ידע
להצליח
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה ילד ✔זיהוי וטיפול בילדים עם עיכוב התפתחותי, PDD, בעיות התנהגות, אוטיזם ואספרגר - מדריך להורים ומטפלים - 2 ✔פרק 2 כשיש לך תחושה אינטואטיבית...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






🖨זיהוי וטיפול בילדים עם עיכוב התפתחותי, PDD, בעיות התנהגות, אוטיזם ואספרגר - מדריך להורים ומטפלים - 2
פרק 2

כשיש לך תחושה אינטואטיבית שהתפתחות ילדך אינה תקינה כדאי לעבור על השאלות וההצהרות בהמשך כדי לדעת פחות או יותר באיזה תחום ממוקמת בעייתו של הילד והאם כדאי לגשת לאבחון, איזה אבחון, אצל איזה מומחה. לגשת עם הילד לאבחון זוהי סיטואציה קשה ומלחיצה (בעיקר עבור ההורים). מניסיוני אני ממליצה בחום לאבחן את הילד (את אייל לא אבחנתי בגלל פחדים שונים והכחשה ולכן לא קיבל תמיד טיפולים מתאימים ואילו את אדם אבחנתי בגיל צעיר מאד ולכן גם הטיפולים התאימו והתוצאות בהתאם). הבנתי, לאחר שנים של קשיים עם אייל, שאבחון חשוב מאד בכדי שנוכל להעניק לילד את מה שהוא צריך בזמן הטוב ביותר, שהוא חלון ההזדמנויות בגיל הצעיר, ע"י הטיפולים הטובים ביותר. שימו לב שהתשובות שנתתי לשאלות אינן מוחלטות והן הצעות לאפשרות שתתכן בעיה בתחום התפתחותי מסויים, אך יש לבדוק את העניין אצל מומחה ובשום אופן לא להסתמך על הכתוב כאן בלבד. בנוסף, סמפטום אחד או שניים הבאים לידי ביטוי אצל הילד בוודאי אינם מספיקים בכדי להחליט מה תוצאות האבחון שלו, כמה סמפטומים יחדיו יכולים להצביע על כיוון של בעיה התפתחותית מסויימת. שאלות אלה הן רק תמרורים העשויים לסמן כיוון מסוים אצל הילד, אין הן מחליפות דעת מומחים.

על מה להתבונן כדי לראות מה קורה עם הילד שלי

1.האם הילד מבקש ממך עזרה כשהוא מתקשה בדבר מה? אם לא זה עשוי להצביע על בעיה תקשורתית או שפתית.

2.האם ילדך נבהל מרעשים חזקים עד הוא נכנס להתקפי בכי או כעס וקשה לו להפסיק? אם כן זה עשוי להצביע על בעיה סנסורית.

3.האם הילד מסתכל עליך כשאתה קורא בשמו? אם לא, או באופן חלקי זה עשוי להצביע על בעיה תקשורתית (יש לבדוק את שמיעת הילד דבר ראשון).

4.האם הילד מבין את הבעות פניך? האם הוא צוחק ובוכה בסיטואציות הנכונות? אם לא זה עשוי להצביע על בעיות תקשורת.

5.האם הילד שלך אוהב לשחק עם אחרים, מבוגרים או ילדים? אם לא זה עשוי להצביע על בעיות תקשורת.

6.האם ילדך מביט לעינך בין 50% ל - 70% מזמן שהותכם יחד? אם לא זה עשוי להצביע על בעיות תקשורת.

7.האם לילד שלך יש ג'סטות? (נפנוף לשלום, הצבעה, "כן" ו"לא" עם הראש, "נו, נו, נו" עם האצבע, "בוא" עם כף היד, "לך" עם כף היד). אם לא זה עשוי להצביע על בעיות תקשורת.

8.האם ילדך יוזם איתך מגע פיזי וזקוק למגע זה? אם לא זה עשוי להצביע על בעיות תקשורת.

9.האם ילדך משתמש באברי גופך כחפצים? (לוקח את ידך ומראה לך מה הוא רוצה שתעשה עבורו איתה). אם כן, זה עשוי להצביע על בעיות שפה ותקשורת.

10.האם ילדך מושיט ידיים כדי שירימו אותו? אם לא זה עשוי להצביע על בעיות תקשורת.

11.האם ילדך מחייך אליך? אם לא זה עשוי להצביע על בעיות תקשורת.

12.האם ילדך מחייך חיוך חברתי לאחרים או שהוא מחייך לעצמו כשהוא מרוצה מדבר מה? אם הוא מחייך רק לעצמו - בעיות תקשורת.

13.האם ילדך פוחד ממקומות או סיטואציות שנראות לך רגילות לגמרי? אם כן - בעיות סנסוריות ותקשורת.

14.האם ילדך אינו מגיב כאשר נוגעים בו? אם אינו מגיב - בעיות סנסוריות או תקשורת.

15.האם ילדך מגיב בהתרחקות כאשר נוגעים בו במגע קל, האם הוא נמנע ממגע? אם כן - בעיות סנסוריות או תקשורת.

16.האם ילדך מחפש אחרי מגע "עמוק" בלי הפסקה, מתחכך באנשים ובחפצים, ואוהב שמחבקים אותו חזק מאד או אוהב להתגלגל בשמיכה הדוקה. נראה שהוא רגוע יותר אחרי עבודה מאומצת או סחיבת משא הכבד עבורו. אם כן - בעיות סנסוריות או תקשורת.

17.האם ילדך עבר את גיל 3 והוא אינו מסוגל לרכוס רוכסן או לכפתר כפתורים, להתלבש לבדו ולהתחיל לסבן את עצמו באמבטיה? אם כן - בעיות מוטוריקה עדינה.

18.האם ילדך מחפש ריגושים ואינו שם לב לסכנות שבכך? אם כן - בעיות סנסוריות או תקשורתיות.

19.האם ילדך מתנדנד ללא הפסקה, או שאינו יכול לסבול התנדנדות או כל חוסר מגע עם הרצפה? אם כן - בעיות במערכת הוסטיבולרית (תנועתית).

20.האם ילדך נושך חפצים קשים כמו צינורות? אם כן - בעיות סנסוריות.

21.האם ילדך אינו מוכן להתלכלך בשום דבר או שהוא אוהב מאד לשתכשך בבוץ, מתחכך בקירות וריהוט? אם כן - בעיות סנסוריות.

22.האם ילדך נמנע מפעילות במגרש המשחקים או מחפש ריגושים ועבודה פיזית כשהוא משחק? - בשני המקרים בעיות סנסוריות, שונות זו מזו.

23.האם ילדך רגיש לאור חזק ומתבלבל כאשר יש הרבה גירויים סביבו או שהוא אוהב אורות חזקים וצבעוניים? אם כן - בשני המקרים בעיות סנסוריות, שונות זו מזו.

24.האם ריחות וטעמים מסוימים נחווים כבלתי נסבלים עבורו או שהוא מחפש ריגוש גם בטעמים וריחות בלתי שגרתיים (ריח דלק, זבל וכו')? אם כן, בשני המקרים בעיות סנסוריות.

25.האם ילדך אוהב מאכלים קשים ומתובלנים וחריפים או שהוא אוכל רק אוכל "ללא טעם" בצבע לבן, האם הוא מעדיף אוכל רך מאד ואינו אוכל מאכלים קשים שצריך ללעוס אותם הרבה פעמים? אם כן - בעיות סנסוריות ובהמשך עלול ליצור הפרעות אכילה.

26.האם ילדך יודע מתי הוא רעב, קר לו או חם ומתי הוא צריך לשירותים? אם לא, בעיות סנסוריות או תקשורת.

27.האם ילדך מזהה הבעות פנים שונות המביעות רגשות שונים? אם לא, בעיות תקשורת.

28.האם ילדך מסדר דברים בשורה באופן אובססיבי? אם כן, בעיות תקשורת או בעיה בפרגמטיקה של השפה (כשר, מלכסון, אוטיזם והפרגמטיקה של השפה).

29.האם ילדך נמשך מאד ומתקבע על סימנים מוסכמים כמו תמרורים, אותיות, מספרים וצורות? אם כן - בעיה בתקשורת.

30.האם ילדך משחק במשחק קבוע באופן שנראה לך מוזר, מניע רכבת הלוך ושוב ללא מטרה, מסובב גלגלים של מכונית צעצוע במשך זמן לא סביר ומתרכז בכך בלבד וכו'? אם כן - בעיה בתקשורת.

31.האם לילדך תחביב שהוא "נעול" עליו מגיל יחסית צעיר ושהוא מפתח באופן אובססיבי, קשה לו להפסיק לשוחח על התחביב, והוא עוסק בו יום ולילה, כל מחשבותיו כמעט נתונות לעניין? אם כן - בעיה בתקשורת.

32.האם ילדך מועד כאשר אין לכך סיבה נראית לעין? אם כן - בעיה במערכת הוסטיבולרית (תנועתית).

33.האם ילדך קופץ על שתי רגליים ועל רגל אחת? אם לא - בעיה במערכת התנועתית או במערכת היציבה, תנוחת הגוף.

34.האם ילדך מחקה מבוגרים וילדים אחרים, האם הוא מסוגל לחקות מחיאות כף, הרמת ידיים מעל הראש, נגיעת הידיים בראשו, נגיעת יד אחת באפו, האם הוא רוקד? אם לא - בעיה במערכת התנועתית או התקשורתית.

35.האם ילדך מסורבל במיוחד ואינו יודע לרוץ (ריצה שבה רגליו מתרוממות מעל הקרקע ואינן נגררות)? אם כן - בעיה במערכת היציבה או התמצאות במרחב, או כיווניות - כל אלה שיכים למערכת המוטורית.

36.האם ילדך מצייר בהתאמה לגילו? (קו, מעגל, צלב, איקס, שמש, בית, ילד, עץ)? אם לא - בעיה במוטוריקה עדינה או בעיה תקשורתית.

37.האם ילדך יודע לשתות משקה עם קש? האם הוא יודע לנשוף דרך הקש? האם הוא מרייר רוב הזמן? האם המילים שהוא מפיק נשמעות לא ברורות רוב הזמן? - בעיה סנסורית סביב הפה.

38.האם ילדך מתקשה להירדם באופן יוצא דופן וקם במהלך השינה הרבה מאד פעמים, גם בגיל מאוחר? אם כן - יכול להעיד על בעיה תקשורתית.

39.האם לילדך בעיות עיכול שונות שאינן מפסיקות, עצירות ושילשולים? אם כן - יכול להעיד על בעיות תקשורת.

40.האם הילד אינו יכול לסבול סיטואציות ואנשים חדשים והוא מגיב אליהם בחריפות רבה? אם כן - בעיות תקשורת.

41.האם הילד מרדן ועקשן באופן יוצא דופן? אם כן - עשוי להעיד על בעיות תקשורת.

42.האם הילד מתייחס לילדים אחרים, משחק עמם ויוצר איתם תקשורת בסיסית של קשר עין ושיחה פשוטה? אם לא - בעיות תקשורת.

43.האם שמת לב שלילדך בעיות רציניות בהתנהגות? האם הוא צועק ובוכה בסיטואציות פשוטות יחסית וקשה להרגיעו? אם כן - בעיות תקשורת.

44.האם ילדך אינו יודע כיצד לתפקד באופן הנכון בסיטואציות חברתיות? האם הוא אינו מבין את הכללים החברתיים הבלתי כתובים והכתובים? אם כן - בעיות תקשורת.

45.האם ילדך מודאג וחרד באופן יוצא דופן לדעתך? אם כן - בעיות תקשורת.

46.האם ילדך מדבר? - אם לא - בעיות שפה או תקשורת.

47.האם הוא מתעצבן כשמתרחץ, כשגוזרים לו ציפורניים, חופפים את ראשו וכשצריך להתלבש? אם כן - בעיות סנסוריות.

48.אין לו מושג מה גודל כוחו הפיזי והוא נוגע באחרים חזק מידי (למשל מחבק חזק מאד). אם כן - בעיות סנסוריות, או תקשורת.

49.אינו משתתף במשחקי ספורט. אם כן - בעיות סנסוריות או מוטוריות.

50.שונא נסיעה במכונית. אם כן - בעיות במערכת וסטיבולרית (תנועתית).

51.אוהב להסתובב סביב עצמו. - אם כן - בעיות במערכת וסטיבולרית (תנועתית), סנסוריות, תקשורתיות.

52.מנפנף בידיו. אם כן - בעיות סנסוריות, תקשורתיות.

53.משמיע קולות מוזרים, גבוהים מאד או נמוכים. אם כן - בעיות סנסוריות, תקשורתיות.

54.אינו עוצר, בתנועה בלתי פוסקת. אם כן - בעיות סנסוריות, מערכת וסטיבולרית (תנועתית).

55.דוחס המון מזון בבת אחת לפה. אם כן - בעיות סנסוריות, תקשורתיות.

56.צריך עזרה מיוחדת כדי לשבת ליד שולחן ולעבוד. אם כן - בעיות סנסוריות, או קשב.

57.לא יכול לקבל ביקורת ומגיב בהשתוללות כללית. אם כן - בעיות סנסוריות, תקשורתיות.

58.מתוסכל רוב הזמן. אם כן - בעיות סנסוריות, תקשורתיות.

59.התפרצויות זעם שקשה להן לחלוף. אם כן - בעיות סנסוריות, תקשורתיות.

60.אינו שם לב כשהוא מלוכלך או רטוב. אם כן - בעיות סנסוריות.

61.האם ילדכם זקוק לקשר עם אנשים וילדים אחרים? אם לא - בעיות תקשורתיות.

62.האם הוא משחק לבד או נהנה משיתוף אחרים במשחק? אם לבדו - בעיות תקשורת.

63.האם במשחק סימבולי הפשוט ביותר הוא משתף גם בובות המייצגות בני אדם או משתמש רק בצעצועים המייצגים חפצים כמו מכוניות, גשרים, רכבות כו'. אם משתמש רק בצעצועים המייצגים חפצים - בעיות תקשורת.

64.הילד מתנתק לעיתים, בוהה ואינו מתיחס לסביבתו. אם כן - בעיות סנסוריות ותקשורת.

65.האם ילדך פוצע את עצמו, נושך או מכה את עצמו? אם כן - בעיות סנסוריות ותקשורת.

66.הילד אינו מתעניין בלרצות אותך. בעיות תקשורת.

67.הילד מתעניין ונמשך למוסיקה באופן מאד לא רגיל. בעיות תקשרות.

68.הילד זוכר תאריכים, מקומות, שמות של ערים באופן יוצא מן הכלל. אם כן - בעיות תקשורת.

69.שינויים קיצוניים במצב רוח, מצחוק לבכי בלי הסבר סביר. אם כן - בעיות תקשרות.

70.הילד ידע לעשות דברים מסויימים למשל: לשחק, לדבר, לשיר ואז שכח כיצד לעשותם והפסיק. בעיות תקשרות.

71.לילד דחפים שהוא אינו שולט בהם לדוגמה - פותח מגרות, מוריד מים בשירותים, סוגר ופותח דלתות וחלונות באופן אובססיבי. אם כן - בעיות סנסוריות ותקשורת.

72.לילד חיבה מיוחדת לעצמים מסתובבים או מאירים והוא יכול לבהות בהם במשך זמן רב, מאוורירים, גלגלים ומנורות. אם כן - בעיות תקשורת וסנסוריות.

73.הילד אינו סובל שינויים והוא מגיב בהתקפי זעם או בתגובות אחרות שאינן הולמות את המצב. בעיות תקשורת.

74.נראה שהילד מדבר, אך הוא בעצם מבצע אקולילה (הדהוד), הוא חוזר כהד על משפטים, חלקי משפטים או מילים ששמע כרגע או בזמן אחר. בעיות שפה ותקשורת.

75.המבנה התחבירי של השפה לקוי. במקום - "אני עייף ורוצה בקבוק" הוא יאמר "בקבוק רוצה עייף אני". אם כן - בעיות שפה ותקשורת.

76.הילד לא מדבר כלל. אם כן - בעיות שפה ותקשורת.

77.הילד מדבר מעט מאד ורק באופן פונקציונלי, "תפתח", "תן לי", "שלי". אם כן - בעיות שפה ותקשורת.

78.הילד מדבר אך אינו אומר "אני" כלל או מתבלבל בגופים (אומר "אתה" במקום "אני", למשל). בעיות תקשורת ושפה.

79.לילד קשיים בשליפה. כלומר הוא אינו יכול לשלוף את המילה הנכונה בסיטואציה מסוימת למרות שהוא יודע לאמר אותה. בעיות בשפה, תקשורת.

80.לילד אינטונציה לא רגילה כשהוא מדבר. מסיים משפטים שאינם שאלה בנימה שואלת. או אינטונציה חדגונית ולא משתנה. בעיות תקשורת.

81.יכולת חברתית שטחית. בעיות תקשרות.

82.אין משחק חברתי עם ילדים בני גילו. בעיות תקשרות ושפה.

83.משחק ליד ילדים, אך לא איתם. בעיות שפה ותקשרות.

84.אין משחק דמיוני גם כשמשחק לבד (משחקי "כאילו"). בעיות תקשורת.

85.הילד שר שירים שלמים בע"פ אך אינו מסוגל לחבר משפט נכון תחבירית. בעיות שפה ותקשורת.

86.הילד קורא ומזהה מספרים ואותיות אך אינו מבין את כוחה התקשורתי של השפה ואינו משתמש בה בצורה תקשורתית עם אחרים. קריאתו היא יותר זיהוי של סימנים מוסכמים. בעיות תקשורת.

87.הילד מפחד מאד מדברים שאינם מפחידים ילדים אחרים בד"כ. לדוגמה מכונת כביסה, שואב אבק, מכסחת דשא, אוטובוס נוסע ועוד. בעיות סנסוריות ותקשורת.

88.הילד לא אוהב מגע של בני אדם ולעיתים גם של בגדים. בעיות סנסוריות (מערכת טקטילית - מישוש), תקשורת.

89.חוסר יכולת הכללה: כורסא היא רק הכורסה שיש לנו בסלון, הוא לא ידע לזהות שגם בסלון של סבא וסבתא מה שיושבים עליו זו כורסא. בעיות תקשורת.

90.הילד נקשר לחפצים יותר מלאנשים. הילד מביט בחפצים ולא בבני אדם. בעיות סנסוריות ותקשורת.

91.הילד נראה מנותק ומסוגר חלק ניכר מהזמן. בעיות תקשורת.

92.הילד אינטלגנטי מאד בתחומים מסויימים (למשל כותב, קורא, משחק משחקי קופסא המיועדים לילדים גדולים יותר מגילו, מנגן או קורא תווים) אך בתחומים אחרים של ההתפתחות הילד מאחר מאד אחר בני גילו. עיכוב התפתחותי או בעיות תקשורת.

93.הילד אינו מבחין בסכנה. עיכוב התפתחותי, הפרעת קשב, בעיות תקשורת.

94.הילד אינו מבין הוראות פשוטות כמו "שים את התפוח מעל הצלחת". מושגי יסוד כמו מתחת, מעל ואחרים אינם מפותחים. מכיוון שהילד אינו מבין את המושגים הוא לא יודע כיצד לפעול. בעיות מוטוריות בחוש הכיוון, בעיית תקשורת.

95.הילד הולך על קצות האצבעות זמן רב (חודשים). בעיות תקשורת.

96.הילד לא מבין רצף של אירועים באופן נכון. או שאינו מבין רצפים כלל (דוגמה לרצף נכון: קודם נסענו באוטו, אח"כ הגענו לגן ובסוף נכנסנו לגן ואמרתי שלום לאמא"). בעיות תקשורת ושפה.

97.גם אם הילד טופל בתחומים שונים ונראה שהוא התקדם, עדיין התחום החברתי נשאר לקוי. בעיות תקשורת.

98.הילד מעוניין ליצור קשר עם אחר אבל לא מסוגל. לדוגמה: הילד ניגש לילד אחר ושואל "איך קוראים לך", הילד השני עונה "עודד" ואילו הילד האוטיסט במקום לאמר "בוא נשחק" או להמשיך את השיחה באופן מקובל אחר יכול לשאול שוב "איך קוראים לך" או לאמר דבר מה אחר שאינו שייך לשיחה הנוכחית. בעיות שפה (אקולליה, פרגמטיקה) ותקשורת.

99.הילד קולט אינפורמציה שאין לה משמעות, לעומת זאת מה שיש לו משמעות פחות מעניין מבחינתו. אם כן - בעיות שפה (פרגמטיקה) ותקשורת.

100.לילד אין קביעות אובייקט בגיל מאוחר יחסית - חפץ המוסתר מאחורי ווילון הוא אינו מבין שהחפץ עדיין שם אך מוסתר. אמא הולכת כשאני בגן, הילד אינו מבין שאמא חוזרת. עיכוב התפתחותי, בעיות תקשורת.

101.הילד אינו יודע לסווג על פי קבוצות שייכות, לדוגמה: סכין, מזלג וצלחת כולם כלי מטבח. מכנסיים, חולצה וגרביים כולם בגדים. עיכוב התפתחותי, בעיות תקשורת ושפה.

102.לילד אין יכולת מיון - לפי צבע, צורה, מיגדר וכו'. עיכוב התפתחותי, בעיות תקשורת ושפה

103.הילד יכול לדבר או לעשות דברים בסיסיים כמו לאמר שלום לשכן, אבל הוא לא יעשה זאת באופן ספונטני מעצמו. הוא יאמר שלום לשכן רק אם נאמר לו לעשות זאת. בעיות תקשרות.

104.הילד אינו מזהה אנשים מוכרים לו. בעיות תקשרות.

105.הילד אינו יודע שלאחרים יש מחשבות ורגשות. לדוגמה: הפרצוף שרינה עושה עכשיו הוא בגלל שהיא נפלה, זה פרצוף עצוב, לכן רינה עצובה. בעיות תקשרות.

בעיות שהשאלות הנ"ל עשויות להצביע עליהן

1. ויסות תחושתי - תגובות הילד לחושיו נלקחים כאן בחשבון. רגישות לקול, למגע, לגירוי חזותי, לתנועה, לריח ולטעם. כשכל התחושות הללו מציפות את הילד המצוי בתחושת יתר, או בילד הנמצא בתת תחושה וזקוק לגירוי תחושתי מתמיד הוא אינו מסוגל לתפקד בעולם באופן אופטימלי ומכאן מתפתחים באופן ישיר התנהגויות אובססיביות או קיבעונות כתגובה ישירה להצפה חושית המאיימת עד כדי כך שהילד מנתק עצמו מהעולם ויוצר לעצמו עולם חלופי שבו הוא שולט בגירויים ובד"כ חוזר על פעילויות תבניתיות שאינן מאיימות עליו. האבחון הראשוני של ילדכם צריך לכלול גם התבוננות על העיבוד החזותי והמרחבי, כלומר עד כמה הילד מבחין במידע החזותי שמולו ומצליח לפענח אותו, כך גם עיבוד רגשי וקוגניטיבי, כלומר כיצד הוא פותר בעיות ועונה על שאלות מורכבות.

2. המוטוריקה העדינה והגסה של הילד ותכנון מוטורי - מוטוריקה עדינה - באופן כללי וגס אלה הם פעולות עדינות שנעשות עם אצבעות הידיים (כמו אחיזה בפינצטה, גזירה, אחיזת כלי כתיבה ועוד). תכנון מוטורי הוא תכנון רצף צעדים כדי לבצע רעיון או מטלה שהיא חשובה עבור הלמידה של הילד (דוגמה: כדי לקחת את הדובי מהמדף על הילד לתכנן את צעדיו - 1. לקום מהכסא 2. ללכת לעבר הארון 3. להתרומם על קצות האצבעות ולמתוח את היד 4. לאחוז בדובי ולקחת אותו).

3. טונוס השרירים - כאשר שריריו של הילד רפויים מידי הוא אינו יכול למשל לבצע את ג'סטת ההצבעה באופן סביר משום שקשה לו להרים את ידו. כאשר שריריו של הילד נוקשים מידי והם בטונוס גבוה מידי הילד נוקשה וקשה לו לבצע מטלות שונות. בכל אחד מהמקרים כדאי להתייעץ עם פיזיותרפיסט שיש לו ניסיון בתחום זה עם ילדים.

4. עיבוד רגשי וקוגניטיבי - האם הילד יכול לקרוא הבעות פנים? האם הוא קולט את האינטונציה בקולכם? האם הוא מבין כשאתם כועסים, עצובים או שמחים? האם הילד פותר בעיות, האם יש לו ג'סטות (מחוות כמו הצבעה על דבר מה, נפנוף לשלום, עשית "כן" ו"לא" עם הראש וכו'). כאשר הילד אינו מסוגל לבצע משימות אלה הוא אינו מבין את העולם ובוודאי שאינו מבין כיצד לפעול בו. טיפול בשיטת ABA שבתוכה תכניות עבודה המתייחסות לתחומים אלה תקדם את הילד לקראת הבנה של הזולת ויכולת תקשורת גבוהה יותר. גם שיטת גרינספן עוזרת לילדים להתקדם בתחום זה ולהתנסות דרך יחסים עם המטפל במגוון הרגשות, אינטונציות, הבעות פנים וג'סטות אנושיות. שיטת RDI עובדת גם היא באופן עקיף על תחומים אלה, יש לבקש ממנחה התכנית להתאים משחקים שישפרו את יכולתו של הילד להתמודד עם ריבוי הגירויים בזמן תקשורת עם האחר.

5. עיבוד חזותי ועיבוד מרחבי - האם הילד מפרק צעצוע פשוט ומרכיב אותו בחזרה, האם אוסף את הצעצועים? האם מכיר את מבנה הבית שלכם ויודע איפה הוא נמצא? האם הוא יכול למיין צורות? האם הילד יודע את הדרך הביתה כשנוסעים במכונית? אם לילדכם יש ליקוי בתחום העיבוד הזה אז הוא יינטה להיות מקובע בעניינים כמו מיקום של צעצועים מסוימים (כדי שתמיד ידע היכן הם!) נסיעה במסלולים חוזרים על עצמם ותגובות רגשיות לא תואמות (התפרצויות או שהוא צוחק כאשר כואב לו ואמור לבכות, או סתם צוחק בלי סיבה) במידה ותשנו מסלול נסיעה המוכר לו. משחק באופן חזרתי ותבניתי כדי לא להיות מוצף מכל המשחקים האחרים בסביבה ומיקומם המשתנה. גם כאן תכנית ABA וכן גרינספן עובדים על הגברת הגמישות המחשבתית של הילד באמצעות משחקי דמיון ושינויים קלים בתוך הקיבעונות של הילד עד שהוא מסוגל להתמודד עמם ולהרחיבם עוד ועוד.

6. תכנון מוטורי - תכנון של מטרה ואח"כ התנועות לביצוע המטרה. האם ילדכם יכול לתכנן כ - 3 תנועות בכדי לבצע מטרה? האם הוא רץ לכיוון הנכון כשיש לו תכנון להגיע לשם? האם הוא הולך או זוחל לעבר צעצוע ומבצע איתו פעולות פשוטות? אם ילדך אינו מסוגל לאחוז בצעצוע ולשחק עימו ליעוד שלו באופן הבסיסי ביותר הרי שיתכן שיש לו בעיה בתכנון המוטורי. ילדים אחרים עשויים לרצות צעצוע אך לא לדעת כיצד להגיע אליו. האם ילדכם זקוק לתמיכה פיזית מכם בכדי להגיע לצעצוע או לשחק בו? ילדים רבים על הספקטרום האוטיסטי משחקים בצעצועים באופן חזרתי ומקובע עד שהמשחק נראה אובססיבי ממש למתבונן מבחוץ, אך יתכן שיש להם, בין היתר, בעיה בתכנון המוטורי משום שאם הילד אינו יודע לשחק עם המשחק הפשוט (מכונית, בובה) וחוזר על פעולות לא פונקציונאליות עם הצעצוע הזה אז כנראה שהוא אינו יודע איך לתכנן את פעולותיו כראוי ויש לעזור לו ללמוד זאת בתכנית הטיפולית. לבני הגדול יש רעיונות רבים מצוינים אבל הוא לא יכול להוציא אותם לפועל ובמקום עשייה הוא מדבר עליהם, לכן גם בתקופה מסוימת בחייו כמות הדיבור שלו הייתה בלתי סבירה. פעולות תכנון מוטורי על רצף עוד יותר קשות לילד אשר עדיין לא רכש את המיומנות של ביצוע פעולה אחת באופן הנכון. התכנית הטיפולית תפרק את הפעולות הנחוצות למשחק בצעצוע ולאחר שהילד שולט בכל פעולה לחוד ניתן יהיה לחברם יחד במשחקים סימבוליים מתוחכמים יותר או בביצוע פעולות שתכנונן מסובך יותר כמו סידור כסא ליד שולחן ומשחק דמיוני בקוביות ובובות המארגנות מסיבת יום הולדת. שאלות לגבי תפקוד מוטורי כדאי להפנות לפיזיותראפיסט שיאבחן את בעיותיו הספציפיות של הילד ויתכנן עבורו תכנית עבודה אישית.

7. מוטוריקה עדינה - ילד בגיל שנתיים אמור להיות מסוגל לצייר קו ישר. בגיל שנה וחצי הילד צריך לדעת לאחוז בצבע עבה ולשרבט קלות. בגיל שנתיים הילד אמור לאחוז באחיזת פינצטה (עם האגודל והאצבע) חפצים בגודל של גולה קטנה ולסדרם בתוך קופסת נעליים. ילד שאינו נתלה לעולם על מוטות או ענפים של עץ ומתנדנד, שאינו מסוגל להרים משקל סביר וחפצים כבדים יחסית נופלים לו מהידיים והוא מתלונן שאין לו כוח להרים עשוי להיות בעל חגורת כתפיים שאינה חזקה מספיק. אם ילדכם אינו מסוגל לעשות חלק מהפעילויות הללו עליכם לבדוק האם יש לו צורך בריפוי בעיסוק בכדי להתאמן על הפעילות הללו החשובות כל כך לכניסה לביה"ס, כאשר הילד צריך לאחוז נכון בעיפרון ולהעתיק צורות מסובכות של אותיות ומספרים. אחיזה נכונה בעיפרון תלויה בחוזק שרירי הכתפיים והידיים.

8. הפקת שפה - במידה וילדכם אינו מדבר, מפיק הברות מסוימות בלבד ואינו מחבר ביניהן, ומתקשה מאד באופן כללי לדבר רצוי להתייעץ עם קלינאית תקשורת בכירה ולהתאים לו תכנית אישית. אך מניסיוני לא הייתי מסתפקת בקלינאית תקשורת. בנוסף כדאי לברר על שיטות נוספות כמו שיטה שפיתח בארץ אלעד ושדי, זוהי שיטת הפקה קולית שנקראת VML. בטיפול מבקשים מהילד להפיק הברות שהוא יודע ואח"כ מלמדים אותו להפיק הברות שאינו יודע. השיטה אפקטיבית מאד ועוזרת לילדים רבים להתקדם בתחום השפתי. השוני העיקרי בינה לבין טיפולים אצל קלינאית תקשורת הוא שבאופן כללי (עם יוצאי דופן כמובן) קלינאיות תקשורת אינן דורשות או מבקשות מהילד להפיק הברות או מילים, הן עובדות עם הילד באופן כזה שהן מקוות שבשלב כלשהו הוא יבשיל ויפיק את השפה בעצמו. לצערי, לעיתים קרובות ראיתי שלילדי הספקטרום שיטת העבודה הזו אינה מספקת ונכונה ובכדי שהילד יתקדם יש לעיתים קרובות יש לדרוש ממנו הפקת השפה באופן מפורש ואף לעבוד על כך בשילוב עם שיטת ה - ABA כך שהילד מתוגמל על הפקת שפה באופן קונקרטי ורציף. להמתין שילד עם בעיות תקשורת יבשיל מבחינה שפתית יכולה להיות בעיה, משום שבעיותיו ההתפתחותיות של הילד עשויות להיות כה רבות ומגוונות שאין לדעת האם הבשיל כבר או לא מבחינה שפתית ולכן יש לדרוש ממנו, ברמה סבירה ולא פוגענית כמובן, להפיק הברות ומילים. בדרך זו למדו מספר לא מבוטל של ילדים לדבר (כל אחד עם גבולותיו שלו) וביניהם גם בני שעבר ממלמולים לשפה תוך חצי שנה. שנה וחצי לאחר תחילת הטיפול אדם ידע לשוחח עמנו שיחות מלאות התואמות את גילו מבחינה התפתחותית.

9. בעיות תקשורת - במידה ונראה לך שילדך בעל קשר עין לקוי, אינו מגיב לשמו כשקוראים לו או מגיב רק חלק מהזמן, אינו מתייחס למבוגרים ואינו עושה מאמץ לרצות אותם, מתעלם מילדים, אינו מדבר או מתעכב מאד בהתפתחות השפה ואינו מבין ומבצע ג'סטות, הבעות פנים ורגשות כדאי לפנות ראשית לרופא המשפחה שיבדוק את הילד, כולל בדיקות דם וכן לבקש הפניה לבדיקת שמיעה וראיה לשלול בעיות בתחום זה. במידה ולאחר סיום המסלול הזה הגעתם לאבחון והילד אובחן על הרצף האוטיסטי או עם עיכוב התפתחותי כלשהו כדאי לחפש מנחה שתתכנן, תכתוב ותיישם תכנית טיפולית. אני ממליצה ליצור קשר עם מנחה ותיקה משיטת ABA שתכלול בטיפול תכניות המיועדות להביא לשיפור והתקדמות בתחומים בהם יש לילד עיכוב, יש מחקרים בתחום שהוכיחו שבשיטת ABA מתקדמים 98% מהילדים כאשר כ - 50% מהם יוצאים רשמית מהספקטרום האוטיסטי. בנוסף, ישנן שיטות עבודה שונות ומגוונות בהן גם שיטת גרינספן שבה עובדים היטב על התחומים התקשורתיים וילדך עשוי להתקדם, לא מצאתי מחקרים עם תוצאות חד משמעיות לגבי שיטת גרונספן.
להרים חפצים כבדים בצורה נכונה חרדות אצל ילד שיטת aba התפרצויות זעם הפרעות אכילה אכילה להרים דברים נכון לחנך ילדים מפחד מאד פחדים ילד רצינות pdd אוטיזם אספרגר בעיה בעיות בעיות התנהגות בעיית התנהגות הדרכה להורים הדרכת הורים הורה הורות הורים התנהגות התפתחות זיהוי זיהוי וטיפול חינוך ילדים טיפול טיפול בילד טיפול בילדים טיפולים ילד ילדה ילדים יעוץ הורי יעוץ הורים יעוץ להורים לחנך ילדים מדריך להורים מטופל מטפל מטפלים עיכוב התפתחותי
כעס של ילדים, ילדים רגועים, איך לגרום לילד להירגע? ילד אלים, ילד עצבני, ילד כועס, ילד צועק, ילד מרביץ, ילד לא רגוע, ילד זורק חפצים, ילד נושך, להתמודד עם ילד עצבני, איך לגדל ילדים רגועים? ילד אגרסיבי, ילדים במצוקה רגשית, זעם אצל ילדים
כעס של ילדים, ילדים רגועים, איך לגרום לילד להירגע? ילד אלים, ילד עצבני, ילד כועס, ילד צועק, ילד מרביץ, ילד לא רגוע, ילד זורק חפצים, ילד נושך, להתמודד עם ילד עצבני, איך לגדל ילדים רגועים? ילד אגרסיבי, ילדים במצוקה רגשית, זעם אצל ילדים
... של ילדים, ילדים רגועים, איך לגרום לילד להירגע? ילד אלים, ילד עצבני, ילד כועס, ילד צועק, ילד מרביץ, ילד לא רגוע, ילד זורק חפצים, ילד נושך, להתמודד עם ילד עצבני, איך לגדל ילדים רגועים? ילד אגרסיבי, ילדים במצוקה רגשית, זעם אצל ילדים למה הילד כועס כשהוא לא מקבל את מה שהוא רוצה? ילדים רבים מתנהגים בצורה לא רגועה, עצבנית ואפילו אלימה כאשר הם לא מקבלים את מה שהם רוצים. אליעד כהן מסביר שהסיבה העיקרית לכך שילד כועס או משתגע היא שהמציאות אינה מתרחשת כרצונו. ילד עצבני או ילד אגרסיבי מגיב כך כאשר הוא מרגיש שחייב להתקיים מה שהוא רוצה. כלומר, אם הילד רוצה משהו וקורה ההפך, מיד נוצרת אצלו תחושת מתח פנימי, כעס וזעם. דוגמה פשוטה לכך היא מצב שבו הילד רוצה צעצוע מסוים או לא רוצה ללכת לישון, אך ההורה לא מאפשר זאת. הילד מגיב בזעם, צעקות או אלימות כי מבחינתו חייב להיות מה שהוא רוצה, וכאשר המציאות לא מתאימה לכך, הוא מתקשה להתמודד ונכנס למצוקה רגשית. האם אפשר תמיד לתת לילד את מה שהוא רוצה? אליעד כהן מסביר שזה בכלל לא משנה אם אפשר תמיד לתת לילד את מה שהוא רוצה או לא, כי במציאות ברור שלעיתים קרובות הילד לא יקבל בדיוק את מה שהוא רוצה. הדגש אינו על האפשרות לתת לילד הכל, אלא על הדרך שבה הילד מגיב כאשר הוא לא מקבל את מבוקשו. כדי לגדל ילד רגוע ובריא נפשית, יש לעזור ל
ילד מרביץ, ילד עצבני, ילד לא רגוע, ילד כועס, ילד אלים, ילד מאבד שליטה, דחיית סיפוקים לילדים, ילד לא שולט בכעס, התקפי זעם אצל ילדים, התקף עצבים אצל ילדים, אלימות אצל ילדים, התפרצויות כעס ילדים, הגיל הרך, חינוך ילדים, הדרכת הורים, ילד לא ממושמע
ילד מרביץ, ילד עצבני, ילד לא רגוע, ילד כועס, ילד אלים, ילד מאבד שליטה, דחיית סיפוקים לילדים, ילד לא שולט בכעס, התקפי זעם אצל ילדים, התקף עצבים אצל ילדים, אלימות אצל ילדים, התפרצויות כעס ילדים, הגיל הרך, חינוך ילדים, הדרכת הורים, ילד לא ממושמע וכאן אבאר, איך לנתח מקרה לדוגמה שבו ילד מרביץ, כדי למנוע ממנו להרביץ. כאשר מניתוח המקרה הזה, יהיה ניתן כמובן ללמוד למקרים אחרים. וההתמקדות כאן, היא בקו החשיבה שבו מנתחים מקרה שכזה. אז שלב ראשון, מהן העובדות? העובדות הן, שבסיטואציות מסוימות הילד מרביץ ומתנהג באלימות. שלב שני, מה המטרה שלנו? המטרה היא לגרום לילד להפסיק להרביץ ולהיות אלים. ועכשיו לפני שאנחנו מנסים לחשוב מה לעשות כדי לגרום לילד להפסיק להרביץ, לפני כן צריכים לדעת לנתח את המצב ולהבין אותו. כי לפני שמחפשים תשובה, צריכים להבין את השאלה ואת הפתרון. ... לנו? ידוע לנו, שבן אדם בוחר לעשות את מה שהוא חושב שיעשה לו יותר טוב מרע, בהנחה שיש לבן אדם בחירה חופשית, שזה מה שאנחנו מניחים כאן. כי אנחנו מניחים שהילד בוחר בבחירה חופשית שלו, להרביץ ולהיות אלים להתנהג בצורה כלשהי. אז אם הילד מרביץ, זאת אומרת שהילד חושב שיהיה לו יותר טוב מאשר רע, כאשר הוא ירביץ. ומכאן בעצם נסיק, שכדי לגרום לילד להפסיק להרביץ, לשם כך צריך לגרום לילד להבין, שאם הוא ירביץ, יהיה לו יותר רע מטוב. או לכל הפחות שהוא לא יחשוב שלהרביץ יעשה לו יותר טוב מאשר רע. ואיך עושים את ... מאשר אם הוא לא ירביץ. 2 - באמצעות זה שנגרום לו להבין, שאם הוא לא ירביץ יהיה לו יותר טוב, מאשר אם הוא ירביץ. ועכשיו שוב, לפני שאנחנו חושבים איך לגרום לילד לחשוב שיהיה לו יותר רע מאשר טוב אם הוא ירביץ, לפני כן אנחנו צריכים להבין את הבעיה עצמה יותר לעומק. דהיינו, להבין למה בעצם הילד כרגע מרביץ. אז מה ידוע לנו? ידוע לנו, שאם הילד מרביץ כי הוא חושב שלהרביץ יעשה לו יותר טוב מאשר רע, זה בעצם אומר, שלפני שהילד מרביץ, הוא מרגיש רע ממשהו, והוא חושב, שאם הוא ירביץ, הוא ירגיש יותר טוב פחות רע, מאשר אם הוא לא ירביץ. וזה בעצם אומר, שבאפשרותנו למנוע מהילד להרביץ ב 3 דרכים. 1 - לגרום לו לא להרגיש רע מלכתחילה, כדי שהוא מלכתחילה לא ירצה להרביץ. 2 - לגרום לו להכיר דרך נוספת ... יותר רע, מאשר אם הוא לא ירביץ. ובפועל, צריך לעשות את 3 הפתרונות הנל במקביל. אבל כמובן שאנחנו נעדיף להתמקד בעיקר בסעיף 1. שהוא, איך גורמים מלכתחילה לילד שלא ירצה להרביץ, באמצעות זה שמלכתחילה לא יהיה לו רע. ואחכ בסעיף 2, שילמד מה לעשות כאשר רע לו, גם בלי להרביץ. ורק אחכ סעיף 3, שיבין שלהרביץ יעשה לו רע. אז איך גורמים לכך שלילד לא יהיה רע? אז לפני שמחפשים פתרונות, צריך להבין את השאלה. אז מה זה רע? רע זה כאשר המציאות נגד רצונו של האדם. כאשר האדם ...
הדרכת הורים, איך לעזור לילד לרכוש חברים? ילדים דחויים, ילד דחוי בחברה, דחייה חברתית, ילד דחוי חברתית, ילד מרגיש דחוי, ילד בלי חברים, ילד לא מקובל חברתית, ילד ללא חברים, ילד לא מקובל בכיתה
הדרכת הורים, איך לעזור לילד לרכוש חברים? ילדים דחויים, ילד דחוי בחברה, דחייה חברתית, ילד דחוי חברתית, ילד מרגיש דחוי, ילד בלי חברים, ילד לא מקובל חברתית, ילד ללא חברים, ילד לא מקובל בכיתה
... הורים, איך לעזור לילד לרכוש חברים? ילדים דחויים, ילד דחוי בחברה, דחייה חברתית, ילד דחוי חברתית, ילד מרגיש דחוי, ילד בלי חברים, ילד לא מקובל חברתית, ילד ללא חברים, ילד לא מקובל בכיתה איך לעזור לילד דחוי חברתית לרכוש חברים? הדרכת הורים לילדים שמרגישים דחויים חברתית נוגעת בבעיה רגשית מורכבת שמצריכה הבנה מעמיקה ופתרונות מותאמים אישית. אליעד כהן מציע להורים לגשת למצב מתוך רצון לעזור לילד לשפר את יכולת ההתמודדות החברתית שלו, תוך הבנת התמונה המלאה של המצב החברתי שהוא חווה. האם הילד באמת דחוי חברתית? השלב הראשון הוא להבין האם הילד באמת דחוי חברתית או שמא מדובר בתחושת דחייה בלבד. לעיתים, הילד לא מצליח להתחבר לילדים מסוימים, לא משום שהם דוחים אותו, אלא בגלל שלא הם מהווים את קבוצה המתאימה לו. אליעד כהן מדגיש את החשיבות בבירור עובדות חברתיות מדויקות: האם הילד מנסה להתחבר רק עם קבוצת ילדים מסוימת שלא מעוניינת בחברתו? האם הילד ניסה ליצור קשר עם ילדים אחרים בכיתה, שמא הם יותר פתוחים לחברויות? האם הילד באמת מעוניין בחברים מסוימים כי הם חולקים תחומי עניין משותפים, או כי הוא רואה בהם את הקבוצה המקובלת בכיתה? כיצד להבין את רצונות הילד בקשרים חברתיים? אליעד כהן מציע שההורים ישוחחו עם הילד וישאלו אותו שאלות מכווינות. המטרה היא להבין מה הילד באמת רוצה מקשרים חברתיים ולא רק לחפש חברים מתוך צורך להשתייך או לעמוד בסטנדרטים של אחרים. יש לשאול את הילד שאלות כמו: מה אתה מצפה לקבל מהקשרים החברתיים? איזה פעילויות היית רוצה לעשות עם חברים? האם אתה רוצה חברים רק כדי שיהיה כתוב שיש לך חברים, או שאתה מחפש חברים על פי תחומי עניין משותפים? כיצד להבין מדוע ילדים אחרים דוחים את הילד? לפעמים, הילד לא מצליח להתחבר לאנשים לא בגלל שהוא דחוי, אלא בגלל שאין חפיפות בין תחומי העניין שלו לבין תחומי העניין של הילדים שהוא רוצה להתחבר אליהם. אליעד כהן ממליץ להורים לברר עם הילד מדוע הוא רוצה להיות חבר של
להרגיש כמו ילד, להשתחרר רגשית, להרגיש חופשי כמו ילד, שחרור רגשי, לשחק כמו ילד, לזרום כמו ילד, להיות מאושר כמו ילד, משחקי ילדים, לשחק עם ילדים, להרגיש חופשי עם עצמך, להתנהג בחופשיות
להרגיש כמו ילד, להשתחרר רגשית, להרגיש חופשי כמו ילד, שחרור רגשי, לשחק כמו ילד, לזרום כמו ילד, להיות מאושר כמו ילד, משחקי ילדים, לשחק עם ילדים, להרגיש חופשי עם עצמך, להתנהג בחופשיות
... כמו ילד, להשתחרר רגשית, להרגיש חופשי כמו ילד, שחרור רגשי, לשחק כמו ילד, לזרום כמו ילד, להיות מאושר כמו ילד, משחקי ילדים, לשחק עם ילדים, להרגיש חופשי עם עצמך, להתנהג בחופשיות איך אפשר להרגיש כמו ילד ולהשתחרר רגשית? אליעד כהן מדבר על הצורך בשחרור רגשי והתחברות לתחושות של חופש כמו של ילדים. הוא מציין את החשיבות של תחושת החופש וההנאה הפשוטה שמאפיינת את הילדות, ומסביר איך ניתן להתחבר לתחושות אלו גם בגיל בוגר. על פי אליעד, ילדים חיים את הרגע, משחקים ללא חשש מהתוצאה, ולומדים להרגיש חופשיים ללא מחויבות או דרישות כלשהן. איך משחקים עם ילדים יכולים להוביל לשחרור רגשי? המשחקים עם ילדים הם דרך להתחבר לאותו חלק הילדי שבתוכנו. אליעד מסביר שהילדים משחקים בלי לחשוב על התוצאה, הם פשוט נהנים מהחוויה. אם אדם מבוגר מצליח להשתחרר מהדרישות והציפיות של החיים, הוא יכול לחוות את המשחקים כמו ילד וליהנות מהם במלואם. האם אפשר לשחק ולהרגיש כמו ילד כאשר אנחנו מבוגרים? אליעד שואל אם אפשר לחוות את חוויית הילדות שוב בגיל מבוגר. הוא מציין שהדבר לא אפשרי בפיזי, אך אפשר לשחזר את התחושות וההנאה של הילד. לדוגמה, אדם יכול לטפס על עץ ולהרגיש את ההנאה שבכך, אך לא באותן סיבות שניהל אותן כילד, כמו תחושת הישגיות או סקרנות. מה ההבדל בין הגדרה של ילד להגדרה של מבוגר? ההבדל העמוק בין ילד למבוגר טמון בתפיסת הסיכון וההישג. כשילד טיפס על עץ, הוא נהנה בגלל תחושת הסיכון וההישגיות, בעוד שמבוגר לא יחווה את אותם רגשות, כי הוא כבר לא רואה את הסיכון כאתגר אלא כמעשה שגרתי. האם אפשר לחוות את ההנאה של הילד מבלי לחוות את ההתנסות הפיזית? ההנאה מהחוויות לא תמיד תלויה רק בחוויות הפיזיות עצמן, אלא גם בהרגשה שהן מייצרות. אליעד נותן דוגמה לשחקן קוסמות שמח כשהוא עושה קסם, אך אדם אחר עשוי ליהנות מאותו קסם לא מתוך חוויות פיזיות, אלא מתוך תהליכי הלמידה וההבנה. איך מתחברים למשקפיים של הילד? ההבנה כאן היא שמדובר בשינוי תפיסתי. כשאדם בוגר מתחיל להסתכל על דברים דרך משקפיים של ילד, הוא מצליח להתחבר בצורה חופשית יותר ולהתענג על החוויות שמילאו אותו בשמחה כילד. אליעד מציין שהילד משחק כדי להרגיש חופשי וללא מחויבות, בעוד שהמבוגר לעיתים משחק כדי להשיג מטרה כלשהי. האם יש הבדל בין חוויית המשחק של הילד לבין חוויית המשחק של המבוגר? ההבדל העיקרי הוא שמבוגר משחק לעיתים מתוך צורך להגיע למקום כלשהו, בעוד שהילד משחק מתוך חופש פנימי, מבלי לדאוג לתוצאה. אליעד מדגיש את הצורך של המבוגר להשתחרר מההכרחיות הזו כדי לחוות את חוויית המשחק כמו
הדרכת הורים לילדים עם בעיות התנהגות קשות, איך לגרום לילד להפסיק לקלל? איך לגרום לילד לא להרביץ? איך לחנך ילד חוצפן? איך לגרום לילד לעשות שיעורי בית? איך להתמודד עם ילד חצוף? מה לעשות עם ילד מופרע? איך לחנך ילד אלים?
הדרכת הורים לילדים עם בעיות התנהגות קשות, איך לגרום לילד להפסיק לקלל? איך לגרום לילד לא להרביץ? איך לחנך ילד חוצפן? איך לגרום לילד לעשות שיעורי בית? איך להתמודד עם ילד חצוף? מה לעשות עם ילד מופרע? איך לחנך ילד אלים?
... הורים לילדים עם בעיות התנהגות קשות, איך לגרום לילד להפסיק לקלל? איך לגרום לילד לא להרביץ? איך לחנך ילד חוצפן? איך לגרום לילד לעשות שיעורי בית? איך להתמודד עם ילד חצוף? מה לעשות עם ילד מופרע? איך לחנך ילד אלים? איך להתמודד עם ילד שמקלל, מרביץ ומתחצף? כאשר הילד מקלל, מרביץ או מתחצף, הבעיה המרכזית אינה ההתנהגות עצמה, אלא חוסר ההבנה של הילד מדוע הוא מתנהג כך. אליעד כהן מדגיש שהגישה הנכונה היא ללמד את הילד לחשוב, להבין את עצמו, ולבחון את הסיבות האמיתיות להתנהגותו. במקום לנקוט בשיטות של שכר ועונש או באלימות מילולית או פיזית כלפי הילד, יש לגלות אמפתיה אמיתית ולהסביר לו את ההיגיון שמאחורי ההתנהגות הרצויה. מדוע דוגמה אישית אינה מספיקה כדי לחנך ילד? אליעד כהן נותן דוגמה להורים שמתלוננים שהילד שלהם מקלל, וכשבודקים את הסביבה שבה הוא גדל, מגלים שלעיתים ההורים עצמם מקללים ומתנהגים באלימות. במקרה כזה, הפתרון הוא שההורים עצמם ישנו את ההתנהגות שלהם, כי הילד לומד מהם. אם ההורים לא מקללים אך הילד עדיין מתנהג בצורה בעייתית, סימן שהוא למד התנהגות זו במקום אחר, כגון בבית הספר או מהסביבה החברתית. במקרה כזה, דוגמה אישית חיובית בבית לא תספיק. ... הרחוק היא עשויה ליצור נזקים גדולים יותר, כמו תחושת התנגדות, מרדנות או אפילו בעיות רגשיות אצל הילד בעתיד. הוא נותן דוגמה להורים שחיכו שהמצב יתדרדר ואז נזכרו לפעול, במקום להתמודד עם ההתנהגות מיד כשהיא התחילה. כיצד ללמד ילד לחשוב במקום רק לאלף אותו? אליעד מדגיש שהמטרה אינה פשוט לגרום לילד להפסיק את ההתנהגות הבעייתית, אלא ללמד אותו לחשוב, להבין למה הוא מתנהג כפי שהוא מתנהג, ומה המשמעות של ההתנהגות שלו. הוא מציע לשאול את הילד שאלות כמו: למה קיללת?, מה בדיוק קרה שהוביל אותך לזה?, מה אתה מרגיש כשאתה עושה את זה?. השאלות צריכות לבוא ממקום אמיתי של רצון להבין, ולא ממקום של כפייה או ניסיון להשיג תשובה ספציפית. לדוגמה, אם הילד קילל בגלל שמישהו העליב אותו, יש לבדוק איתו מדוע נפגע, האם הוא בטוח שהכוונה הייתה לפגוע בו, והאם יש דרך אחרת להתמודד עם הפגיעה מלבד קללות או אלימות. בדרך זו, הילד ילמד לנתח בעצמו את הסיטואציה, מה שיוביל לפיתוח מודעות ויכולת בחירה טובה יותר בעתיד. למה גישה של אמפתיה הכרחית בחינוך ילדים עם בעיות התנהגות? אליעד מבהיר שחשוב מאוד לגלות אמפתיה ולהזדהות עם התחושות של הילד. זה אומר להבין לעומק מדוע הוא בוחר בהתנהגות כזו, ולהסביר לו בעדינות מהן ההשלכות של אותה התנהגות. כך, למשל, במקום להגיד לילד בצורה תוקפנית שאסור לקלל, אפשר לומר לו: אני מבין שאתה כועס ופגוע, אבל האם אתה בטוח שקללות הן הדרך הכי טובה להתמודד?. האמת היא שלא נכון לבוא לילד בגישה אלימה או תוקפנית, כי הגישה הזאת הופכת את ההורה לאלימה בעצמו. במקום זאת, ההורה צריך לשקף לילד את המציאות וההשלכות האמיתיות של ההתנהגות שלו, ולעודד אותו להגיע למסקנות באופן עצמאי. מדוע חינוך ללא מחיר או גבולות פוגע בילד לטווח הארוך? כאשר הורים נותנים לילד את כל מה שהוא רוצה ללא מחיר או ללא גבולות, הם למעשה פוגעים ביכולתו להתמודד עם המציאות בעתיד. לדוגמה, כאשר
חרדות ילדים, ילדים חרדתיים, ילדים רגישים, טיפול בחרדות אצל ילדים, ילד תלותי, ילד עצמאי, ילד רגיש מאוד, ילדים עם רגישות יתר, ילד רגיש מידי, גוננות יתר, הגנת יתר של הורים, רגישות יתר אצל ילדים, טיפול בפחד אצל ילדים, ילד פחדן
חרדות ילדים, ילדים חרדתיים, ילדים רגישים, טיפול בחרדות אצל ילדים, ילד תלותי, ילד עצמאי, ילד רגיש מאוד, ילדים עם רגישות יתר, ילד רגיש מידי, גוננות יתר, הגנת יתר של הורים, רגישות יתר אצל ילדים, טיפול בפחד אצל ילדים, ילד פחדן
... ילדים, ילדים חרדתיים, ילדים רגישים, טיפול בחרדות אצל ילדים, ילד תלותי, ילד עצמאי, ילד רגיש מאוד, ילדים עם רגישות יתר, ילד רגיש מידי, גוננות יתר, הגנת יתר של הורים, רגישות יתר אצל ילדים, טיפול בפחד אצל ילדים, ילד פחדן כיצד להתמודד עם חרדות אצל ילדים? ילדים חרדתיים עלולים לחוות פחדים וחרדות כמעט מכל דבר, לעיתים גם מדברים שאינם מציאותיים או הגיוניים. דוגמה בולטת לכך היא פחד מילד אשר מפחד מהצל של עצמו - כאשר יש לו צל הוא מפחד ממנו, וכשאין לו צל הוא מפחד שהצל ברח. זו דוגמה לפחדים שלא בהכרח יש להם בסיס אמיתי, אך הם מרגישים מאוד אמיתיים ומאיימים על הילד. הפחדים הללו בדרך כלל נובעים מחשש מהתרחשות של דברים רעים, בדיוק כפי שאדם מבוגר ... הוא חושש שמשהו רע יקרה לו. האם חשיבה הגיונית יכולה לעזור בהפחתת חרדות? אליעד מציין שלימוד חשיבה הגיונית יכול לעזור להפחית פחדים לא הגיוניים אצל ילדים. כאשר הילד מתחיל לחשוב בצורה יותר הגיונית ומפוקחת, הוא יכול להבין שהפחדים שהוא חווה אינם תמיד מוצדקים. לדוגמה, אם ילד חושש מאוד מנפילה מחפץ נמוך, ניתן להסביר לו בצורה לוגית שהוא לא יסבול מכך נזק רציני. בכך, הילד יכול ללמוד להפחית את החרדות הנובעות ממצבים שנראים מאיימים אך למעשה אינם מסוכנים. כיצד תגובות ההורים משפיעות על חרדות הילד? במקרים רבים, תגובות ההורים לפחדים של הילד יכולות להחמיר את הבעיה. כאשר ההורים מגוננים בצורה מופרזת על הילד ומגיבים בצורה מאוד דאגנית לכל מצוקה שלו, הם למעשה שותלים במוחו את הרעיון שבעולם יש הרבה סכנות. לדוגמה, אם ילד נופל ומתחיל לבכות, וההורים מגיבים בסטרס וממהרים להרים אותו, הם מאשרים לו את הפחד שהנפילה מהווה סכנה אמיתית. במקרים כאלה, הילד לומד שמצבים שמאיימים עליו, גם אם מדובר באירועים חסרי סכנה, יכולים להיות מסוכנים מאוד. איך עזרה מוגזמת מגבירה את החרדה? לעיתים, הורים ממהרים להעניק עזרה בכל פעם שהילד מתלונן או חש אי נוחות, מה שמוביל את הילד לחשוב שהעולם מלא במצבים שמחייבים פתרון מיידי. אם ילד מתלונן שהוא רעב וההורה ממהר לתת לו אוכל, הילד עשוי להבין שברגע שהוא מרגיש רעב, זהו מצב מסוכן שדורש תגובה מיידית. הדבר יכול להחמיר את החרדה ולגרום לו לחשוב שכל תחושה של חוסר נוחות או דאגה עשויה להוביל לאסון, ולכן עליו לפחד מכל דבר. האם התעלמות מוחלטת מהילד היא הפתרון? לא מדובר בהזנחה או התעללות, אלא בהבנה שעל ההורה להפעיל איזון בתגובה ...
אבחון הפרעות נפשיות והתנהגותיות, אבחון פסיכיאטרי, אוטיזם, סכיזופרניה פרנואידית, אבחון מחלות נפש קשות, אבחון הפרעה נפשית, טעויות בחינוך ילדים, להתייחס לילד כמו לאדם בוגר, לוותר לילד, הוא רק ילד, אבחון DSM, לקטלג מישהו
אבחון הפרעות נפשיות והתנהגותיות, אבחון פסיכיאטרי, אוטיזם, סכיזופרניה פרנואידית, אבחון מחלות נפש קשות, אבחון הפרעה נפשית, טעויות בחינוך ילדים, להתייחס לילד כמו לאדם בוגר, לוותר לילד, הוא רק ילד, אבחון DSM, לקטלג מישהו
... סכיזופרניה פרנואידית, אבחון מחלות נפש קשות, אבחון הפרעה נפשית, טעויות בחינוך ילדים, להתייחס לילד כמו לאדם בוגר, לוותר לילד, הוא רק ילד, אבחון DSM, לקטלג מישהו האם הקטלוג של אדם כסובל מהפרעה נפשית הוא הגורם שמנציח את הבעיה? אליעד כהן עוסק בשאלה האם קטלוג של אדם כסובל ... היא שהבעיה אינה באבחון עצמו אלא באופן ההתייחסות לאדם לאחר האבחון. אם למשל ילד אובחן כאוטיסט ומטפלים בו נכון, הוא יגיע לשיפור מקסימלי, כך שהקטלוג לא ישנה את התוצאה. אך ברוב המקרים, הקטלוג מוביל להתייחסות שגויה ... יקבל טיפול שמטרתו רק להקל על המצב ולא לפתור אותו לגמרי. איך השפעת היחס על הילד דומה להשפעת הקטלוג הפסיכיאטרי? כהשוואה, אליעד כהן מציג דוגמה של התנהגות הורים כלפי ילדיהם. לעיתים קרובות הורים מתייחסים לילדים כאל רק ילדים ומאפשרים להם לעשות מה שהם רוצים, בטענה שזה ילד ולכן יש לו זכויות ללא חובות. בדרך זו הם מחנכים אותם להתנהגות חסרת אחריות ומופתעים כשהם אינם מתבגרים כראוי. התייחסות לילד כאדם בוגר מהרגע הראשון, בהתאם ליכולותיו הפיזיות בלבד, תוביל לכך שהילד יגדל להיות אחראי ובוגר. לדוגמה, אם אדם מבוגר ונמוך קומה מתבקש לבצע פעולה שדורשת גובה רב, ברור שזו דרישה בלתי ריאלית, ואז הגיוני להגיד שהוא לא יכול לבצע את הפעולה בגלל מגבלה פיזית ולא בגלל שהוא ילד. אך מעבר למגבלות פיזיות ברורות, יש להתייחס אל הילד כבוגר לכל דבר ועניין, ללא הטבות מיוחדות רק משום שהוא ילד . האם יש צורך ממשי בקטלוג אדם כבעל הפרעה נפשית? אליעד כהן מעלה שאלה נוספת - האם באמת הכרחי לקטלג אדם כסכיזופרן, אוטיסט או כבעל הפרעה ... טון נעשות באותה טכניקה בדיוק, ההבדל הוא רק בקושי. לכן הטענה שקשה יותר לחנך ילד אוטיסט לעומת ילד רגיל אינה מדויקת, שכן אנשים רבים מתקשים גם עם ילדים רגילים בגלל חוסר ידע כיצד ליישם את השיטה הנכונה. כיצד היחס העצמי דומה ליחס להפרעה נפשית? אליעד מסביר שהתפיסה של לוותר לעצמך (אני עייף, קשה לי) דומה בדיוק לגישה שמוותרים לילד בגלל שהוא רק ילד. בשני המקרים, היחס הוותרני גורם להמשך הקושי ולהנצחת הבעיה. רק יחס של בוגר ושל אחריות אישית יוביל לשיפור ולהתמודדות נכונה. סיכום והמלצה ... ללא הטבות מיותרות שמונעות שיפור אמיתי. האם אבחון פסיכיאטרי מזיק? כיצד לטפל בילדים עם אוטיזם? האם סכיזופרניה ניתנת לריפוי? איך לגדל ילדים בצורה נכונה? האם הקלות בלימודים מזיקות לילדים? מהי הדרך הנכונה לחינוך ילדים? כיצד להתייחס לילדים כמו למבוגרים? הדיון עוסק בשאלה האם הקטלוג של אדם כבעל הפרעה נפשית (כגון סכיזופרניה, אוטיזם, הפרעת קשב וריכוז וכו) הוא מה שמנציח את ... היא שלא הקטלוג עצמו משנה, אלא הדרך שבה מתייחסים לאדם לאחר שאובחן. כלומר, אם ילד מאובחן כאוטיסט אבל מטפלים בו כראוי, הוא ישתפר ויגיע למקסימום הפוטנציאל שלו. הבעיה היא שבמקרים רבים, הקטלוג גורם לכך שמתייחסים אליו בצורה לא נכונה. למשל, ילד שאובחן כאוטיסט יקבל יחס מיוחד שלא בהכרח משרת את טובתו, מה שעלול למנוע ממנו להתקדם. לכן, הבעיה היא לא באבחנה אלא באופן שבו מתנהגים כלפי ... שמטרתו לפתור את הבעיה, אלא רק לנהל אותה, מה שמנציח את מצבו. השוואה ליחס לילדים ולתהליך ההתבגרות ניתן להשוות את זה לגישה של הורים לילדים. ילד נשאר
OCD אצל ילדים, ילד מפחד למות, ילד מפחד להירדם, ילד מפחד לישון, ילד מפחד מהרעלה, הפרעת התנהגות של ילדים, הפרעת אישיות של ילדים, התנהגות גבולית אצל ילדים, ocd ילדים, הפרעה טורדנית של ילדים
OCD אצל ילדים, ילד מפחד למות, ילד מפחד להירדם, ילד מפחד לישון, ילד מפחד מהרעלה, הפרעת התנהגות של ילדים, הפרעת אישיות של ילדים, התנהגות גבולית אצל ילדים, ocd ילדים, הפרעה טורדנית של ילדים
... אצל ילדים, ילד מפחד למות, ילד מפחד להירדם, ילד מפחד לישון, ילד מפחד מהרעלה, הפרעת התנהגות של ילדים, הפרעת אישיות של ילדים, התנהגות גבולית אצל ילדים, ocd ילדים, הפרעה טורדנית של ילדים איך להתמודד עם ילד שמפחד שיש רעל באוכל? כאשר ילד מפחד לאכול כי הוא חושש שיש רעל באוכל, ישנן ... כך שגם אם החשש יתגשם, הוא לא יראה בזה משהו רע. אבל צריך להיזהר משתי הגישות הללו, כי הן עלולות לגרום לבעיות גדולות יותר. אליעד כהן מציג דוגמה שבה ילד מפחד לאכול לחם שנקנה בדרך, מחשש שמישהו שם בו רעל. במצב כזה, הרבה אנשים היו נוטים לומר לילד: אין בזה רעל, אך לפי אליעד כהן, זו טעות. כאשר אומרים לילד שאין שום סיכוי שיש רעל, הילד לא באמת מאמין בכך, כי הוא מבין שיש סיכוי קטן, אפילו זעיר, שיהיה רעל. בתת - המודע שלו, הילד עדיין שואל את עצמו: איך ההורים יודעים בוודאות שאין רעל? וכך הילד ממשיך לחשוש. אליעד מסביר שצריך לגשת לבעיה בדרך אחרת. במקום להגיד לילד שאין רעל, צריך להודות שאכן קיימת אפשרות תאורטית שיש רעל, אך יחד עם זאת, חשוב להסביר לילד כיצד העולם פועל, על ידי כך ששואלים אותו שאלות מכוונות, שיסייעו לו להבין בעצמו שהסיכוי שיש רעל הוא אפסי. לדוגמה, אפשר לשאול את הילד: מה זה רעל לדעתך, ואיך לדעתך הוא הגיע ללחם? מי ... לעשות את זה? אתה חושב שאנשים אחרים אכלו פה בעבר? למה לדעתך הם לא מתו? אתה יודע מה היה קורה למי ששם פה רעל אם היו מגלים אותו? על ידי השאלות האלו הילד יכול להסיק בעצמו שאין באמת סיבה הגיונית שמישהו ישים רעל בלחם, וכך הפחד ייעלם מעצמו. איך לעזור לילד שמפחד מקריעת שריר בגוף? אליעד כהן מביא דוגמה נוספת, של ילד שמפחד להתכופף כי הוא חושש שהשריר שלו ייקרע. גם במקרה זה, הגישה הנכונה היא לשאול את הילד שאלות ולברר למה בדיוק הוא מתכוון, במקום לתת לו ... קרה לו? האם יכול להיות שאתה מתבלבל בין כאב חזק לבין קריעת שריר ממש? האם אתה יודע מה גורם לקריעת שריר באמת? האם השריר באמת ייקרע בקלות כזאת? הילד יכול להבין בעצמו, דרך התשובות לשאלות האלו, שהפחד שלו מבוסס על טעות או אי - הבנה, וכך הפחד ייעלם. מה לעשות כשהילד מפחד להירדם כי הוא חושש למות בשינה? במקרה של ילד שמפחד להירדם מחשש שימות בשינה, צריך להתמודד עם הפחד על ידי הבנת המצב האמיתי. לפי אליעד כהן, מה שחשוב כאן הוא שהילד יבין שהמצב של שינה דומה מאוד למצבים אחרים בחיי היום - יום שבהם הוא לא מפחד כלל. הדרך הנכונה להתמודד עם הפחד היא לשאול את הילד שאלות שיסבירו לו מה באמת קורה כשישנים, ולהשוות את ...
בעיות בחינוך ילדים, יעוץ להורים, לחנך ילדים, ילד שלא אוכל ירקות, הילד לא מכין שיעורים, ילד לא רוצה ללכת לבית ספר, פסיכולוג ילדים, טיפול בילדים, לגרום לילד, לשכנע ילד, ילד שלא אוהב ירקות
בעיות בחינוך ילדים, יעוץ להורים, לחנך ילדים, ילד שלא אוכל ירקות, הילד לא מכין שיעורים, ילד לא רוצה ללכת לבית ספר, פסיכולוג ילדים, טיפול בילדים, לגרום לילד, לשכנע ילד, ילד שלא אוהב ירקות
... בחינוך ילדים, יעוץ להורים, לחנך ילדים, ילד שלא אוכל ירקות, הילד לא מכין שיעורים, ילד לא רוצה ללכת לבית ספר, פסיכולוג ילדים, טיפול בילדים, לגרום לילד, לשכנע ילד, ילד שלא אוהב ירקות איך לגרום לילד לאכול ירקות שהוא לא אוהב? הנושא שאליעד כהן דן בו הוא איך אפשר לגרום לילד שלא רוצה לאכול ירקות להתחיל לאכול אותם, ... בכפייה, באיומים או בשוחד. אליעד מדגיש תחילה שאם המטרה היא לגרום לילד לאכול ירקות בלי להשתמש בשיטות כוחניות ... למשל לעצב את הירקות בצורה מעניינת כמו פרצופים או דמויות כדי להקל על הילד את החוויה. אבל, לדבריו, החשוב באמת הוא להבין למה הילד לא רוצה לאכול ירקות מלכתחילה. אם הילד אומר שהירקות מגעילים אותו, ההורה יכול ... שהם בריאים, שהם טובים לגוף ושיעזרו לו לגדול ולהיות חזק. עם זאת, אם הילד עדיין מסרב, עולה השאלה: מה עושים הלאה? אליעד מבהיר שיש שלוש אפשרויות נפוצות: לכפות או לאיים על הילד שיאכל את הירקות (אתה לא יוצא מהחדר עד ... דרך נוספת ועמוקה יותר להתייחס לסוגיה זו. אליעד מסביר שההתנגדות של הילד נובעת מחוסר יכולתו להתמודד עם חוסר נוחות או עם מציאות שנגד רצונו. כלומר, ההורים פעמים רבות מלמדים את הילד להימנע ממצבים לא נעימים, וכך, הילד לומד לראות כל מצב לא נעים כאסון. לדוגמה, כאשר ילד נופל והאמא מיד רצה אליו ושואלת בדאגה מוגזמת מה קרה?!, הילד לומד מזה שקושי או כאב הם דברים שאסור ... אי - נוחות קטנה כבעיה ענקית. הדבר מתבטא גם באי רצונו לאכול ירקות: הילד מרגיש אי - נוחות מהירקות, והתגובה שלמד ... הוא לשנות את הגישה של ההורים לחוסר נוחות. ההורים צריכים להעביר לילד תחושה שגם כשמשהו נגד רצונו, זה לא בהכרח אסון או משהו רע. ילד שמבין שזה בסדר להרגיש אי - נוחות ... ופחות יירתע מלנסות דברים חדשים, גם אם אינם נעימים בהתחלה. איך לעזור לילד שמתנגד לעשות שיעורי בית? באותה צורה, אליעד מדבר על מקרה נוסף - ילד שלא רוצה לעשות שיעורי בית. גם כאן, ... אך הגישה העמוקה יותר שאליעד מציע היא להבין את הסיבה האמיתית: למה הילד מתנגד לעשות את השיעורים? אולי הילד מרגיש שזה מעצבן, משעמם, או לא רואה בזה ...
הדרכת הורים, איך לגרום לילד שלך להיות רגוע? איך להרגיע ילד? איך לגרום לילד להירגע? איך לגרום לילד לא להיפגע? איך לגרום לילד לא להיות רגיש? רגישות אצל ילדים, כעס אצל ילדים, ילד רגיש, ילד כעסן, טראומת אונס של ילד, חיקוי הורים של ילדים
הדרכת הורים, איך לגרום לילד שלך להיות רגוע? איך להרגיע ילד? איך לגרום לילד להירגע? איך לגרום לילד לא להיפגע? איך לגרום לילד לא להיות רגיש? רגישות אצל ילדים, כעס אצל ילדים, ילד רגיש, ילד כעסן, טראומת אונס של ילד, חיקוי הורים של ילדים
... הורים, איך לגרום לילד שלך להיות רגוע? איך להרגיע ילד? איך לגרום לילד להירגע? איך לגרום לילד לא להיפגע? איך לגרום לילד לא להיות רגיש? רגישות אצל ילדים , כעס אצל ילדים, ילד רגיש, ילד כעסן, טראומת אונס של ילד, חיקוי הורים של ילדים איך לגרום לילד שלך להיות רגוע ולא לחוץ? כדי שילד יהיה רגוע ופחות לחוץ בחיים, חשוב קודם כל שההורה עצמו יהיה רגוע ולא לחוץ. ילדים, מטבעם, לומדים את ההתנהגות שלהם באמצעות חיקוי ההורים. אליעד כהן מסביר שילדים לא נולדים עם חרדות ופחדים, אלא שהפחדים האלה מתפתחים עם הגיל, בעקבות חינוך והדגמה של ההורים. לדוגמה, ... מפחד מאש משום שהוא אינו מבין מהי אש ומה הסכנות הכרוכות בה. התינוק יירתע רק אם ירגיש סכנה פיזית ישירה כמו כאב. הילד לומד לפחד מאש רק כאשר ההורה מסביר לו או משדר לו שהאש היא דבר מסוכן. אותו עיקרון חל על פחדים אחרים, למשל פחד מכלי רכב. אם הילד רואה שההורה נלחץ כאשר מתקרב רכב, הילד יחווה לחץ בעצמו. אם ההורה ישדר לילד תחושת רוגע במצבים מלחיצים, הילד יחווה את המצב באופן רגוע יותר. אליעד מדגיש שהילד מחקה את ההורה, ולכן אם ההורה יהיה רגוע, הילד ילמד שאין צורך להילחץ. דוגמה נוספת לכך היא כאשר מישהו מקלל את הילד. תינוק, לדוגמה, לא ייפגע אם יקראו לו מכוער, מסריח או מגעיל, משום שאין לו מושג מה המשמעות של המילים הללו. הפגיעה של הילד נוצרת רק אם ההורה משדר לילד שמה שנאמר לו הוא דבר שלילי ומעליב. אם ההורה לא יעניק חשיבות למילים הפוגעניות, הילד לא ייפגע כלל. איך משפיעה תגובת ההורה במקרים קיצוניים של פגיעה בילד? אליעד כהן משתמש בדוגמה קיצונית כדי להסביר את ההשפעה של תגובת ההורה על הילד במקרה של פגיעה חמורה, כמו אונס. הוא מסביר שאם מישהו פוגע פיזית בילד, ההורה יגיב וירחם על הילד בגלל הכאב הפיזי. אולם, כאשר מדובר באונס או התעללות מינית, רוב ההורים נוטים להעניק לכך משמעות גדולה הרבה ...
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על ילד
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: ילד, איך להצליח בזוגיות? איך להיגמל מהימורים? איך למכור מוצר ללקוחות? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך לפתח יכולות חשיבה? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך לעשות יותר כסף? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך לנהל את הזמן? איך להתמודד עם גירושין? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך לחנך ילדים? איך להשיג ביטחון עצמי? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך לפרש חלומות? איך לשפר את הזיכרון? איך לא להישחק בעבודה? איך למצוא זוגיות? איך לקבל החלטות? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך להצליח בראיון עבודה? איך ליצור אהבה? איך להיות מאושר ושמח? איך לשתול מחשבות? איך לשנות תכונות אופי? איך להאמין בעצמך? איך להעריך את עצמך? איך להעביר ביקורת בונה ועוד...

שקט נפשי אמיתי - הספר על: ילד, איך להתמודד עם בדידות? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית? איך להתמודד עם עצבות? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? כעס ועצבים? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? איך להתמודד עם אכזבות? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? איך להשיג איזון נפשי? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? איך להתמודד עם לחץ? איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? דיכאון? מועקות נפשיות וייאוש? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית ועוד...

להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: איך להיות הכי חכם בעולם? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? האם באמת הכל לטובה? איך להיות מאושר? האם המציאות היא טובה או רעה? מי ברא את אלוהים? האם הכל אפשרי? האם אפשר לדעת הכל? איך נוצר העולם? האם יש אמת מוחלטת? האם יש או אין אלוהים? למה יש רע וסבל בעולם? מה יש מעבר לזמן ולמקום? האם יש בחירה חופשית? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? למה יש רע בעולם? איך נוצר העולם? האם לדומם יש תודעה? למה העולם קיים? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? בשביל מה לחיות? אולי אנחנו במטריקס? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? האם יש משמעות לחיים? למה לא להתאבד? מה המשמעות של החיים? האם יש הבדל בין חלום למציאות? איך להנות בחיים? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? מהי תכלית ומשמעות החיים ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

האתר Yeda.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא אימון אישי לפרישה, מטפל טוב, פסיכותרפיסט בנושא ילד - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לכותבי המאמרים המקוריים בלבד!

האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה הופיע ב 0.2227 שניות - עכשיו 07_07_2025 השעה 13:18:26 - wesi4