... במצבים שבהם הסיכון הוא מתגמל עבורם. הניסוי של סטיינברג אמנם שופך אור על התופעה החברתית, אולם אינו
מסביר לנו את מקורותיה מדוע הגמול החברתי הוא כל כך חשוב בגיל הזה? מדוע הערכה מבני גילם חשובה לנערים יותר מהערכת מבוגרים? מדוע התנהגויות סיכוניות זוכות להערכה כה רבה בקרב בני נוער? ... בני אותו גיל כל אלו מביאים לכך שבני נוער נוטים לעשות מעשים טיפשיים ומסוכנים בחבורה. להתנהגות זו יש
הסברים גנטיים ואבולוציוניים מעניינים. הייחוד של תקופת גיל זו נובע מגנים ותהליכים התפתחותיים שתפקידם להפיק יצור אנושי שמסוגל לעזוב את ביתו הבטוח ולעבור לטריטוריה לא מוכרת באופן הטוב ביותר
ההסבר הגנטי: בתקופת ההתבגרות מגיעה לשיאה רגישות המוח לדופאמין - חומר המפעיל אזורים של הנאה מגמול ומשפיע בכך על לימוד דפוסים וקבלת החלטות. הדבר
מסביר את מהירות הלימוד והפתיחות לגמול של מתבגרים ואת תגובתם הרגשית החזקה להצלחה ולכישלון. חומר נוסף שהמוח רגיש אליו במיוחד בתקופה זו הוא אוקסיטוצין - הורמון עצבי אשר גורם בין היתר ... שהמוח שלנו מגיב לנידוי חברתי באותו אופן שהוא מגיב לאיומים על בריאות פיזית או אספקת מזון. ממצא זה יכול
להסביר גם מדוע מפתחים מתבגרים הפרעות אכילה ודיכאון, במקרים שהם חוששים מנידוי חברתי הקשור במראה החיצוני שלהם. הרשתות והדינאמיקות העצביות במוח הקשורות בגמול ובאינטראקציה חברתית שלובות זו בזו ומופעלות בדכ ביחד. זה יכול
להסביר את המידה הבלתי רגילה של הנאה ששואבים בני נוער מאינטראקציות חברתיות ואת המרכזיות הרבה שהם נותנים להתנהגות זו.
ההסבר האבולוציוני: המתבגרים אמנם נולדו לעולם שהקימו הדורות הקודמים, אולם את רוב חייהם יחיו בעולם שייבנה מחדש וינוהל עי בני גילם - העמיתים שלהם. הכרת אותם עמיתים ובניית מערכות יחסים ...