... מעיק, נתון לשינוי כזה שלי, זה עצמי, זה אני? ועל כך תלמידיו משיבים בשלילה, שכן הם רואים זאת מתוך התנסותם האישית, מתוך התבוננות ערה בתופעות הפיזיות והמנטליות. אם כך, כיצד זה שאדם לכל אורך חייו חש בעצמיותו כדבר ממשי ... מבטל את עצמיותו אלא שהוא מבטל את אותה השקפה מוטעית בדבר קיום עצמיות כזו מלכתחילה. התפקחות זו קורה בעקבות התנסות אישית של האדם וראייה חודרת ובהירה שאכן כל התופעות האלו אותן ייחס לעצמו, לאני, או כשלו, בעצם פועלות במסלולן ...

... (Lang, Floyd & Beine, 2000). כמו כן, במערכת זו באים לביטוי בנוסף לידע ולמומחיות אותם מביאים הרופא והחולה, גם התנסותם, הבעותיהם ותפיסתם, את הרגשות הנחווים במהלך הטיפול הרפואי (Roter, Frankel, Hall & Sluyter, 2006). עיבוד מידע זה ועיבוד ההיבטים ... & Reventlow, 2000). אסטרטגיה נוספת, יכולה להיות חשיפה עצמית. הדבר יכול לכלול רגשות שעלו בספונטאניות, או שיתוף מחושב של התנסות, כשהראשון יכול לעזור לחולה והשני יכול להוביל לאינטראקציה מועילה (Malterud & Hollnagel, 2005). כמו כן, אמפתיה יכולה להופיע גם ...

... את תגובתנו, אולם באותו זמן אין אנו נפטרים מההתעסקות הפנימית במשיכה אותה אנו חווים ומהשפעתה על הטיפול וכאן הבעייתיות. ההתנסות בחוויה כמשיכה מינית אינה בשליטתם של המטפלים, היא מתרחשת משל עצמה. הדבר לא עוזר לנסות להעלים ולשנות מחשבות אלו, או להתכחש אליהן, הדבר יהיה כמו לא לנסות לחשוב על פיל וורוד והסבירות תהיה שנסיג את התוצאה ההפוכה. ההכרה בהתנסות זו כנוכחת במערכת היחסים היא הכרחית ועל אחת כמה וכמה, במידה ואנו מחזיקים בהשקפת עולם הוליסטית. הרי שהשקפה זו ... כך שישנה הדדיות בלתי נמנעת בין כל חלקי שלם ובין כל מימדיו ומכך מחייבת התייחסות לכל ביטוייו. למעשה, כל התנסות אותה אנו חווים במפגש הטיפולי קשורה מעצם השייכות שבין כל הדברים ומכך חייבת להיות בה הכרה כנוכחת וכמשפיעה על ... מהווה רמיזה או מאשרת לגיטימציה לפעולה ולמימוש פנטזיות אלו אל תוך מערכת היחסים. להיפך, היא מדגישה את החשיבות שבזיהוי ההתנסות, זיהוי הדבר אותו היא מעוררת ותיעולו באופן מועיל ולא רק כזה שנמנע מפעולה חוצת גבולות אתיים. כמובן, שבין אם ... רמות מערכות ההכשרה, מכיוון שזהו המקום הראשון אליו מגיע סטודנט השיאצו החדש. במסגרות אלו, ישנו צורך לחנך למתן לגיטימציה להתנסות הרגשית על כל גווניה להכרה בבלתי הנמנעות שבהשפעה הרגשית. ישנו צורך לבחינת יכולתם של המטפלים להתמודדות עם התכנים הרגשיים ...

... לראות, על אחת כמה וכמה לגעת בהם. וכבר במפגש הראשון תופתעו לגלות שהם בכם, תחוו את החוויה המפתיעה של התנסות בכוחות בזמן שבו חשבתם שאתם אמורים לשחזר ולחוות פעם נוספת את הבעיה. ואיזו הפתעה... לפתע אין בעצם שום בעיה. ...

... נגדית בפסיכותרפיה אקזיסטנציאליסטית - חלק 3 ההעברה והעברה נגדית בפסיכותרפיה אקזיסטנציאליסטית - חלק 2. מקומם של תהליכי ההעברה כנוכחים בהתנסות לא ניתן לעקור מהשורש או להשמיד רגשות שעולים בטיפול. אסטרטגיה מסוג זה לרוב נכשלת ובמקום מעוררת את הפעולה ההפוכה ... על המטפל לבחון ולהבהיר את דעותיו שלו כפי שאת אלו של הקליינט. חווייתו את הקשר, לעיתים תהיה מבוססת על התנסותו הקודמת, לעיתים על אירועים סמוכים או מצויים ולעיתים תבטא תגובה ישירה לדבר אותו עורר או חשף הקליינט (Van Deurzen ... ידי הכחשתם, הפיכתם לדבר אחר או צמצומם לידי הגדרות כהעברה או העברה נגדית, אלא על ידי ההכרה בהם כנוכחים בהתנסותו ובמערכת היחסים עם הקליינט (Spinelli, 1994 מתוך Spinelli, 2007). במידה ולמשל הוא חש משיכה ארוטית כלפי המטופל, הוא חייב ... הקליינט, שבמקרה ההפוך הוזנחו (Spinelli, 2007). ההכרה בדבר המתרחש כחלק מהשייכות, גם מאפשרת למטפל להניח היבט מסוים זה של התנסותו במסגרת התנאים הנחווים בתרפיה (מיי, 1983). כשהמטפל כולל התנסויות אלו בהבהרה הנמשכת ועושה בהם שימוש בכדי לאתגר את השקפת ... דורש את שינוי תפיסת החוויה כבעייתית, לא רצויה או אסורה, לכיוון הפתיחות לממשיות. עמדה זו של קבלה הופכת את ההתנסות להולמת ולמועילה לתהליך הטיפולי (Spinelli, 2007). המפגש האקזיסטנציאליסטי, מאפשר לקליינט לגלות את מגוון אפשרויותיו לחשיפה אל מול הדמויות עימן הוא נפגש בעולם. מטרתו הינה ליצור מרחב ניסיוני בו הקליינט יכול להתחיל להתנסות בקיום שהוא יותר פתוח (Boss, 1963 מתוך Cooper, 2003). יתרה מזאת, בניסיון לאמץ פתיחות כלפי אותו הדבר שבמקרה ההפוך ... או התרחקות ממנו, המטפל יכול להמחיש את התיאוריה ובאופן זה להפוך לדוגמה חיה של להיות בקיום ובכך, לאפשר לקליינט להתנסות בכך או לפחות להחשיב זאת (Spinelli, 2007). העברה והעברה נגדית מנקודת המבט הפסיכואנליטית התהליכים העברתיים מתוך העמדה האינטר סובייקטיבית ... של השייכות וניתן להבין את הביקורת שהופנתה כלפיה. בשלב מאוחר יותר, התהליכים העברתיים הובנו במונחים של קשר בין אישי וההתנסות עצמה עברה למרכז ההתמקדות של הטיפול ולא הפרשנות שלה (Summers, 2002). תפיסת התהליכים העברתיים התרחבה מעבר להשלכה של עברו ... האנליטית ולא עוד, כאל מצב בו רגשותיו המודחקים של הקליינט מושלכים אל מטפל שהופך לכלי הכלה להיבטים המנותקים של התנסותו של הקליינט. הם מומשגים כמטריקס של העברה והעברה נגדית, כאמת המשקפת את השייכות ואת ההתרחשות של הכאן ועכשיו של ... מאבחון מדויק ומפרשנות המסתמכת על הנחות וקביעות שהם ידועות מראש. המטרה אינה להסביר את המתרחש, אלא לאפשר מרחב של התנסות ולהבהיר את כל אשר נחשף בו. המטפל, נמנע מהצגת מערכות של עקרונות ובמקום, הוא מכוון לחקירה של המיידיות בא ... להתמודד עם הרגשות, ישנו צורך להכיר בהם כנוכחים ואמיתיים במסגרת התנאים הנחווים בערכת היחסים בתרפיה. הכרה בהם מאפשרת לקבלם כהתנסות הולמת ומועילה והדבר משקף מודל לדרכי קיום של היענות ופתיחות לעולם. השקפת עולם זו, מציגה ביקורת כלפי התייחסותה של ... אישיים ותהליכי ההעברה הורחבו בכדי לכלול את תרומתו של המטפל למפגש, המטפל עדיין נתפס כבעל יכולת להכיל היבטים מתוך התנסותו של הקליינט באופן שהוא מנותק ושהוא אינו מעורב בהעברה של הקליינט. עם זאת, נראה שביקורת זו אינה בהלימה עם ...

... גלגולים קודמים. ש ביקשה לברר מדוע היא סובלת מפחד גבהים, ואם ניתן לפתור את הבעיה אחת ולתמיד. וכך המשיכה ההתנסות: אני מתחילה לעלות במעלה הגבעה, והם ממשיכים לרדוף אחרי הם עוד מעט מדביקים אותי מה אני אעשה?! היא ממשיכה ... מושג גלגול הנשמות (REINCARNATION) הולך יד ביד עם מושג חשוב אחר - הקארמה. עקרון הקארמה קובע שאנו לומדים דרך התנסות, שמטרת הגלגול היא התפתחות רגשית, מוסרית ורוחנית באמצעות הלמידה שמאפשרות ההתנסויות שאנו עוברים במישור הפיזי. אין כמו הגוף הפיסי, ...

... המשמעות בשני המישורים לעולם תישאר נסתרת ובגדר אמונה, מאותן הסיבות שהוצגו ממקודם. אולם, מכיוון שהמשמעות האישית תהיה קשורה לפרט והתנסותו האישית את ההוויה ואין היא כופה עצמה על האחר אשר לו בהכרח התנסות משלו, תהיה זו נכונה לאותו האדם ואין חשיבות באם זו מדויקת ומתארת את הקיום בשלמותו או לא. יחד עם ... אני מוצא חשיבות להדגיש את הבחנה בין הרוחניות השייכת לטרנד של הרגע, לבין הרוחניות שהיא תוצאה של מחשבה מעמיקה והתנסות מכוונת. כמובן, שאין הכוונה בכך לטעון שאחת נכונה והשנייה לא, הרי גם אחד המגיע מהטרנד של הרגע יכול להחזיק ברוחניות שהיא תוצאה של מחשבה עמוקה והתנסות וכמו כן ההיפך. הכוונה בכך, הינה בזיהוי הסכנה הטמונה בעצם הגדרתה של הרוחניות כרוחניות. ישנו ציבור שלם המזהה עצמו ...

... - חלק 1. הפנומנולוגיה של הוסלר הפנומנולוגיה כשיטה פילוסופית הופיע בתחילת המאה העשרים כשהוסלר, מייסד הגישה, הדגיש שהידע מתחיל בהתנסות הסובייקטיבית של האדם ומכיוון שכך, התיאור וההבהרה של ההתנסות צריכים להיות בעזרת שפה יום יומית ולא בעזרת אוצר מילים מדעי (Wong, 2006). באופן זה, הוא קרא תיגר על ... (Boeree, 2006). עליו לצמצם ולהשהות כל דבר, שהוא למעשה אינו בחוויה, מלבד את המגע המיידי עם הדבר עצמו, שהוא ההתנסות (Cohn, 1997). מנקודת מבט פנומנולוגית, כששני אנשים מדברים בדרך כלל יהיו להם הנחות לגבי השקפת העולם של האחר. במידה ... פנומנולוגית, בדרך כלל תגרום לאדם האחר להרגיש מובן ושמקבלים אותו ואת עולמו ומכך, שהוא מקבל חיים. תיאורו המפורט את התנסות חייו, יוביל אותו לפתוח את עצמו ולהיות נוכח בהווה כפי שהוא באמת, באופן אוטנטי (Jacobsen, 2008). האוטנטיות האקזיסטנציאליסטית של ... 1992). קביעה זו, מביאה לביטוי את המחשבה הפנומנולוגית אותה הביא היידיגר לאקזיסטנציאליזם. הוא מבחין שלא קיים סובייקט או יודע, בהתנסותנו וכמו כן, גם לא עולם שהוא נפרד מהדבר הנחווה על ידינו. לפיו, בהתנסות הרגשית והמחשבתית, אנו נקלטים על ידי ולתוך הדבר אותו אנו חווים, מרגישים או חושבים (Lieberman, & Havens, 2002). כאקזיסטנציאליסט, ...

... להתייחס למונח היות - שם, כהתהוות (להב ופוך, 1992). מכיוון שכך, התמקדותה של הפסיכותרפיה האקזיסטנציאליסטית, הינה בחקירה המיידית של התנסות האינדיבידואל ותיאורו החווייתי את הקיום (Cohn, 1997). זו חוויית ההתנסות של להיות קיים להיות בקיום כאן ועכשיו ברגע מסוים זה בזמן (Sommers - Flanagan, & Sommers - Flanagan, 2004). בכדי לחקור את האדם כשלם ולהשיג הבנה מלאה לגבי קיומו, ישנו צורך להתייחס למימדי ההתנסות המודעת של האדם עם הקיום (Boeree, 2006). העולם שמסביב, הכולל את תחושותינו לגבי גופינו והתייחסותנו לעולם הפיזי שמסביבנו. העולם ... את מערכות היחסים החברתיות, הקהילתיות והתרבותיות שלנו והעולם עם עצמו, הכולל את העולם הסובייקטיבי פנומנולוגי של משמעותינו האישית לגבי ההתנסות עצמה (Wong, 2006). ההתייחסות אל האדם, היא כאל יצור חופשי לחלוטין היכול לבחור לעצמו כל דרך בה יחפוץ. הוא ... שהוא נעדר הנחייה והוא חייב להחליט בעצמו את ההחלטות הנכונות, החרדה מתעוררת. ניתן לאפיין אותה כתחושת המודעות העצמית של ההתנסות בעולם, מול המודעות לכלום או לאי קיום (May, 1961, 1953 מתוך Wong, 2006). הדבר מייצג את הדינאמיקה האקזיסטנציאליסטית, שהיא ... את השני (Jacobsen, 2003 מתוך Jacobsen, 2008). ההחלטות אותם מקבל האדם בכדי לפתור קונפליקטים פנימיים אלו, הינם תוצאה של התנסותו הנחוויית בחפשו אחר הגשמה בעולם שהוא מעבר להבנה ושליטה (Wong, 2006). כך, שמצד אחד לא ניתן להימנע ממתח נצחי ... בעובדה שהחרדה שם, אלא כיצד אנו חיים עימה (Spinelli, 2007). מבחינה זו, החרדה נתפסת כדבר אותו עלינו לאמץ כחלק מהתנסותנו בחיים. עלינו לחקור אותה, להביע אותה, לפגוש אותה ולתעל אותה לפעילויות מועילות ולא להימנע ממנה (Sommers - Flanagan, & ...

... אנרגיה, הינה יכולת שקיימת בכל אדם, מעצם כך שבכולנו זורמת אנרגיה. ניתן לפתח, לחדד ולשכלל יכולת זו על ידי התנסות בה, מודעות לקיומה ותרגול של עבודה באמצעותה. אני משתמשת ביכולת זו בעיקר ככלי אבחוני, שמטרתו לעזור למטופל למצוא ולהתמקד ...