... הדבר, מה שעלול לגרום לנו לחשוב שמדובר בשני הסברים שונים? הוא שימוש במושגים שאנו לא מכירים ממש ועומקם, אך מי שיתעמק במושגים יגלה שמשמעותם היא אחת. המדע והקבלה מתארים את היווצרות היקום, באופן דומה, בנוסף שניהם כנים לגבי מידת מה של ספק, מכיוון שמדובר בטיעון שלא מתיישב היטב ... עד לעתיד לבוא. עד לעתיד לבוא - הכוונה שבחינת החלל הפנוי, תתבאר בעתיד, כשהאדם יקבל שכל מסוים להבין את מה שכרגע נראה כבלתי אפשרי להבנה. וכנל לגבי המדע, גם המדענים מבינים שלא ניתן לתרץ ולהסביר את אותן המבוכות העולות, בדיוק מאותו עניין שתואר קודם לכן על ידי רבי נחמן. ולעתיד לבוא, נוכל ...

... באופן וולונטרי את ניווט הקורפורט בחוליה הבין תחומית הודות לעליית הבוטם אפ... ממש לעשות דוקטורט או להתפרץ בצחוק פרוע. האסטרטגיה מתגבשת על ידי אנשים שאינם יותר אינטליגנטים מכם. קורין מאייר משנות השבעים מתגלגלת הסיסמה מדע המחשב הוא העתיד תלו במחשב תקוות אינסופיות. האינטרנט ישנה את העולם. כל הבעיות יבואו על פתרונן. האינטרנט ...

... מובן שאנו דנים בתיאוריה או במודל תפיסתי ולא בהכרח בהסבר מוכח או מבוסס מדעית . בהתבסס על מודל זה ניתן לחשוב ...

... קורא ספרי קבלה, של כאלה ואחרים, הם מדברים על אותם הדברים שמורי מדבר עליהם, אבל בצורה מאד מסורבלת, מה שיוצר סביב זה עבודת אלילים. אנשים מאמינים מידי למקובלים, מה שבדיוק המקובלים מבקשים הפוך. בקיצור, מחקר הוא מדע, ומדע שמבוסס על ידע של אחרים בלבד, ...

... במתרחש סביבנו תאשר אותו. אחרי הכל, מעולם לא ראינו כוס מים פושרים שבמקרה התחממה מאליה ויצרה קוביית קרח נאה באמצעיתה. עכשיו, כמו מדענים טובים, עלינו לתת למשפט הזה ביטוי כמותי. הבה נקשור את ההסתברות לגודל המערכת: עוד יותר לא סביר שהדבר יקרה ... שלא להעיר בתמיהה על העובדה שבכל הספרות העצומה הדנה בחץ הזמן ובמעבר הזמן, אין כמעט התייחסות לשאלת הסיבתיות, למרות שגם אדם שאינו מדען ירגיש מייד באופן אינטואיטיבי ששתי השאלות קשורות קשר הדוק זו אל זו. תמונה 7א תמונה 7ב תמונה 8א תמונה 8ב תמונה ...

... בשדים וברוחות כגורם המונח ביסוד ההתנהגות החריגה. השקפות ימי הביניים: בתקופת ימי הביניים באירופה (1500-500 לספירה) הייתה החקירה המדעית של ההתנהגות החריגה מוגבלת למדי, והטיפול בבעלי הפרעות נפש התאפיין בטקסים ובאמונות טפלות יותר מאשר בניסיון ... בדם בתוך ספר שהשטן הגיש להם לחתימה, ברית שהעניקה להם כוחות על טבעיים. תקופת הרנאסנס: בראשית תקופת הרנסאנס שבה והופיעה החקירה המדעית , הרופא השווייצרי פרצלסוס (1490-1541) היה אחד המבקרים הראשונים של האמונות הטפלות הנוגעות לדיבוקים. במאה השש ... המחסה. הוא היה הראשון שטיפל בחולים אלו בגישה שיקומית. המאה ה - 19 וה - 20: בתחילת המאה ה - 19 החלו לקשר את מחלות הנפש לפגיעות ראש. מדעי המוח המשיכו להתפתח בצורה ניכרת במהלך המאה ה - 20 ואפשרו הבנה מעמיקה יותר של הקשר בין המוח להיבטים רגשיים שונים. שנים אלו בישרו את צמיחת המחקר המדעי, ההתקדמיות הבולטות ביותר הן אלה שחלו בחקר הגורמים הביולוגים והאנטומים שביסוד ההפרעות הגופניות והנפשיות גם יחד. בין התגליות המשמעותיות נמצא הגורם והטיפול למחלת עגבת המוח. אמיל קרפלין היה הפסיכיאטר המדעי הראשון שסיווג הפרעות נפשיות על פי תסמונות ולא על פי תסמינים, בספרו ספר לימוד בפסיכאטרייה שראה אור בשנת 1883 ...

... השכבות והמעטים האופפים אותה, היא גרעין הנפש. בשל פרדוקס האגו ואופיו המבלבל, נותרה עד היום ההיפנוזה כתעלומה מדעית , וגרעין הנפש אינו נחשף. הסבר לפרדוקס האגו כאשר תינוק נולד הוא במידה רבה בגדר ...

... לבעלי חיים. טיעון התכנון התבוני: הטיעון התאיסטי גורס כי היקום מציג סדר ומורכבות שלא יכלו להיווצר במקרה, אבל חוקי הטבע הפיזיקליים, וכן, מדע הביולוגיה מדגימים כיצד סדר ומורכבות יכולים להיווצר כתוצאה מתנאי התחלה שאינם מכילים סדר כזה, על סמך ... מבדיל בין אני ולא אני. אם לאלוהים אין מודעות עצמית, אזי אין הבדל בינו לבין יקום חסר מודעות שנשלט בידי חוקי הטבע. טיעון חוסר המשמעות המדעית: האמונה באלוהים אינה תאוריה מדעית, מכיוון שלא ניתן לבחון את אמיתותה באופן אמפירי. היא גם אינה פסוק אמת מתוך הגדרה (בניגוד, למשל, למשפט למרובע יש ארבע צלעות). מכאן שלא ניתן לבחון את שאלת קיומו של אלוהים באמצעים מדעיים, ולכן אין טעם להתייחס ברצינות לאמונה בו. כמו כן, זה חסר משמעות לשאול האם אלוהים קיים מכיוון שכביכול ... מפני שאין אנו יודעים על קיומה של ישות על - טבעית מחוץ למציאות הפיזיקלית, הרי שזה חסר משמעות לטעון לקיומה של ישות כזו. טיעון הגילויים המדעיים: במשך מרבית ההיסטוריה האנושית ישויות על טבעיות סיפקו את ההסברים הטובים ביותר לקיומו של היקום וחוקי הטבע. אך במהלך מאות השנים האחרונות, מדענים פיתחו הסברים מדויקים יותר אשר הפריכו במישרין או בעקיפין, טענות דתיות מסוימות שנקשרו באלוהות. לרוב, הסברים אלה נתמכו אמפירית. הגילויים המדעיים בכל תחומי החיים מסבירים את היקום בצורה יעילה יותר מאנקדוטות המערבות כוחות על - טבעיים, עד כדי ייתור האחרונים בראי הטיעון. יתרה מזאת, הסתירה בין תפיסתן של הנצרות והיהדות ובין המדע בתחומים מסוימים (בעיקר בריאת העולם לעומת אבולוציה וגיל היקום) מערערת על תקפותן של דתות אלה. הטיעון ... או על - טבעי כלשהו ושהאני האמיתי שלנו הוא באופן כזה או אחר רוחני ולא חומרי. בניגוד לטענות הללו, טוענים מצדדי הטיעון המטריאליסטי שהידע המדעי שנצבר בתחום מדעי החיים והחברה מעיד שהחיים הם תופעה טבעית, שמה שעושה אותנו אנושיים הוא חומרי, וכי מקור ההתנהגות הוא מוחנו ... ולדתות הוא הסתמכותם על האמונה, לדעת הטוענים כך, אמונה בקיום האלוהים ובאמיתותן של דוקטרינות דתיות - אינה מבוססת על היגיון, הוכחות או מדע. במקום זאת מצפים מאנשים פשוט להאמין אמונה עיוורת, דבר שלא מצפים מהם בכל עניין ונושא אחר. יתרה מזאת, עוד ... האם ניתן להוכיח השגחה זו באופן אמפירי? האם כדאי להסביר תופעות פיזיקליות וביולוגיות בעולמנו כנובעות ממעשי האל, או להעדיף את התפיסה המדעית, לפיה ניתן להסביר תופעות אלה ללא קיומו של אלוהים? תשובה לאחרונה בשאלות אלה נתן האסטרונום פייר סימון ... בהשגחה פרטית ומעולם לא הכחשתי זאת, אלא הבעתי זאת בבהירות. אם יש בי משהו שניתן לכנותו דתי, זוהי ההערצה בלתי מוגבלת למבנה העולם ככל שהמדע שלנו יכול לגלותו. (מתוך אלברט איינשטיין, הצד האנושי) ספרות אליסטר מקגרת (Alister McGrath), איש דת ... את האמונה באלוהים בורא וגם לא פוגעת בראיות לקיומו. האינקוויזציה החדשה מאת רוברט אנטון וילסון, המבקר את גישתם השלילית של חלק מאנשי המדע כלפי האמונה באלוהים ובדת, הספר אם יש אלוהים, מדוע יש אתאיסטים? מאת התאולוג רוברט ספרול, וכן אמונתו של ... הוא כזה בהקשר של אמונתו הנוצרית. עם זאת, דוקינס אמר שישנו הבדל בין דוגמטיות שמבוססת על אמונה מסוג דתי לבין אמונה שבסיסה ראיות מדעיות, והוא שאדם דתי לא ישנה את דעתו גם אם ייחשף לראיות הסותרות אותה באופן מוחלט, בעוד שהחושב באופן מדעי כן ישנה את דעתו. הסבר פסיכולוגי זה מצד דוקינס הוא אמנם כללי, אך הוא מתיימר לנגוע ספציפית במחלוקת תאיזם ...

... וטענו שהוא לא מתאים לעולם הזה של הדת, שהשאלות שלו לא מתאימות לעולם הדת, הן מתאימות לעולם המדע דהיינו לעולם החילוני, ואז הוא לא מבין בעצם למה הוא היה צריך להיות ממולא בהפחדות מבחוץ ורק עכשיו אומרים לו הפוך ממה שהיה רגיל ...

... בפסיכולוגיה וספרות אנגלית. האמת היא, שלימודי הפסיכולוגיה היו אכזבה מבחינתי. כנראה שציפיתי לחוויה יותר רגשית, אך התואר הראשון היה עמוס תיאוריות והדגיש מאוד את ההיבטים המדעיים של הפסיכולוגיה וזה לא היה מה שחיפשתי. למזלי, נהניתי מאוד ללמוד ספרות אנגלית, זה היה בשביל הנפש. כשהתחלתי את התואר הראשון היה לי ברור שאהיה פסיכולוגית. אך במהלך הלימודים, בעקבות האכזבה מהמדעיות שבעניין, נחישותי התערערה ודעכה. לקראת סוף התואר, החלטתי שאני רוצה ...