... בשפה כמערכת אוטונומית נמצא את אי הבהירות בשני אלמנטים: מילים, ומשפטים. מילים גורמות לעליית ייצוגים שונים בהתאם
לקונטקסט. בתוך המערכת של השפה נבדיל בין צירופי פונמות ובין צירופי אותיות, בעלות מספר ייצוגים שונים מבחינת ההגדרה הקונספטואלית שלהם. נבחין בין ארבעה מקרים ... מבנה רחב יותר, לא מופרע כיוון שאין במילה זו שניות - היא ברורה, ואם יש את הידע וההתניות המתאימות לגביה היא תשוכלל
בקונטקסט המצטבר כפי שתואר קודם לכן. הבעיה של רב המשמעות עולה במקרים האחרים - כיצד מתמודד שומע עברית במקרה של שניות פונמית (2)? או כיצד מתמודד קורא עברית במקרה ... על מי מה מדובר? . היחידה הפונמית (sho-te-- mitz-ta-pu-zim) (שותה מיץ תפוזים) היא תיאור קוהרנטי בעל ייצוג בעולם.
הקונטקסט הנוצר כתגובה לצירוף פונמות זה קוהרנטי וברור ולכן סביר שיהיה חסר שניות לגבי הצירוף הפונמי (sho-te) (המילה הבעייתית). גורם הזמן - יש מקרה בו יווצר ... kmo-sho-te) (תתנהג כמו שותה השקולה ללהתנהג כמו שוטה) היא תיאור קוהרנטי בעל ייצוג בעולם או קונספט. גם במקרה זה
הקונטקסט הנוצר כתגובה לצירוף הפונמות קוהרנטי וברור ולכן סביר שיהיה חסר שניות לגבי הצירוף הפונמי (sho-te) גורם הזמן - בדומה למקרה א, יש מקרה בו יווצר תהליך ... המשמעות (שוטה, fool, טיפש) 3. לא עולה אף אחת מהמשמעויות (לא 1 ולא 2) 4. עולות שתי האפשרויות (1 ו - 2) במקרה 1 נוצר
קונטקסט קוהרנטי ברור (האיש הזה שותה) ולכן בדומה למקרים א ו - ב סביר שיהיה חסר שניות לגבי הצירוף (sho-te). במקרה 2, בדומה לקודם, נוצר
קונטקסט קוהרנטי ברור (האיש הזה שוטה) ולכן בדומה למקרים א ו - ב סביר שיהיה חסר שניות לגבי הצירוף (sho-te). מקרה 3 מתאר את המצבים בהם: עולה משמעות אחרת מ ... עם מצב שניות? אם נקלטו קודם לכן יחידות מילוליות המפענח מנסה להרכיב את שתי היחידות המילוליות (כל אחת בנפרד) עם
הקונטקסט המילולי, בדיוק כמו במקרים 1 ו - 2. אם ההרכבה קוהרנטית וברורה נאמר שהיחידה המילולית התרחבה ונקלטה
בקונטקסט. או שאחת מהמשמעויות הורכבה או שניהן, המשמעות שלא הורכבה נזנחת (אין זה אומר שהיא נשכחת מייד). במקרה שאין קליטה
בקונטקסט, ואין אפשרות ששתי המשמעויות ישמרו תוך קליטת פונמות נוספות ופענוחן ואז לנסות להרכיב אותן ליחידות המילוליות הבאות. כלומר, אם לא ממשיך רצף קליטת הפונמות ... כלומר, לא נמצאת תשובה לשאלה: האם צירוף הפונמות (sho-te) מייצג שותה או שוטה? . כפי שראינו, הבעיה יכולה להיפתר אם
הקונטקסט מקבל את שתי המשמעויות כקבילות כלומר גם את מקרה 1 וגם את מקרה 2 (האיש הזה שותה ו - האיש הזה שוטה). ובכך נוצרות שתי יחידות מילוליות נפרדות בדומה למצב ... וכיוון שאין יחידות מילוליות נוספות לא נוצר קונפליקט. פתרון אחר (הדומה למקרה 3) הוא ויתור על הרכבת ייצוגי הפונמות
לקונטקסט ודילוג להמשך הפענוח. לעומת זאת, יש מקרה בו המפענח מתעקש להרכיב את המשמעות
לקונטקסט מתוך חוסר הבנה של
הקונטקסט או של היחידה המילולית, או בשל
קונטקסט פרגמנטי, בלבול, חוסר ריכוז, אשליה (שהוא חייב להרכיב את היחידה
לקונטקסט), או האמונה שכך יבין את
הטקסט (בין אם היא תתברר כנכונה או לא). במקרה זה הפענוח מנסה להכריע בין אחת המשמעויות כיוון ששתי המשמעויות אינן מתיישבות זו עם זו או עם
הקונטקסט המצטבר. אם לא הייתה הכרעה עד כה בשלב מוקדם יותר ולא נראה פתרון מיידי נוצר קונפליקט. ב קונפליקט יש לשים לב שההתייחסות כאן היא למקרה 4 המקרה האחרון בו ... שתעלה משמעות אחת, אחר - כך השניה וכך הלאה. התהליך בזמן במקרה זה יתואר באופן זה: ניסיון להרכיב את משמעות ראשונה
לקונטקסט (במקרה שהיא עולה) - ניסיון ההרכבה נכשל. ניסיון להרכיב את משמעות שניה
לקונטקסט (במקרה שהיא עולה) - ניסיון ההרכבה נכשל. ... וכך עוד ניסיונות נוספים לכל משמעות שעלתה. המפענח מבולבל לנוכח מספר משמעויות שאינן מצליחות להתרכב
לקונטקסט . ההתעקשות להרכיב את היחידה המילולית או היחידות המילוליות
לקונטקסט גורמות לחיפוש פתרון. בזמן זה יש עוד גירויים מילוליים (וכמובן גם גירויים חושיים ומנטליים בנוסף). חיפוש פתרון לשניות קוטע את תהליך הפענוח ואת הערות
לקונטקסט המצטבר, המפענח חוזר רק לאחר מספר רגעים לרצף הפענוח - הזמן בו יש חיפוש לפתרון הוא זמן פסיכולוגי, זמן מנטלי, במרווח זמן זה נוצר הקונפליקט. הקונפליקט הוא תוצר (ויוצר) פרגמנטציה במחשבה,
בקונטקסט, בידע. כיצד? המרווח לאחר קטיעת הרצף נותן לעירות לעבור לגירויים חושיים ומנטליים אחרים (מראות, צלילים... מחשבות), מסיח את התודעה
מהקונטקסט המילולי ויוצר נתק (קצר ככל שיהיה). חוסר העירות הרגעי
לקונטקסט והבנה לא נכונה של תהליך הפענוח גורמות למפענח לעמוד בפני אתגר ללא מענה. המצב הקונפליקטואלי הוא ריצוד בין מספר משמעויות - מול תהליך הפענוח עומדות מספר אפשרות אשר לא נמצאת דרך להכריע ביניהן. המפענח עובר ממשמעות אחת לשניה ומנסה להרכיב אותן
לקונטקסט שוב ושוב. יש לציין שבפועל, קונפליקט כמו זה המתואר יכול לקחת שבריר שניה עד למספר שניות. כמו כן, יש תנועה של מעבר בין המקרים שתוארו בחלק הקודם (מקרים ... וממשיך בדרכו. המפענח מסתובב במרחב הגירויים המילוליים ולפתע הוא תופס יחידה מילולית. הוא מנסה להרכיב את המשמעות
לקונטקסט, אך לא מצליח. לאחר רגע הוא מבחין בעוד יחידה מילולית אפשרית מצירוף הפונמות או האותיות. עתה עומדות בפניו שתי אפשרויות ועולה השאלה האם זו היחידה הראשונה שתפס או היחידה השניה. הוא מנסה להרכיב אחת מהן
לקונטקסט ואחר כך את השניה. הוא בוחן את שתי ההרכבות ומוצא שהיחידה המילולית השניה מתאימה ויוצרת
קונטקסט קוהרנטי וברור. השניות נפתרת ורצף הפענוח ממשיך. זהו תסריט עם סוף טוב - בראשון האדם נרגע וממשיך בדרכו בשני השניות המילולית נפתרת ורצף הפענוח ממשיך. ... 6. הוא תופס את הרגליים ובורח, או פשוט ממשיך בדרכו מבלי להביט אחורה. המפענח תופס יחידה מילולית ומנסה להרכיב אותה
לקונטקסט, רגע לאחר ההרכבה (בין אם היא מוצלחת או לא!), הוא מבחין בעוד יחידה מילולית אפשרית מתוך צירוף הפונמות או האותיות. עתה עומדות בפניו שתי אפשרויות ועולה ...