... הדתי - חרדי סביב סוגיות משיחיות, גם בחברה החרדית ובעיקר בחבד עצמה. הרבי ראה את התהליכים העולמיים במשקפים שונות. מבחינתו כל ההתקדמות הטכנולוגית, חופש המידע, התפתחות המדע וכולי הם מסימני הגאולה הקרובה. כתוצאה ישירה מתפיסה זו, הקים הרבי את מפעל השליחות הנזכר לעיל. לפי הרבי כדי לזרז את ביאת המשיח, ...

... משהו עוד לפני שהוא מתרחש. פעמים רבות הוא מקדים את זמנו, ומקבל יחס לא הוגן ורק בדיעבד הוא יוערך כראוי. לשואל יש זיקה לטכנולוגיה, למדע ולכל מה שעושים איתו מדיטציה. למשל: טלוויזיה, מחשב, אינטרנט, עיתון, מדע. כל אלו דורשים מאתנו להתנתק מהסביבה ולהתרכז רק בזה. במקומות אלו השואל יהיה ...

... עצמאים, אינטליגנטים וידידותיים, אך לפעמים גם אנוכיים. הם מתאימים להיות משוררים או מדענים. כבשה 1931, 1943, 1955, 1967, 1979, 1991, 2003 כבשים ...

... כוח השכל והחשיבה של האדם המאפשר דמיון יוצר, הוא אחד הכלים העוצמתיים לעבודה על שינוי. בין אם זה השגת מטרה בעתיד הרחוק, יצירת חוויה כל שהיא בהווה, או השגת תחושת רגיעה. מחקרים מדעיים מוכיחים כי המוח האנושי אינו מבדיל בין מציאות לדמיון בכל הקשור להשפעות הנוירולוגיות עליו, ולכן מפעיל את אותם ...

... - אי שלמות שואפת לאינסוף - חלק 3 פילוסופיה - אי שלמות שואפת לאינסוף - חלק 2. הגורם האנושי למרות שהחוק המדעי חושף סדר והיגיון עמוקים בעולם, התהליך המוביל לגילויים לא חייב להיות מסודר או הגיוני בעצמו. כשסוקרטס מסביר לנו ברצינות תהומית בהמשתה איך אהבת נערים יפים ... ברצינות לקישור הישיר שעשו בין העדפותיהם המיניות לבין פועלם. כדאי, אם כן, לומר כמה מלים על המקורות הנפשיים המזינים את הדחף המדעי. יש אנשים שהעיסוק במדע עושה אותם צנועים, פשוטים וטובי - לב. המגע עם חידות הבריאה מכניס באדם פרופורציות ומקטין את משקלם של ענייני כסף, מה יגידו ושאר שטויות היום - יום. כך היה עם נפילים כמו דארווין, פרדיי ואיינשטיין. גם לי היה מזל, כפי שאספר בהמשך, להכיר כמה מדענים דגולים, וכשאני חושב על כך אני מתפלא עד כמה מצטיינים האנשים האלה גם בגדולתם האנושית. ויש, למרבה הצער, גם דוגמאות הפוכות. אל בני משפחת ברנולי נתוודע בהמשך ... לפיתוח הנשק הכימי ואפילו בבוקר שאחרי התאבדות אשתו, שלא יכלה לחיות עם מעשיו, יצא לחזית לספור הרוגים. למרבה הביזיון, מרכזים מדעיים על שם הפושע הזה קיימים באוניברסיטאות ישראליות. ספרו של פול גונסון אינטלקטואלים12 מראה כי כמה מגדולי ההוגים של תרבות המערב היו טיפוסים די מרושעים. הדוקרן ... יותר להחליט מי משניהם דוחה יותר. ובכל זאת, גם הצדדים הלא - יפים של נפש האדם - התחרותיות, הקנאה וכדומה - שותפים ביצירה המדעית. לא אחר מאשר אריסטו העיר כי בגאונות יש קורטוב של שיגעון. בנושא זה תרם פופר עוד תרומה חשובה כשביטל את הדרישה להצדיק השערה מדעית. כשמישהו מעלה השערה הניתנת להפרכה, אמר פופר, זה לגמרי לא משנה אם סיבותיה הן רציונאליות. דוגמה טובה לטענת פופר מספקת הרפואה. בימי הביניים חשבו אנשים שצמחים ... - סליצילית (אספירין), אחת התרופות המוצלחות ביותר בתולדות הרפואה. מסיבה זו אין לדעתי סתירה בין הדרך בה ראה פופר את התקדמות המדע - הפרכות מובילות להחלפת תיאוריה אחת בתיאוריה טובה יותר - לבין הניתוח שעשה היסטוריון המדע היהודי - אמריקני תומס קון (1922 - 1996) להופעת המהפכות המדעיות. קון טען כי כשמתגלות עובדות הסותרות תיאוריה, קורה בדיוק מה שכולם קיוו שאינו קורה במדע: התיאוריה מתקנת את העובדות כדי להגן על עצמה. התיאוריה, אמר קון, קיימת בתוך פרדיגמה - מושג קצת מעורפל המאפיין את מכלול העמדות, התפיסות והשיטות המגדירים מדע בתקופה כלשהי. לפרדיגמות יש כוח גדול מכפי ששיערנו, והן מסוגלות לגרום לנו לראות דברים בצורה אחרת או אפילו לא לראותם כלל. רק אחרי שכמות הסתירות עוברת סף מסוים ... וספג הרבה ביקורת. אבל אם נתעלם מהטענה האחרונה, נוכל ללמוד גם מקון וגם מפופר: הראשון הוא יותר היסטוריון וסוציולוג של המדע המראה איך המדע מתקדם במציאות, בעוד שהשני הוא פילוסוף של המדע המראה איך המדע צריך להתקדם. קון מראה את חשיבותו של הגורם האנושי - השמרנות וההתחפרות בעמדות מוכרות - בעוד פופר מראה איך ניתן להתעלות מעל הגורם הזה. לרוגר פנרוז, מתמטיקאי ... הבאים נפגוש טיפוסים שונים ומשונים שפעלו ממניעים דתיים, מרדיפת כבוד או אפילו מתאוות פחות מכובדות, ודווקא הם הזרימו אל המדע רעיונות שהפרו אותו. כמו שהאבולוציה חייבת את הצלחתה לאינספור תקלות במנגנון התורשתי, כך גם היצירתיות זקוקה לאספקה מתמדת של רעש היוצר צירופים חדשים. 1. 2 ... בוקר טוב, גיחכו הפיסיקאים, מה היינו עושים בלעדיכם! הנון - שלאנטיות הזאת, על - פי בכלר, 9 היא חלק בלתי - נפרד מהמתודה המדעית: המדען מוכן להניח הנחות ללא הוכחה מספקת ולהתקדם אתן, במקום שבו היה הלוגיקן הקפדן נשאר תקוע. בכלר מתמצת את הגישה הזאת בסיסמה של גלילאו: באר את הפלא עי הנס. כמו ... ולכן גם יותר אינווריאנטי (בלתי משתנה) מקודמו, בכך שאינו תלוי במיקומו של הצופה ביחס לשולחן. אבל לא לעולם חוסן: כשיצאו שני המדענים הדגולים, מצוידים במצפנים, לסיבוב הרצאות בעולם להרצות על חידושם, ויגיעו במקרה לאולם הרצאות המצוי באי אלף רינגנס (Ellef Ringnes) צפונית לקנדה, יגלו שההדגמה ... יפה גם על מאדים ואפילו על נוגה, למקרה שיתחשק לשניים לנסוע ולהרצות גם שם על התנהגות המצפנים. לפנינו אם כן שני סוגי טענות מדעיות. חוק טבע הוא כלל האומר בהינתן גורם A תהיה התוצאה B. עיקרון הוא כלל מסוג גבוה יותר האומר בהינתן חוק - טבע X תקיים תוצאת החוק את הכלל Y. כך, למשל, מהעובדה ... אותם גורמים יופיעו תמיד אותן תוצאות. עיקרון ספקולטיבי יותר הוא עיקרון השפע שהוזכר לעיל. גם המאפיינים האסתטיים של התיאוריה המדעית המעסיקים אותנו בספר זה - פשטות, אחדות, ואפילו היופי עצמו - יש להם מעמד של עקרונות. כמובן, העיקרון, כמו חוק הטבע, הוא טענה הניתנת להפרכה ולכן ממלאים ...

... הניסוי של הפמיניזם נכשל - בפינלנד. שם כידוע הושג השיוויון, לדבריו. הוא הביא בפני נתונים מדעיים לכאורה שנשים פיניות מעדיפות להכיר גבר לא פיני כי הגברים הפיניים הם לא גברים... הוא סיכם ואמר ...

... עצמו שלבים ומעברים רבים היה בעבר וממשיך להיות נושא לעניין ולמחקר אצל אנשי רוח, מיסטיקנים, משוררים וכמובן אנשי המדע ברחבי העולם.. רישומים עתיקים של הינדים תושבי הודו מצביעים על 4 שלבים = מעברים נפרדים וברורים בחיי האדם. שקספיר במונולוג שלו כל העולם במה ובמחזהו כטוב בעיניכם טען כי אנו השחקנים ...

... וגדל לשאלות אלו. טענה חשובה בעד הריאליזם המתמטי, שנוסחה בידי ו. ו. קוויין והילרי פטנאם, היא טענת ההכרחיות: המתמטיקה הכרחית עבור כל המדעים האמפיריים, ואם רוצים להאמין בתופעות המתוארות על ידי כל המדעים, יש להאמין גם במציאות של הישויות הנצרכות עבור התיאור הזה. בהתאם לפילוסופיה הכללית של קוויין ופטנאם, טענה זו היא נטורליסטית. ... אכן מקווים שיש פירוש כלשהו שבו חוקי המשחק הם אכן אמיתיים. שיטה זו מאפשרת למתמטיקאי להמשיך בעבודתו, ולהשאיר את הבעיות האלה לפילוסוף או למדען. פורמאליסטים רבים טוענים כי למעשה המערכות האקסיומטיות שאותן יחקרו יהיו אלה שיועילו ביותר למדע או לתחומים מתמטיים אחרים. אחד מהראשונים שהציעו את הפורמליזם היה דוויד הילברט, שמטרתו (תוכנית הילברט) הייתה להביא לאקסיומטיקה ... קונסטרוקטיביות חברתית או ריאליזם חברתי: תאוריה זו רואה את המתמטיקה בעיקר כהבניה חברתית, כתוצר של התרבות, שניתן לשינוי ולתיקון. כמו במדעים האחרים, המתמטיקה היא הסכמה בין אנשים, וניתן לשנות אותה אם היא אינה עונה על צורכי הקבוצה. הכיוון של המחקר המתמטי נקבע בידי ... תשובה נכונה לשאלה מדוע המתמטיקה פועלת. ההתחלה של התנועה הייתה במאמר מפורסם של יוגין ויגנר מ - 1960, היעילות הלא - סבירה של המתמטיקה במדעי הטבע, שבו טען כי העובדה שהמתמטיקה ומדעי הטבע כה מתאימים זה לזה לא יכולה להיות מקרית, אך קשה להסביר אותה. האסכולות הקוגניטיביות או החברתיות הן תשובות לאתגר הזה. אך היו ... אחריות כלשהי למתמטיקאים. הסוציולוגיה של הידע עסקה בחלק מהביקורת הזו, אך המתמטיקה עצמה הצליחה להתחמק מהמבטים הבוחנים שהם מנת חלקם של מדעים כמו הגנטיקה, הפיזיקה, הכלכלה או הרפואה. פסיכולוגיה אבולוציונית לדוגמה אימצה את הרעיון שהמוח הוא מחשב, במשמעות של מכונת ... של שימוש בהפשטה שאמורה הייתה להסביר מחשבים, להסבר המוח האנושי? אסתטיקה: יופי מתמטי טענה נוספת היא שאפשר לראות את המתמטיקה באופן צר כמדע המדידה, עם כמות גדולה של קיצורי דרך שנועדו לפשט את החישובים. כמה מהאסכולות ייחסו למתמטיקה יותר חשיבות מאשר המטרה התועלתנית הזו - ולפעמים אף חיפשו הדרכה מוסרית, או אסתטיקה של האמת והיופי, בהפשטות של המתמטיקה. יש שרואים זאת כסימפטום של מדענות. רעיונות אלה מציעים כי המתמטיקה תקפה בתחומים רחבים יותר מאשר פיזיקה בלבד, דוגמת מדעי החברה ומדע הביולוגיה. שפה: לבסוף, אף כי מתמטיקאים או פילוסופים רבים יקבלו את האמירה מתמטיקה כשפה, אין הרבה תשומת לב שמופנית למשמעות של ...

... של המדע - מבוא פילוסופיה של המדע הוא ענף בפילוסופיה העוסק ביסודות, הנחות ובמשמעויות הפילוסופיות של המדעים. ענף מגוון זה מתייחס לכל המדעים, מדעי הטבע, כגון פיזיקה וביולוגיה, מדעי החברה, כגון פסיכולוגיה וכלכלה, ומדעי הרוח. יש הרואים בפילוסופיה של המדע אפיסטמולוגיה ואף מטאפיזיקה של המדע הממשי. הפילוסופיה של המדע שואפת לענות ולהסביר שאלות, כגון טבעם של קביעות ומושגים מדעיים, האופן שבו הם נוצרים, כיצד המדע מסביר, חוזה, ומשתמש בטבע באמצעות טכנולוגיה, כיצד אפשר להחליט על הדיוק של מידע, הניסוח והשימוש במתודות מדעיות, אופני החשיבה שבהם משתמשים על מנת להגיע למסקנות, והמשמעויות של המתודות והמודלים המדעיים לחברה ככלל, ולמדעים עצמם. יש הסוברים כי לכל המדעים יש פילוסופיה מסוימת המונחת בבסיסם, גם אם הם יכחישו זאת: אין מדע ללא פילוסופיה, יש רק מדע שהפילוסופיה שלו לא נבחנה כראוי. תוכן עניינים: 1 אמפיריציזם 2 ריאליזם מדעי 3 אינסטרומנטליזם 4 קונסטרוקטיביזם חברתי 5 אנליזה וסינתזה 6 רדוקציוניזם 7 אינדוקציה 8 יכולת הפרכה 9 עקביות 10 תערו של אוקאם 11 תומאס קון 12 ביקורת על הפילוסופיה של המדע 13 תורמים חשובים לפילוסופיה של המדע 14 נושאים בפילוסופיה של המדע אמפיריציזם: מושג חשוב בפילוסופיה של המדע הוא האמפיריציזם, או התלות בראיות. אמפיריציזם הוא הדעה כי הידע מגיע מהחוויות שלנו בעולם. מבחינה זו, קביעות מדעיות מגיעות מנסיוננו ומתצפיותינו. כאשר אנו חוזרים עליו מספיק פעמים, המידע שמגיע מהתצפיות והניסויים שלנו הוא הראיות שלפיהן הקהילה המדעית בונה את התאוריות אשר מנסות להסביר את חוקי העולם. תצפיות מחייבות תפיסה של המציאות, ולכן הן בעצמן פעולות קוגניטיביות. כלומר, התצפיות עצמן קבועות בתוך ההבנה שלנו של האופן שבו העולם פועל, כאשר ההבנה שלנו משתנית, גם התצפיות כשלעצמן עשויות להשתנות. כמו כן, המדענים משתמשים במטאפורות יסודיות כדי לבנות את תצפיותיהם למבנה מושגי ברור, על ידי דדוקציה ואינדוקציה, וגם מטאפורות אלה קבועות בתוך הבנתם את העולם. ריאליזם מדעי: ריאליזם מדעי הוא השקפה הגורסת כי היקום מתנהג באמת כפי שהוא מתואר על ידי תאוריות מדעיות. ריאליסטים חושבים כי ישים כמו אלקטרונים או שדות כוח חשמליים באמת קיימים. הריאליזם מניח שקיים עולם בלתי תלוי בנו ושערך האמת או השקר של טענה על ... הטענה למה שקיים בעולם (הנחות אונטולוגית). עוד מניח הריאליזם שבני אדם יכולים לדעת אם טענות על העולם הן אמיתיות או שקריות, באמצעות מחקר מדעי (הנחה אפיסטמולוגית). לבסוף, לפי הריאליזם, יש לפרש מונחים תאורטיים כגון אלקטרונים ו - דנא המתייחסים לאובייקטים בלתי ניתנים לצפייה כפשוטם, כלומר כמתייחסים ליישים שאכן קיימים בעולם (הנחה סמנטית). ישנן מספר גרסאות של ריאליזם מדעי, השונות זו מזו בהתחייבויותיהן המטאפיזיות. ריאליזם נאיבי מניח שכל הישים המתוארים בתאוריות

... טריוויאלית. לצד גדולתו המדעית, היה בצורת חשיבתו כשל קטלני לפילוסופיה ובעצם גם למדע. אלה דברים חמורים ועליי לנמק אותם. בוהר החזיק במשנה פילוסופית הקרויה קומפלמנטריות, מילה שניתן ... שלו ממש לא מלהיבות. בחשיבה המדעית הרגילה, סתירה פירושה שמשהו לא היה בסדר בהנחות היסוד שהולידו אותה, ולכן הסתירה היא אמו - הורתו ... כולו כמכלול. היקום הזה, שהמדע חוקר ומבהיר לנו יותר ויותר, הוא יקום אדיש לחלוטין, עיור, אכזר אל רוב היצורים החיים ובכללם בני - ... פחדני וחסר אחריות, שהקהילה המדעית אינה אומרת בקול רם יותר את מה שחובתה לומר למין האנושי, דהיינו, שהרדיפה הנוכחית אחרי מותרות, ... - פחת. לכן אהיה שמח יותר אם מדענים ופילוסופים יניחו מעט לאלוהים ויעסקו ביתר רצינות בשאלת קיומו של האדם. ...