... - מבוא דואליזם (מלטינית: duo, שניים), או בעברית שניות, הוא מושג המשמש לתיאור כל מערכת אמונה או שיטה פילוסופית, מדעית או תאולוגית, הרואה את הישויות בעולם, ואת העולם כולו, כמורכבים משתי קטגוריות או יסודות, אשר גוזרת את הכל מתוך ... לא מובן. פילוסופים מודרניים של הנפש סבורים שאינטואיציות הן מבלבלות ולכן עלינו להשתמש בכישורים ביקורתיים יחד עם עדויות אימפיריות מדעיות כדי לבחון את הנחותינו ולקבוע האם יש להן בסיס אמיתי. טיעון נוסף הוא שלנפשי ולפיזיקלי יש תכונות שונות אשר ... גוף של מישהו מאפשר להגות בקיומו ללא מצבי תודעה. צלמרס טוען שסביר שיצור כזה קיים מכיוון שכל הנדרש הוא שהמדעים הפיזיקליים יצדקו בתיאורם את הזומבים. מדעים אלה לא משתמשים בתודעה או בחוויות נפשיות ולכן המעבר מסבירות לאפשרות יהיה קטן. דנט טוען בתגובה כי המובן של ... שענבל תופסת בנפשה באופן בהיר וברור הוא נכון. פילוסופים עכשווים חולקים על כך. יוסף אגסי סבור, למשל, שמספר גילויים מדעיים מקעקעים את הרעיון של נגישות לנפש, פרויד הראה שאדם בעל הכשרה פסיכולוגית יכול להבין את המוטיבציות הלא - מודעות של אדם אחר טוב יותר ממנו. פייר דוהם הראה שפילוסוף של המדע יכול להבין את מתודת הגילוי של מישהו טוב יותר ממנו, וברוניסלב מלינובסקי הראה דבר דומה לגבי אנתרופולוגיה. מלינובסקי טען שהעובדה שניסויים מודרניים בפסיכולוגיה גורמים לאנשים לראות דברים שלא שם מקעקעת את טיעונו של דקארט מכיוון שמדען יכול לתאר תפיסות של אדם טוב יותר ממנו. החולשה של טיעונים אלה היא שהם מטילים ספק באינטרוספקציה. אנו יודעים ...

... האירועים והתחושות הנלוות בכל מקרה. אמונה דתית אף היא מושפעת מחוויות קודמות (מסורות ומנהגים דתיים בסביבה הקרובה). קיומו של מדע (מערבי מודרני או אחר) הופך את יחס האמונה והאדם למורכב, שכן הוא מרחיב את תחום ההתנסות החושית - לשונית. התפתחות המדע מאפשרת יצירת עולם אובייקטיבי הולך וגדל (שאלות כגון כיצד פועל הגוף וממה מורכב העולם ניתנות למדידה חושית אובייקטיבית באמצעות כלים מדעיים שונים, והופכות להיות זהות מהותית לשאלה איזה צבע יש למקרר?). עם קבלת המדע בתודעתו של האדם, עוסקת האמונה בשאלות יותר כלליות (האם לקבל את דרך החקירה המדעית ולהאמין למדענים? האם שיטת הרפואה המערבית נכונה? וכו), ומשקלן של השאלות הערכיות (מה חשוב בחיים? מהי הצורה הנכונה ביותר לקיים חברה? ... לרוב תואמת אמונות דתיות), האמונה קובעת ישירות את האמת. על - פי האמונה העקיפה (אשר מאפיינת, בין היתר, את המדע המודרני), האמונה מגדירה רק את הכלים למציאת האמת (לדוגמה: אמונה בתוקף של התנסות חושית כקובעת אמת), ואילו האמת עצמה ... לדוגמה), באמצעות תקשורת בין בני אדם (לדוגמה: קריאת עיתון על מנת להבין את העולם), או באמצעים שיטתיים, המכונים ברובם מדע. אמצעים חושיים אלו הם המרכיבים, על פי התפיסה החילונית הטהורה, של הידיעה האנושית, ומתווכים את האמונה והידיעה. פער זה ... זו והמגמות החברתיות השונות המתרחשות במהלך ההיסטוריה. יחס זה הוא דיאלקטי, כלומר - ההיסטוריה והאמונה משפיעות זו על זו. המדע החוקר יחס זה הוא מטריאליזם דיאלקטי. לדוגמה: התפתחות הקפיטליזם הייתה כרוכה בהתפתחות האמונה של האדם כי כמות הרכוש שברשותו, ...

... יהיה בהתאם למעשיו הטובים או הרעים בגלגולים קודמים, או בהתאם לדבר מה שעליו לתקן בגלגול זה. עד להיום, המחקר במדעי הטבע לא מצא עדות לקיומה של נשמה, ובכך מוכחשת הטענה בדבר גלגולן של נשמות. לעומת זאת, מספר חוקרים מתחומי הפסיכולוגיה, פסיכיאטריה סבורים כי קיימת עדות לתופעת גלגול הנשמות. המתודה המדעית שאימצו לעצמם חוקרים אלה הינה תיעוד סיפורים ספונטאניים שמספרים אנשים שונים, בעיקר ילדים, על חוויות הזכורות להם מחיים קודמים, ... מכן בדיקת אמינות המידע שנמסר תוך ביקורת המנסה לשלול אפשרות של היחשפות הנחקר לידע זה במהלך חייו שלו. ביקורת מדעי הטבע על מחקרים אלה, לפיה לא נמצא מנגנון המסביר מעבר של רגשות או זיכרונות מאדם לאדם, כל שכן לאחר ... לזיכרונות של חיים קודמים, מושגים בדרך כלל על ידי היפנוזה. הטיפול הנפוץ ביותר מסוג זה מכונה רגרסיה היפנוטית. בדיקה מדעית של מקרים מבין אלה, תלתה את תיאורי הנבדקים בזיכרונות נשכחים מהחיים הנוכחיים או בהנחיות שנתן המטפל בעת ההיפנוזה. טענה ... אשר טענו שחיו בעבר כאדם אחר ודיברו על נושאים ומושגים, שלא אמור להיות להם ידע לגביהם. סטיבנסון נקט בשיטות מדעיות של ראיון ותצפית ותיעד את דבריהם. לאחר מכן ניסה לזהות מי המנוח אשר הילד התייחס אליו בדבריו וניסה לאמת ... הנושא הורחב בספריו המאוחרים יותר: ריפוי בנבכי הזמן, רק האהבה היא ממשית ועוד. בתחילה חשש וייס מפני ביקורת הקהילה המדעית. בעקבות וייס התפתחה שיטת תרפיית גלגולים ואחדים מהמטפלים אף פיתחו את אפשרות השימוש בה לא רק באמצעות היפנוזה, אלא ...

... מרכזיים מתוך המיסטיקה היהודית, בדרך מובנית ובצורה אינטליגנטית, תוך שימוש מינימלי במונחים סתומים, והתרחקות מתחושת המסתוריות הבלתי נתפשת. החוקר, המדען ובעל המוח הפורה על מנת להבין מהי קבלה ומה אינו קבלה, הבה נשתמש בתיאור הבא: פיסיקאי חוקר, יושב במעבדה ... שהוא רואה. החוקר דייקן ודקדקן מאוד בעבודתו ואפילו מסוגל לשלוף מספר מסקנות מיידיות מהנתונים שבידיו. אבל כאן הוא עוצר. מדען גדול אוסף את תוצאות המחקר שהתקבלו, קורא אותן וחוקר את משמעותן. הוא מתחיל לבנות תמונה כוללת. הוא מנסה לחזות ... על שרשראות ענק, מנהרות אטומיות, גשרי אנרגיה ועשרה מימדים. אדם שלישי, בעל מוח פורה במיוחד אבל ללא כל חוש מדעי, נחשף לתיאוריו של המדען. הדמיון שלו נדלק ובתוך זמן קצר הוא נסחף בדמיונו אחר אנשים, שנעלמו בתוך מנהרות אטומיות ומקורות אנרגיה בלתי מוגבלים, ... מייצג אדם שלומד את ההלכות והסיפורים, כפי שהם, מבין את משמעותם המיידית, אבל אינו משיג את התמונה הרחבה יותר. המדען הגדול מייצג את אנשי הקבלה, שרואים את מכלול הנתונים הנקודתיים ואז מנסים להגיע לתפישה כלשהי של התמונה הגדולה. הם ... להרחבת התודעה, אבל הכל נובע מתוך דמיונם הפרוע ומנותק מן האמת. לסיכום הקבלה יחסית לתורה, היא מה שהפילוסופיה יחסית למדע. כמו המדע - התורה מציגה לנו את הנתונים והעובדות שניתן לראות בבירור ולשקול בצורה רציונאלית. כמו הפילוסופיה - הקבלה מציגה את ...

... הטיעון התקף או המופתי, המוביל תמיד מהנחה אמיתית למסקנה אמיתית. אריסטו טען שבאמצעות צורות אלו משמשת הלוגיקה ככלי עבור המדע וכאמצעי להתקדמות הידע. קיים היום ויכוח האם, לפי אריסטו, הלוגיקה היא חלק ממשי מהפילוסופיה (כמו, למשל, האתיקה) או רק ... למעשה, הלוגיקה האריסטוטלית מועילה במיוחד לדון ביחסים בין מינים וסוגים (אריסטו החשיב את המחקר הטקסונומי בביולוגיה כצורה המופתית של המדע, ואת הסילוגיזם ככלי העבודה העיקרי של המדען). אולם הניתוח האריסטוטלי מאפשר להתייחס גם לשמות פרטיים כלו היו מונחים כוללים, וכך להציג את הטיעון התקף הבא: 1.כל ... המתימטי, דהיינו ההוכחה. במקביל לחקירת המאפיינים הלוגים של המתמטיקה, הוחל לעשות שימוש במתודות מתמטיות בלוגיקה, וההפריה ההדדית בין שני המדעים גברה. מתמטיקאים ופילוסופים כמו גורג בול, אוגוסטוס דה מורגן, ויליאם סטנלי גבונס, צארלס פירס, וארנסט שרדר, הניחו במחקריהם את היסודות ללוגיקה המודרנית. עבודתם של בול וממשיכיו עומדת ביסוד תחשיב הפסוקים המודרני, וגישתם האלגברית ללוגיקה עומדת ביסוד מדעי המחשב. בול וממשיכיו הציגו לראשונה מונחי יסוד של תורת הקבוצות במסגרת הדיון בלוגיקה, ובאמצעותם ייצגו הסקים אריסטוטלים כמשוואות שהמסקנה ... אקסיומטית מסוימת, ולא תכונות של טענה או של קבוצה מסוימת של טענות. הלוגיקה המודרנית סיפקה, באמצעים אלו, את היסודות למדעי המחשב ואפשרה את פיתוחם של המחשבים המודרניים. בעקבות פרגה, פרח המחקר הלוגי במאה העשרים בעבודתם של ברטראנד ראסל, לודוויג ... אינם מתאימים. בעיקר מדובר על תחומים שבהם יש צורך להתבסס על הערכות סובייקטיביות או רב - משמעיות (בתחומים הקשורים למדעי החברה או לכלכלה, כמו שיווק למשל).

... חמה (מרקורי), נוגה (ונוס), מאדים (מארס), צדק (יופיטר), ושבתאי (סאטורן). התעודות ההיסטוריות הנמצאות בידינו מוכיחות כי האסטרולוגיה היא העתיקה במדעים, היתה מפותחת כבר בבבל הקדומה. באותם ימים היתה האסטרולוגיה קשורה קשר הדוק עם מדע האסטרונומיה, שנתן לאדם מושגיו הראשונים על מרחב וזמן. חילופי היום והלילה יוצרים ריתמוס חיים שכולנו מסתגלים אליו מבלי להרהר ... הערבים את ספרד התפשטה משם האסטרולוגיה, נפוצה בכל רחבי אירופה והיוותה עד תחילתה של המאה ה17 חלק בלתי נפרד ממדע האסטרונומיה. באותה תקופה נודעה האסטרולוגיה בשם מלכת המדעים. מדענים כמו יוהנס קפלר, טיכו ברהה וגלילאו גלילי עסקו באסטרולוגיה, אף ניוטון אבי הפיזיקה המודרנית התעניין בה. בתקופה המודרנית השתמש ... של פענוח ופירוש אותם נתונים. אם נוסיף לזאת את המימד הפילוסופי של האסטרולוגיה, נבין מדוע מצאו גדולי הוגי הדעות והמדע בכל הדורות עניין כה רב במלכת המדעים. התעניינותם ואף עיסוקם באסטרולוגיה של גדולי המדע, מביכה אנשים רבים המנסים להתעלם מעובדה זאת. הגישה העוינת מקורה בדעה קדומה של רבים ביחס לאסטרולוגיה בלי שיהיה להם ...

... אחד של מערכת אמונות כזו היא הדת המודרנית הנעזרת בכתובים ובתעוד של מקרים שהאדם רואה כנסים. סוג אחר הוא המדע. הן המדע והן הדת המודרנית מאמינים כי לכל תופעה יש הסבר. הבדל מרכזי אחד בין המדע לבין הדת המודרנית הוא שהמדע מאמין כי כל ההסברים ניתנים לגילוי (או שלפחות הסבר מקורב להסבר האמיתי ניתן לגילוי) על ידי תצפיות, ניסויים והישענות על מודלים מתמטיים. ההבדל המרכזי השני הוא דחית רעיון הנס. ההבדל המרכזי השלישי הוא חשיבותה של הביקורת. במדע, כל רעיון אמור לעמוד בביקורת מתמידה. החשיבה הביקורתית המדעית מבטלת את האמונות הטפלות. כיום יודעים אנשים רבים את ערכה של החשיבה המדעית. למרות זאת, עדיין שורדות להן האמונות הטפלות. התייחסות משועשעת לכך נמצאת בסיפור על חתן פרס נובל לפיזיקה, נילס בוהר, ... טפלות עתיקות מאד, יש שהן מוזרות ומשעשעות, ורבות מהן אינן עלולות להזיק לאיש. אולם כולן מעידות על גישה לא מדעית ונכונות לקבל דברים מפי הבריות בלי לבדוק אותם, ובכך נזקן. התייחסות לכך אפשר למצוא בדבריו של ירמיהו יובל: יש...

... הגוף לאחר המוות? האם האני זהו הגוף או שמא חלק רוחני אחר שנקרא נשמה והוא נמצא בתוך הגוף? ובכן המדע הגיע לתגלית מסעירה לפני שנים רבות: יש חיים אחרי החיים: יש חיים אחרי המוות טוענים בפעם הראשונה אנשי מדע, רופאים, פסיכולוגים ופראפסיכולוגיים שחקרו במשך שנים ארוכות חולים שנחשבו למתים וחזרו לחיים ולכולם קווי דמיון לחוויה שעברו. דר ריימונד ... שם איש ובכל זאת נשמעו הקולות. חלק מהקולות היו של נפטרים שאמרו את שמם ודבר מותם התוודא על ידי מדענים וספקנים שחקרו תופעה זו. הנשמות מגיעות גם על ידי קולות בלבד מהעולם שמעבר! אם כן - טובי המדענים בעולם נוכחו לדעת שקיימים חיים אחרי החיים - מה זה עוזר לנו? באחד השלבים של המוות הקליני רואה הנפטר ... לכם שאם תהיו טובים תגיעו לגן עדן ואם לא תגיעו לגיהנום או לכף הקלע חלילה. אגלה לכם סוד - מדענים גילו לאחרונה שהכל הוא בעצם אשליה. שגם העולם בו אנו חיים הוא עולם רוחני. ושכל החומר שאנו רואים כלל ... באמת קיים. המוח מתוכנת כך שיחשוב שמה שהוא רואה באמת קיים. לא אעמיק בנושא זה אלא אסביר שמה אותם מדענים גילו לבסוף הוא שאין חומר בעולם כלל, על ידי מיקרוסקופיים אלקטרוניים גילו המדענים שהאטום שחשבו שקיים - כלל אינו קיים אלא הוא אפשרות של חלקיקים שהתחברו יחדיו ולא חומרי כלל. הדבר היחידי ...

... הטבע, ללא מודעות, יכולות או פעולות של השגחה וללא שכר ועונש בעולם, אומץ על ידי ההוגים הרציונליסטיים של המהפכה המדעית. תפיסתו זו אפשרה לדעת הוגים ומדענים רבים את המדע המודרני. . מבין ההוגים בראשית העת החדשה, מן הראוי לציין את ברוך שפינוזה, אשר זיהה את האל ככוח טבע חסר מודעות. האלוהים של שפינוזה קסם לאנשי מדע בתקופות מאוחרות יותר, בהיותו אל לא אישי, ממנו נובע העולם נביעה לוגית. היינריך היינה, בספרו על המחשבה והדת בגרמניה, ... במערב. ללא אלוהים לא ניתן, לכאורה, לבנות מטאפיזיקה שתבסס באופן משביע רצון את אפשרות הידיעה הוודאית ותאחד את כלל המדעים לכדי גוף ידע אחד. התמוטטות הפונקציות החברתיות שנבנו סביב האל, אשר שימש להן הצדקה, חייבו עיצוב מבנים חברתיים חדשים ... למצוא כמה נסיונות מעניינים לחיות את הרעיון בתחומי המוסר והמטאפיזיקה, עליהם נימנים, בין השאר, הפילוסוף היהודי עמנואל לווינס ופילוסוף המדע אלפרד נורת וויטהד. על אף השגשוג לו זוכות תפישות דתיות בחברה (וקשה לומר שאלו איבדו אי פעם את הפופולריות שלהן בקרב ההמונים), אין שימוש ברעיון האלוהים בתאוריות מדעיות. הדיון בשאלת קיומו של האל מביא לוויכוחים לוהטים בין אתיאיסטים לבין המאמינים בקיומו של אלוהים. אבל מר לפלס, מה ... פייר סימון לפלס כאשר הסביר לנפוליאון את התאוריה שלו על היווצרות מערכת השמש רעיון זה חוזר בדבריו של איש מדע בן זמננו, חתן פרס נובל לפיזיקה, סטיבן ויינברג: פעם היה מובן מאליו שהעולם תוכנן על ידי ישות אינטלגנטית כלשהי. ...

... הסרטן. רב הטיפולים כיום בחולי סרטן מבוססים על תיאוריות, סטטיסטיקות ועל ניסוי ותעיה. הרפואה החדשה, לעומת זאת, מציגה מודל מדעי שלם, הבנוי על יסודות מדעיים מוצקים, שרק מחכה לחוקרים אשר יאמתו או ישללו את נכונותו. אחד הכלים העיקריים בהם משתמשת הרפואה החדשה לאבחון הוא ... מפריכים את התפיסה הרואה במחלות שונות כגון סרטן כמשהו שקורה במקרה או כתקלה של הטבע. בהיותה מבוססת על קריטריונים מדעיים מוצקים, מנפצת הרפואה החדשה את המיתוסים הקיימים לגבי תאים סרטניים ממאירים או חיידקים הרסניים ומזהה מחלות זיהומיות וגידולים סרטניים ... לדר האמר היה קשה בצורה קיצונית להבין מדוע הוא מורחק מעבודתו בקליניקה בגלל הצגת עבודה המבוססת היטב על ממצאים מדעיים. לאחר פיטוריו חזר דר האמר לעבוד באופן פרטי. מספר ניסיונות שלו לפתוח קליניקה פרטית נכשלו לאור מאמצים מתואמים של ... לדר האמר הגיעה לשיאה ב - 1986, כאשר החלטה של בית המשפט אסרה עליו לעסוק ברפואה. למרות העובדה שעבודתו המדעית אף פעם לא הופרכה ולא הוכחה כבלתי נכונה, הוא איבד בגיל 51 את רשיונו כרופא, מכיון שסרב לוותר על ... החדשה. למרות צווים של בית המשפט ב - 1986 וב - 1994 אשר הורו לאוניברסיטת טובינגן לבחון את עבודתו המדעית של דר האמר, סירבה האוניברסיטה לעשות זאת. בדומה לכך סירבו פקידים של רשויות הבריאות לאשר את הרפואה החדשה למרות ...