ספקנות - מבוא ספקנות (בלועזית: סקפטיציזם) היא דרך חשיבה המופעלת בתחומי הפילוסופיה והמדע. הספקנות בפילוסופיה היוונית את האסכולה הספקנית בפילוסופיה היוונית ייסד פירון מאליס בעיר סקפסיס, על שם העיר קרויה ספקנות בלועזית ... ב - 84 לפנהס. בספקנות היוונית המאוחרת אנו עדים לא רק לחידוש תורתו של פירון, אלא גם להצגתה בצורה מדעית הרבה יותר. הפילוסוף היווני אנסידמוס מקנוסוס חשב כי מקורם של הספק ושל המבוכה הוא ביחסיות תפיסתו של האדם. כדי ... ביקורתית האם הידע שלו והתפיסה שלו הם אכן נכונים, והאם ניתן בכלל לדעת ידע אמיתי באשר לנושא מסוים. ספקנות מדעית - עמדה מדעית או מעשית שאינה מקבלת את תקפותן של טענות עד שלא נבחנו בשיטת הבדיקה המדעית. הספקנות המדעית אינה זהה לספקנות הפילוסופית. מדענים ורופאים רבים הינם ספקנים באשר לטענות הפסבדו - מדע וההרפואה האלטרנטיבית, אך אינם מחזיקים בעמדות פילוסופיות ספקניות. כאשר נאמר על מתנגדי טענות פסאודו מדעיות כי הם ספקנים, הכוונה היא לכך שהם אוחזים בספקנות מדעית. המונח ספקן משמש כיום על מנת להתייחס לאדם המשתמש בעמדה ביקורתית בסיטואציה נתונה, בדרך כלל בהפעלת עקרונות החשיבה הביקורתית והשיטה המדעית (הפעלת הספקנות המדעית) על מנת לבחון את תקפותם של טענות ומנהגים. ספקנים מתייחסים לראיות אמפיריות כחשובות, מכיוון שהן מספקות את הדרך הטובה ביותר, לדעת הספקנים, לבדוק תקפותה של טענה. למרות שהספקנות מערבת את השימוש בשיטה המדעית ובחשיבה ביקורתית, אין זה נכון כי הספקן משתמש בכלים אלו כל הזמן, ויש המוצאים ביסוס ראייתי מספיק לדעה מסוימת ...

... להעמיק את חקירתנו בואו נלך אל האנשים שיצירת יופי היא פרנסתם. מה אומרים האמנים על עבודתם שיוכל להועיל לנו במדע? א. הכיעור שותף ליצירה. נתחיל מנקודת - מבט לא שגרתית. שום מושג אינו ניתן להבהרה מספקת בלי ניגודו, ועל ... אלא כיעור שהוכרע. המאמץ לתאר את המציאות כהווייתה, אפילו בניגוד לציפייתו של הצופה, היא אחד מקווי הדמיון בין האמנות למדע: האמת מאצילה יופי משלה אפילו על מה שאינו יפה! אבל מהו בעצם מכוער? כאן מחכה לנו הפתעה: למרות שהמושג ... המוחלט אלא סדר שמתגלים בו פגמים. אם היופי נובע מהרמוניה, הכיעור הוא הרמוניה מופרת. פגמים וצרימות בחוקי הטבע, המעוררים במדען דחף מיידי לתקן אותם, הם בין המניעים החשובים ליצירה המדעית. ב. הייחודי הוא אוניברסלי. עמוס עוז אמר פעם שספר המתאר מציאות המוכרת לכל התרבויות הוא גם זה הנקנה בנמל ... בטיפת - מים, בשלהבת נר או בכל חלק זעיר אחר של המציאות, גם היא מעוררת תחושת שיתוף בין האמן למדען. ג. היופי אינו מוגבל ליפה. הצורך לתפוס ולהנציח יופי או היבט אחר של המציאות גורם לאמן דווקא לסטות מהתיאור ... למאפיינים הגלויים לעין. כך, בהדרגה, נזנחה הנאמנות למקור החיצוני לטובת חוקים פנימיים. ההשתחררות הזאת מהמקור מאפשרת גם לאמן וגם למדען לחדור לעומק מהותם של הדברים. ד. החיפוש מוליד רפלקסיה. לפעמים מתסכל האמן בכוונה ציפייה מסוימת שלנו, אפילו עי מעשה פרובוקטיבי ומרגיז, ובכך אומר לנו משהו לא על המציאות אלא על עצמנו. באופן דומה, כמה מההצלחות הגדולות במדע שנפגוש בפרקים הבאים, כמו תורות היחסות והקוונטים, התאפיינו עי הפנייה של תשומת - הלב חזרה אל הצופה, שבעקבותיה למדנו ... משהו חדש על המציאות. זיגזגים כאלה בין אונטולוגיה (חקר היש) לאפיסטמולוגיה (חקר אופן תפיסתנו את היש) משותפים להתפתחות האמנות והמדע. הופשטטר66 הקדיש ספר ענק לניתוח המשותף לשלוש יצירות כאלה: הוכחת אי - השלמות של המתמטיקאי גדל (ר 3. 5 ... בנו. ה. יופי ניתן לזיוף. הלקח האחרון שאני רוצה לקחת מהאמנות הוא פחות נעים, ולא פלא שהספרות הדנה באסתטיקה במדע מתעלמת ממנו. כל דיון ביופי חייב להתמודד עם האזהרה העתיקה (משלי לא 30) שקר החן והבל היופי. הנה, התפוח ... טוב גם ספוג רעלים. בכלל, בין מגוון צורות היופי המוצע למכירה סביבנו, הסוג הנפוץ ביותר הוא דווקא הקיטש. אם המדע מחפש אחרי היופי, עליו להיות מודע לאפשרות שהיופי יכול להטעות. לא די בהרמוניה, למשל, כדי ליצור יופי, אחרת כל ... עוד פגישה בין כיעור לאיוולת. לאמנות, אם כן, כמו לכל דבר חי, יש גם פתולוגיה. פתולוגיות כאלה מופיעות גם במדע, כמו בשטויות של הפוסט - מודרניזם או בתיאוריות המתחזות למדע עי שימוש בביטויים מדעיים. זהו אם כן עוד לקח שנותנת לנו האמנות: היופי העומד במבחן הזמן, מעבר לתהפוכות האופנה ומנהגי העדר, הוא זה ... פירושו גם מועיל, צודק ונכון. ליופי הזה, הפונה ישירות אל שכלנו, אקרא יופי מושגי. הוא היופי המאפיין את היצירה המדעית והוא ניכר בשלושה מאפיינים ייחודיים שיעסיקו אותנו בספר זה: א. הוא מתגבר. הפלא הראשון של היופי המושגי קשור לעומק ... אונייה נכנסת בצפירה לתעלת אלנבי לעיניו הנדהמות של קישון? בוודאי הבנתם שהסוג השני של יופי הוא המאפיין את היצירה המדעית. אמנם, היו אמנים שהתלוננו שהמדע מקלקל את היופי, כמו גון קיטס שהאשים את ניוטון על שהרס את פיוט הקשת בענן כשצמצם אותה לצבעי המנסרה ... ללמוד לאהוב כמו שלומדים להעריך אסכולת ציור או מוסיקה חדשה, אבל למי שילמד להכיר את היופי הזה יתגלה הפלא: המדע יוצר יופי בתיאוריות, בחוקים ובמשוואות שלו, אבל היצירה הזאת היא בעצם גילוי של יופי טמיר, הקיים איפה שהוא במציאות ... חוקי הטבע הולך ומתעצם, אוצר יותר ויותר הדר בפחות ופחות מילים, ומוביל לגילוי תופעות יותר ויותר מדהימות במציאות. אם המדע מחפש את האמת, היופי ההולך - וגובר הזה הוא הדרך שבה האמת משחקת איתנו בקר... קר... מתחמם... בואו נתחיל ...

... להיות חרוץ. אולי היא טעתה. אולי לעובד עצלן יש יתרונות על פני החרוץ. גישת החכמולוג (האם אפשר לסמוך על המדע והניסיון? ) אם הגעת עד לכאן כל הכבוד. לא יודע מה אתה חושב אבל יכול להיות שאתה אומר לעצמך: ... כל השטויות האלו? ברור שאפשר לקחת כל דבר לכאן ולכאן אם להשתמש רק בשכל ובלוגיקה. בשביל זה יש לנו מדע מומחים וניסיון חיים. זה מה שיגיד לנו לאן ללכת ומה לעשות בשביל תוצאות טובות. עובדה שאנשים עם קורות חיים ... משתי סיבות: 2.אני אוהב להוכיח לאנשים שמאמינים בה כמה שהם טועים. כך שאם אתה אחד מהם תתכונן 1.תמיד אהבתי מדע ולהבין את חוקיות החיים. אני מודה שאני חנון. לשנוא אותי כי אני עומד לשבור לך את הגישה הזאת כהוגן. קודם כל אני אסביר איך עובד מדע \ סטטיסטיקה \ ניסיון חיים: נניח שיש בחורה שהזמנתי לדייט 100 פעם ו100 פעם היא סירבה. האם בפעם ה101 ... להגיד כן. או יכול להיות שיש לה שגעון כזה להגיד לא 100 ברצף לפני שהיא אומרת עכשיו נסתכל איך המדען יפרש זאת. המדען ייראה ב100 דחיות ברצף תוצאה של ניסוי. המסקנה: הבחורה תמשיך להגיד לא לנצח. איך מדען יכול לדעת שהוא אסף מספיק ראיות? אני אספר בדיחה: מדען עושה ניסוי. הוא לוקח מקק ושם אותו בצנצנת בחדר חשוך. ואז הוא מדליק את האור והמקק מתחיל לרוץ בתגובה. ואז המדען כורת לו את הרגליים וחוזר על הניסוי. הפעם המקק עומד במקום כשהאור הודלק. מסקנה: מקק בלי רגליים לא רואה האם אתה באמת יכול לדעת אם מדען או מישהו אחר הסיק מסקנה נכונה? האם אתה הסקת מסקנה נכונה? מדענים יכולים להתווכח זה עם זה שנים על גבי שנים. רק בגלל שדעה אחת רווחת במדע לא אומר שהיא נכונה. פעם חשבו שאי אפשר לבנות ספינות ממתכות כי הן כבדות מהמים והן ישקעו לכן בנו ... נושאות מטוסים ענקיות ממתכות שצפות על המים. לדוגמה: ההתחממות הגלובלית היא נושא חם בימינו (תרתי משמע). מצד אחד יש מדענים שתומכים שיש התחממות גלובלית שקשורה לאדם בעיקר לפליטת גזי החממה. מצד שני יש מדענים שטוענים שזה קורה בלי קשר כחלק ממחזור טבעי של האקלים. שני הצדדים מביאים ראיות שתומכות בנקודות תומך: במאה השנים ... מודדים במקום הלא נכון. תמונות לווין דווקא מראות שב50 שנה האחרונות לא הייתה כזו עליה המבט שלהם לפי סטנדרטים מדעיים עם ניסויים מבוקרים. זה נשמע בערך כך: לא יוצא בגללם והטמפ עולות משמעותית בטמפ. תומך: אז למה יש המון ... שהבנת את הרעיון. אבל אני לא ממליץ לך לנסות לקפוץ מהחלון כדי לראות אם כוח המשיכה זו עוד שטות שהמדענים המציאו: ). יכול להיות שלא. תרגיל לקורא החושב: ראו שבמפרץ חיפה יש תחלואת סרטן גבוהה מהממוצע וטוענים שזה קשור ...

... התכנון התבוני: הטיעון התאיסטי גורס כי היקום מציג סדר ומורכבות שלא יכלו להיווצר במקרה, אבל חוקי הטבע הפיזיקליים, וכן, מדע הביולוגיה מדגימים כיצד סדר ומורכבות יכולים להיווצר כתוצאה מתנאי התחלה שאינם מכילים סדר כזה, על סמך עקרונות מתמטיים. דוגמה ... לאלוהים אין מודעות עצמית, אזי אין הבדל בינו לבין יקום חסר מודעות שנשלט בידי חוקי הטבע. טיעון חוסר המשמעות המדעית: האמונה באלוהים אינה תאוריה מדעית, מכיוון שלא ניתן לבחון את אמיתותה באופן אמפירי. היא גם אינה פסוק אמת מתוך הגדרה (בניגוד, למשל, למשפט למרובע יש ארבע צלעות). מכאן שלא ניתן לבחון את שאלת קיומו של אלוהים באמצעים מדעיים, ולכן אין טעם להתייחס ברצינות לאמונה בו. כמו כן, זה חסר משמעות לשאול האם אלוהים קיים מכיוון שכביכול אין ... של ישות על - טבעית מחוץ למציאות הפיזיקלית, הרי שזה חסר משמעות לטעון לקיומה של ישות כזו. טיעון הגילויים המדעיים: במשך מרבית ההיסטוריה האנושית ישויות על טבעיות סיפקו את ההסברים הטובים ביותר לקיומו של היקום וחוקי הטבע. אך במהלך מאות השנים האחרונות, מדענים פיתחו הסברים מדויקים יותר אשר הפריכו במישרין או בעקיפין, טענות דתיות מסוימות שנקשרו באלוהות. לרוב, הסברים אלה נתמכו אמפירית. הגילויים המדעיים בכל תחומי החיים מסבירים את היקום בצורה יעילה יותר מאנקדוטות המערבות כוחות על - טבעיים, עד כדי ייתור האחרונים בראי הטיעון. יתרה מזאת, הסתירה בין תפיסתן של הנצרות והיהדות ובין המדע בתחומים מסוימים (בעיקר בריאת העולם לעומת אבולוציה וגיל היקום) מערערת על תקפותן של דתות אלה. הטיעון המטריאליסטי: דתות רבות ... ושהאני האמיתי שלנו הוא באופן כזה או אחר רוחני ולא חומרי. בניגוד לטענות הללו, טוענים מצדדי הטיעון המטריאליסטי שהידע המדעי שנצבר בתחום מדעי החיים והחברה מעיד שהחיים הם תופעה טבעית, שמה שעושה אותנו אנושיים הוא חומרי, וכי מקור ההתנהגות הוא מוחנו - ... על האמונה, לדעת הטוענים כך, אמונה בקיום האלוהים ובאמיתותן של דוקטרינות דתיות - אינה מבוססת על היגיון, הוכחות או מדע. במקום זאת מצפים מאנשים פשוט להאמין אמונה עיוורת, דבר שלא מצפים מהם בכל עניין ונושא אחר. יתרה מזאת, עוד ... להוכיח השגחה זו באופן אמפירי? האם כדאי להסביר תופעות פיזיקליות וביולוגיות בעולמנו כנובעות ממעשי האל, או להעדיף את התפיסה המדעית, לפיה ניתן להסביר תופעות אלה ללא קיומו של אלוהים? תשובה לאחרונה בשאלות אלה נתן האסטרונום פייר סימון לפלס כאשר ... זאת, אלא הבעתי זאת בבהירות. אם יש בי משהו שניתן לכנותו דתי, זוהי ההערצה בלתי מוגבלת למבנה העולם ככל שהמדע שלנו יכול לגלותו. (מתוך אלברט איינשטיין, הצד האנושי) ספרות אליסטר מקגרת (Alister McGrath), איש דת אנגליקני ופרופסור לתאולוגיה כתב ... בורא וגם לא פוגעת בראיות לקיומו. האינקוויזציה החדשה מאת רוברט אנטון וילסון, המבקר את גישתם השלילית של חלק מאנשי המדע כלפי האמונה באלוהים ובדת, הספר אם יש אלוהים, מדוע יש אתאיסטים? מאת התאולוג רוברט ספרול, וכן אמונתו של חסר ... אמונתו הנוצרית. עם זאת, דוקינס אמר שישנו הבדל בין דוגמטיות שמבוססת על אמונה מסוג דתי לבין אמונה שבסיסה ראיות מדעיות, והוא שאדם דתי לא ישנה את דעתו גם אם ייחשף לראיות הסותרות אותה באופן מוחלט, בעוד שהחושב באופן מדעי כן ישנה את דעתו. הסבר פסיכולוגי זה מצד דוקינס הוא אמנם כללי, אך הוא מתיימר לנגוע ספציפית במחלוקת תאיזם ...

... המאה ה - 17 ובמהלך המאה ה - 18 הוא צבר פופולריות באמריקה כתנועה מודרנית המכירה בלגיטימיות של המתודולוגיה המדעית הפיזיקאליסטית ומושפעת מהצלחותיה. כאסכולה קלאסית רעיונותיו של הפילוסוף הסיני קונפוציוס, נקשרו בצמיחת הדאיזם באירופה הקלאסית. - דאיזם הדאיזם הקלאסי ... לאירופה על ידי מסדר הישועים והניסיונות לשבצם במוסר הנוצרי תרם לפתיחות לדאיזם שבכל מקרה התפשט בקרב יודעי דבר. קדמה מדעית (בעיקר בדיסציפלינות של מדעי הטבע המדויקים), כמו למשל, תרומותיהן המדעיות של קופרניקוס, קפלר, וגלילאו, והוהמכניקה הניוטונית, לפיה הטבע, לפחות ברמת הכלל, הוא דטרמינאלי, ומתנהג באופן התואם תחזיות מתמטיות בכפוף לחוקים טבעיים, היה חלק חשוב בהתפתחות הרעיון המרכזי של התנועה. אקסיומות הדאיזם גובשו בעיקר בעת המהפכה המדעית באירופה של המאה ה - 17, ונעשו פופולריות עם ניצני החילון וההארה האנושית בפתח המאה ה - 18. הדאיזם נפל בין הפטיש לסדן במאבק בין דוגמטיות דתית לספקנות המדעית שהתהוותה דאז. על - אף שהדאיסטים דחו את הפן האדאיסטי של האתאיזם הם כונו אתיאיסטים, על ידי המחנה התאיסטי ... בלגיטימיות של חשיבה טרנסצנדנטאלית - מטאפיזית, והסקה על גורמים כאלה רק בעזרת ניסיון פילוסופי הגיוני אשר לעתים נעזר בידע מדעי. (הגישה הנייטיביסטית ננטשה למען גישת הניסיון הפילוסופי כפי הנזכר לעיל). הומניזם וחשיבה מדעית. ההיסטוריון פיטר גיי נתן דעתו על מאפייני התנועה: כל הדאיסטים (הקלאסיים) פעלו למעשה כביקורתיים וקונסטרוקטיביסטיים. הם חיפשו להרוס כדי ... דאיסטיים. הדאיזם כיום הדאיזם העכשווי (המודרני) מתיימר לאחד הדאיזם של הרנסאנס עם מוסכמות נוכחיות של הפילוסופיה המערבית, ומצבור הידע המדעי באופן הרמוני. ניסיון זה הביא להיווצרותה של קשת העמדות והאמונות הרחבה, תחת הסיווג הדאיסטי. ולכך שלרבים מאינדיבידואלים אלה מגוון ... גם כזו שכלל אינה עולה בקנה אחד עם התפיסה הדתית (אברהמית או אחרת), ותמיד לא כזאת שמתנגשת עם ידע מדעי קונקרטי או הניסיון האנושי בכלל. בעוד שחלק מהדאיסטים עשויים לטעון שאין בכלל שכר ועונש (או שהעיסוק בו אינו מניב ... שמכונה דאיזם רוחני מהווה סטייה משמעותית מההשקפה הכללית חסרת הדת בכלל, והאנטי - תאיסטי בפרט, המגנה בפיקנטיות כל פסבדו מדע ונטיות אסוטריות. פצלים מן הדאיזם העכשווי הדאיזם שימש כמצע להשקפות שונות, ונעשו נסיונות לשלבו במספר מסגרות שסטו ממנו, האבות ... בניסיון לתאר את הגישור הפוטנציאלי כביכול בין הדאיזם לתפיסות אחרות, בין היתר, דובר גם על פולידאיזם, דאיזם תהליכי, דאיזם מדעי, ודאיזם הומאני. דאיזם וקונספירציה הצגת אלוהים כמתכנן האחראי לאפיון לכאורה הצפוי ביקום קשרה את הדאיסטים הקלאסיים עם ארגון הבונים ... להפרידם מהאורתודוקסיה אך רצו להאמין שהמדרון עליו דרכו לא היה חלקלק מספיק כדי להובילם לאתאיזם. בספרו דילוזיית האלוהים טוען המדען, והאתיאיסט - אגנוסטיקן ריצרד דוקינס: האל הדאיסטי, שלעתים נקשר עם האבות המייסדים, הוא בהחלט שיפור מהמפלצת של הברית הישנה. ... את פתגמו המפורסם של לפלס בהקשר זה. לעומת זאת, בדיון מאוחר יותר עם המתמטיקאי הנוצרי גון לנוקס, כנשאל האם המדע קבר את אלוהים? השיב דוקינס שתלוי על איזה אלוהים מדובר, ובחלק מתשובתו, שדנה בין היתר בפנתאיזם הפואטי של איינשטיין, ...

שחזור גלגולים - התחברות מחדש קבלה ומדע - מה בין רוח, חומר ומדע? מה בין התחברות מחדש The Reconnection -, שחזורי גלגולים וקבלה? במסעותיי הרוחניים כמדיום ומתקשרת עי עולמות מעלה, חווייתי חוויות ... - הפלנטה והיקום הם חיבורים אל האינטליגנציה הגבוהה של היקום או לאינטליגנציה האלוהית בכבודה ובעצמה, וכאן ישנה הבהרה וחיבור מדעי פיזי לעולם הרוח ותורת הנסתר. והכל כתוב וגלוי לפניי, וכעת לפניכם חומר - מדע - שחזורי גלגולים כולם מדברים על מעברי מימדים, מימד שלישי רביעי וחמישי ובוודאי ישנם עוד מימדים נסתרים. לשמחתנו המדע כבר הוכיח את קיומו של המימד השלישי והרביעי וכעת מקבל בהוכחות ובהסברים את המימד החמישי. מימד המאפשר לנו נגישות ... מחברת ביניהם. בהתחברות מחדש נערך תהליך מדויק המחבר נקודות, עצבים מהאדם לפלנטה ולאלוהות. הספר מפתחות חנוך - נכתב עי המדען דר ג. גיימס הורטק המשולש - צורתו הגיאומטרית היא הבסיס הביופיזי שיוצרת איזון במערכת הלב הגוף הפיזי נתמך על ... המתבטא כיציר אנוש במציאות. האם זה לא מרגש לחוות בפעם הראשונה כיצד רוח - קבלה, חומר - שחזורי גלגולים ומדע - התחברות מחדש - רפואה מוצאים דרך לתקשר, להעצים ולהסביר את מהותנו הקיומית. כל אלה נתמכים על ידי הבריאה, ...

... שם משהו מציאותי? לפי גישה זו ייתכן כי היקום כולו מתקיים בנפש האדם בלבד ואין לו קיום אובייקטיבי. הנשמה במדע הנשמה אינה ניתנת לאישור או להוכחה מדעיים, שכן הנחת קיומה של הנשמה אינו גורם המנבא את התנהלות העולם, אלא מפרש אותו בלבד. טענות כי נשמה מסוגלת להשפיע באופן ישיר על העולם החומרי, בלא שימוש בתיווך של גוף האדם, לא הוכחו מבחינה מדעית. מסיבה זו, המדע מתייחס לנשמה כאל משהו שקיומו לא הוכח ואינו נחוץ להסברת החיים או החשיבה. הנחת העבודה של המדען היא שאין נשמה, לא מתוך ידיעה שהיא אינה קיימת, אלא מתוך תפיסה שמחקר מדעי אינו יכול להתחשב בישויות שאינן ניתנות לבחינה באמצעים אמפיריים (ניסויים). מסיבה זו, אין משמעות למושג נשמה במחקר המדעי, וכל התאוריות בעניין (כולל זו המטריאליסטית) אינן מדעיות אלא פילוסופיות. המחקר המדעי בוחן את הקורלציה (מתאם) בין תחושותיו ומחשבותיו של אדם לבין תופעות פיזיקליות וכימיות שנובעות מפעילות תאי העצב במוח ומהקשרים ... מתופעות בחלקי הגוף האחרים. ההנחה כי יש נשמה המתווכת בין התופעות הפיזיקליות והכימיות למחשבות ולתחושות היא חסרת משמעות מבחינה מדעית, כיוון שאינה ניתנת להוכחה בפרוצדורה מדעית. פוריותו של המחקר המדעי בשיטה זו ניכרת, למשל, בהתקדמות הטיפול במחלות המשפיעות על מצב הרוח וההתנהגות (מחלות נפש). כל עוד שררה ההנחה שמחלות ... הדיון בנשמה כישות עצמאית, או ככזו שיכולה להתקיים במנותק מהמוח או אחרי הפסקת פעילותו והריסת רקמותיו, אינו נעשה במישור המדעי, אלא במישור הפילוסופי והדתי, וכאן נכנסת לתמונה אמונתו של האדם. סוגיית הטיפול במושג הנשמה בפילוסופיה ובמדע נידונה בהרחבה במסגרת מה שמכונה: הבעיה הפסיכופיזית. ביטויים אין לו גרוש על הנשמה - כינוי לאדם ללא אמצעים כלכליים. ...

פסיכולוגיה - מבוא פסיכולוגיה היא תחום במדעי החברה העוסק בחקר הנפש, התפיסה וההתנהגות, ומטרתו לחקור את, ולטפל (בטכניקות פסיכולוגיות שונות) בהתנהגויות האדם ובעלי החיים. מקור השם ביוונית: פסיכה - נפש, ולוגוס - תורה. העוסק בפסיכולוגיה, הוא בדרך כלל פסיכולוג. תחומי הפסיכולוגיה הנחת היסוד של מדע הפסיכולוגיה היא שישנה חוקיות בהתנהגות האדם, וכי עליה לתעד ולמדוד חוקיות זו. הפסיכולוגיה גורסת שהתנהגות אינה מתרחשת באופן מקרי, ... - עוסקת בקשר בין תהליכים מנטליים שונים למבנה המוח ולהשפעות הכימיות על תפקודו, דבר הנעשה בעיקר על ידי בחינה מדעית של פגיעות ראש מסוגים שונים. פסיכופיזיקה - עוסק ביחס ובקשר שבין הגירויים הפיזיים האובייקטיביים להם נחשף האדם, ובין התחושות ... באנשים שנפגעו ממחלות או תאונות, עיבוד אבל וטראומות אחרות. פסיכולוגיה מחקרית - עוסקת בתהליכים הקושרים תהליכים נפשיים לתהליכים ביולוגיים (מדעי המוח), תהליכים חברתיים (פסיכולוגיה חברתית) ואחרים. אסכולות פסיכואנליזה - אסכולה תאורטית וטיפולית חשובה מיסודו של זיגמונד פרויד, שתחום העניין ... מיתוסים וארכיטיפים ותת מודע קולקטיבי. פסיכולוגיה התנהגותית (ביהביוריזם) - אסכולה העוסקת בתחומים שונים של התנהגות האדם מתוך הסתמכות על מדע ניתוח התנהגות. עוסקת גם בתחומים של ההתנהגויות על בסיס התניה רספונדנטית (רפלקסים, רגשות ותחושות) ובעיקר בהתנהגות אופרנטית - כל ... מעבדה לחקר התנהגות, וחידש את מתודת המחקר אינטרוספקציה, התבוננות עצמית. בכך שינה את התפישה כלפי הפסיכולוגיה מתחום פילוסופי, לתחום מדעי לכל דבר. הוא גם עסק בפסיכולוגיה חברתית ותרבותית ובחקר הפסיכולוגיה של השפה, וקדם בכך בחצי מאה לתורותיו של נועם ... על ידי הממסד האקדמי בתחום הפסיכולוגי, וברבים ממוסדות המחקר הייתה התעלמות גורפת מתפיסותיו. שיטותיו של פרויד לא היו כרוכות במדע אמפירי הכולל תצפיות וניסויים, ולא היו ניתנות לאישוש או הפרכה, ועם זאת תגליותיו בעניינים רבים בפסיכולוגיה נחשבות לחדשניות ומשמעותיות, ... כריאקציה לגישות הפרוידיאניות, שהדגישו תהליכים תת - הכרתיים ונראו כספקולציות פילוסופיות שכמעט לא ניתן היה להעמידן במבחן אמפירי, ולפיכך מדעיותן הייתה מוטלת בספק. הביהביוריסטים, לעומת זאת, שאפו להפוך את הפסיכולוגיה למדע מדויק, אשר ניתן לבחון אותו במעבדה באופן אובייקטיבי, לכמת את נתוניו במדדים מדויקים, ולתאר באמצעותו בצורה ישירה את פניו ... כלומר, ההתנהגות הגלויה, השינויים החלים בה ואופן למידתה. הפסיכולוגים הביהביוריסטיים החשובים ביותר היו גון ווטסון ואחריו פרדריק סקינר. במקביל, מדע ניתוח ההתנהגות שהתפתח בעקבות מחקריו של פבלוב בתחום התנהגות רספונדנטית (רפלקסיבית ביסודה) ושל סקינר בתחום התנהגות אופרנטית, פתחו תחום ... מהם. ידע זה איפשר מעבר מניתוח התנהגות ניסויי (מעבדתי) לניתוח התנהגות יישומי. בהדרגה ניתן היה לראות את כוחו של מדע זה ביישומים הנרחבים שהתפתחו בתחום ההוראה והחינוך. עניין זה התבטא במיוחד בטיפול באתגרים הקשים של שינוי התנהגות. הגישה ההתנהגותית ... פסיכולוגי בגישות שונות על פי האסכולות שהתפתחו במאה ה - 20, ותוך מחקר, דיון ופיתוח אסכולות אלו. שיטות מחקר מחקר מדעי בפסיכולוגיה נעשה כמו בתחומים אחרים של המדע. ראשית יש ליצור היפותזה מדעית בתחום, שגם צריכה להסביר את כל הממצאים שהתקבלו בעבר על ידי התאוריות הקודמות. לאחר מכן יש להוכיח את תקפות ההיפותזה בעיקר באמצעות ניסוי ותצפית מדעית, אשר לכל אחד יתרונות וחסרונות לעומת השני. יתרון הניסוי הוא האפשרות לברר קשר סיבה ומסובב בין הגורמים במערכת הנחקרת. יתרון התצפית הוא ההתנהלות החופשית של הטבע, ללא המעורבות המלאכותית של המדען שעלולה לגרום להטית התוצאות. דרכים נוספות לבחינת התאוריה הם מילוי שאלונים וראיונות, סיפור חיים של האדם ואף סקירה ספרותית. ... נעשו ניסויים הגורמים כאב וסבל לבעלי חיים, במידה כזו ואחרת. ביקורת מבקרי התחום טוענים לעתים קרובות כי הפסיכולוגיה היא מדע מעורפל. במאמר ביקורת של הפילוסוף תומאס קון מ - 1962 נטען כי הפסיכולוגיה באופן כללי אינה מבוססת על פרדיגמה הדומה לתחומי מדע כדוגמת כימיה ופיזיקה, אלא כי פסיכולוגים, בדומה לפילוסופים, עוסקים בנושא בדרכים מגוונות ללא תאוריה המקיפה את כולם. מבקרים רבים טוענים כי לא פעם הפסיכולוגיה היא בעלת אופי לא מדעי, בין השאר משום שמספר תחומים בה מבוססים על שיטות מחקר כמו סקרים ושאלונים, מהם ניתן להסיק בעיקר על מתאמים, ... בטיפול באנשים, אינן מבוססות על מחקרים אמפיריים מספקים המוכיחים את יעילותן. חוקרים טוענים כי פסיכולוגים רבים לא מקבלים הכשרה מדעית מספקת.

... שלמות שואפת לאינסוף - חלק 3 פילוסופיה - אי שלמות שואפת לאינסוף - חלק 2. הגורם האנושי למרות שהחוק המדעי חושף סדר והיגיון עמוקים בעולם, התהליך המוביל לגילויים לא חייב להיות מסודר או הגיוני בעצמו. כשסוקרטס מסביר לנו ברצינות ... הישיר שעשו בין העדפותיהם המיניות לבין פועלם. כדאי, אם כן, לומר כמה מלים על המקורות הנפשיים המזינים את הדחף המדעי. יש אנשים שהעיסוק במדע עושה אותם צנועים, פשוטים וטובי - לב. המגע עם חידות הבריאה מכניס באדם פרופורציות ומקטין את משקלם של ענייני ... - יום. כך היה עם נפילים כמו דארווין, פרדיי ואיינשטיין. גם לי היה מזל, כפי שאספר בהמשך, להכיר כמה מדענים דגולים, וכשאני חושב על כך אני מתפלא עד כמה מצטיינים האנשים האלה גם בגדולתם האנושית. ויש, למרבה הצער, גם ... הנשק הכימי ואפילו בבוקר שאחרי התאבדות אשתו, שלא יכלה לחיות עם מעשיו, יצא לחזית לספור הרוגים. למרבה הביזיון, מרכזים מדעיים על שם הפושע הזה קיימים באוניברסיטאות ישראליות. ספרו של פול גונסון אינטלקטואלים12 מראה כי כמה מגדולי ההוגים של תרבות ... דוחה יותר. ובכל זאת, גם הצדדים הלא - יפים של נפש האדם - התחרותיות, הקנאה וכדומה - שותפים ביצירה המדעית. לא אחר מאשר אריסטו העיר כי בגאונות יש קורטוב של שיגעון. בנושא זה תרם פופר עוד תרומה חשובה כשביטל את הדרישה להצדיק השערה מדעית. כשמישהו מעלה השערה הניתנת להפרכה, אמר פופר, זה לגמרי לא משנה אם סיבותיה הן רציונאליות. דוגמה טובה לטענת פופר ... (אספירין), אחת התרופות המוצלחות ביותר בתולדות הרפואה. מסיבה זו אין לדעתי סתירה בין הדרך בה ראה פופר את התקדמות המדע - הפרכות מובילות להחלפת תיאוריה אחת בתיאוריה טובה יותר - לבין הניתוח שעשה היסטוריון המדע היהודי - אמריקני תומס קון (1922 - 1996) להופעת המהפכות המדעיות. קון טען כי כשמתגלות עובדות הסותרות תיאוריה, קורה בדיוק מה שכולם קיוו שאינו קורה במדע: התיאוריה מתקנת את העובדות כדי להגן על עצמה. התיאוריה, אמר קון, קיימת בתוך פרדיגמה - מושג קצת מעורפל המאפיין את מכלול העמדות, התפיסות והשיטות המגדירים מדע בתקופה כלשהי. לפרדיגמות יש כוח גדול מכפי ששיערנו, והן מסוגלות לגרום לנו לראות דברים בצורה אחרת או אפילו לא ... הרבה ביקורת. אבל אם נתעלם מהטענה האחרונה, נוכל ללמוד גם מקון וגם מפופר: הראשון הוא יותר היסטוריון וסוציולוג של המדע המראה איך המדע מתקדם במציאות, בעוד שהשני הוא פילוסוף של המדע המראה איך המדע צריך להתקדם. קון מראה את חשיבותו של הגורם האנושי - השמרנות וההתחפרות בעמדות מוכרות - בעוד פופר מראה איך ... הבאים נפגוש טיפוסים שונים ומשונים שפעלו ממניעים דתיים, מרדיפת כבוד או אפילו מתאוות פחות מכובדות, ודווקא הם הזרימו אל המדע רעיונות שהפרו אותו. כמו שהאבולוציה חייבת את הצלחתה לאינספור תקלות במנגנון התורשתי, כך גם היצירתיות זקוקה לאספקה מתמדת של ... מה היינו עושים בלעדיכם! הנון - שלאנטיות הזאת, על - פי בכלר, 9 היא חלק בלתי - נפרד מהמתודה המדעית: המדען מוכן להניח הנחות ללא הוכחה מספקת ולהתקדם אתן, במקום שבו היה הלוגיקן הקפדן נשאר תקוע. בכלר מתמצת את הגישה ... יותר אינווריאנטי (בלתי משתנה) מקודמו, בכך שאינו תלוי במיקומו של הצופה ביחס לשולחן. אבל לא לעולם חוסן: כשיצאו שני המדענים הדגולים, מצוידים במצפנים, לסיבוב הרצאות בעולם להרצות על חידושם, ויגיעו במקרה לאולם הרצאות המצוי באי אלף רינגנס (Ellef Ringnes) ... ואפילו על נוגה, למקרה שיתחשק לשניים לנסוע ולהרצות גם שם על התנהגות המצפנים. לפנינו אם כן שני סוגי טענות מדעיות. חוק טבע הוא כלל האומר בהינתן גורם A תהיה התוצאה B. עיקרון הוא כלל מסוג גבוה יותר האומר בהינתן ... אותם גורמים יופיעו תמיד אותן תוצאות. עיקרון ספקולטיבי יותר הוא עיקרון השפע שהוזכר לעיל. גם המאפיינים האסתטיים של התיאוריה המדעית המעסיקים אותנו בספר זה - פשטות, אחדות, ואפילו היופי עצמו - יש להם מעמד של עקרונות. כמובן, העיקרון, כמו ...

... לאינסוף - חלק 1. שעשועים כבדי - ראש ראינו ששיטת ההוכחה שהנהיג אוקלידס במתמטיקה היא תובענית הרבה יותר מההוכחה המדעית באמצעות ניסוי: שום מתמטיקאי לא יעיז להוכיח טענה כלשהי על סמך בדיקת מיליון דוגמאות, כי כבר קרה שרק המקרה ... בואו ניתן דעתנו על שני מומים המתגלים בשתי הגברות האלה אחרי בדיקה יותר פולשנית. שתיהן מתחרות על כתר מלכת המדעים. הפיזיקה תובעת אותו בנימוק שהיא עוסקת במרכיבים הבסיסיים ביותר של המציאות כמו חומר, אנרגיה, מרחב וזמן, ולכן כל שאר המדעים, העוסקים בתופעות מורכבות יותר, הם ענפי - משנה שלה. המתמטיקה, מצד שני, טוענת שאינה מוגבלת רק למציאות הידועה לנו. ... ביותר, תוכל המתמטיקה לתאר אותם, ולכן היא יסודית יותר מהפיזיקה. בואו נראה מה נוכל ללמוד מוויכוח זה. הפיזיקה היא מדע ניסיוני, כלומר היא לומדת על המציאות עי הניסוי והתצפית. שיטות אלה מושתתות על עיקרון הסיבתיות: אם סיבה א גרמה ... רק בראש שלנו ואנחנו מלבישים אותו על מציאות שאיננו יודעים מה היא. המתמטיקאים אהבו לנפנף בנקודת העיוורון הזאת של המדע הניסיוני עד שאחד משלהם עשה להם תעלול וערער את הבסיס המקביל של המקצוע שלהם. המדע, כפי שראינו, משתמש באינדוקציה, הסקה ממקרה פרטי על הכלל. המתמטיקה, לעומת זאת, משתמשת בדדוקציה, כלומר הנחת עיקרון ראשוני שממנו נגזרות מסקנות ספציפיות יותר. כמובן, העיקרון הראשוני הזה אינו נובע מהניסיון, כי זה תחומו של המדע. לכן, כל מערכת של הנחות - יסוד היא חוקית בעיני המתמטיקאי כל עוד היא עקבית, כלומר, לא ניתן לגזור ... הצרוף והמושלם שלה, תצטרך לחיות עם העובדה שייתכנו בתוך עולמה דברים אמיתיים שלא יהיה בכוחה להוכיחם. באופן דומה התמודדו מדעי הטבע עם הערעור על האינדוקציה. לעזרתם בא פילוסוף יהודי - אוסטרי, קארל פופר42 (1902 - 1994), שהצליח לעקוף את ... על הניסוי כדי להפריך את האינדוקציה שעשיתי קודם! מהתובנה הזאת הוציא פופר את התרומה החשובה ביותר שנתנה הפילוסופיה המודרנית למדע: קריטריון התיחום בין מדע למדע - מדומה. באותם ימים שלטו במדע הפוזיטיביסטים, אנשים חכמים וקפדנים מאוד שטענו שצריך לסלק מהמדע כל זכר למטפיזיקה, כלומר לטענות שלא ניתן להוכיחן בשום ניסיון, כמו טענות האפלטוניסטים. הם עשו עבודה חשובה בסילוק דברים מיותרים, אבל לקחו את תער אוקאם (ר 3. 1) לקיצוניות שהחניקה את החשיבה המדעית: אפילו אטומים נחשבו בעיניהם משהו כמו מלאכים, שלעולם לא ניתן יהיה להוכיח את קיומם. אמרו הפוזיטיביסטים: תיאוריה היא מדעית רק אם ניתן להוכיח אותה. כלומר, היא צריכה לנבא משהו, ואם הניבוי מתאמת, היא מדעית. פופר, שהיה אז בחור צעיר מאוד, הזמין את עצמו יום אחד לפגישה של הפוזיטיביסטים (שנקראו החוג הווינאי) ואמר: בדיוק ההפך! תיאוריה היא מדעית אם ניתן, בעיקרון, להפריכה. זה נשמע קצת מוזר, כי תיאוריה שהופרכה היא לא נכונה. נכון, אמר פופר, היא לא נכונה, אבל היא מדעית. כשתיאוריה מראה לנו שמשהו אינו נכון - במקרה זה: התיאוריה המסכנה עצמה - היא מקדמת את ידיעתנו בצעד חשוב ... התיאוריה ניתנת להפרכה, ובמקרה גם לא הופרכה, נשמח יותר). קל עכשיו להבין מהיכן הכוח העצום של תיאוריות פסאודו - מדעיות בעיני מאמיניהן: הן בנויות מראש כך שכל מה שיקרה רק יאשש אותן (חשבו על ניבויים אסטרולוגיים כמו: מישהו שלא ... שהיו לפני אלפי שנים, אבל בדיוק מסיבה זו הן חסרות ערך: הן אינן מסתכנות בשום ניבוי של ממש. האמת המדעית בנויה מאינדוקציות שעל - פי יום אין ביטחון שלא יופרכו יום אחד, אבל מהפרכה להפרכה המדע מתקדם. אגב, כדאי להנחיל את העיקרון של פופר לאנשים בגיל צעיר ולהתרגל ליישם אותו לא רק במדע אלא גם בהשקפות הפוליטיות, בחיים האישיים וכדומה. כל מי שיש לו דעה נחרצת בנושא כלשהו, כדאי לו מדי פעם ... רוחנית. הנה שוב מה שמבדיל פילוסופיה אמיתית מלהטוטי מילים: הערעור של יום על הסיבתיות הניב הבחנה שתרמה הרבה להתפתחות המדע. פילוסופיה - אי שלמות שואפת לאינסוף - חלק 3.