ולהעמיס על המערכת. מה קורה אם לא מטפלים במייל בזמן? אם לא מטפלים במייל בזמן, הוא עלול להיתקע בתיבת הדואר הנכנס ולא להתעדכן. זה יוצר בלבול ועמסה כאשר תיבת הדואר לא מופרדת בין מיילים שטופלו לאלו שעדיין לא טופלו. כל מייל שלא הוצא מהאינבוקס ייצור ערבוב ובלגן, ומיילים חשובים עלולים להיאבד או להתעכב. מה התהליך הנכון לטיפול במיילים? אליעד מסביר שהמפתח בניהול אפקטיבי של דואר אלקטרוני הוא ההחלטה המיידית על כל מייל. כל אימייל צריך להיות מנותב לפעולה, משימה, או לתיקייה מסוימת. ברגע שמטפלים בו, יש להוציא אותו מהאינבוקס. על פי גישה זו, על העובד או האדם להוציא את המיילים מהמקום שבו הם ממתינים, כך שלא יוותרו מיילים לא מטופלים. האם זה באמת חשוב? החשיבות של ניהול נכון של הדואר הנכנס, לפי אליעד, היא קריטית לשמירה על סדר ואפקטיביות בעבודת היום - ... והפניות, ואם לא נתנהל בצורה מסודרת, כל מייל שלא מטופל בזמן יכול לגרום לעיכובים בתהליכים ולהחמיץ פניות חשובות. ניהול תהליכים עסקיים ניהול זמן מחשוב תהליכים ניהול דואר ... שמונע מצבים בהם מיילים חשובים ילכו לאיבוד או לא יטופלו כראוי. אליעד מסביר את החשיבות בהבנת התהליך של טיפול באימיילים כדי להימנע מבעיות אלו. מהי מטרת תיבת הדואר הנכנס? תיבת הדואר הנכנס משמשת כמעין כניסה למשרד. כאשר אדם נכנס ... שבהם הוא מחכה לפגישה או לתשובה ממישהו. התהליך של טיפול במיילים הוא דומה. כל אימייל חדש שמגיע לתיבת הדואר הנכנס דומה לאדם שנכנס למשרד ואינו יודע האם טיפלו בו או לא. המטרה היא לא להשאיר אף אימייל בתיבת הדואר הנכנס מבלי לטפל בו. כאשר אימיילים לא מטופלים, הם נכנסים לתוך תיבת הדואר הנכנס ומלכדים את כל המיילים שניתן היה לטפל בהם. כיצד למנוע דואר לא מטופל? אליעד מציע שאסור להשאיר שום מייל בתיבת הדואר הנכנס לאחר שנעשה איתו משהו. ברגע שהמייל נפתח והוחלט מה לעשות איתו - למשל ... מהאינבוקס, הוא עלול להתערבב עם מיילים אחרים שכבר טופלו, ויצר בלגן. תהליך זה לא רק יוצר בלבול אלא גם יכול לגרום למיילים שלא טופלו בזמן להיבלע בתוך המיילים שכבר הושלמו. מה קורה אם לא מטפלים במייל בזמן? כאשר אדם נכנס לאינבוקס, הוא מוצא שם לא רק מיילים ש
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על מטופל
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
שקט נפשי אמיתי - הספר על: מטופל, איך להתמודד עם אכזבות? איך להתמודד עם עצבות? מועקות נפשיות וייאוש? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? דיכאון? איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? איך להתמודד עם בדידות? איך להשיג איזון נפשי? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית? איך להתמודד עם לחץ? כעס ועצבים? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה ועוד...

הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: מטופל, איך לשתול מחשבות? איך לשפר את הזיכרון? איך למכור מוצר ללקוחות? איך להצליח בראיון עבודה? איך להעביר ביקורת בונה? איך להצליח בזוגיות? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך להיגמל מהימורים? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך להאמין בעצמך? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך לפתח יכולות חשיבה? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך להתמודד עם גירושין? איך למצוא זוגיות? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך להשיג ביטחון עצמי? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך לעשות יותר כסף? איך לחנך ילדים? איך לפרש חלומות? איך לשנות תכונות אופי? איך להעריך את עצמך? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך לקבל החלטות? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך לנהל את הזמן? איך לא להישחק בעבודה? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך ליצור אהבה? איך להיות מאושר ושמח? איך לשכנע אנשים ולקוחות ועוד...

להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: מהי תכלית ומשמעות החיים? למה יש רע וסבל בעולם? איך להיות מאושר? האם באמת הכל לטובה? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? מי ברא את אלוהים? האם יש או אין אלוהים? למה העולם קיים? איך להנות בחיים? למה יש רע בעולם? מה המשמעות של החיים? בשביל מה לחיות? האם יש אמת מוחלטת? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? האם יש בחירה חופשית? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? איך נוצר העולם? אולי אנחנו במטריקס? האם הכל אפשרי? איך נוצר העולם? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? האם לדומם יש תודעה? האם יש הבדל בין חלום למציאות? האם יש משמעות לחיים? למה לא להתאבד? האם אפשר לדעת הכל? איך להיות הכי חכם בעולם? מה יש מעבר לזמן ולמקום? האם המציאות היא טובה או רעה ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

האתר Yeda.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא מאמן אישי לילדים נוער והורים, טיפול אישי מומלץ, אימון אישי לחיים בתחום מטופל - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לכותבי המאמרים המקוריים בלבד!

האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה הופיע ב 0.1406 שניות - עכשיו 07_07_2025 השעה 11:37:45 - wesi4