... נגדית בפסיכותרפיה אקזיסטנציאליסטית - חלק 3 ההעברה והעברה נגדית בפסיכותרפיה אקזיסטנציאליסטית - חלק 2. מקומם של תהליכי ההעברה כנוכחים בהתנסות לא ניתן לעקור מהשורש או להשמיד רגשות שעולים בטיפול. אסטרטגיה מסוג זה לרוב נכשלת ובמקום מעוררת את הפעולה ההפוכה ... על המטפל לבחון ולהבהיר את דעותיו שלו כפי שאת אלו של הקליינט. חווייתו את הקשר, לעיתים תהיה מבוססת על התנסותו הקודמת, לעיתים על אירועים סמוכים או מצויים ולעיתים תבטא תגובה ישירה לדבר אותו עורר או חשף הקליינט (Van Deurzen ... ידי הכחשתם, הפיכתם לדבר אחר או צמצומם לידי הגדרות כהעברה או העברה נגדית, אלא על ידי ההכרה בהם כנוכחים בהתנסותו ובמערכת היחסים עם הקליינט (Spinelli, 1994 מתוך Spinelli, 2007). במידה ולמשל הוא חש משיכה ארוטית כלפי המטופל, הוא חייב ... הקליינט, שבמקרה ההפוך הוזנחו (Spinelli, 2007). ההכרה בדבר המתרחש כחלק מהשייכות, גם מאפשרת למטפל להניח היבט מסוים זה של התנסותו במסגרת התנאים הנחווים בתרפיה (מיי, 1983). כשהמטפל כולל התנסויות אלו בהבהרה הנמשכת ועושה בהם שימוש בכדי לאתגר את השקפת ... דורש את שינוי תפיסת החוויה כבעייתית, לא רצויה או אסורה, לכיוון הפתיחות לממשיות. עמדה זו של קבלה הופכת את ההתנסות להולמת ולמועילה לתהליך הטיפולי (Spinelli, 2007). המפגש האקזיסטנציאליסטי, מאפשר לקליינט לגלות את מגוון אפשרויותיו לחשיפה אל מול הדמויות עימן הוא נפגש בעולם. מטרתו הינה ליצור מרחב ניסיוני בו הקליינט יכול להתחיל להתנסות בקיום שהוא יותר פתוח (Boss, 1963 מתוך Cooper, 2003). יתרה מזאת, בניסיון לאמץ פתיחות כלפי אותו הדבר שבמקרה ההפוך ... או התרחקות ממנו, המטפל יכול להמחיש את התיאוריה ובאופן זה להפוך לדוגמה חיה של להיות בקיום ובכך, לאפשר לקליינט להתנסות בכך או לפחות להחשיב זאת (Spinelli, 2007). העברה והעברה נגדית מנקודת המבט הפסיכואנליטית התהליכים העברתיים מתוך העמדה האינטר סובייקטיבית ... של השייכות וניתן להבין את הביקורת שהופנתה כלפיה. בשלב מאוחר יותר, התהליכים העברתיים הובנו במונחים של קשר בין אישי וההתנסות עצמה עברה למרכז ההתמקדות של הטיפול ולא הפרשנות שלה (Summers, 2002). תפיסת התהליכים העברתיים התרחבה מעבר להשלכה של עברו ... האנליטית ולא עוד, כאל מצב בו רגשותיו המודחקים של הקליינט מושלכים אל מטפל שהופך לכלי הכלה להיבטים המנותקים של התנסותו של הקליינט. הם מומשגים כמטריקס של העברה והעברה נגדית, כאמת המשקפת את השייכות ואת ההתרחשות של הכאן ועכשיו של ... מאבחון מדויק ומפרשנות המסתמכת על הנחות וקביעות שהם ידועות מראש. המטרה אינה להסביר את המתרחש, אלא לאפשר מרחב של התנסות ולהבהיר את כל אשר נחשף בו. המטפל, נמנע מהצגת מערכות של עקרונות ובמקום, הוא מכוון לחקירה של המיידיות בא ... להתמודד עם הרגשות, ישנו צורך להכיר בהם כנוכחים ואמיתיים במסגרת התנאים הנחווים בערכת היחסים בתרפיה. הכרה בהם מאפשרת לקבלם כהתנסות הולמת ומועילה והדבר משקף מודל לדרכי קיום של היענות ופתיחות לעולם. השקפת עולם זו, מציגה ביקורת כלפי התייחסותה של ... אישיים ותהליכי ההעברה הורחבו בכדי לכלול את תרומתו של המטפל למפגש, המטפל עדיין נתפס כבעל יכולת להכיל היבטים מתוך התנסותו של הקליינט באופן שהוא מנותק ושהוא אינו מעורב בהעברה של הקליינט. עם זאת, נראה שביקורת זו אינה בהלימה עם ...

... ומוחשי שאפשר. ובשלב שזה יושב טוב להתקדם לחדר נוסף ועוד חדר... והכל בעיניים עצומות. תרגיל 3 ועכשיו לעבור לאותה ההתנסות בעיניים עצומות לסרוק את הרחוב בו אתם גרים ולהתחיל לטייל לאורכו כאשר שום פרט לא נעלם מעינכם הפנימיות, לעבור ...

... שאוכל לנוח על כנפי הקלות המסמאת שבנחמה, שבהסבר החלקי והמרגיע. אני מרגיש, שאלו אך שקרים מערפלים. הרי הביטוי כשלעצמו, ההתנסות כשלעצמה, כפעולה ותו לא, לפני כל פרשנות ודעה, הם אלו המשקפים את המציאות האמיתית, את החיים עימם ארצה להיות. לעומתם, הניסיון לאילוף וריסון ההתנסות מאחורי גבולות נכפים המבטאים את כלובי הגדרתה, לעולם ישקף פרשנות חלקית. מורכבותם ועומקם של האדם, ההתנסות או הקיום, אינם ניתנים לרפלקציה והגדרה שלמה. כל ניסיון לעשות זאת, יצמצם את ההתנסות הנחוות ותמיד יסתיים בהפחתה ואף יצטייר כמעשה עוול, בהשוואה לעושרה ומורכבותה של המציאות. ביטויה של הפתיחות להתנסויות, כפי שאפשרויותיו ... הפרטי ולא לדמויות שחלקו אותה עימו. האחריות לקיום, אינה יכולה להיות תלויה ברוחות רפאים ואיננו יכולים להתכחש לתרומתנו בהווה. בהתנסות היום יומית המחודשת שלנו עם, חברינו, הורינו או עם אותו זר מזדמן, תמיד קיימת האפשרות לפעול אחרת. הייתי רוצה ... החוויה כמתסכלת, למרות שלעיתים זו יכולה להיחוות ככזאת והפתיחות, אינה מייצגת את החוויה כנעימה, אלא פשוט מגדירה את גבולות ההתנסות לאותו הרגע. זהו הביטוי לעקרון השייכות, אנו לעולם לא פתוחים לחלוטין ולעולם לא סגורים לחלוטין. בהרגשת הסגירות, הרי שאנו ...

... גלגולים קודמים. ש ביקשה לברר מדוע היא סובלת מפחד גבהים, ואם ניתן לפתור את הבעיה אחת ולתמיד. וכך המשיכה ההתנסות: אני מתחילה לעלות במעלה הגבעה, והם ממשיכים לרדוף אחרי הם עוד מעט מדביקים אותי מה אני אעשה?! היא ממשיכה ... מושג גלגול הנשמות (REINCARNATION) הולך יד ביד עם מושג חשוב אחר - הקארמה. עקרון הקארמה קובע שאנו לומדים דרך התנסות, שמטרת הגלגול היא התפתחות רגשית, מוסרית ורוחנית באמצעות הלמידה שמאפשרות ההתנסויות שאנו עוברים במישור הפיזי. אין כמו הגוף הפיסי, ...

... לא ממוקדים בחומר ואינם מוגבלים בזמן פיזי. מציאות אוניברסלית / קוסמית המאפשרת לו לטראנס מדיום קשר וקבלת ידע או התנסות הנמצאים מעבר להכרתו ו/או הכרתו המורחבת וללא שליטה במתרחש. כאשר נמצאים בטראנס מלא זהו מצב של חוסר הכרה מוחלט ... מדהים מישות או יישויות מהמקור. לעיתים הידע ו/או הריפוי ניקלט ומתרחש באופן טלפאתי ללא מילים רק ידיעה תחושה חוויה התנסות וזוהי בדיוק נקודת השינוי / הטרנספורמציה. כך יכולים אנחנו להבין / לחוות את עצמינו ומהותינו שניסתרים מאיתנו לעיתים באופן ... שצמא ורעב אל השורש! אל המוסריות שבתוך ההמשך האורגני של עצם הוויתינו לדעת את האני השלם , זוהי התבוננות והתנסות ביקום ובמציאות הפנימית - להפך - מההתבוננות ביקום החיצוני הפיזי שאותו אנחנו רגילים לפרש ולחוות. המסורות העתיקות גרסו שאסור ... הטראנס - מדיום הדימויים האינפורמציה, הכלים והראיה הרחבה פתוח וזמין למימדים נוספים ובכך מאפשר מאגר עצום של ידיעה - התנסות - הבנה - התפתחות והרמת התודעה האישית והכללית. רמת החומר שעובר ואיכותו הגבוהה והנקיה יהיה פועל יוצא של כל ...

... האמיתי של העברה הרגשית במפגש העכשווי 2 העתקת תהליכי ההעברה לכאן ועכשיו המיידי 2 מקומם של תהליכי ההעברה כנוכחים בהתנסות 2 העברה והעברה נגדית מנקודת המבט הפסיכואנליטית 2 התהליכים העברתיים מתוך העמדה האינטר סובייקטיבית ההתייחסותית 2 סיכום ודיון 2 ... למצוא את עצמו כשהוא מעומת עם הדילמות והנושאים העיקריים שבקיומו (Jacobsen, 2008). זאת חקירת סיפור חייו של הקליינט לגבי התנסותו הנחוויית, בחפשו אחר משמעות והגשמה בעולם שהוא מעבר להבנתו ושליטתו. ההנחה האקזיסטנציאליסטית היא, שלכל אדם ישנם את החופש והעזה ... את כל מורכבותו וייחודו ולא להתמקד בהיבטים ספציפיים המשקפים את התנהגותו, אישיותו או מצבים שונים בחייו. זהו ניסיון להתבוננות והתנסות בתופעה, כפי שהיא מופיעה כשלעצמה מעבר לרעיונות, הסטריאוטיפים, או הייצוגים אותם אנו מביאים מעצמנו ושאותם אנו כופים על האדם ... ומקצועי, אינן ודאיות להצלחה ולוודאי אינן נמצאות, מכיוון שהפעולה עוד לא נעשתה (מיי, 1983). השאיפה היא לבוא במגע עם ההתנסות עצמה ולתאר כפי שניתן את החוויה לפני שזו מוגדרת בידיעה מראש ובאותו זמן, לצמצם ולהשהות כל דבר שלמעשה אינו ... הפנומנולוגית הוא שהסובייקטיביות, אינה מתרחשת או קיימת בניגוד או בנפרד ליחסיות והשייכות לעולם. במילים אחרות, לא ניתן להניח את ההתנסות לצד השייכות כמצב אלטרנטיבי או מבודד של הקיום (Spinelli, 2007). מכיוון שהאדם ישנו בעולם, הדבר אומר שישנה מעורבות עם ...

... המשמעות בשני המישורים לעולם תישאר נסתרת ובגדר אמונה, מאותן הסיבות שהוצגו ממקודם. אולם, מכיוון שהמשמעות האישית תהיה קשורה לפרט והתנסותו האישית את ההוויה ואין היא כופה עצמה על האחר אשר לו בהכרח התנסות משלו, תהיה זו נכונה לאותו האדם ואין חשיבות באם זו מדויקת ומתארת את הקיום בשלמותו או לא. יחד עם ... אני מוצא חשיבות להדגיש את הבחנה בין הרוחניות השייכת לטרנד של הרגע, לבין הרוחניות שהיא תוצאה של מחשבה מעמיקה והתנסות מכוונת. כמובן, שאין הכוונה בכך לטעון שאחת נכונה והשנייה לא, הרי גם אחד המגיע מהטרנד של הרגע יכול להחזיק ברוחניות שהיא תוצאה של מחשבה עמוקה והתנסות וכמו כן ההיפך. הכוונה בכך, הינה בזיהוי הסכנה הטמונה בעצם הגדרתה של הרוחניות כרוחניות. ישנו ציבור שלם המזהה עצמו ...

... - חלק 1. הפנומנולוגיה של הוסלר הפנומנולוגיה כשיטה פילוסופית הופיע בתחילת המאה העשרים כשהוסלר, מייסד הגישה, הדגיש שהידע מתחיל בהתנסות הסובייקטיבית של האדם ומכיוון שכך, התיאור וההבהרה של ההתנסות צריכים להיות בעזרת שפה יום יומית ולא בעזרת אוצר מילים מדעי (Wong, 2006). באופן זה, הוא קרא תיגר על ... (Boeree, 2006). עליו לצמצם ולהשהות כל דבר, שהוא למעשה אינו בחוויה, מלבד את המגע המיידי עם הדבר עצמו, שהוא ההתנסות (Cohn, 1997). מנקודת מבט פנומנולוגית, כששני אנשים מדברים בדרך כלל יהיו להם הנחות לגבי השקפת העולם של האחר. במידה ... פנומנולוגית, בדרך כלל תגרום לאדם האחר להרגיש מובן ושמקבלים אותו ואת עולמו ומכך, שהוא מקבל חיים. תיאורו המפורט את התנסות חייו, יוביל אותו לפתוח את עצמו ולהיות נוכח בהווה כפי שהוא באמת, באופן אוטנטי (Jacobsen, 2008). האוטנטיות האקזיסטנציאליסטית של ... 1992). קביעה זו, מביאה לביטוי את המחשבה הפנומנולוגית אותה הביא היידיגר לאקזיסטנציאליזם. הוא מבחין שלא קיים סובייקט או יודע, בהתנסותנו וכמו כן, גם לא עולם שהוא נפרד מהדבר הנחווה על ידינו. לפיו, בהתנסות הרגשית והמחשבתית, אנו נקלטים על ידי ולתוך הדבר אותו אנו חווים, מרגישים או חושבים (Lieberman, & Havens, 2002). כאקזיסטנציאליסט, ...

... להתייחס למונח היות - שם, כהתהוות (להב ופוך, 1992). מכיוון שכך, התמקדותה של הפסיכותרפיה האקזיסטנציאליסטית, הינה בחקירה המיידית של התנסות האינדיבידואל ותיאורו החווייתי את הקיום (Cohn, 1997). זו חוויית ההתנסות של להיות קיים להיות בקיום כאן ועכשיו ברגע מסוים זה בזמן (Sommers - Flanagan, & Sommers - Flanagan, 2004). בכדי לחקור את האדם כשלם ולהשיג הבנה מלאה לגבי קיומו, ישנו צורך להתייחס למימדי ההתנסות המודעת של האדם עם הקיום (Boeree, 2006). העולם שמסביב, הכולל את תחושותינו לגבי גופינו והתייחסותנו לעולם הפיזי שמסביבנו. העולם ... את מערכות היחסים החברתיות, הקהילתיות והתרבותיות שלנו והעולם עם עצמו, הכולל את העולם הסובייקטיבי פנומנולוגי של משמעותינו האישית לגבי ההתנסות עצמה (Wong, 2006). ההתייחסות אל האדם, היא כאל יצור חופשי לחלוטין היכול לבחור לעצמו כל דרך בה יחפוץ. הוא ... שהוא נעדר הנחייה והוא חייב להחליט בעצמו את ההחלטות הנכונות, החרדה מתעוררת. ניתן לאפיין אותה כתחושת המודעות העצמית של ההתנסות בעולם, מול המודעות לכלום או לאי קיום (May, 1961, 1953 מתוך Wong, 2006). הדבר מייצג את הדינאמיקה האקזיסטנציאליסטית, שהיא ... את השני (Jacobsen, 2003 מתוך Jacobsen, 2008). ההחלטות אותם מקבל האדם בכדי לפתור קונפליקטים פנימיים אלו, הינם תוצאה של התנסותו הנחוויית בחפשו אחר הגשמה בעולם שהוא מעבר להבנה ושליטה (Wong, 2006). כך, שמצד אחד לא ניתן להימנע ממתח נצחי ... בעובדה שהחרדה שם, אלא כיצד אנו חיים עימה (Spinelli, 2007). מבחינה זו, החרדה נתפסת כדבר אותו עלינו לאמץ כחלק מהתנסותנו בחיים. עלינו לחקור אותה, להביע אותה, לפגוש אותה ולתעל אותה לפעילויות מועילות ולא להימנע ממנה (Sommers - Flanagan, & ...

... תחושה של אי שביעות רצון מהגורל והוא מאבד את המוטיבציה להמשיך ולעשות את הדבר שנראה כמחויבות. הוא יכול לתאר התנסות זו ככזו בה הוא לא אחראי לעצמו, כאילו הוא איבד את הסמכות ואינו יכול לתבוע את התנסותו כאמיתית. כאילו הוא חי חיים של אדם אחר הוא שאדם אחר חי את חייו (Van Deurzen - Smith, 2002). ... יקטוף יותר פירות מעמלו והעולם יגיב חזרה אליו, תתעצם המוטיבציה שלו לקראת הגשמה והצלחה של הדבר אותו שווה לעשות. התנסות זו, תגביר את הויטאליות וההנאה שבחיים ותספק לאדם תחושה של מציאות פנימית עצמית. תחושה זו הינה חותמת האיכות של ...