... על שינוי. בין אם זה השגת מטרה בעתיד הרחוק, יצירת חוויה כל שהיא בהווה, או השגת תחושת רגיעה. מחקרים מדעיים מוכיחים כי המוח האנושי אינו מבדיל בין מציאות לדמיון בכל הקשור להשפעות הנוירולוגיות עליו, ולכן מפעיל את אותם אזורים ...

... שלמות שואפת לאינסוף - חלק 3 פילוסופיה - אי שלמות שואפת לאינסוף - חלק 2. הגורם האנושי למרות שהחוק המדעי חושף סדר והיגיון עמוקים בעולם, התהליך המוביל לגילויים לא חייב להיות מסודר או הגיוני בעצמו. כשסוקרטס מסביר לנו ברצינות ... הישיר שעשו בין העדפותיהם המיניות לבין פועלם. כדאי, אם כן, לומר כמה מלים על המקורות הנפשיים המזינים את הדחף המדעי. יש אנשים שהעיסוק במדע עושה אותם צנועים, פשוטים וטובי - לב. המגע עם חידות הבריאה מכניס באדם פרופורציות ומקטין את משקלם של ענייני ... - יום. כך היה עם נפילים כמו דארווין, פרדיי ואיינשטיין. גם לי היה מזל, כפי שאספר בהמשך, להכיר כמה מדענים דגולים, וכשאני חושב על כך אני מתפלא עד כמה מצטיינים האנשים האלה גם בגדולתם האנושית. ויש, למרבה הצער, גם ... הנשק הכימי ואפילו בבוקר שאחרי התאבדות אשתו, שלא יכלה לחיות עם מעשיו, יצא לחזית לספור הרוגים. למרבה הביזיון, מרכזים מדעיים על שם הפושע הזה קיימים באוניברסיטאות ישראליות. ספרו של פול גונסון אינטלקטואלים12 מראה כי כמה מגדולי ההוגים של תרבות ... דוחה יותר. ובכל זאת, גם הצדדים הלא - יפים של נפש האדם - התחרותיות, הקנאה וכדומה - שותפים ביצירה המדעית. לא אחר מאשר אריסטו העיר כי בגאונות יש קורטוב של שיגעון. בנושא זה תרם פופר עוד תרומה חשובה כשביטל את הדרישה להצדיק השערה מדעית. כשמישהו מעלה השערה הניתנת להפרכה, אמר פופר, זה לגמרי לא משנה אם סיבותיה הן רציונאליות. דוגמה טובה לטענת פופר ... (אספירין), אחת התרופות המוצלחות ביותר בתולדות הרפואה. מסיבה זו אין לדעתי סתירה בין הדרך בה ראה פופר את התקדמות המדע - הפרכות מובילות להחלפת תיאוריה אחת בתיאוריה טובה יותר - לבין הניתוח שעשה היסטוריון המדע היהודי - אמריקני תומס קון (1922 - 1996) להופעת המהפכות המדעיות. קון טען כי כשמתגלות עובדות הסותרות תיאוריה, קורה בדיוק מה שכולם קיוו שאינו קורה במדע: התיאוריה מתקנת את העובדות כדי להגן על עצמה. התיאוריה, אמר קון, קיימת בתוך פרדיגמה - מושג קצת מעורפל המאפיין את מכלול העמדות, התפיסות והשיטות המגדירים מדע בתקופה כלשהי. לפרדיגמות יש כוח גדול מכפי ששיערנו, והן מסוגלות לגרום לנו לראות דברים בצורה אחרת או אפילו לא ... הרבה ביקורת. אבל אם נתעלם מהטענה האחרונה, נוכל ללמוד גם מקון וגם מפופר: הראשון הוא יותר היסטוריון וסוציולוג של המדע המראה איך המדע מתקדם במציאות, בעוד שהשני הוא פילוסוף של המדע המראה איך המדע צריך להתקדם. קון מראה את חשיבותו של הגורם האנושי - השמרנות וההתחפרות בעמדות מוכרות - בעוד פופר מראה איך ... הבאים נפגוש טיפוסים שונים ומשונים שפעלו ממניעים דתיים, מרדיפת כבוד או אפילו מתאוות פחות מכובדות, ודווקא הם הזרימו אל המדע רעיונות שהפרו אותו. כמו שהאבולוציה חייבת את הצלחתה לאינספור תקלות במנגנון התורשתי, כך גם היצירתיות זקוקה לאספקה מתמדת של ... מה היינו עושים בלעדיכם! הנון - שלאנטיות הזאת, על - פי בכלר, 9 היא חלק בלתי - נפרד מהמתודה המדעית: המדען מוכן להניח הנחות ללא הוכחה מספקת ולהתקדם אתן, במקום שבו היה הלוגיקן הקפדן נשאר תקוע. בכלר מתמצת את הגישה ... יותר אינווריאנטי (בלתי משתנה) מקודמו, בכך שאינו תלוי במיקומו של הצופה ביחס לשולחן. אבל לא לעולם חוסן: כשיצאו שני המדענים הדגולים, מצוידים במצפנים, לסיבוב הרצאות בעולם להרצות על חידושם, ויגיעו במקרה לאולם הרצאות המצוי באי אלף רינגנס (Ellef Ringnes) ... ואפילו על נוגה, למקרה שיתחשק לשניים לנסוע ולהרצות גם שם על התנהגות המצפנים. לפנינו אם כן שני סוגי טענות מדעיות. חוק טבע הוא כלל האומר בהינתן גורם A תהיה התוצאה B. עיקרון הוא כלל מסוג גבוה יותר האומר בהינתן ... אותם גורמים יופיעו תמיד אותן תוצאות. עיקרון ספקולטיבי יותר הוא עיקרון השפע שהוזכר לעיל. גם המאפיינים האסתטיים של התיאוריה המדעית המעסיקים אותנו בספר זה - פשטות, אחדות, ואפילו היופי עצמו - יש להם מעמד של עקרונות. כמובן, העיקרון, כמו ...

... כדי לספר לי איך הניסוי של הפמיניזם נכשל - בפינלנד. שם כידוע הושג השיוויון, לדבריו. הוא הביא בפני נתונים מדעיים לכאורה שנשים פיניות מעדיפות להכיר גבר לא פיני כי הגברים הפיניים הם לא גברים... הוא סיכם ואמר שמאחר ומוטיב ...

... ועובר עצמו שלבים ומעברים רבים היה בעבר וממשיך להיות נושא לעניין ולמחקר אצל אנשי רוח, מיסטיקנים, משוררים וכמובן אנשי המדע ברחבי העולם.. רישומים עתיקים של הינדים תושבי הודו מצביעים על 4 שלבים = מעברים נפרדים וברורים בחיי האדם. שקספיר ...

... טענה חשובה בעד הריאליזם המתמטי, שנוסחה בידי ו. ו. קוויין והילרי פטנאם, היא טענת ההכרחיות: המתמטיקה הכרחית עבור כל המדעים האמפיריים, ואם רוצים להאמין בתופעות המתוארות על ידי כל המדעים, יש להאמין גם במציאות של הישויות הנצרכות עבור התיאור הזה. בהתאם לפילוסופיה הכללית של קוויין ופטנאם, טענה זו היא ... כלשהו שבו חוקי המשחק הם אכן אמיתיים. שיטה זו מאפשרת למתמטיקאי להמשיך בעבודתו, ולהשאיר את הבעיות האלה לפילוסוף או למדען. פורמאליסטים רבים טוענים כי למעשה המערכות האקסיומטיות שאותן יחקרו יהיו אלה שיועילו ביותר למדע או לתחומים מתמטיים אחרים. אחד מהראשונים שהציעו את הפורמליזם היה דוויד הילברט, שמטרתו (תוכנית הילברט) הייתה להביא לאקסיומטיקה שלמה ... חברתית או ריאליזם חברתי: תאוריה זו רואה את המתמטיקה בעיקר כהבניה חברתית, כתוצר של התרבות, שניתן לשינוי ולתיקון. כמו במדעים האחרים, המתמטיקה היא הסכמה בין אנשים, וניתן לשנות אותה אם היא אינה עונה על צורכי הקבוצה. הכיוון של המחקר ... פועלת. ההתחלה של התנועה הייתה במאמר מפורסם של יוגין ויגנר מ - 1960, היעילות הלא - סבירה של המתמטיקה במדעי הטבע, שבו טען כי העובדה שהמתמטיקה ומדעי הטבע כה מתאימים זה לזה לא יכולה להיות מקרית, אך קשה להסביר אותה. האסכולות הקוגניטיביות או החברתיות הן תשובות ... למתמטיקאים. הסוציולוגיה של הידע עסקה בחלק מהביקורת הזו, אך המתמטיקה עצמה הצליחה להתחמק מהמבטים הבוחנים שהם מנת חלקם של מדעים כמו הגנטיקה, הפיזיקה, הכלכלה או הרפואה. פסיכולוגיה אבולוציונית לדוגמה אימצה את הרעיון שהמוח הוא מחשב, במשמעות של מכונת טיורינג. ... שאמורה הייתה להסביר מחשבים, להסבר המוח האנושי? אסתטיקה: יופי מתמטי טענה נוספת היא שאפשר לראות את המתמטיקה באופן צר כמדע המדידה, עם כמות גדולה של קיצורי דרך שנועדו לפשט את החישובים. כמה מהאסכולות ייחסו למתמטיקה יותר חשיבות מאשר המטרה ... - ולפעמים אף חיפשו הדרכה מוסרית, או אסתטיקה של האמת והיופי, בהפשטות של המתמטיקה. יש שרואים זאת כסימפטום של מדענות. רעיונות אלה מציעים כי המתמטיקה תקפה בתחומים רחבים יותר מאשר פיזיקה בלבד, דוגמת מדעי החברה ומדע הביולוגיה. שפה: לבסוף, אף כי מתמטיקאים או פילוסופים רבים יקבלו את האמירה מתמטיקה כשפה, אין הרבה תשומת לב שמופנית ...

פילוסופיה של המדע - מבוא פילוסופיה של המדע הוא ענף בפילוסופיה העוסק ביסודות, הנחות ובמשמעויות הפילוסופיות של המדעים. ענף מגוון זה מתייחס לכל המדעים, מדעי הטבע, כגון פיזיקה וביולוגיה, מדעי החברה, כגון פסיכולוגיה וכלכלה, ומדעי הרוח. יש הרואים בפילוסופיה של המדע אפיסטמולוגיה ואף מטאפיזיקה של המדע הממשי. הפילוסופיה של המדע שואפת לענות ולהסביר שאלות, כגון טבעם של קביעות ומושגים מדעיים, האופן שבו הם נוצרים, כיצד המדע מסביר, חוזה, ומשתמש בטבע באמצעות טכנולוגיה, כיצד אפשר להחליט על הדיוק של מידע, הניסוח והשימוש במתודות מדעיות, אופני החשיבה שבהם משתמשים על מנת להגיע למסקנות, והמשמעויות של המתודות והמודלים המדעיים לחברה ככלל, ולמדעים עצמם. יש הסוברים כי לכל המדעים יש פילוסופיה מסוימת המונחת בבסיסם, גם אם הם יכחישו זאת: אין מדע ללא פילוסופיה, יש רק מדע שהפילוסופיה שלו לא נבחנה כראוי. תוכן עניינים: 1 אמפיריציזם 2 ריאליזם מדעי 3 אינסטרומנטליזם 4 קונסטרוקטיביזם חברתי 5 אנליזה וסינתזה 6 רדוקציוניזם 7 אינדוקציה 8 יכולת הפרכה 9 עקביות 10 תערו של אוקאם 11 תומאס קון 12 ביקורת על הפילוסופיה של המדע 13 תורמים חשובים לפילוסופיה של המדע 14 נושאים בפילוסופיה של המדע אמפיריציזם: מושג חשוב בפילוסופיה של המדע הוא האמפיריציזם, או התלות בראיות. אמפיריציזם הוא הדעה כי הידע מגיע מהחוויות שלנו בעולם. מבחינה זו, קביעות מדעיות מגיעות מנסיוננו ומתצפיותינו. כאשר אנו חוזרים עליו מספיק פעמים, המידע שמגיע מהתצפיות והניסויים שלנו הוא הראיות שלפיהן הקהילה המדעית בונה את התאוריות אשר מנסות להסביר את חוקי העולם. תצפיות מחייבות תפיסה של המציאות, ולכן הן בעצמן פעולות קוגניטיביות. ... בתוך ההבנה שלנו של האופן שבו העולם פועל, כאשר ההבנה שלנו משתנית, גם התצפיות כשלעצמן עשויות להשתנות. כמו כן, המדענים משתמשים במטאפורות יסודיות כדי לבנות את תצפיותיהם למבנה מושגי ברור, על ידי דדוקציה ואינדוקציה, וגם מטאפורות אלה קבועות בתוך הבנתם את העולם. ריאליזם מדעי: ריאליזם מדעי הוא השקפה הגורסת כי היקום מתנהג באמת כפי שהוא מתואר על ידי תאוריות מדעיות. ריאליסטים חושבים כי ישים כמו אלקטרונים או שדות כוח חשמליים באמת קיימים. הריאליזם מניח שקיים עולם בלתי תלוי בנו ... בעולם (הנחות אונטולוגית). עוד מניח הריאליזם שבני אדם יכולים לדעת אם טענות על העולם הן אמיתיות או שקריות, באמצעות מחקר מדעי (הנחה אפיסטמולוגית). לבסוף, לפי הריאליזם, יש לפרש מונחים תאורטיים כגון אלקטרונים ו - דנא המתייחסים לאובייקטים בלתי ניתנים לצפייה כפשוטם, כלומר כמתייחסים ליישים שאכן קיימים בעולם (הנחה סמנטית). ישנן מספר גרסאות של ריאליזם מדעי, השונות זו מזו בהתחייבויותיהן המטאפיזיות. ריאליזם נאיבי מניח שכל הישים המתוארים בתאוריות מדעיות אכן קיימים. גרסאות מתוחכמות יותר של ריאליזם בוחרות להאמין באופן סלקטיבי בקיומם של ישים מסוג מסוים, אך לא באחרים. ריאליזם חלקיקים (אנגלית: entity realism) הוא ההשקפה שחלקיקים בלתי נראים, כגון אלקטרונים ופוטונים, המאכלסים תאוריות מדעיות, אכן קיימים וההוכחה לכך היא שמדענים מצליחים לשלוט בתופעות שהם מזהים עם חלקיקים אלה ולבצע עליהן מניפולציות באופן שיטתי. ריאליזם חלקיקים מזוהה בעיקר עם הפילוסופים ... טיעונים בעד ונגד ריאליזם על גרסאותיו השונות. טיעון מפורסם בעד ריאליזם הוא טיעון הנס, אשר לפיו ההצלחה הכבירה של המדע לתת חיזויים מדויקים היא בבחינת נס, אלמלא היו מניחים שהישים התאורטיים אכן קיימים. טיעון זה מזוהה עם הפילוסוף הילרי ... זה וכיום הוא מחזיק בעמדה של ריאליזם פנימי, שהיא, למרות שמה, עמדה אנטי - ריאליסטית). מנגד, יש הטוענים שהצלחת המדע אינה כה מפתיעה, משום שאמצעי המדידה שבהם משתמשים המדענים כבר כוללים את הנחות היסוד התאורטיות שלה, לכן התוצאות שתתקבלנה בוודאי יהיו בהתאם למה שציפו משום שאין באפשרות המכשירים ... זה מזוהה בימינו עם הפילוסוף לארי לאודן. ישנן מספר אסטרטגיות להתמודד עם טיעון זה. יש המנסים להפריד בין תאוריות מדעיות בשלות לבין תאוריות בלתי בשלות, ולטעון שרק תאוריות מדעיות בלתי בשלות התגלו כשקריות, ואילו תאוריות בשלות היו קרובות לאמת. האתגר, כמובן, הוא להגדיר בשלות של תאוריות באופן נפרד ... והפוכה, חוץ מאשר ב - 5 בינואר 1456, שאז כל התגובות יהיו כפולות. [לצטטה] מובן שיש אינסוף אמירות כאלה, ולחוקים מדעיים לא תהיה כל משמעות אם ניאלץ לבדוק כל אחת ואחת מהן, ולכן נעדיף את החוק הפשוט ביותר. עם זאת, ... תומאס קון היה היסטוריון שהשפיע רבות על ההיסטוריה, הסוציולוגיה והפילוסופיה של המדע. קון דן בספרו המבנה של מהפכות מדעיות בתהליך המדעי המורכב מפרדיגמות מדעיות שמתחלפות ובאות, אשר משפיעות על התפתחות המדע: כל דור של מדענים כפוף לפרדיגמה מסוימת ומתקשה להשתחרר ...

... פיסיקאי ענק, אך תפיסתו הפילוסופית הפכה את השאלה שלך, שהיא אולי הגדולה בשאלות, לשאלה עקרה, כמעט טריוויאלית. לצד גדולתו המדעית, היה בצורת חשיבתו כשל קטלני לפילוסופיה ובעצם גם למדע. אלה דברים חמורים ועליי לנמק אותם. בוהר החזיק במשנה פילוסופית הקרויה קומפלמנטריות, מילה שניתן לתרגם כהשלמתיות. ביסוד ההשקפה הזאת ... יותר של המציאות הם דווקא משלימים זה את זה. זה נשמע מושך ונחמד אבל התוצאות שלו ממש לא מלהיבות. בחשיבה המדעית הרגילה, סתירה פירושה שמשהו לא היה בסדר בהנחות היסוד שהולידו אותה, ולכן הסתירה היא אמו - הורתו של החידוש. ... על - ידו, ולאור התנהגות המין האנושי אבל בוא נעזוב את הסנטימנטים ונסתכל על היקום כולו כמכלול. היקום הזה, שהמדע חוקר ומבהיר לנו יותר ויותר, הוא יקום אדיש לחלוטין, עיור, אכזר אל רוב היצורים החיים ובכללם בני - האדם ... ומזהירות מפני כליה העלולה לבוא על המין האנושי עוד בדור הזה ממש. זה מצער מאוד, פחדני וחסר אחריות, שהקהילה המדעית אינה אומרת בקול רם יותר את מה שחובתה לומר למין האנושי, דהיינו, שהרדיפה הנוכחית אחרי מותרות, רכוש וכוח מדרדרת את עולמנו במהירות שיגעונית אל עברי פי - פחת. לכן אהיה שמח יותר אם מדענים ופילוסופים יניחו מעט לאלוהים ויעסקו ביתר רצינות בשאלת קיומו של האדם.

... מרכזיים מתוך המיסטיקה היהודית, בדרך מובנית ובצורה אינטליגנטית, תוך שימוש מינימלי במונחים סתומים, והתרחקות מתחושת המסתוריות הבלתי נתפשת. החוקר, המדען ובעל המוח הפורה על מנת להבין מהי קבלה ומה אינו קבלה, הבה נשתמש בתיאור הבא: פיסיקאי חוקר, יושב במעבדה ... שהוא רואה. החוקר דייקן ודקדקן מאוד בעבודתו ואפילו מסוגל לשלוף מספר מסקנות מיידיות מהנתונים שבידיו. אבל כאן הוא עוצר. מדען גדול אוסף את תוצאות המחקר שהתקבלו, קורא אותן וחוקר את משמעותן. הוא מתחיל לבנות תמונה כוללת. הוא מנסה לחזות ... על שרשראות ענק, מנהרות אטומיות, גשרי אנרגיה ועשרה מימדים. אדם שלישי, בעל מוח פורה במיוחד אבל ללא כל חוש מדעי, נחשף לתיאוריו של המדען. הדמיון שלו נדלק ובתוך זמן קצר הוא נסחף בדמיונו אחר אנשים, שנעלמו בתוך מנהרות אטומיות ומקורות אנרגיה בלתי מוגבלים, ... מייצג אדם שלומד את ההלכות והסיפורים, כפי שהם, מבין את משמעותם המיידית, אבל אינו משיג את התמונה הרחבה יותר. המדען הגדול מייצג את אנשי הקבלה, שרואים את מכלול הנתונים הנקודתיים ואז מנסים להגיע לתפישה כלשהי של התמונה הגדולה. הם ... להרחבת התודעה, אבל הכל נובע מתוך דמיונם הפרוע ומנותק מן האמת. לסיכום הקבלה יחסית לתורה, היא מה שהפילוסופיה יחסית למדע. כמו המדע - התורה מציגה לנו את הנתונים והעובדות שניתן לראות בבירור ולשקול בצורה רציונאלית. כמו הפילוסופיה - הקבלה מציגה את ...

... אנשים משתמשים במקום או בשילוב עם רפואה קונבנציונלית. הבסיס בתאורטי והפרקטי של טיפולים אלו שונה מזה של השיטות הרפואיות המדעיות - כולם אינם נתמכים בהוכחות מדעיות מבוססות וחלקם עומדים בסתירה עם הידע המדעי. רפואה משלימה: שם נוסף לרפואה האלטרנטיבית. שם זה מייצג, לדעת תומכיה, את יכולתה של הרפואה האלטרנטיבית להשלים את החלקים ... מרבית שיטות הרפואה האלטרנטיבית אינן עומדות בקריטריונים של הרפואה מבוססת - הראיות. סמיות כפולה - שיטה מחמירה לעריכת ניסויים מדעיים, שמטרתה להפחית במידת האפשר את ההטיות הסובייקטיביות המודעות והבלתי מודעות העלולות לנבוע מכך שהמדען והנחקר (במקרה של נחקר אנושי) יודעים את מטרות הניסוי ואת מרכיביו. למרבית השיטות ברפואה האלטרנטיבית לא נמצאו ראיות בשיטה ... אלופתיה: המושג נטבע על ידי סמואל האהנמן. רפואה אלופתית הינו מונח המשמש בדרך כלל בהקשר של ביקורת כלפי הרפואה המדעית. אסקלפיוס: האל היווני של רפואה, טיפל בחולים בעזרת בנותיו, היגניה ופנסאה. אקופונקטורה: אקופונקטורה היא שיטת ריפוי עתיקה שפותחה בסין, ... הפרעות נוירופסיכיאטריות, כולל אפילפסיה והפרעות ריכוז וקשב טיפולים אנרגטיים: הינם טיפולים אלטרנטיביים הטוענים לשימוש בשדות אנרגיה, אין כל הוכחה מדעית לקיומם של שדות אלו, ואין קשר בינם לבין המושג הפיזיקלי אנרגיה. צי גונג רייקי הילינג שיאצו טאט טיפול במגע ... בנוזל המוח והשדרה הנושא בתוכו את אנרגיית החיים. עקרונות שיטה זו עומדים בסתירה לידע בביולוגיה וברפואה, והיא נטולת הוכחות מדעיות.

... להעדיף את האיפוק ממקום של הבנה - למה. הלמה הוא לעולם ענין ערכי. עבודת הדוקטוראט בשפה האנגלית מוצגת בספריית מדעי החברה באוניברסיטת בר - אילן ובספרית מדעי החברה במכללת בית ברל. שלבים הדרגתיים בדרך לתיקון בעקבות בגידה - הצגת תוכנית עבודה כללית כמו כל תוכנית טיפולית ...