... דעות קדומות. רופא אליל איננו מכשף. להיפך, הוא נלחם בכוחות כישוף שאחזו באדם. יש הבדל בין כישוף בתרבויות שונות. הדיבוק עוסק בכישוף. אחוז דיבוק הוא מי שרוחות רעות תקפו את נשמתו. רבנים במקרים אחדים, רופאים המקרים אחרים, מרפאים מהכישוף. הם אינם מכשפים בעצמם. יש דיבוק שהרוחות תקפו אותו מבפנים, וישנו דיבוק שהרוחות הרעות תקפו אותו מבחוץ. האיש אחוז הדיבוק לא כרת ברית עם הרוח הרעה. מכשפות אינן עורכות מיסה שחורה בכלל, אין כל קשר בין עבודת השטן וכישוף. ...

... בתקופות קדומות של התרבות המערבית ובחברות אחרות (בחלקן עד היום) התייחסו להפרעות נפשיות כאל כניסתם של שדים ורוחות או דיבוק אל גופו של האדם. ההחלטה אם הדיבוק שאחז באדם הוא רוח טובה או רעה, הייתה תלויה בדרך כלל בתסמינים שהתבטאו אצלו - אם הייתה לדיבורו ולהתנהגותו משמעות דתית או מיסטית, ייחסו את הדיבוק לרוח טובה או אל, והפרט זכה לרוב ליחס של כבוד וחרדת קודש, אך רוב הדיבוקים נתפסו כפרי מעשיהם של אלים זועמים או רוחות רעות, בעיקר כשהאדם נעשה נסער או פעיל מדי. שיטת הטיפול העיקרית בדיבוקי שדים הייתה גירוש שדים, באמצעות טכניקות מגוונות שכללו כישוף, תפילות, השמעת קולות, הלקאה ושימוש בשיקויים שונים, כגון משלשלים שנרקחו ... התקיים ציד מכשפות רחב היקף, שבמסגרתו הואשמו בני אדם רבים (בעיקר נשים) בסטייה מהאמונה הנוצרית ונענשו על כך. אחוזי דיבוק נחשבו למי שכרתו ברית עם השטן, שנחתמה בדם בתוך ספר שהשטן הגיש להם לחתימה, ברית שהעניקה להם כוחות על ... בראשית תקופת הרנסאנס שבה והופיעה החקירה המדעית, הרופא השווייצרי פרצלסוס (1490-1541) היה אחד המבקרים הראשונים של האמונות הטפלות הנוגעות לדיבוקים. במאה השש עשרה חוללה הנזירה תרזה זינוק רעיוני כאשר הייתה ממונה על קבוצת נשים שסבלה מהיסטריה, היא טענה שנשים אלו לא סובלות מדיבוק אלא הן כמו חולות. החל מהמאה השש עשרה גדל מספרם של מוסדות מיוחדים שנקראו בתי מחסה ונועדו לטיפול בחולי ...

... הביניים נסוגה התפישה המקובלת של הפרעות פסיכיאטריות בחזרה לפרדיגמה הדתית התולה את ההפרעה בהשפעת שדים וישויות על טבעיות או דיבוק, והטיפול התמקד בגירוש שדים. היו מקרים בהם הוצאו להורג חולים שהוקעו כשטניים על ידי בני קהילתם. המוסדות הראשונים בהם ... הרופא והמיסטיקן ההולנדי יוהאן וייר (Johann Weyer) כאחד מהמלומדים הראשונים של הרנסאנס האירופי שטענו שחלק מהתופעות המשויכות לכישוף או דיבוק הן למעשה תסמינים של מחלות. וייר היה הראשון שעשה שימוש במונח מחלת נפש. באותה תקופה החלו חוקרים נוספים להתייחס ...

... הקלה גדולה, כך גם גישה זו מתארת מוזיקה דתית של לחנים קדושים, שכפי שבכוחה לעורר את נפשם של אחוזי דיבוק לטירוף, בכוחה גם להרגיעם כחיסון אשר מסלק את המחלה לא על ידי דיכוי המרכיב המחולל אותה, אלא על ידי ...

... הוא תהליך שבו נזנחו תאוריות מדעיות כאשר הסתבר שהן עושות שימוש במושגים על טבעיים. לכך לא חסרות דוגמאות - דיבוק כהסבר למחלות רוח, הספירות השמימיות שמונעות על ידי ישויות שמימיות בקוסמולוגיה הגאוצנטרית, ותאוריות רבות אחרות. השימוש השני נעשה במסגרת ...

... מהכוח השטני, כי הכנסייה לא הייתה יכולה להכיל כוחות טבע שונים מאלו שהטיפה להם. בימי הביניים נוצרה הפרדה בין דיבוק לכישוף. הדיבוק הוכר כהשתלטותו של השטן על נפש האדם באופן לא רצוני וללא שיתוף פעולה, בעוד הכישוף משרת את השטן מרצונו ...

... תכונת הלא אפשרי היא המצאה של התודעה הדיכוטומית, ולמה היא קיימת? כדי לשמור על עצמה בעלת הביית. סוג של דיבוק. מנגנוני ההגנה שלה מאד מגוונים ומתוחכמים. אחד החזקים שלה הוא הפחד מלהשתגע, מלאבד שליטה. אם אדם מצליח לגבור על ...

... נגד אהבת ה ותורתו ומצוותיו (, ע 249). עד כדי כך, שגם כאשר היה בידו להציל יהודי אחוז - דיבוק שעמד ממש מתחת לחלונו, מיהר להגיף את התריס בפניו: פעם נכנס רוח רעה באיש אחד בוילנא בחצר בית הכנסת ... ראיות לה, כמוה כהזמנה להסבר הפסיכואנליטי להבנת הדת. ושמא, אין הניגוד בין השלושה כה גדול? אולי, בתגובת הגרא לאחוז הדיבוק, היה פרויד רואה דווקא רמיזה רציונליסטית מצד הרב כי לא גורם על - טבעי הוא שהשתלט על האיש הצועק ...

... המשוגעים. החל מיחס כאל בעלי ידיעה נסתרת או מיסטית בתרבויות העולם העתיק, דרך תפיסת השיגעון כאיחוז מסוג כלשהו (למשל דיבוק) ועד לתפיסות שכיחות היום של פגיעות נפש שהן תוצאה של מבנה המוח (נוירולוגית), בעיות בחומרים במוח (פסיכיאטרית) או תוצר ...

... על סמך מקרה דומה, ראה בשטן ובאלוהים את שני פני היחס אל האב. פסיכיאטר שטיפל בשנות השבעים באמריקאים שסבלו מדיבוק בעקבות הסרט מגרש השדים מצא אצלם, כמו אצל הנערה שבסרט, אובדן אב על רקע מערכת יחסים משובשת. בשנים האחרונות ... - אב עוינת, שהופנמה בתהליך אבל לא - תקין, הדריכה מטפלים ישראליים שטיפלו בצעירים דתיים עם תסמונות דומות של דיבוק. במסגרת פסיכותרפיה רגישה לתרבות (culturally - sensitive psychotherapy) שילבו המטפלים אמצעים מסורתיים המקובלים בעולמו הדתי של המטופל, והתוצאות התרפויטיות ...